שדי חמד קונטרס הכללים מערכת כ קיט

לכהן בספק איסור וליתא שהרי הריב"ש החמיר בסי' שמ"ח אפילו בגרושה דרבנן לכהן להוציאה ואי חשיב ליה ספק כהן לא היה לו להצריכו להוציא דהוה ליה ספיקא דרבנן עכ"ל ועם כי לא פירש מי בעל דברים שרצה ללמוד כן מדברי הריב"ש וגם הרב כנסת הגדולה לא גילה רז זה קרוב לשמוע שעל הרב מוהרשד"ם ירמזון מליו ואת צנועים חכמה וכבוד אלקים הסתר דבר אחרי שלדעתו הוראה זו תמוהה ואין לסמוך עליה ולמדנו שדעת הרב מוהר"ש יפה כדעת הרבנים מוהרימ"ט ודעמיה והסכמת רבני האחרונים שכתב מרן חיד"א שהכהנים שבזמנינו כהנים ודאים הם חשובים ואין להקל בשום דבר על סמך שאין להם כתב יחוס וההוכחות שהוכיחו מקדשי הגבול ומברכת כהנים וכיוצא הן חזקות ואין עליהן תשובה

ומצאתי שכדברי הרב מוהר"ש יפה הנ"ל בטעמו ונימוקו כתב הרב פרח מטה אהרן סי' צ"א הביא דבריו הרב יד ימין בחלק אהע"ז סי' ב' (בד"ה ואולם אכתי) שהביא תשובת הריב"ש שבסי' צ"ד וכתב דאין לפקפק בנדונו מתשובת הריב"ש הלזו דחלילה להרב שבא להפקיע זכות הכהונה ולומר דלא מהני חזקתם לאוקומינהו בחזקת כהנים שהרי אמרו גדולה חזקה כדאיתא במסכת כתובות ובמסכת קידושין וכו' ולא אמר הרב אלא למאן דלא עבדי כעובדא דאהרן כדאמרינן אמר ר' יהושע בן לוי אם ראית שתי משפחות מתגרות זו בזו שמץ פסול יש באחת מהן וכו' ולענין שאין לענוש ולקנוס למבזה אותו עונש חמור משום שהוא כהן אבל מעולם לא אמר הרב דיש להקל במעלות הכהונה אם בא הכהן לישא נשים האסורות שהרי הרב גופיה בסי' שמ"ח הרבה להשיב לכפות בארץ ישראל את הכהן העובר ונושא נשים בעבירה וכו' אלו תורף דב"ק וסיים הרב יד ימין דמבואר יוצא מדבריו שהכריח מתשובת הריב"ש דלא כמוהרשד"ם וכתב עוד שהרב מוהר"י הלוי בסי' ל"ג (לפי הנראה אין כונתו על מוהר"י הלוי שהזכיר בשו"ת גבעות עולם הנ"ל בד"ה שוב הוקשה אלא הוא רב אחר שמכונה גם הוא כן ואולי רב אחד ודבר בשני מקומות בסי' ל"ג וסי' ה') שדי נרגא בהך תשובת הרשד"ם והכריח בראיות מש"ס ופוסקים שלא כדבריו

ועוד הביא שהרב דבר שמואל בס' ק"ט כתב דלא עלה על דעת מוהרשד"ם לפסוק כן בכל השבויות כי אם באותה שבויה דנדונו דאיכא ספקא אחרינא וכן כתב בשם הרב חקרי לב באבן העזר סי' ב' שעמד בחקירה זו והאריך והביא דברי הרב שבות יעקב שרצה לקיים דברי הרשד"ם והרבה להשיב עליו ובסוף דבריו כתב לכן כבוד הרב במקומו מונח ואין ספק דכהני זמנינו הם כהני ודאי וגם באיסור דרבנן היו כופין להוציא כדברי הריב"ש בסי' שמ"ח וש"ע סי' ו' וגם הרשד"ם לא סמך להתיר כי אם בספק שבויה לבד כמו שכתב גם כן מוהרימ"ט בסי' קמ"ט ומוהרח"ש בח"ג סי י"ז וכן העלה עיקר הכנסת הגדולה בסי' ו' וכתב כן בשם מוהר"ש יפה דגם בשבויה וחלוצה כופין להוציא והכי נקיטינן עד כאן לשון הרב חקרי לב והמעיין בדברי הגאון שבות יעקב יראה שחתם דבריו בזה הלשון אף דאיסור כהונה חמיר מכל מקום קשה גירושין וכל שכן גט בכפיה אך מיראי הוראה אני לא אסמוך עלי למעשה עד שיסכימו איזה גדולי חקרי לב עכ"ל וכנבואה יצאתה מפה קדשו ורוח הקודש נוססה בו לתלות בגדולים חקרי לב והרי לפנינו דהגאון חקרי לב לא הסכים לדבריו והרבה להשיב על כל קוץ וקוץ מדב"ק

וסיים (הרב יד ימין) דאף שהרבנים חות יאיר ובני משה שציין הרב יד אהרן באהע"ז סי ו' בהגהות בית יוסף ונאמן שמואל סי' מ"ה נשתמשו בסברת מוהרשד"ם אין בידינו כח להתיר אשה על פי סברא זו כיון שמוהר"י הלוי ומוהר"ש יפה והכנסת הגדולה והחקרי לב דחו סברתו וגם מוהרימ"ט ומוהרח"ש ודבר שמואל כתבו דלא דבר הרשד"ם כי אם בנדונו דהויא ספק שבויה מי יוכל להקל נגד כל הני רבוואתא

גם מרן החבי"ף בס' חיים ושלום ח"ב סי ע"ז נשאל אם כופין בארץ ישראל לכהנים שבזמננו שנשאו נשים בעבירה מדרבנן כשבויה וחלוצה והשיב שכבר עמד בזה הגאון מר זקנו בחקרי לב אהע"ז סי' ב' ואחר שהאריך העלה שכהנים שבזמנינו הם כהנים ודאי והביא תורף דבריו ככל אשר כתב בשמו הרב יד ימין וסיים בחיים ושלום וזה לך האות כי בשלחן ערוך אינו מביא אלא דינים הנהוגים בזמן הזה ובהגהות הש"ע כתוב ואפילו לא נתגרשה רק מכח חומרא בעלמא וכו' עי"ש והרי גם הוא שר המסכים לדעת הרבנים הנז"ל דכהנים שבזמן הזה כהנים ודאים חשיבי וכן נראה שהיא דעת הרב חינא וחסדא בח"ב דף קכ"ו ע"ג וז"ל ולענין כהנים בזמן הזה אם הם בחזקת כהנים ודאים עיין למוהרשד"ם וכו' (הביא מחלוקת רבני האחרונים הנז"ל מערכה מול מערכה וסיים) ולענין הלכה עיין להגאון מוהרי"ח בחקרי לב אהע"ז סי' ב' עכ"ל נראה שכונתו לומר דלענין הלכה הכרעת הגאון חקרי לב מכרעת ושם ציין לעיין בתשובת הרב דברי יוסף סי' קכ"ה ויש אצלי ספר דברי יוסף להרב מוהר"י ארגז אך אין בו סימנים כסך הנ"ל ובמעט שחפשתי לא מצאתי שם בדין זה ואולי יש דברי יוסף לרב אחר ואנכי לא ידעתי ועל כל פנים נראה מדבריו דלענין הלכה נקיטינן כמו שהכריע הרב חקרי לב

שוב ראיתי מה שכתב הרב חינא וחסדא שם בציונים שבסוף הספר בדף רכ"ח ע"א ומתבאר שתופס עיקר כהחולקים על הרב מוהרשד"ם והוא שכתב שם דמה שאמרו בש"ס בת כהן לישראל אין זיווגם עולה יפה וכו' שדין זה פסקוהו כל הפוסקים וכתב דנראה לו דאף למוהרשד"ם שכתב להקל בשבויה בכהנים בזמן הזה מכל מקום בדין זה שהוא ספק סכנה או קוברה וכו' או עוני דחשיב כמיתה מודה משום דחמירא סכנתא מאיסורא וכל שכן שכבר תמה על דבריו הרב מוהר"י הלוי וגם מוהרש"י סובר כן כדכתב בכנסת הגדולה בסי' ו' וכל שכן למה שכתב הרב דבר שמואל סי ק"ט דלא עלה על דעת מוהרשד"ם לפסוק כן בכל מקום כי אם בנדון ההוא וכו' וכמ"ש היד אהרן וכו' אלו תורף דב"ק הנה סיגנון לשון זה מורה ודאי דנקיט דלא כדמשמע מדברי הרב מוהרשד"ם ומכלל הדברים יש לערער על דברי גדול בדורנו יצ"ו בספר ויען אברהם בחלק א"ח סי' ל"ב שכתב דאעיקרא עתה בזמן הזה כהני חזקה וכשיש ריעותא לחזקה היכי עבדינן בקום עשה שזה יפדה הבכור וכו' עי"ש דבריו מטין דנקיט כדעת הסוברים דכהנים בזמן הזה לא הוו ודאים ולא זכר שר שיטת אבותיו לקדושים אשר בארץ חקרי לב (מר זקנו) וחיים שלום (מר אביו) הנ"ל

וראיתי להרב ימי שלמה בפרק כ"א מהלכות איסורי ביאה בדף ס"ב ע"א (בד"ה ועוד) שנסתפק בדין בת כהן לעם הארץ אי איתיה בזמן הזה דשמא אינה בת כהן ודאי וכתב לזה וז"ל הנה לענין היחוס כבר כתב מוהרשד"ם באהע"ז סי' רל"ה דהני כהני דבזמן הזה אין חזקתם ודאי לכהונה כיון שאין להם ספר יוחסין והתיר מטעם זה ספק שבויה עכ"ל והרב המגיה יצ"ו שם עשה ספק ספקא על פי זה היינו ספק אחד שמא אינה בת כהן ודאי וכו וסתרו משום דהוי ספק ספקא בתרי גופי וכו' עי"ש ותמיה לי על שניהם שתפסו סברת הרב מוהרשד"ם כהלכה פסוקה ולא זכרו כי שרים רבים ונכבדים אשר היו תמהים בגוף דבר זה ויש שכתבו שגם הרב מוהרשד"ם לא אמר כן בכל מקום אלא בנדונו וכו' כאשר נתבאר יפה מכל אשר כתבתי בס"ד (ועיין עוד כזה לקמן בד"ה המורם מכל האמור) ומר בריה דרב חקרי לב בס' ישרי לב בדף ח"י ע"ד אות ט' מיסתמיך ואזיל בתר מסקנת מר אביו עי"ש ובדף ל"ח ע"ב מצויינים קצת מהפוסקים הנז"ל והוסיף לציין לספר בנין ציון סי קכ"ה וכונתו על החלק א' שאינו מצוי אצלי כי אם השו"ת בנין ציון החדשות שנדפס בשנת תרל"ח והוא כמה שנים אחר שנדפס הישרי לב

ובשו"ת שם אריה בחלק אהע"ז סי' ג"ן כתב הרב השואל לדון ספק ספיקא בנדונו ואחד מהספקות הוא דשמא אינו כהן ועל זה השיב הרב המחבר כבר דברו מזה האחרונים עיין כנסת יחזקאל בסי' נ"ו שדחה זאת בשתי ידים ובשבות יעקב ח"א סי' צ"ג החזיק בזה לענין חלוצה שלא תצא וגם בחלק שלישי סי' ק"ך צירף גם כן הך חזקה ועיין בבאר היטב בסי' ו' סק"ב ולדעתי קשה לסמוך על זה דכיון דאנו מחזיקים אותם לכהן לכל הדברים ופודים בכורים וכל עניני כהונה זה אלים טפי דהוי חזקה