שדי חמד קונטרס הכללים מערכת כ קיח

ושבות יעקב הנ"ל דחה דבריהם ומקיים דברי מוהרשד"ם וכו' וכנסת יחזקאל שאלה נ"ו בסופו חולק על שבות יעקב וכתב חלילה להוציא לעז על יחוסי כהונה בזמן הזה ושיהיו כל הבכורים מבלי פדויים עכ"ל ובבאר היטב יו"ד סוף סי' שכ"ב לא הזכיר מזה כלום וידוע שהוא לרב אחר ואין לתמוה אם לא ראה מה שכתב בבאר היטב א"ח ואהע"ז הנ"ל בענין זה ולכן העתיק בסתם מה שכתב הרב שפתי כהן בשם רש"ל שאין נוהגים עתה ליתן החלה לכהן קטן שאין מחזיקים אותם לכהן ודאי ואין אנו יודעים איזה כהן אמיתי

והרב פתחי תשובה שם עם שלא הזכיר דברי הרב באר היטב בשתי מקומות הנ"ל הן כל יקר ראתה עינו ועל מה שכתב בבאר היטב ביו"ד הנ"ל שכן כתבו הריב"ש בסי' צ"ד ומוהרשד"ם בענין שבויה וחלוצה לכהן ובשבות יעקב האריך לדחות דברי מוהרי"ט וחוט השני ולקיים דברי מוהרשד"ם וכתב שכיוצא לזה כתב הרב המבי"ט בח"א סי' רי"ט ובשאלת יעב"ץ ח"א וציין לעיין בכנסת יחזקאל סי' נ"ו ובמה שכתב על דבריו בס' השיב ר' אליעזר סי' ח' ובחות יאיר בהשמטות לדף קנ"ד ובדף רמ"ז ובס' זכרון יוסף ובית אפרים בא"ח ואהע"ז שהאריכו בזה ורמז דבריו הללו בפתחי תשובה בחלק אהע"ז סי' ו' עי"ש בסק"ג ובסימן ז' סק"ב וספר זכרון יוסף אין אצלי ולא הייתי יודע מאי אמר רב יוסף בזה עד שראיתי דברי מרן חיד"א בברכי יוסף אהע"ז סי' ו' אות ג' וז"ל כהן בזמנינו שלא ידע שאשה חלוצה ונשאה חייב להוציא כן כתבו האחרונים דלא כהרב שבות יעקב סי' צ"ג וכן הסכים בשו"ת זכרון יוסף באהע"ז סי' ג' עכ"ל למדנו שדעת הרב זכרון יוסף שלא כדעת הרב שבות יעקב ובספר רוח חיים שם אות ג' ציין לענין כהן בזמן הזה שנשא שבויה או חלוצה אי כופין להוציא לעיין בחקרי לב אהע"ז סי' ב' ואינו מצוי אצלי (עיין לקמן בד"ה ומצאתי שכדברי)

והנה מה שכתב הרב פתחי תשובה כיוצא לזה כתב הרב המבי"ט וכו' הנה אין ספרו מצוי אצלי לעיין בדב"ק כי מסיגנון לשון הרב פתחי תשובה נראה שהרב המבי"ט קאי בשיטת הרב שבות יעקב שהכהנים בזמן הזה אינם כהנים ודאי ויגיד עליו רעו אשר צרף לסברתו סברת הרב שאלת יעב"ץ שנוטה דעתו לסברת הרב שבות יעקב ואם כן הוא באמת יש לתמוה על רבינו מוהרי"ט שיחלוק על סברת הרב מר אביו מבלי שיזכיר דעתו ומי שנמצא אצלו ספר התורה שו"ת הרב המבי"ט ישכיל בכונתו ומה שכתב הרב פתחי תשובה שכן כתבו הריב"ש ומוהרשד"ם עיין בדברינו להלן ועיניך תחזנה מה שכתבו כמה רבנים שאין הכרח מדברי הריב"ש והרב מוהרשד"ם הוא שהכריח סברתו מדברי הריב"ש והבאים אחריו דחו הוכחתו ומה שכתב בשם הרב שאלת יעב"ץ עיין לקמן (בד"ה וספר שאלת יעב"ץ)

ותורף דברי הרב מוהרשד"ם הם שהביא מה שכתב הריב"ש בסי' צ"ד שכהנים שבדורנו אין להם כתב היחס אלא מפני חזקתם נהגו היום לקרוא ראשון בתורה ולמד מדבריו שכיון שאינם כהנים בודאי אם כן בנדונו שאינו אלא איסור דרבנן די לנו להחמיר במה שהוא איסור ודאי אבל בענין ספק כזה ראוי לומר ספק דרבנן לקולא ועוד שיש ספק ספקא המתהפך וכו' ומדברי הרב מוהרשד"ם בא ללמד הרב גבעות עולם בתשובה סי' ו' (בד"ה אמנם מה שנראה) לנדונו להתיר על פי ספק ספקא וכדכתב הרב מוהרשד"ם

שוב הוקשה לו במה שהרב מוהרשד"ם הוליד והצמיח מתורתו של הריב"ש שהכהנים בזמן הזה הם ספק שאם כדבריו בואו ונתיר כל השבויות לכהן מטעם ספק ספקא שמא אין זה כהן ואם תמצא לומר כהן הוא שמא לא נטמאת ואין לומר שכיון שאסרו רבנן שבויה ידעי רבנן שבודאי נטמאת כיון שנשבית בין הפרוצים לעריות וחשיב כודאי שהרי הרא"ש דן בו דין ספק ועשה מזה ספק ספקא שמא נטמאת וכו' גם הרב מוהרד"ך התיר בספק ספקא בצירוף ספק דשמא נטמאת אלמא דספק הוא אם נטמאת ואם כדברי הרב מוהרשד"ם היה לו להרב מוהרד"ך להתיר בלא צירוף הספק שבנדונו על פי הס"ס שהמציא הרב מוהרשד"ם שמא אינו כהן ושמא לא נטמאת כי גם בזמן מוהרד"ך לא היה לכהנים כתב היחוס מפני הגליות (אמר המחבר עיין בדברי הרב שער המלך בהלכות איסורי ביאה פרק י"ט דין כ"ג קרוב לסופו מה שכתב בדין שבויה דלא חשיב ספק שמא לא נטמאת דכיון דאסרו רבנן שבויה מחמת ספק חשיב כודאי דומיא למאי דכתב האיסור והיתר לענין גבי נות הנכרים עי"ש וצריך להתיישב בזה אי"ה ואין כאן מקומו. נחזור לדברי הרב גבעות עולם)

ומצא שמוהר"י הלוי קובץ קטן סי' ה' הקשה על מוהרשד"ם והאריך בזה וכתב דהריב"ש לא אמר אלא להקל קצת שאין אנו חייבים לכבדם יותר מישראל כיון שאין להם כתב היחס אבל לענין ערוה יודה הריב"ש שהוא כהן ממש ובחזקתו הוא עומד ולא קשה על הריב"ש מההיא דהרא"ש דודאי מודה הריב"ש דלא עבדינן מזה ספק ואזלינן בתר חזקה וחשבינן ליה ככהן ממש מזרע אהרן כאילו היה להם כתב היחש אבל למוהרשד"ם שעשאו ספק גם לענין זה קשה דאם כן נתיר כל השבויות לכהן בזמן הזה וסיים ואם כי לא יכלתי להלום דברי הרשד"ם אני מבטל דעתי ותולה הדבר מקוצר המשיג ולענין דינא לא נפקא מינה מידי וגם מוהרשד"ם לא אמרו אלא לרווחא דמילתא וכו' אלו תורף דב"ק בזה

גם הרב מוהרא"ן ארולייא בספרא דמר בריה מים החיים בקונטרס מי הברכה סי' ח' הביא דברי הרב מגן אברהם בסי' ר"א ס"ק ד' דמה שאין נזהרים עכשיו להקדים הכהן וכו' הוא משום דאין אנו בקיאים בייחוס הכהנים וכו' והתפלא על זה דאם כן איך אנו מחזיקים אותם בחזקת כהנים לתרומה בזמן הזה כגון תרומה טמאה בשמן שריפה דאיתא בזמן הזה וכן בבכור אדם ובהמה דחייב ליתן לכהן ולא אמרינן המוציא מחבירו עליו הראיה כדאמרינן בכל ספק בכורות ועל מה אנו סומכים להניחם לברך ברכת כהנים ושוב מצא למוהרימ"ט בסי' קמ"ט שקרא תגר על התוקעים עצמם בהלכה וינאמו נאום שהכהנים שבזמנינו אין להם חזקה וחלייהו מדברי הריב"ש סי' צ"ד אבל חלילה להרב שבא להפקיע חזקת כהונתם וכו' ועוד הרי אנו רואים דבכל קדשי הגבול אנו מחזיקים אותם לכהנים כגון לתרומה בזמן הזה וכו' אף שהן מותרים להדיוט ואין בהם משום גזל וכו' דודאי אי לאו דקים לן דכהנים הם לא היו נותנים אלא מעשרן והן שלו וכו' וכן בכור אדם ובכור בהמה וכו' ומדסמכינן נמי אחזקה לנשיאות כפים הכי נמי בחזקתיהו קיימי וכו ושוב ראה מה שכתב הרב מוהרשד"ם בחלק אבן העזר סי' רל"ז על פי דברי הריב"ש והביא מה שתמה עליו בשו"ת מוהר"י הלוי קובץ קטן הנ"ל וציין לעיין בספר בני משה סי' ל' דף ס"ה ע"ד שנסתייע לנדונו מדברי מוהרשד"ם ושכתב דרבני ויניציא שהובאו דבריהם בתשובת הרב מוהרימ"ט סי' קמ"ט נראה דסוברים כמוהרשד"ם וציין לעיין בכנסת יחזקאל סי' נ"ח ובדבר שמואל סי' ק"ט ובס' חות יאיר בהשמטות דף רע"ג ע"א ובס' יפה מראה למוהר"ש יפה בפרק שמיני דברכות סי ב' וגם כתב דהרב יד אהרן באהע"ז סי' ו' הביא מה שכתב הרב שבות יעקב דלא כתבו הפוסקים לכוף לכהן להוציא אלא בנושא גרושה דאורייתא אבל כהן שנשא חלוצה אין כופין אותו להוציא עי"ש ותמיה לי על הרב המגיה מר בריה שאחרי שהרב אביו הזכיר דברי הרב יד אהרן שבאהע"ז סי' ו' איך לא ראה דברי מרן חיד"א בברכי יוסף שם שכתב שהאחרונים חלקו על הרב שבות יעקב ושכן הזכיר הרב זכרון יוסף כנז"ל (עי"ש בסי' ז' שמציין דברי רבנים שאחר זמן מרן חיד"א)

וספרים רבים מאשר ציין הרב הנ"ל אין נמצאים אצלי ומכללם הספר יפה מראה אמנם דבריו ראיתי בכנסת הגדולה אהע"ז סי' ו' בהגהת בית יוסף אות י"ב שעל מה שכתב מרן כתב הריב"ש בסי' שמ"ח אשת כהן שיש בה ריח הגט וכו' כתב הרב כנסת הגדולה וז"ל אמר המאסף שם כתב דאפילו בגרושה דרבנן כופין אותו להוציא וכתב מוהר"ר יפה בספר יפה מראה בפרק ח' דמסכת ברכות סי' ב' וז"ל אין לשום כהן להקל בשום ספק איסור כהונה דמאחר שמחזיק עצמו לכהן יש לו לנהוג כל דיני חומר כהונה דאזלינן בתר חזקתו לחומרא והוצרכתי לכתוב זה לפי שראיתי מי שרצה ללמוד מדברי הריב"ש סי' ש"י להקל