שדי חמד קונטרס הכללים מערכת כ קיז

עביד אף בתוך שלשים יום משום דמחוסר זמן אינו דומה למחוסר מעשה כמו שכתב המשנה למלך ברביעי מהלכות אישות ויש לדון בזה על פי דברי המשנה למלך בששי מהלכות גירושין הובא בפתחי תשובה ריש סי' קמ"א ויש לפקפק דלא דמי לההיא דגטין דהתם המשלח אי בעי למיגרשה איהו גופיה מצי עביד השתא משום הכי מצי משוי שליח וכיון דה שליח מצי עביד שליחותיה בתר תלתין יומין חשיב השתא שליח שניתן לגירושין מה שאין כך בפדיון הבן דאי בעי האב למיפרקיה גו תלתין יומין לאו כל כמיניה איכא למימר כיון דלא מצי איהו עביד לא מצי משוי שליח ולכן אין לנו לדון מסוגיא דגטין הנ"ל אלא מצד אחר דמחוסר זמן לא חשיב לא מצי עביד דזמן ממילא קאתי והוא מקצוע גדול לא עט האסף פה

ודבר שאינו יכול להיות עליו שליח משום מידי דלא מצי עביד השתא וכו' יכול השליח לעשותו בתורת זכיה כן כתב בדגול מרבבה ליו"ד סי' ש"ה הנז"ל (בד"ה ומידי דלא מצי עביד השתא) לענין מי שעשה שליח בתוך שלשים יום לפדות בנו דאף דאין בו דין שליחות משום דלא מצי עביד השתא מכל מקום בתורת זכיה יכול לפדותו ובשו"ת עין יצחק הנז"ל (בד"ה ומידי וכו') כתב שבספרו באר יצחק א"ח סי' א' ענף ג' כתב לדון על פי דברי התוספות בקידושין ד' כ"ג בד"ה מהו שיעשה שליח דאם עשהו שליח בפיו הוי קפידא ולא מצי לזכות עבורו ואם כן כשעשאו שליח לפדות בנו אינו יכול לזכותו ואי לא הוה מהני שליחות (כשיטת הדגול מרבבה) אינו יכול לפדותו מתורת זכיה וכן במה שכתבו הרבנים המגיה במשנה למלך בששי מהלכות אישות ונודע ביהודה מהדורא קמא סי' צ' גבי נשתטית אם יכול ליתן גט ביד שליח שימסור לה לכשתשתפה דהוי מידי דלא מצי עביד וכו' דלא אמרינן דיכול למסור לה הגט בתורת זכיה לאחר שתשתפה שכיון שעשהו שליח לא מצי לזכות ועם כל זה יש לומר שנכון להתנות בפיו דאף דלא שייך ביה דין שליחות מכל מקום מגלה דעתו שרוצה שיזכה לו השליח על נתינת הגט אחר שתשתפה ואף המשנה למלך יש לומר דמודה דמהני וזו עצה נכונה דגם זכין מאדם אמרינן

כלל צא) כל המקדש אדעתא דרבנן מקדש וכו' הכי אמרינן בכמה דוכתי ולכאורה נראה מצד הסברא דדוקא להפקיע הקידושין מהני הא דכל המקדש וכו' דדעת המקדש תלי בדעת רבנן אם ירצו יבטלו ויפקיעו הקידושין והרי רצו בנדון זה והפקיעו מניה אבל לומר דמשום כל דמקדש וכו' אלמוהו רבנן לקידושי המקדש שאף אם מן הדין אינם קידושין עשו חז"ל שיהיו קידושין משום כה"מ וכו' ונפקא מינה דאף להסוברים דקנין דרבנן לא משוי ליה קנין דאורייתא אפילו הכי לענין קידושין מהני כשל תורה מטעם הנ"ל זו לא שמענו והגאון משנה למלך בהלכות אישות פרק ה' נסתפק במוכר חפץ וקבל המעות וקודם שמשך הלוקח קידש המוכר אם קידושיו קידושין עי"ש ובמאי דשקיל וטרי הרב עפרא דארעא במערכת המ"ם אות קט"ן ס"ה ואמאי לא נימא כל המקדש וכו' וכיון דתקון משיכה הרי אם כן החפץ ברשות מוכר ומקודשת מדאורייתא אלא ודאי דלהא לא מהני הא דכל המקדש וכו' והגאון דברי אמת בקונטרס שביעי סי' ג' דף צ"ו ע"ב (מדפוס חדש בד"ה ועפ"י) הקשה להסוברים דקנין דרבנן לא מהני כשל תורה מדקיימא לן דארבע אמות מהני לקבלת הגט אף דקנין ארבע אמות מדרבנן עי"ש מה שתירץ ולא תירץ משום דכל המקדש וכו' משום דבההיא דארבע אמות אמרינן וכן בקידושין וכו' ובקידושין לא שייך לומר כל המקדש וכו' וק"ל וכן נראה ממה שהכריח הרמב"ן דמכירת שטרות דאורייתא מדתנן המקדש בשטר חוב דאחרים מקודשת ומשמע מדאורייתא עי"ש והביאו דבריו הגאונים מחנה אפרים הלכות קנין משיכה סי' ב' ואבני מילואים סי' כ"ח ס"ק ל"ג וקהלת יעקב בתוספת דרבנן אות ט"ן (ד"ה באופן) ומטה אהרן ד' פ"ז ע"א ומה הכרח הוא זה אימור דמכירת שטרות דרבנן ואפילו הכי מקודשת מדאורייתא משום כל המקדש וכו' אלא ודאי דלא אמרינן הכי להחזיק הקידושין שיהיו חשובים מדאורייתא וכנז"ל

אך ראיתי להגאון שער המלך בפרק שמיני דין יו"ד מהלכות לולב (בד"ה ומעתה וכו' ובד"ה וראיתי להג"פ) דמתברר מדבריו דגם לאלומי הקידושין אמרינן כל המקדש וכו' שכתב וכל שכן בקידושין דאיכא למימר כל המקדש וכו' עיין שם וכן נראה דעת הרב עפרא דארעא באות קטן ס"ה (סוף ד"ה וראיתי להעתיק) שכתב ואין לחלק דדוקא בקידושין משום כל המקדש וכו' דלא משמע מסוגיא דהזהב עי"ש ובעפרא דארעא מ"ב אות קטן ג"ן וכן נראה דעת הג' מחנה אפרים הלכות משיכה סי' ב' דף י"א ע"א שכתב דמאי דמהני קנין ארבע אמות בגט הוא משום דכל המקדש וכו' וכו' עי"ש ומה יענה למאי דתנן התם וכן בקידושין וכו' אלא ודאי שסובר דגם בקידושין אמרינן דאלמוהו רבנן לקנין דידהו משום כל דמקדש וכו' אך קשה לפי זה מאי מספקא ליה שם במי שקנה חפץ במשיכה לחוד וקידש אשה אי מקודשת מדאורייתא או אינו אלא מדרבנן עי"ש ותפשוט ליה מדידיה דכי היכי דקנין ארבע אמות אף דאינו אלא מדרבנן אמרינן דמקודשת מדאורייתא משום כל המקדש וכו' הכי נמי נימא בקנין משיכה וצ"ע. אחר זמן רב ראיתי להג' אבני מלואים סי' ל' ס"ק ה' דפשיטא ליה כדכתיבנא בעניותין דלא שייך לומר בקידושין כל המקדש וכו' והביא דברי הרמב"ן בחידושיו לגטין גבי זורק גט לתוך ארבע אמות דמשמע שסובר שגם בקידושין אמרינן כל המקדש וכו' ויישב דבריו עייש"ב גם אשו"ר להרב מקנה אברהם אות ק"ס וז"ל כל המקדש וכו' היינו דוקא לענין הפקעה דאפקיעו לקידושין מיניה אבל לקיומיה לא הרשב"ש סי יו"ד ועיין תשב"ץ ח"ד דף ו' ע"ד וכו' עי"ש ואין מצוי אצלי ולפי הנראה הרשב"ש הוא תנא דמסייען

והא דאמרינן בכל דוכתא כל המקדש וכו' ואפקעינהו רבנן לקידושין מניה כתב הגאון מקאוונא יצ"ו בסה"ב עין יצחק בחלק א"ח סי' כ"ח אות כ"ג שבספרו באר יצחק בחלק אהע"ז סי' יו"ד ענף ג' כתב דמכל מקום נשארו קידושין דרבנן ושכן כתב הרשב"א בחידושיו לכתובות דף ג' ע"א (בד"ה שויוהו רבנן) דאף היכא דאמרו אפקעינהו לקידושין מכל מקום ממזרים אינם נטהרים ואסורים לכהנים ולקרובים מדבריהם עכ"ל וכן הוא בשיטה מקובצת לכתובות שם עיין שם

כלל צב) כהנים בזה"ז אי חשיבי כהנים ודאים או ספק כהנים כיון שאין להם כתב יחוס הנה מוהרי"ו הביא דבריו בדרכי משה סי' תנ"ז ס"ד כתב דעכשיו אין נותנים חלה לכהן קטן דלא מחזקינן בזמן הזה לשום כהן בכהן ודאי וביאר דבריו הרב מגן אברהם שם בס"ק ט' דשמא נתחללה אחת מאמותיו וכתב שכן פסק רש"ל ומוהרי"ל ובזה נתיישבה דעתו ממה שתמה בסי' ר"א סק"ד למה אין העולם נזהרים להקדים הכהן לכל דבר שבקדושה מאחר שקדימה זו היא מן התורה דהיינו לפי שאין אנו בקיאים בייחוסי הכהונה עיי"ש והרב שערי תשובה שם כתב (על מה שכתב בבאר היטב דברי המגן אברהם הנ"ל) וז"ל ועיין בשו"ת מוהרשד"ם בענין שבויה לכהן ובתשובות שבות יעקב וחוט השני וחות יאיר וזכרון יוסף שהאריכו בזה ובשו"ת בית אפרים חלק א"ח סי' ה' ובחלק אהע"ז באורך בענין זה עכ"ל והנה מלבד שלא ביאר על איזה דין הם המדברים הרבנים מוהרשד"ם ושבות יעקב וכו' אף לא ציין מקום דברי קדשם ומסתמא הובאו דב"ק בספרו בית אפרים וסמך בזה על המעיין שם ואצלי אין מצוי ס' בית אפרים אך ראיתי שהרב באר היטב בסוף סי' קכ"ח ס"ק פ"ג הביא דברי הרב מגן אברהם שבסי' ר"א הנ"ל וכתב על זה ובכנסת יחזקאל סוף סי' ס"ו כתב חלילה להוציא לעז על יחוסי כהונה בזמן הזה ועיין מוהרשד"ם חלק אהע"ז סי' רל"ה ומוהרי"ט סי' קמ"ט וחוט השני סי' י"ז שבות יעקב ח"א סי' צ"ג ובמה שכתבתי באהע"ז סי' ו' סק"ב עכ"ד

ובבאר היטב באהע"ז שם כתב כהן שהוחזק בכהן ימים רבים ונשא חלוצה כי לא ידע שהיא חלוצה אין כופין אותו להוציא כן פסק שבות יעקב ח"א סי' צ"ג ולדעת מוהרשד"ם אין כופין בכהנים בזמן הזה דכהני ספק נינהו אבל בתשובת מוהרי"ט ח"א סי' קמ"ט וחוט השני סי' י"ז האריכו לסתור דעת מוהרשד"ם