שדי חמד קונטרס הכללים מערכת כ קו
Sdei Chemed Kuntres Haklalim marechet kaf 106 · שדי חמד קונטרס הכללים מערכת כ · free full Hebrew text
Open in the reader →כ"ו דתני כל המניח ארץ ישראל ויוצא לחוצה לארץ כאילו עובד עכומ"ז וכן הגירסא בספרא פרשת בהר בפסוק לתת לכם את ארץ כנען להיות להם לאלקים וכן בתוספתא דע"א פרק ה' בכולהו תנו רבנן היוצא לחוץ לארץ וכו' ואם כן לא נפלאת לומר שכן היא הגירסא גם בש"ס דכתובות וכתב הרב כנסת הגדולה בכללי הפוסקים סי' ר"ח בשם הרב תומת ישרים סי' ק"ע שדרך הרמב"ם לפסוק היפך שיטת הגמרא היכא שהספרא או ספרי מוכיחים בהיפך וכל שכן הכא דכולהו תלתא ספרא ותוספתא ובריתא דאבות דר' נתן קרו בחיל היוצא לחוצה לארץ דמשמע דאין קפידה אלא למי שישב בה ויוצא משם שפיר פסק הרמב"ם כן. ובאמת שכן דנתי מסברא בראותי דברי מרן כסף משנה ובהראותו מקום מוצא דינו של הרמב"ם כתב בריתא בכתובות כלשון רבינו עי"ש וחס ליה למרן שלא לדקדק בחילוק שבין לשון הבריתא לדברי רבינו ובהכרח לומר שגירסתו בש"ס היתה כל היוצא לחוצה לארץ ולכן מראה מקום הוא שדברי הרמב"ם תלמוד ערוך הוא בידינו בכתובות הנ"ל שוב ראיתי שכן כתב שם בשם הרב פאת השלחן שגירסת הרמב"ן בספר המצות מצוה ד' כן היא שכתב עד שאמרו בכתובות ד' ק"י ע"ב כל היוצא ממנה ודר בחוץ לארץ כאילו עובד עכומ"ז וכן הגירסא בילקוט ריש סימן תרכ"ו (בפרשת בהר על פסוק לתת לכם את ארץ כנען) ובשמואל א' סי' כ"ו רמז לק"ט בפסוק כי גרשוני וכו' שמביא גירסת הש"ס כל היוצא לחוצה לארץ והביא עוד באבות הראש שם מלתייהו דרבנן בתראי על זה והאריך קצת דעיקר הגירסא היא כל היוצא וכו' עי"ש ובהגהות וחידושים להגאון צבי ברלין (בש"ס חדש דפוס ראם) בכתובות שם כתב דכגירסתינו כל הדר איתא בזה"ק פ' יתרו ד' ע"ט ופ' בהר ד' ק"ט ופרשת פנחס ד' רכ"ה וכן הגירסא בתוספות על התורה בפרשת בהר ובתשב"ץ קובץ קטן סי' תקס"ב אבל מצא דהרמב"ן גריס (בסה"מ הנ"ל) כל היוצא וכן הגירסא באדר"ן ובת"כ וכו' עי"ש שלא זכר דברי הרמב"ם שבחבורו הנז"ל כלל
כלל ע"ט) כבוד לספר תורה מדברי הרב שבת שלמי בקונטריס יעקב לחק סי' מ"ט הבאתי דבריו במכתב לחזקיהו ד' פ"ט ע"ג נראה בעליל שסובר דעיקר חיוב כבוד לס"ת הוא מדרבנן ולאו דוקא בגלילה דאיירי ביה וכתבתי על דבריו דמסתברא ודאי דכבוד ס"ת מדאוריתא הוא עי"ש וכן ראיתי להרב חקרי לב הובאו דבריו בספר סמיכה לחיים ד' י"ד ע"ג שכתב בפשיטות דעיקר חיוב כבוד לס"ת הוא מדאוריתא ובזכרונותי כתבתי מאז לעיין בחק"ל א"ח סי' ד"ן ובקונטריס מראה אדם שבסוף ספר דרש אברהם וכען לא שכיחי גבאי
כלל פ') כמאן אזלא וכו' כי האי תנא כתב הרב מקנה אברהם במהדורא ב' אות רי"ט בשם מרן מוהריט"א בס' שמחת יו"ט ד' ע"ב ע"ב דאף דמצי אתי נמי כאידך נקט כפלוני משום דהוא אמרה בהדיא תלי לה ביה ודכוותא טובא בש"ס עכ"ד ואין ס' שמחת יום טוב מצ"א אמנם אנכי הרואה שכן כתבו רבינו התוספות בסנהדרין ד' נו"ן ד"ה כשהוא אומר עי"ש: