שדי חמד קונטרס הכללים מערכת ב קלט

קצת למעוטי עכו"ם דגם בפוס' איכא דוכתי דדייקינן אדם למעט נכרי עיין לעיל במערכת האל"ף אות רע"ח וסבור הייתי לומר דמ"ש בהה"מ נכרי לאו דוקא אלא ר"ל גר תושב אלא דמלבד שהוא דוחק גם אין נראה כן מדברי הרב החינוך פ' קדושים שכתב בסו"ס ר"ל וז"ל ומה שאמרו בגר תושב מפורש במשנה פרק המקבל וכ' הרמב"ם הוא הדין לבן נח עכ"ל. מוכח שהבין דברי הרמב"ם כפשוטן, ולי ההדיוט צ"ע

סט בישולי גוים פשיטא לי טובא דאין איסורו אלא מדרבנן ולית ביה דררא דאיסור דאורייתא כלל ולרוב פשיטותו משנה שא"צ היא להביא דברי הפוס' דמוכח כן מדבריהם ואשר מפורש כן בד"ק ותמיה לי על הרב קב הישר סוף פרק ע"ה שכתב שהוא מדאורייתא עי"ש והוא פלא. אחר שנים רבות נדפס ס' עמודי אש לידידי הגאון מוהר"י אייזשטיין יצ"ו וראיתי שם בחי' על הירושלמי פ"א דשבת ה"ד שתמה כן ע"ד קב הישר הנ"ל ובקונטרס אסיפת דינים במערכת בישולי א"י הבאתי איזה פרטים בדינים אלו עי"ש

ע בישול ושליקה החילוק שביניהם בין תבין בדברי מרן חיד"א במחב"ר יו"ד סי' נ"ב אות ל"ו רמזו ביעיר אזן מערכ' זו ובמ"ש על דבריו הג' בית אפרים לטרפיות בקונטרס הראיות סי' כ"ז (דף קי"ד ע"ב מד' לבוב) ועיין להרבנים כרם שלמה (חאאס) יו"ד סו"ס פ"ז יד שאול סי' רי"ז סק"ב ערוך השלחן סי' תע"ג וסי' תרמ"ח אות ה' רבינו הרלנ"ח סי' ט' נחמד למראה ח"א דף קס"ז ע"א משק ביתי אות תצ"א

עא בעיא לא בעי בש"ס אם לא נ"מ לדינא הרא"ש בפסקיו לחולין דלא כרש"י שם כ"כ הרב ויקרא אברהם דף קי"ח אות י"ג דברי הרא"ש הם בדף י"ז ע"א בבעיא דאברי בשר נחירה ולפי הנראה לא ראה דברי ב' המאורות הגדולים יד מלאכי אות צ"ב ויעיר אזן מע' זו אות ד' עיש"ב ועיין רש"י שבת כ"ח ע"ב ד"ה אלא וכו' מאי דהוה הוה וקשה דנימא משום דרוש וקבל שכר הוא כמ"ש בחולין שו"ר מ"ש הריטב"א שם דלישנא משמע דאתי לאשמועינן דבר הוראה עי"ש. ומ"ש זה הי"מ גדול שם דמצינו בר"פ ז' דנגעים יכו' עי"ש. כמו כן מצאתי מימרא דרב שבת ל"ה ע"א המטלטל טהור עי"ש ומה שהקשה הרב תהלה לדוד ח"ב דף ע' ע"ב ד"ה ואגב אש"ס דמכות דף ז' ע"א במאי דבעיא בש"ס במילתיה דראב"ע דמאי נפ"מ מאי דהוה הוה עי"ש לא זכיתי להבינו

עב בין זה לזה כשאמרו איזה שיעור בין שני דברים כגון ממקום פלוני למקום פלוני כך וכך או בין אכילה כו"כ אם גם הדברים ההם בכלל השיעור או דוקא ריוחא דביני ביני עיין מה שהאריך בזה הרב פתח הדביר בח"ג סי' מש"ה ובמ"ש ע"ד הג' ר' זלמן (שבס' תולדות אדם מאמר ב') עיין מ"ש בזה הג' בית אפרים בשו"ת א"ח סו' נ"א רמזו הג' מוהר"צ הירש חיות בהגהותיו לתענית דף ה'

עג בנים כשאין עושים רצונו ש"מ אי נקראים בנים דנחלקו ר"מ ור"י כנודע עיין למרן חיד"א בחומת אנ"ך ר"פ ויקהל דקי"ל כר"מ אך ביעיר אזן במדבר קדמות מע' זו אות ב' כתב בשם הרמב"ן פרשת האזינו דקי"ל כר"י ועיין להרבנים אמת ליעקב נינייו דף צ"א ויוסף אברהם פ' וילך דף צ"ד, ולעיל אות נ"ד נמשכתי אחר דברי הרב נאות יעקב דנקיט בפשי' דקי"ל כר"מ והא קמן דאינו פשוט. וגם בעיקר דבריו יש לפקפק דדוקא לגבי קוב"ה אמרינן דכשאין עושין רש"מ אינם ראוים לקרותם בנים לה'. אבל לגבי בני אדם אף כשאין עושין רש"מ נקרא בן לאביו

עד בשר אדם חי אם אסור יש בזה ג' סברות אסור דאורייתא מותר מה"ת ואסור מדרבנן מותר גם מדרבנן, עיין ביו"ד סי' ע"ט ועיין ביד דוד שם שהביא דעת כמה מרבנן בתראי דסברי דנקטינן להחמיר כדעת הרמב"ם דאסור מן התורה עיש"ב, ועיין למרן חיד"א במח"ב יו"ד סי' ח' אות ב' דכ' בפשיטות דנקטינן דאפילו מצות פרוש אין בו וכמ"ש הרפ"ח וכו', ועיין בשו"ת שואל ומשיב מהדורא ג' ח"א סי' מ"ג אי פליטת בעלי חיים אוסרת

עה בי דינא בתר ב"ד ל"ד אי אמרינן כן גם בזה"ז, עיין להרבנים מקנה אברהם אות נ"ח, יעיר אזן מערכה זו אות כ"ה סמיכה לחיים דף נ"ז ע"א ועי"ש כמה חילוקים בענין זה, ובחקקי לב ח"א דף ע"ח ע"ג, ובחקת החיים הנד"מ דף ב' ע"ב, ועיין חיים ביד דף ח' ע"ג, פורת יוסף דף מ"ב

עו ברבי אם הוא שם העצם או שם התואר ר"ל גדול הדור, האריך בזה מרן חיד"א בשם הגדולים ח"א מערכה זו, ובמחב"ר א"ח סי' קי"ב ועיין להג' נו"ב מ"ת א"ח סי' קי"ג שחילק היכא דמזכיר ברבי אצל השם ר"א ברבי וכיוצא הוא לשון כבוד וכו' ומ"ש ע"ד רש"י חולין י"א ע"ב עיין במחב"ר שם מה שביאר בזה ובחולין ק"ו ע"א כתב רש"י ר"ג ברבי בנו של רבי וכתב רבינו המי"ט שם דאע"ג דבשאר דוכתי מפרש גדול הדור הכא פי' האמת, ועיין סוכת דוד אשר בסו"ס בית המלך דף י"ד ע"א

עז בטלה דעתו אצל כל אדם נראה דגם לקולא אמרינן הכי כדמוכח משבת צ"ב ע"ב עי"ש וכ"ת כיון דאיכא למיחש משום חוב"ע משו"ה מאי דפטרינן ליה מקרבן לא חשוב קולא א"כ מש"ס שבת צ"א ע"א מוכח דאמרינן לקולא. וע"ע שבת קמ"ד ע"ב ובפוסקים סי' ש"כ דמתבאר דאמרינן לקולא וכן מוכח מפסחים מ"ד ע"א ונזיר ל"ו ע"ב עי"ש וע"ע מנחות פ"ז דף ע' ע"א דאי גחין ואכיל בט"ד אכ"א, וע"ע ברכות מ"ב ע"א והרא"ש שם סי' ל' ובפוסקים סי' קס"ח ס"ו ואין לומר דמשום ס' ברכות הוא דאזלינן לקולא דלגבי בהמ"ז לא שייך סב"ל אלא דלפי מ"ש הג' מוהר"ש זלמן בש"ע שלו סי' קס"ח סי"ב דמה"ת די בברכה אחת מעין ג' עי"ש י"ל ראיה זו. ומ"ש הרא"ש שם בשם הר"מ והראב"ד לא ידעתי מקום מחלקותם כי בפ"ג מהל' ברכות לא ראיתי זכר מזה כמ"ש הרואה. ושו"ר להרב מעש"ר שם שנתעורר בזה עי"ש וגם יש להבין סברת הראב"ד שהביא הרא"ש דלפי הנראה י"ל כס' הרמב"ם מש"ס ברכות ל"ה סוע"ב ואי קבע עליה מאי איכא למימר וכו' בטלה דעתו וכו' עי"ש והגם שיש לחלק בין מין לשיעור מי גילה לנו רז זה לחלק וסתמא דמילתא כי הדדי נינהו ופלא בעיני כי לא ראיתי מי שנתעורר בזה וצ"ע וע"ע רש"י חולין ל"ג ע"ב ד"ה ודלא כר"י ודף ק"מ ע"ב ד"ה דילמא ומג"א סי' ט"ז סק"ב ומרן הב"י בשם הרשב"א לענין חציצה עי"ש ומג"א סק"ו ובב"י יו"ד רס"י קצ"ח וב"ח ויש"ש חולין פ"ח סוס"י כ"א ודוק. שו"ר משנה שלמה שנינו במסכת כלים פרק מ"ט הסל והכלכלה וכו' שהתקינם לישיבה טהורים ופי' ז"ל שם משום דבט"ד אכ"א עי"ש וע"ע שו"ת הרדב"ז ה"ד הרבנים מג"א סי' קנ"ח ופה"ד שם אות ב' שכתב בט"ד אכ"א לקולא עי"ש ועיין רש"י פסחים דף ב' ד"ה משעת האור, ועיין שיורי ברכה יו"ד סי' קי"ג ובספרו מחזיק ברכה א"ח סי' רנ"ד אות ב' לענין בש"ג בדבר הנאכל כמו שהוא חי ויש מי שאינו יכול לאכול אותו הדבר בלא בישול אי אמרינן בט"ד אצל כל אדם ולא יאסר עליו משום בש"ג, וכן לענין גזרת חיתוי עי"ש

עח בטלה דעתו אי אמרינן באתרוותא עיין להרבנים פר"ח יו"ד סי' קי"ג ס"ג ד"ה ויש לדקדק וכו', ומרן חיד"א בשיו"ב שם וביעיר אזן אות כ"ז וקהל יהודה דף מ"ג ע"ד ולהג' מוהרי"ש הלוי נר"ו בנימוקיו על הירושלמי בהשמטות לריש מס' כלאים ברכ"י א"ח סי' קס"א מג"א סי' ש"א ס"ק ט"ו מחזיק ברכה א"ח סי' רנ"ד אות ב'

עט בטלה דעתו וכו' לענין דברים המאוסים, כ' הרפ"ח סוס"י קט"ז דבכל הדברים המוזכרים שם אם הוא נפש היפה לא אזלינן בתריה אלא בטלה דעתו אצל כל אדם, ובשאר דברים דאיכא דמימאסי בהו ואיכא דלא מימאסי למאן דלא מאיס ליה שרי עי"ש ובמקומות שציין והרב משנת ר"א ח"ב בזכרונות דף כ"ב אות צ"ח כתב דהרב כנה"ג ס"ל דאף דלדידיה אינו מאוס אזלינן בתר רובא דעלמא ולהרפ"ח אזלינן בתר דידיה וכו' ע"כ ולפי מה שמתבאר מדברי הרפ"ח וכנז"ל צ"ל דהרב כנה"ג מחמיר גם בדברים שלא הוזכרו בסי' קט"ז ולא ידעתי איה מקום דברי הרב כנה"ג כי עיינתי בכנה"ג במקומות אשר דבר בזה הרפ"ח ולא חזינא כהס' זולת שבסי' ק"ד סוף הגב"י כתב לעיין בסי' קט"ז ול"ז למצוא דברי חפץ בכנה"ג אשר לפני, וע"ע תוס' מנחות ע' ע"א ד"ה בצי עוף וכו' מ"ש בשם ר"ת וע"ע להרב פר"מ באשל אברהם סי' קנ"ד ס"ק י"ט בשם הרב