שדי חמד קונטרס הכללים מערכת ב קיא

מיעוט אח"מ. וא"כ אינו מוכרח דהת"כ ס"ל דבישראל ריבוי הוא ועיין בספרי פ' שופטים סי' קע"ט ד"ה והוגד לך בישראל אין לי אלא ישראל גרים נשים ועבדים מנין ת"ל והוצאת. הרי דמבישראל הוה משמע למעט גרים וכו' אי לאו והוצאת. ושם פרשת כי תצא בד"ה והיה הבכור דריש בישראל למעט גרים. ושם בפרשת קרח סוף ד"ה וידבר כל חרם בישראל לך יהיה אין לי אלא חרמי ישראל חרמי גרים נשים ועבדים מנין ת"ל כל חרם. הרי דמשמעות בישראל הוא מיעוט. ועיין בהתוה"מ ויקרא סי' קצ"א דמשמע ליה דבני ישראל ובישראל חד שיעורא הוי למעט גרים והכי מסתברא כיון דכן הוא משמעות הש"ס והספרי וגם מהת"כ אין ראיה ברורה דס"ל בהפך כאמור

יד) הן אמת דלכאורה היה נראה להכריח דבישראל ריבוי הוא מדין בכור בהמה דכתיב ביה (בא י"ג) קדש לי כל בכור פט כל רחם בבני ישראל. ומוכח ממ"ש בתוספתא פ"ב דבכורות דבהמת גרים חייבת בבכורה דגרסי' התם בהמת המדבר וגר שמת ואין לו יורשין פטורה מהבכורה. משמע דבחיי הגר חייבת בבכורה ועיין בהלכות יו"ט להג' מרן מוהריט"א בדף נ' ע"ב (מדפוס ווארשא) בד"ה והנה ראיתי להתוספתא וכו' דעביד צריכותא למאי דתני תרי גווני הפקר בהמת המדבר ובהמת גר וכו' ואמר מר דריבותא דגר וכו' הוא דאע"ג דנתעברה בחיי הגר ונראה למצות בכור בזמן שהיו לה בעלים פטור משום דאזלינן בתר פט"ר. מוכח ודאי דס"ל דאם היה פט"ר בחיי הגר חייבת בבכורה. וכ"כ שם ע"ד בד"ה והנה צריך להבין וכו' שהוקשה לו אמאי אצטריך ג' קראי למעט שותפות הנכרי וכ' דתרי קראי אצטריכו חד לבהמה טהורה וחד לפט"ח וצריכי וכו' והג' אצטריך לשותפות עם הגוי ונולד הבכור ונתגייר אח"כ דפטור משום דפט"ר בישראל בעינן וחדית קרא דאף דנתגייר אח"כ ובר חיובא הוא וסד"א כיון דעיקר הבכור היה לישראל ומפני חלק הגוי נפטר עכשיו שנתגייר ובר חיובא הוא נחייבהו ליתנו לכהן קמ"ל דפטור עכ"ל הרי להדיא דבהמת גר איתא בבכורה. וכן משמע ודאי מסתמיות דברי הפוסקים דלא מעטו לפטור אלא שותפות עם הנכרי וצריך לדעת דמאחר דכתיב בנ"י אמאי לא ממעטינן גרים נמי. אך אי אמרינן דבנ"י ריבויא הוא ניחא דהכתיב (במדבר ג') הקדשתי לי כל בכור בישראל ומרבינן מיניה גרים זה היה נ"ר לכאורה

טו) אך ראיתי בילקוט סי' תשנ"ה (בפ' קרח) ד"ה פטר רחם לכל בשר. וז"ל יכול אין לי שנכרת ברית על בכור בהמתו אלא משנכרת ברית על בכור בנו. אבל הלוים והגרים הואיל ולא נכרת ברית על בכור בהמתם אמרת פטר רחם לרבות לוים. לכל בשר לרבות הגרים ע"כ הרי מצינו רבוי לגרים בבכור בהמתם (והוא מספרי זוטא) ומאי דלא נקטו בדרשתם לומר דמשום דכתיב בנ"י יש לומר דאין גרים בכלל ואהכי רביינהו קרא. פשוט דהוא משום דבעי למימר דגם לוים יש ס"ד אהכי נקטי הס"ד משום דהוה ילפינן פטורייהו מבנין אב וכו'

טז) והנה באור לי שם (סי' נ"א) כתב לתמוה עמ"ש הרב פה"ד בשם הספרי פרשת שלח גבי חלה בני ישראל לרבות גרים דהוא היפך הש"ס דילן והספרי עצמו דמבנ"י ממעט גרים עי"ש. הנה אחר שהשגתי ס' הספרי חפשתי שם ולא מצאתי שדרשו כן. אך השגתי (בשאלה) ספר הילקוט הנד"מ בווארשא וראיתי שם ברמז תשמ"ז בד"ה וידבר וכו' שכתב וז"ל בנ"י חייבים בחלה ואין נכרים חייבים בחלה או בנ"י למעט גרים. אמרת דבר אל בנ"י לרבות גרים ואמרת אליהם ריבה נשים ועבדים. ובמראה מקום שם לא ציין ע"ז מי בעל דברים. אך בסמוך קודם לכן (בסוף ד"ה וכי יגור) ציין ס"ז. ואם לזה נתכוון הפה"ד צ"ל דט"ס יש בפה"ד וצ"ל בנ"י למעט גרים. ומשמעות הדברים הוא דס"ל להס"ז דאף דממעטינן גרים מבנ"י מ"מ דבר אל הוי ריבוי כמו ואמרת. ולפי זה בכל מקום שנאמר דבר אל בנ"י גם גרים בכלל וכן משמע שם בפ' נשא רמז תש"י ד"ה דבר אל בנ"י ריבה התולש והמורט ואמרת אליהם ריבה המשפשף וכו' בנ"י נודרין נזירות ולא עבדים וכו' או בנ"י פרט לגרים אמרת איש איש לרבות את הגרים (נראה דר"ל כיין דכתיב איש א"כ יש לנו לומר דאיש היינו גר דהכי נמי אמרינן בזבחים ק"ג ע"א אטו גר לאו איש הוא. ועיין מה שרשמתי במערכת האל"ף אות שנ"ג. ומ"ש אמרת איש איש לאו למימרא דמדכפל תיבת איש מרבינן גרים דהא לא כתיב אלא חד איש ופשוט דהכוונה כמ"ש). הנה משמעות הדברים האלה דמדבר אל מרבינן תולש וכו' ש"מ דדריש דבר אל לרבות ושם ג"כ נראה מהמראה מקום שהם דברי הס"ז. וסברא זו חדת היא לי ומדברי הש"ס והספרי ות"כ בכ"מ מתבאר דלא ס"ל הכי אלא אף דכתיב דבר אל ממעטינן גרים מבנ"י כי ליכא ריבויי. ועי' עוד בילקוט פ' נשא סי' תש"א על מאי דכתיב דבר אל בנ"י איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם דריש שם בסוף ד"ה חביבין וכו' דבר אל בנ"י ישראל מתודים ואין מתודים לא ע"י נכרי ולא ע"י תושב או בנ"י פרט לגרים אמרת איש. והגיה שם בז"ר דצ"ל אמרת איש לרבות הגרים. ובלא תוספת זה ג"כ מובן הכוונה. ודברים אלו הם מהס"ז למדנו דגם הס"ז בג' מקומות הנ"ל ס"ל דמבנ"י ממעטי' גרים ואיני יודע אמאי לא דרשו מדבר אל לרבות גרים כבסי' תש"י ותשמ"ז הנ"ל ומצאתי להגרל"מ בס' התורה והמצוה בפרשת מצורע סי' קי"ט שהביא דברי הס"ז שבילקוט פרשת שלח גבי חלה הנ"ל בזה הלשון בנ"י חייבים בחלה ולא גרים או בנ"י לרבות גרים ואמרת לרבות נשים ועבדים וכתב דיותר טוב להגיה שם בנ"י למעט גרים. ת"ל ואמרת לרבות גרים נשים ועבדים משוחררים (וכמ"ש בילקוט הנד"מ) ושוב הביא מ"ש הספרי זוטא הובא בילקוט דף רכ"ח ע"ג (אין הדפים מכוונים להדפוס חדש) והוא ברמז תש"ן ד"ה דבר וכו' לענין ציצית בנ"י חייבים ולא עכו"ם או בנ"י פרט לגרים אמרת וכו' דבר אבנ"י לרבות הגרים ואמרת ריבה עבדים. והביא ג"כ דברי הילקוט דף ר"ד ע"ג (שהוא בסי' תש"א שהבאתי למעלה) ולפי דרכו רוצה לומר דאין כוונת הס"ז לרבות מדבר אבנ"י אלא עיקר הריבוי הוא מואמרת (עי"ש דלא אתינן להכי) ועוד הביא מ"ש בדף רכ"ה ע"ב (הוא בסי' תשמ"ה בד"ה דבר אל בנ"י) דבר אבנ"י משל ציבור נסכים באים ולא מיחידים גרים נשים ועבדים מנין לרבות גרים נשים ועבדים אמרת וידבר ה' א"מ לרבות יחידים דבר אל בנ"י לרבות גרים ואמרת לרבות נשים ועבדים. וכן בילקוט סי' תש"פ צו את בנ"י לרבות גרים ואמרת לרבות וכו' ושם סי' תשט"ן בפרשת פרה דבר אבנ"י לרבות גרים וכו' (עי"ש מ"ש לפרש לפי דרכו) למדנו מכל מקומות אלו דגם הספרי זוטא קאי בשיטה זו דאין גרים בכלל בנ"י ואצטריך קרא לרבות או מדבר או מואמרת. וכן מפורש יוצא ממ"ש בילקוט בסי' תשנ"א ד"ה דבר אל בני ישראל בנ"י עושין פסח ב' ואין גרים עושין פסח שני ע"כ ובסי' תשנ"ה ד"ה ביכורי כל אשר בארצם וכו' מנין ביכורי גרים ת"ל ביכורי כל. וא"כ בעכ"ל דבפה"ד יש ט"ס וצ"ל בנ"י למעט גרים וכו'

יז) והנה לפי כל הרשום נראה פשוט דמבני ישראל ממעטינן עבדים כי היכי דממעטינן גרים. וראיתי להרב מזל שעה בד' ל"ה סוף ע"ב שעמ"ש הרמב"ם בפ"ב מהלכות חגיגה דמדכתיב בבוא כל ישראל ליראות ממעטינן מי שחציו עבד וחב"ח. כתב דאע"ג דדרשה זו לא ידענו מקומה יש ראיה לזה מסוגי' דסנה' דף פ"ו ע"א גבי גונב ח"ע וחב"ח וקי"ל כחכמים וכמו שפסק הרמב"ם וכו' וכי היכי דהתם ממעטינן ח"ע וחב"ח מדכתיב בנ"י ה"ה גבי ראיה והוקשה לו ממ"ש בנדה דף ל"ד לענין זבין בנ"י ולא עכו"ם משמע דעבד מטמא בזיבה וכ"פ הרמב"ם בפ"ב מהלכות מטמאי משכב וצדד בזה ומסיק בצ"ע ונעלם ממנו משנה שלמה דפ"ב דזבים ופי' הרע"ב דמואמרת מרבינן עבדים. וכן הוא בת"כ והביאו רבינו שמשון שם וכ"כ הרמב"ם בפי' המשניות עי"ש. וא"כ אין שום סתירה מההיא משום דאיכא ריבוי. ועו"ק דלפי מה שרוצה להכריח מההיא דנדה דעבדים מיקרו בני ישראל (כאשר יראה הרואה בדב"ק) כ"ש דיש לנו לומר כן גבי גרים דנכללים בבני ישראל. והוא פלא איך נעלם ממנו כל הנז"ל דמבואר באר היטב דמבני ישראל ממעטינן גרים ואצטריך קרא לרבויינהו והיותר תימה דמר קעסיק בסוגיא דסנהדרין ולא ראה מ"ש התוס' דהוקשה להם מההיא דנדה (גבי גר) וכ' דיש ריבוי וכו'. וכמו כן י"ל גבי עבד. גם מ"ש בתו"ד (כשהביא ראיה להרמב"ם מש"ס דסנהדרין הנ"ל) וקי"ל כרבנן וכו' לא ידעתי אמאי הוצרך לזה דהא גם מדר"י נשמע שפיר דבנ"י ממעט מי שחציו עבד