שדי חמד קונטרס הכללים מערכת ב קי

אתי לרבות מי שח"ע וחב"ח משום מיעוט אח"מ נראה דלכ"ע אין שום ס"ד לרבות עכו"ם ממש משום דמקרא מלא דבר הכתוב בנ"י דממעט עכו"ם, ועי' בהתורה והמצוה פ' ויקרא סי' ז'

ט) עוד יש לתמוה עמ"ש התוס' (ב"מ קי"א הנ"ל דקשה דזימנין כתיב לאזרח ולגר וזימנין לא כתיב. ומאי שנא והוא פלא שלא זכרו הספרי שהביאו התוס' בכריתות דף ז' ע"ב דמתבאר דכל היכא דאיכא מיעוטא בנ"י וכיוצא והוה ס"ד לפרש המיעוט על גר. מפרש הכתוב דלא נמעט גר וכותב גר בפירוש או ע"י איזה ריבוי ואין נראה בעיני לומר דקושייתם היא מדוע באיזה מקומות פרט הכתוב גר בפירוש. ובאיזה מקומות לא כתב בפירוש אלא ע"י ריבוי דאין זה במשמעות דבריהם וצ"ע: י) ודע דכתב הרב פה"ד בסי' נ"ה הנ"ל דדוקא היכא דכתיב בני ישראל הוא פשוט דהוא למעוטי גרים אבל היכא דכתיב בישראל כמו בחליצה דכתיב להקים לאחיו שם בישראל הוא שנוי במחלוקת בירושלמי פ' מצות חליצה ה"א איכא מ"ד דבישראל מרבה גרים. ואיכא מ"ד דבישראל ממעט גרים. והרא"ם פרשת אמור (כ"ג מ"ג) כתב דבישראל דכתיב גבי סוכה כל האזרח בישראל ישבו בסכות מרבה גרים וכ' הוא ע"ז דהש"ס דילן בסוכה כ"ח ע"ב ס"ל כמ"ד דבישראל ממעט גרים מדאצטריך למעט גר מהאזרח ושכ"כ הרב אהלי יהודא על הספרי עי"ש. ועיין להרב קרבן חגיגה דף מ"ד ע"א שכתב שדברי הרא"ם הנ"ל הם לפרש. דברי רש"י בחומש שכ' דבישראל הוא לרבות גרים והוא מהת"כ. ואע"ג דמש"ס דסוכה הנ"ל מבואר דמבישראל ממעטינן גרים שאמרו שלפי שנאמר בישראל והייתי אומר למעט גרים כתב האזרח לרבות. מ"מ תפס רש"י דברי הת"כ דנוחים יותר לפשט המקרא דאילו להש"ס קשה לא לכתוב לא ה"א ולא וי"ו לא לכתוב בישראל דמשמע מיעוט גרים ולא לצטריך לכתוב ה' דהאזרח ועם שי"ל וכו' מ"מ דברי התו"כ נוחים וכו' (עי' מחזיק ברכה סי' תר"מ שרמז בזה למ"ש בראש דוד פ' בהר ואמ"א). והנה מה שהכריחו מהש"ס דסוכה דס"ו דבישראל הוא למעט גרים כתבו כן לפי גירסא שלפנינו. אך הרב מטה אהרן דף נ"ח ע"ג הכריח מדברי הריטב"א בחי' דגירסת הראשונים היא דמשום דאי הוה כתיב אזרח הו"א למעט גרים הוצרך לכתוב ה' דהאזרח לרבות. ולכן ק"ל לריטב"א לא לכתוב האזרח כל עיקר וכו' ומסיק במט"א דגם הש"ם דילן ס"ל דישראל לא ממעט גרים וכדעת הת"כ דבישראל לרבות גרים. וכן הוא בת"כ בפרשת קדושים (כ' פ' ב') גבי עריות ובפ' אמור פ"ז דריש בישראל לרבות נשים ועבדים וכו' עיש"ב וא"כ מה שהביאו הרבנים קרבן חגיגה ופה"ד ואה"י מסוגיא דסוכה נפל פיתא בבירא דמשם אין ראיה (וכן ראיתי עתה להיד דוד בחי' לסוכה שכתב דמדברי הריטב"א שמעינן דברוב הנוסחאות לא היה כתוב האזרח לרבות הגרים ושרש"י בחומש אפשר דלא הוה גרים כן ואצטריך למילף מבישראל וכו' עי"ש)

יא) אך אני תמיה על הרב מט"א דלפי הנראה נעלם ממנו סוגיא ערוכה ביבמות ק"א ע"ב דממעטינן ב"ד גרים מבישראל ש"מ דש"ס דילן ס"ל דבישראל מיעוטא לגרים הוא. ואיככה נוכל להחליט דש"ס דילן ס"ל כהת"כ דבישראל מרבה גרים (וגם מהת"כ אין ראיה כמ"ש להלן בס"ד) ולפי הנראה גם מהרבנים ק"ח ופה"ד ואה"י נעלם ש"ס דיבמות הנ"ל דמוכח להדיא דמבישראל ממעטינן גרים. אלא דצריך להבין דשם איתא דלר"י ילפינן דחליצה כשרה בהדיוטות מדכתיב בישראל ישראל כל דהו משמע דמדכתיב בישראל מרבינן וש"מ דבישראל הוי ריבוי ואתמהא היכי נדרוש חד בישראל ריבוי וחד בישראל מיעוטא. וראיתי להרב שיירי קרבן ע"ד הירוש' הנ"ל שתמה היכי פליגי במשמעות בישראל ולמר הוי לרבות ולמר הוי למעט עי"ש. וא"כ כ"ש שיש להקשות על חד מ"ד היכי דריש חד בישראל ריבוי וחד מיעוט והש"ק תירץ לתמיהתו דתרי בישראל כתיבי והוי מיעוט אח"מ ומרבה גרים. ומ"ד למעט ס"ל דחד בישראל הוא להדיוטות ואידך למעט גרים עי"ש ומובן מדבריו דלכ"ע בישראל ממעט גרים ומ"ד לרבות ה"ד משום דכתיבי ב' בישראל. דאי לא הוה כתיב אלא חד הוה דרשינן למעט. ונראה דזהו ג"כ כוונתו במ"ש אח"כ בד"ה בישראל. דמ"ש בת"כ פ' קדושים פרשתא יו"ד בישראל לרבות נשים ועבדים והוקשה לו א"כ היכי ממעטינן גרים מבישראל דאם מרבינן עבדים כ"ש שנרבה גרים ותי' דאתי כמ"ד לרבות אינו ר"ל דמשמעות בישראל לרבות דעדיין לחלוחית הדיו קיימת שכ' בסמוך דכ"ע ס"ל דבישראל הוי מיעוט אח"מ ובטלה מחלוקת. אלא ר"ל דכי היכי דמ"ד הכא לרבות דריש ממיעוט אח"מ. כמו כן גבי מולך איכא מיעוט אח"מ דנהי דלא כתיב תרי בישראל. מיהו הכתוב ואל בני ישראל תאמר וגו' מבית ישראל וגו' בישראל. והוי מיעוט אח"מ לרבות (עיין יד מלאכי סי' כ"ט דשיטת הש"ס דילן דגם ג' מיעוטי הוי לרבות). אלא דאין לשונו מדוקדק דלא הול"ל דאתי כמ"ד וכו' דלכ"ע ודאי היכא דאיכא מיעוט אח"מ הוא לרבות ומאי דהוה ק"ל היכי נדרוש חד בישראל לרבות וחד למעט יפה אמר חנ"ן ידי"ן תו"ח כרש"א הי"ו דלאו דדרשינן לבישראל ריבוי להדיוטות דודאי בישראל מיעוטא הוא אלא משמעות דקרא הכי הוא דבכל התורה כי כתיב ישראל הדיוטות נמי הוו בכלל עכ"ד הי"ו. ואין לפקפק ע"ד ממאי דאמרינן שם ואידך בישראל אחרינא כתיב. דאם כדבריו אף אי ליכא אחרינא ילפינן שפיר תרוייהו כבכל התורה דכתיב ישראל והדיוטות בכלל וממעטינן גרים. די"ל דהכא בעי קרא יתירה משום דלא באנו למעט גרים שלא יחוייבו בחליצה כי היכי דנימעוט להו מבישראל כמו בעלמא. אלא באנו למעט דיינים גרים וזה ענין אחר ואפשר היה לנו לומר דאף שאין חליצה ויבום לגרים מ"מ יהיו כשרים להיות ב"ד אהכי בעינן קרא יתירה שלא יהיה בב"ד של גרים

יב) ועיקר תמיהת הש"ק בהורמנותי' דמר נלע"ד דאין זו מן התימה כלל דמצינו כיוצא לזה בש"ס עיין תמורה ל' ע"ב בית ה' אלהיך פרט לפרה וחכ"א לרבות הרקועים וכן הוא בספרי ובילקוט במקומו עי"ש (אלא שנראה מדברי הרמב"ם סופ"ד מהל' איסורי מזבח שהי"ל גירסא אחרת עי"ש בלח"מ) הרי דפליגי אי בית ה"א בא למעט או לרבות (ואולי כונת תמיהתו היא כששניהם אמרו על דבר אחד דמר מרבה אותו ומר ממעט אותו משא"כ בההיא דלמר ממעט פרה ולמר מרבה ריקועים). וכיין סוטה י"ז ע"א דלמר ה"א לרבות ולמר למעט וע"כ לא ק"ל להתוס' אלא היכא דחד תנא מיחלפא שיטתיה עי"ש אבל ממר למר ודאי לק"מ ומעין זה עיין סנהדרין ע"ח בדרשת ואיש כי יכה כל נפש דלמר כל דהו נפש ולמר כל הנפש. ובבכורות דף ג' ע"ב גבי כל בכור ועי"ש בתוס' דבישראל משמע כוליה ישראל וכמה דרושים סמכו על זה בפסוק ולא יכרת כל בשר ובפסוק תועבת ה' כל גב"ל וכיוצא. עיין בס' נאות יעקב בקונטרס מענה לשון אות הכ"ף דף כ"ב ע"ג. ולפי המשוער בדעתי נמצא הרבה כיוצא לזה אלא שאני עני בדעת ומחוסר זכרון למצוא דברי חפץ. ועיין בנאות יעקב במע"ל במערכת הבי"ת דף ח' ע"א שהקשה ע"ד הרא"ם הנ"ל (באו"ק יו"ד) דס"ל דבישראל מרבה גרים. מדדרשי' בנדרים דף ל"א ובסנהדרין נ"ט ע"ב ביצחק ולא כל יצחק ומדממעטי' ביבמות גרים מבישראל. וכבר כתבתי באו"ק יו"ד דדברי הרא"ם הם לפרש דברי רש"י מהת"כ ושכ' הרב ק"ח שאף שס"ל להת"כ היפך הש"ס תפס רש"י כהת"כ שהוא לפי פשט המקרא וא"כ לא נפלאת הוא לומר דהת"כ לא דריש הני למעט (אחר זמ"ר ראיתי בישרי לב דף ק"ט סוף ע"א וז"ל ואתה תחזה משה"ק הרב מע"ל מש"ס דיבמות להרא"ם ולק"מ דרא"ם בדעת הת"כ קאמר ובודאי דש"ס דילן פליג עכ"ל והוא כמו שכתבתי וציין לעיין בבאר שבע פ"ק דכריתות ד"ה אין לי אלא ישראל ואמצ"א לראות מה הציון הלז)

יג) אלא דמה שהכריח הרב מט"א דהת"כ בשלשה מקומות ס"ל דמתיבת בישראל מרבינן נראה דאינו מוכרח דמה שהביא מפרשת עריות היינו הך דמייתי הש"ק ואמר דלאו משום דהוי ריבוי אלא משום דהוי מיעוט אח"מ וכן מ"ש מההיא דפרשת אמור (כ"ב י"ח) גבי בעל מום בישראל לרבות נשים ועבדים נראה דעיקר הדרשה היא לעבדים דאילו לנשים לא צריך קרא דלא גריעי מנשי הגרים דמרבינן להו שם מהגר וכו'. ואם כן לגבי עבדים איכא מיעוט אח"מ דהכתיב בני ישראל מבית ישראל הגר בישראל ודרשינן ליה לרבות עבדים. וכן מ"ש מהת"כ אמור (כ"ג מ"ב) פרשתא י"ז היינו ההיא דסוכה עיין בש"ק שם ד"ה תמן שפי' בדרך זה דיש