שדי חמד קונטרס הכללים מערכת א פ

רצז אין שליחות לעכו"ם עיין רש"י מנחות ס"ב ע"ב ד"ה שהתנופה וכו' ויכולים עכו"ם ונשים לעשות שליח ע"כ ולכאורה צ"ע דאין שליחות לעכו"ם וא"כ ל"ל קרא בתנופה למעוטי עכו"ם הא ילפינן מסמיכה ואולי רש"י ז"ל דנקט עכו"ם לאו דוקא וקרא דתנופה איצטריך למעוטי נשים וצ"ע

רצח אין אדם רוצה שתתבזה אשתו בפני ב"ד אמרינן אפי' בארוסתו כ"כ הרב קהלת יעקב בחלק מדות חכמים אות ט' לאפוקי ממי שהיה מוטעה בזה עי"ש וכ"כ הרב מוהריט בשו"ת בית יהודה אה"ע סי' ט"ו בפשיטות עי"ש. וע"ל אות שמ"ה

רצט אמוראים אם היו בקיאים במקראות כתב הרב באר יעקב ד' קל"ג כלל י"ג דבס' ת"ח כתב בשם כ"ג דפעמים שהאמורא לא ידע הפסוק כמ"ש בב"ק ד' ד"ן איני יודע אם נאמר בהם כי טוב וסיים הוא ואין זה ראוי להעלות עה"ד דאמורא לא ידע מקרא מלא וכו' ע"כ ואמת כי דבריו נכונים בטעמם אך תמיה לי איך נעלם ממנו שכ"כ התוס' ב"ב ד' קי"ג והוכיחו מש"ס דב"ק הנ"ל ואין ס' ת"ח וכ"ג מצ"א לראות ד"ק וכתב הרב שדה יהושוע בפ"ק דמגילה ה"ט גבי תליית השם שהביאו מקרא דאל אלהים ה' ולא הביאו מקרא מלא ה' ה' אל רחום משום שלא נזכרו הפסוק הזה ותמה ע"ד הרב מקנה אברהם במ"ב במערכת הה"א אות ק"ך דקשה לומר על האמורא שלא נזכר הפסוק וגם הוא לא זכר דברי התוס' דב"ב ודברי הרבנים הנ"ל אלא שדברי הרב שדה יהושוע אינם מוכרחים די"ל דהש"ס ירוש' פשיטא ליה דשלש שמות בס"ת ודאי אין תולים ורק בנביאים וכתובים הוא דאיכא למימר לחד טעמא דתולין אי נמי משום דלא שכיח שישמיט הסופר ג' שמות בס"ת משו"ה לא נקיט הנהו ג' שמות כמ"ש הרב מראה הפנים שם (בד"ה רב חננאל בשם רב) ועיין עוד בעיקר כללין למרן חיד"א בס' יעיר אזן במערכה זו אות קי"ט שתמה ע"ד התוס' דב"ב הנ"ל דהדברים קשים לומר כן על האמוראים ומה גם דאמרו רז"ל דצריך ת"ח להיות בקי בכ"ד ספרים והביאו רש"י בפרשת כי תשא וסוגיית קמא אינה ראיה וכבר המפרשים אסברוה ניהלן גם אני בעניי פירשתי במקומו קרוב לאמת עכ"ל אמנם הרב בן אברהם בכללים שבסוף הס' ד' ג"ן ע"א אות כ"ב מלבד שהביא דברי התוס' דב"ב הנ"ל בשתיקה הוסיף דהכי משמע במס' ע"ז ד' ב"ן ע"ב וכונתו מדאמר רבי שם מקרא היה בידינו ושכחנוהו וע"י שהקשה לו ר' יוסי בן שאול ממקרא בדה"י נזכר וברכו שהחזיר לו אבדתו וכן אמרו במס' זבחים ד' ט"ן ע"א דאמר רב מקרא היה בידינו ושכחנוהו ושוב ע"י דרשת ר' שמעון ב"ר אשכח רב כהנה קרא דאישתמיט לרב עי"ש ובתשו' מוהרי"ל סי' קמ"ט כתב (עמ"ש התוס' במגילה דף כ"ב ד"ה אין מתחילין וכו' ע"ש) וז"ל וההיא דוהקרבתם לא שמעתי עליו תירוץ מקובל דדוחק לומר דבימי הר"י היו הפסוקים בע"א וכל רבותינו המחברים דבתראי אינון מייתי ליה והתוס' פי' בפרק יש נוחלין דזימנין לא היו האמוראים בקיאים בפסוקים וכן משמע בפרק הפרה ואם נאמר ג"כ על רבותינו המחברים צ"ע עכ"ל דברי מוהרי"ל מראים שהדברים כפשטם שלפעמים לא היו האמוראים בקיאים במקרא והרב מוהרצה"ח בהגהותיו לב"ק מפני שלא זכר דברי התוס' דב"ב ודברי מוהרי"ל הנז"ל נדחק בפירוש הש"ס אבל הוא דרך דרש ואינו פשט הש"ס כיעי"ש. והרב אבות הראש נר"ו בח"א דף נ"ה ע"ד משמע ליה ממ"ש בש"ס פ"ק דע"ז דף ד' ע"א דרב ספרא לא הוה בקי בקראי אלא שכתב דדוחק לומר על סתמא דש"ס דלא הוה בקי בקרא ומזה הוקשה לו עמ"ש בפרק אחד דיני ממונות דף ל"ח ע"א דזרובבל על שם שנזרע בבבל ומה שמו נחמיה בן חכליה שמו דאמאי לא פריך הש"ס מקראי דעזרא ב' ונחמיה ז' דקא חשיב זרובבל וקא חשיב נחמיה כדפריך כה"ג במגילה דף ט"ו ע"א עיי"ש. והנה מה שהביא מש"ס דע"ז דזימנין לא הוו בקיאי בקרא אין משם ראיה על זה דרב ספרא בקי הוה בההוא קרא אלא דלא הוה ידע דרשה דדריש ר' אבהו וכן מדוקדק הלשון שם ולא ידע למימר פירושא דהאי פסוקא ואמר ר' אבהו דמשום דלא שכיחי מינאי בי רב ספרא לא רמי אנפשיה לעיוני בקראי כלומר בפירושא דקראי וזה פשוט וטפי הוי ליה להרב הנ"ל להביא דברי התוספות דב"ב שהוכיחו מש"ס דב"ק דזימנין לא ידע האמורא האי קרא ודברי המוהרי"ל ושדה יהושע הנ"ל ולעיקר קושייתו רציתי לומר דקים ליה לש"ס דנחמיה דכתיב בעזרא ונחמיה לאו ניהו נחמיה בן חכליה אך מפני כי ידעתי חסרון בקיאותי לא אוכל להחליט כן:

והנה מצינו בע"ז דף כ"ט ע"ב דאמר ליה ר' יהושוע לר' ישמעאל היאך אתה קורא כי טובים דודיך וכו' דנראה דהתנאים לא היו בקיאים בניקודי הפסוקים וא"כ לא נפלאת לומר דאמוראים לא היו בקיאים בגוף המקרא אמנם לפי מה שביאר מוהרש"א בחי' אגדות שם (על דף ל"ה ע"א) דשאלתו היתה אי עבדינן עיקר המקרא שהוא מלא וי"ו דודיך או כהמסורת והוא דדיך חסר וי"ו מלשון דד וקאי על גזרת החלב והגבינה וכו' עיי"ש אין מזה הוכחה דלא היו בקיאים בנקודות וכ"ש שאין הכרח שלא היו בקיאים במקראות ונראה דאין כוונת מוהרש"א לומר דר' ישמעאל דאמר דודיך בוי"ו ס"ל יש אם למקרא דבאמת רי"ש ס"ל יש אם למוסרת כמ"ש בסנהדרין דף ד' ע"ב לטטפת לטטפת לטוטפות הרי כאן ד' אלא כוונת הרב לומר דרך רמז ודרש במקרא הזה ע"ש בדב"ק. ומדברי רש"י בדף כ"ט מתבאר דהדברים כפשטן דהשאלה אם קורא דודיך לשון זכר או דודייך לשון נקבה אלא שדחקו למוהרש"א דבלשון לנוכח אין חילוק בין זכר לנקבה ומדלא קשיתיה איך יעלה על הדעת שיסתפקו בקריאה זו והא איכא נקודות והן יוכיחו נראה דאין מזה הכרח דאפשר שלא היו בקיאים

אך באמת כבר נשאל ע"ז הריב"ש וז"ל בסי' רפ"ד מה שהקשה לך בההיא דא"ל רי"ש לרע"ק (נוסחא אחרת היתה לו לפי הנראה) האיך אתה קורא כי טובים דודיך וכו' איך אפשר בחכם גדול כרע"ק שישתבש בקריאת פסוק שהתינוקות יודעין אותו אם לא נאמר שהספרים שלהם לא היו נקודים והקשית עוד מעובדא דרביה דיואב המוזכר בב"ב (כא) דאי ר"ע טעי בין דודך לדודיך הא לא עדיף רביה דיואב מר"ע ועביד איניש דטעי בין זכר לזכר תשובה אף אם הספרים שלהם היו נקודים אינו קשה אי טעי ר"ע בקריאת אותו פסוק שהרי אפשר שהיה מחלוקת בזאת המלה בספריהם כמו שיש היום בהרבה מלות בין מערבאי למדינחאי ובין בן אשר ובין בן נפתלי והלא אפי' בחילוף אותיות היה מחלוקת בין החכמים והוצרכנו לילך אחר הרוב כמ"ש במס' סופרים ג' ספרים נמצאו בעזרא ס' מעון וכו' באחד מצאו מעון ובב' מצאו מעונה וקיימו שנים ובטלו אחד באחד מצאו וישלח את זאטוטי בני ישראל ובשנים את נערי בנ"י וכו' ומעתה לא יקשה לך ההיא דרביה דיואב אף לפי פירושך שהיה טועה בין זכר לזכר לפי שבכל ספריהם היה כתוב כמו שאנו קורין ולא היה מחלוקת באותה מלה והוא לבדו היה טועה אמנם עיקר הפירוש בההיא דיואב כמו שפי' ר"ת דרביה דיואב לא טעה וזכר אמר כמו שאנו קורין אלא שלא השגיח בלמדו ליואב כשהוה קורא בטעות ושבשתא דעל על ומשו"ה קראו דוד עושה מלאכת ה' רמיה דאם המלמד היה טועה מה רמיה יש כאן הלא למד כפי ידיעתו וע"ז שאל דוד להמלמד היכי אקרייה שאם יאמר בטעות כמו שאמר יואב לא יעשה לו מאומה כי הוא שוגג שגגת תלמוד ואם יאמר כתקונו אז עשה מלאכת ה' רמיה עכ"ל הרי שהרב השואל היה נראה לו שהספרים שלהם לא היו מנוקדים ולכן לא היו בקיאים בנקודות ורבינו המחבר השיבו דלא מחמת חסרון בקיאותם אלא מפני שנפל בזה מחלוקת. וכיוצא לזה כתב מרן חיד"א בס' יעיר אזן ריש מערכת החי"ת גבי חמש מקראות שאין להם הכרע שכתב מרן הב"י בתשו' אבקת רוכל בסוס"י ד' ומה שתמהת אההיא דפ"ק דחגיגה ואההיא דחמש מקראות שאין להם הכרע למה לא הכריעו מפיסוק טעמים שכתב עזרא אין זו קושיא דבסיפוק טעמי עזרא איכא כמה מילי דאית בהו פלוגתא בין מערבאי למדינחאי ובין בן אשר לבין בן נפתלי עכ"ל ול"ו יעי"ר שלא זכר שכדבריו כתב הריב"ש בסי' רפ"ד הנ"ל ותו דלא זכר דהריטב"א בחי' ליומא על ד' ב"ן כתב בהא ד"ה מקראות דהשתא דאיכא פיסוק טעמים נתברר הספק וכ"כ הרב יבין שמועה בכלל תפ"ג בשם הרא"ש בתוספותיו והוא שלא כדבריו עכ"ל. והנה מ"ש הריב"ש בשם ר"ת לא מצאתי בתוס' שם רק שבנמק"י שם כ"כ בשם הרנב"ר בשם המפרשים וכ"כ הרב החינוך בפרשת כי תצא סי' תר"ד וכבר טעה בניקוד תיבה זו גדול הדור והוא יואב בן צרויה