שדי חמד קונטרס הכללים מערכת א עח

אלא דחוי ולכן כשאפשר בענין אחר יש שבות (שו"ר מ"ש בזה בשו"ת דברי מרדכי פרידבורג רס"י ל"ד עי"ש ודו"ק) ומה שתירץ דס"ל למרן דחכמים עשו חיזוק יותר משל תורה יש לפקפק דאינו פשוט לומר כן במקום שלא אמרו כן בש"ס כמו שרמזתי במערכת החי"ת אות קכ"ד עי"ש

ומצאתי בעניינים אלו בשו"ת דברי מרדכי פרידבורג בסימן ל"ד ל"ה ל"ו שהאריך בכלליה דמרן כ"מ ולא יכולתי לעיין בדב"ק ואכתוב רק מסקנתו בזה בסוס"י ל"ד מסיק וז"ל היוצא מזה נתבאר דהא דהותר שבות במקדש הוא דוקא היכא דא"א באופן דליכא שבות וכן מצאתי להדיא בחידושי הריטב"א לעירובין ק"ב ע"ב וז"ל ונראה דכל שבות שאין בו צורך גדול במקדש לא התירוהו וכן משמע ממ"ש התוס' עירובין דף ל"ב ד"ה ולא דלהכי כהן שעלתה לו יבלת חברו חותכה לו בשיניו משום דהוא לא פשע לכן הותר לחבירו לעבור על שבות מוכח דהיכא דאפשר שלא לעבור כלל שבות ודאי אסור וכן משמע לשון פיה"מ להרמב"ם סוף עירובין וכדעת הכסף משנה סוף הל' בית הבחירה וכ"כ הרב באר שבע בתמיד פ"א עכ"ל ובסי' ל"ה נסתפק דאף למה שביאר בסי' ל"ד דדוקא היכא דא"א באופן אחר הוא דשרי מ"מ היכא דהיה אפשר מע"ש ופשע ולא עשהו י"ל דמותר בשבת ואחר שהאריך בזה והביא דברי הרב לח"מ בפ"א מהלכות קרבן פסח הי"ח הנ"ל ודחה ראיותיו דשפיר י"ל דאף אם היה אפשר מע"ש אמרינן אין שבות במקדש אלא דמדברי רבינו יהונתן ורבינו עובדיה בפירוש מתני' דסוף עירובין קושרין נימא בשבת משמע ליה דסברי דשבות במקדש לא הותר אלא כשלא היה אפשר מאתמול ובסימן ל"ו האריך קלת לפלפל ע"ד הרב ארעא דרבנן במה שהקשה על כלל מרן ויישב קושיותיו ובסי' ל"ז כתב בשם הרב מרכבת המשנה בפכ"ג מהלכות שבת דבהר הבית לא אמרינן אין שבות במקדש ושקו"ט בזה עי"ש דב"ק

ודע דמה שכתבתי בריש אות זו בשם תויו"ט פ"א דתמיד דבדבר שהוא קרוב לבא לידי איסור תורה גזרו שבות במקדש ומפני זה לא היו מטלטלין נרות דולקות בלילי שבת במקדש כ"כ הריטב"א בחי' לעירובין ד' ל"ב ה"ד הרב מטה אהרן ד' יו"ד ע"ג וז"ל ונראה דכל שבות שאינו לצורך גדול במקדש לא התירו וכן לא התירו בדבר שנראה כמלאכה דאורייתא או שהוא קרוב לבא לידי איסור תורה עכ"ל וכ"כ שם בשם הרשב"א בחי' לסוכה בפ' החליל (עיין מה שרשמתי בזה בקונטרס כללי הפוסקים סי' יו"ד אות ו') שכתב דמה שלא היה החליל דוחה שבת אע"ג דאין שבות במקדש היינו דכל כי האי שבות שהוא דבר מצוי דאתי לידי תיקון כלי שיר דאיסורא שהתיקון מצוי בהם גזרו בו אפילו במקדש כשאינו מעכב דאגב טירדייהו אתו ומתקני ליה ודחו שבת במלאכה דאורייתא דבר שאינו בחובה כחליל שהוא שמחה יתירה עכ"ל והביא תורף דברי הרשב"א הללו הרב יד מלאכי בכללי הדינים אות פ' ואין החידושים הנ"ל מצוים אצלי לעיין בדב"ק דלפום ריהטא נראה שיש חילוק בין מ"ש בחי' לעירובין למ"ש בחי' לסוכה וכדברי הרב תוי"ט הנ"ל כתב הרב מרכבת המשנה בפכ"ג מהל' שבת ע"ד מרן כ"מ דהלכות בית הבחירה כמ"ש בשמו הרב דברי מרדכי הנ"ל בסי' ל"ד אות ד' עי"ש

עוד ראיתי כלל חדש שחדש רעק"א בתשו' סי' קט"ן (בד"ה ונלע"ד) דלפי מ"ש הרע"ב בפיה"מ דעירובין פ"ג מ"ג במאי דקי"ל דלא גזרו שבות בבין השמשות דהיינו דוקא שבות אחד אבל שני שבותים גזרו בביה"ש ופירש דבריו באבן העוזר דדוקא כששני שבותים עובר עליה' כאחת אבל אם הם בזה אחר זה גם בשני שבותים לא גזרו בביה"ש א"כ י"ל דגם לענין שבות במקדש אם הם שני שבותים הבאים כאחד חמירי וגזרו עליהם במקדש ומיישב בזה קושית השאג"א סי' בההיא דיומא דף י"ג דמסקינן אלא דמגרש לתרווייהו וכו' דלמה לי כולי האי יקדש האחרת בתנאי אם תמות חברתך ולאשתו יגרש בתנאי שאכנס לבהכ"ן ואי מייתה עייל לבהכ"ן ומשוי ליה גט למפרע והאחרת נתקדשה ואי לא מייתה לא עייל לבכה"ן ולא נתגרשה והאחרת לא נתקדשה אך עפ"י כלל הנ"ל ניחא דלא מצי מקדש ע"מ שאכנס דא"כ במה דמקיים התנאי גורם שני שבותין הקידושין והגירושין בבת אחת ואסור אף במקדש גם י"ל בפשוט דמה דאפשר למעט בשבותים עדיף דהשתא עובר רק שבות אחד ואם יעשה כנ"ל יעבור על ב' שבותים קידושין וגירושין עכ"ל ודבריו נחמדים עפ"י דברי הרע"ב אלא דהרב יד דוד בחי' לעירובין על ד' ל"ה (ע"א בד' ע"ב ע"ד בד"ה רש"י) כתב ובודאי דאין חילוק בין שבות אחד לב' שבותים ודברי הברטנורא שחילק בכך כבר תמה עליו בשער אפרים ועיין בשער המלך עכ"ל נראה דהרבנים הנ"ל דחו דברי הרע"ב בזה וס' שער אפרים אין בידי אך בשער המלך עיינתי ודבריו בזה הם בסוף פ"א מהל' עירובין וראיתי שהק' על הרע"ב מסוגיית הש"ס שם וכתב דמה שתי' הרב שע"א בא"ח סי' כ"ו לקושיתו לא יגהה מזור לקושיא זו ושוב כתב ליישב דברי הרע"ב עי"ש שלפי זה אין דברי הרע"ב דחוים לא מהרב שע"א ולא מהרב שעה"מ

רפד אין שבות במקדש כתב מרן חיד"א ביעיר אזן אות ק"א דנראה מדברי התוס' בשבת ד' מ"ב ד"ה אפילו דדוקא באיסורי שבת הוא דאמרי' אין שבות במקדש אבל לא בשאר איסורין ושכ"כ שם הרב מוהרש"א בת"ה ושכ"כ הרב מחנה ראובן על פסחים ד' ל' בההיא דקדרות בפסח ישברו ליישב תמיהת הרב תפארת שמואל ע"ד ראבי"ה שהביא הרא"ש בסי' ז' מדקי"ל דאין שבות במקדש די"ל דראב"ה ס"ל דדוקא באיסורי שבת הוא דאמרינן אין שבות במקדש עי"ש ונלע"ד דאין הכל מודים בזה דמדברי המרדכי בפ"ב במס' שבועות רמז תש"ן מתבאר דס"ל דהא דאין שבות במקדש נאמר גם בשאר איסורין שהרי כתב כן גבי גזרת מרחצאות עי"ש והטיב אשר דבר הרב יד מלאכי בכללי הדינים אות צ"ו שכשהעתיק כלל זה בשם מוהרש"א כתב שכתב כן לדעת התוס' כלומר שלדעת התוס' מוכרחים לומר כן ואין ה"ן דיתכן דאין הכל מודים בזה ואיני מבין מה שהצ"ע הר' אבני שהם בסוף ד' ב' דברי מוהרש"א הנ"ל דאישתמיטתיה דברי המרדכי שהביא הרדב"ז בסימן צ"ו דכלל זה נאמר בכל האיסורין עי"ש דהרב מוהרש"א לא בא לחדש כלל זה מדנפשיה רק כ"כ ליישב דעת התוס' ואין לסתור דבריו אלא א"כ נמצא בדברי התוס' עצמם בהיפך ומן התימה עליו שאחר שכבר ראה דברי הרב יד מלאכי כמבואר בדבריו לא הי"ל להצ"ע שהרי כתב שלדעת התוס' הוא שכ"כ. וס' גזע ישי שציין בזה המגיה שם אין מצוי אצלי וגם תשו' הרדב"ז לא היה נמצא אצלי וזה זמ"ר אשר כתבתי לאחד מידי"ן גב"ר מרבני דורינו יצ"ו שיעיין בדברי הרדב"ז ויודיעני איה מקום כבוד דברי המרדכי והודיעני כי מ"ש הרדב"ז כן הוא מדברי המרדכי שהבאתי למעלה ועתה שהשגתי שו"ת הרדב"ז (דפוס ווארשא תרמ"ב) חפשתי שו"ת הרדב"ז בקשתיה ולא מצאתיה. וידי"ן הרב המגיה לס' ימי שלמה יצ"ו בד' צ"ב ע"ג הק' ג"כ ע"ד מוהרש"א מתשו' הרדב"ז כקושית הרב אבני שהם (ובהשמטות הס, הזכיר דבריו) וכ' ששו"ר שכ"כ הרב גזע ישי וכבר כתבתי הנלע"ד בזה ומה שציין שם לעיין בתוי"ט פי"א דמס' מנחות מ"ז ד"ה אוכלין אותו שכ' דבקדשים לא גזרו דאין שבות במקדש לא ידעתי מאי שיאטיה הכא שהרי הרב תוי"ט מיירי לענין איסור מליחה בשבת ויוה"כ ובזה ודאי לכ"ע אמרינן אין שבות במקדש

וראיתי להג' כתב סופר בחא"ח סי' קט"ו שהקש' לו רב א' אליבא דר"ל דס"ל ח"ש מותר מה"ת ורק מדרבנן אסור אמאי תנינן במנחו' דצ"ט ע"ב החלות היו מתחלקות לערב הרי אפשר שכל א' יאכל כזית שלם שהוא ח"ש לגבי יוה"כ ואין שבות במקדש ולמה נדחה עד הערב והשיבו במח"כ נעלם ממנו מ"ש מוהרש"א בפ' כירה דדוקא שבות דשבת אבל כל איסורין דדבריהם אסורין גם במקדש וכן מורה לשון אין שבות במקדש ולא אמרו אין איסור דרבנן במקדש עכ"ל הנך רואה דנקיט בפשיטות כדברי מוהרש"א ונעלם מעיני דמר שיטת המרדכי והרדב"ז הנ"ל דגם בשאר איסורין אמרי' אין שבות במקדש ולדידהו הדרא קושית הרב השואל לדוכת' ותמיהתו על הרב השואל הי' לו לתמוה ע"ד מר אביו הג' חת"ס וע"ד הג' בני יונה דנקטי נמי הא דאין שבות במקדש בכל דבר דרבנן עי' בחת"ס א"ח סי' מ"ג שהקשה בשם הרב בני יונה סי עד"ר עמ"ש בפ' במה מדליקין בסוגייא דקינסא דפשיט הש"ס ממנורה דמקדש ממנה היו מדליקין ובה היה מסיים הא שלהבת אינו אסור אלא מדרבנן ואין שבות במקדש ומיהדר ליישב קושיא זו כיע"ש והלא לדברי הרב מוהרש"א מעיקרא קושיא ליתא כמובן. אבל באמת אין לתמוה עליהם לפי מה שכתבתי