שדי חמד קונטרס הכללים מערכת א עא

סברי וכ"כ הרב צ"ץ סי' מ' ועיין להרבנים מ"א סי' ק"ד סק"ו ומוהר"ש זלמן בש"ע שלו שם ס"ד חיי אדם כלל כ"ה אות י"א ובהל' שבת כלל ט' אות י"א וכן נקיט בפשיטות הרב נו"ב בח"א א"ח רס"י ל"ה ובח"ב אה"ע סי' ח"י ד"ה ומעתה וכן נר' דעת הרב ארעא דרבנן במערכה זו אות י"ז ד"ה ויש וכ"ן דעת הרב חתם סופר יו"ד סי' פ"ח וכן דעת הרב מוהרמ"ן בדרשותו על רבו בס' בן פדה צור עי"ש בד' קמ"ד גם הרב ערך השלחן א"א סי' שי"ח אות ג' האריך בזה ודעתו דחשיב שוגג עי"ש גם הרב מטה אהרן בסי' י"ד האריך בזה וכ' בחתימת דבריו דאפילו בשאר איסורים שאינם מענייני שבת אמרי' דאו"מ שוגג הוא וכמ"ש הא"ז ותה"ד סי' רט"ז ומוהראנ"ח ומוהר"ש הלוי והט"ז וכמ"ש גם הרמב"ם בהל' א"מ וכו' עי"ש וכ"כ הבי"מ הובא בפ"ת אה"ע סי' קע"ח סק"ח ובשו"ת זכרון צבי מנחם סי' א' ד' ב' ע"ד ושם סי' ח' ד' ח' ע"ד כ' דפסקו כל האחרונים דאו"מ שוגג הוא והרפ"ג יו"ד סו' צ"ט בשפתי דעת אות י"ב בד"ה ואם ביטל במזיד כתב כבר הכריע הט"ז בסק"ט וכו' עיין שם וכ"ן דעת הרב חו"ד סי' צ"ט סק"ו ה"ד הרב פתח הדביר בח"א ד' ק' ע"א ולזה נראה מסכים הולך הרב כעל שו"ת שואל ומשיב בהסכמתו לס' אור זרוע הנד"מ בזיטאמיר עי"ש בסוף ההסכמה (אחר זמ"ר ראיתי מ"ש בשו"מ מהדורא ב' ח"א סי' צ"ג בזה עי"ש) ובפתח הדביר שם כ' בשם הרב שרשי הים דמבואר בש"ס ורמב"ם דאו"מ אנוס הוא הרי לפניך שרים רבים ונכבדים דקיימי בשיטה זו דאו"מ לא חשיב מזיד אלא אנוס או שוגג למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה

ואולם ראיתי להרב מוהרי"מ בס' אהל יעקב ד' ד"ן ע"א הביא דברי הרט"ז והרפ"ח הנ"ל וכ' דצ"ע על דברי התוס' דזו פלוגתא דאביי ורבא ולרבא או"מ קרוב למזיד והלכתא כרבא כמ"ש הר"מ הל' רוצח פ"ד והל' תרומה פ"ה ה"ח ושוב הביא דברי תוס' בשבת ד' ע"ב ד"ה באומר וסנהדרין ס"ב ד"ה ורבא שכתבו לחלק דשאני גלות דטובא בשגגה כתיבי וסיים דמשום הכי מספקא לן לתוספות בכורות הנ"ל וכ' דדבריהם בלשון שמא והרמב"ם. חלוק עליהם וקי"ל כהרמב"ם אלו תוכן דבריו קדושים ולא ראה הרב ז"ל כולהו רבנן קדישי הנז"ל דנקטי כסברת הפוס' ז"ל ומה שהחליט לומר דהרמב"ם חולק על התוס' ז"ל הנה ודאי אין כוונתו על דברי הרמב"ם דהל' רוצח הנ"ל דהא פשיטא דעפ"י דברי התוס' סנהדרין ושבת הנ"ל דשאני גלות וכו' אין מדברי הרמב"ם סתירה לד' התוס' אלא ודאי כוונתו ע"ד הרמב"ם דהל' תרומות פ"ה הנ"ל וכן מצאתי להרב ז"ל בתשו' בס' באר המים סי' ד"ן שגילה דעתו דמה שהחליט דהרמב"ם והתוס' חולקים הוא מדברי הרמב"ם דהל' תרומות כיעי"ש בד' ל"ד ע"א והנה אמת דכן הק' ג"כ הר' מש"ל סו"פ ט"ו מהל' מ"א ונעלם מעיני קדשו וכן נעלם מהרב חת"ס יו"ד סי' פ"ח הנ"ל מ"מ שערי תשובה לא ננעלו וכבר תרי"ץ יתי"ב הרב מוהרמ"ן בס' בן פדה צור שם ולדבריו כיון הרב חת"ס הנ"ל כיעי"ש ולא פליגי התוס' והרמב"ם וממילא נקטינן כדכתבו התוס' וכאשר נקטו בפשיטות כל הרבנים הנז"ל גם בחו"ד שהביא פה"ד שם מיישב דלא ליסתרו דברי התוס' והרמב"ם כיעי"ש ומ"ש התוס' בלשון שמא עיין מ"ש בעה"ש שם ועיון בפ"מ בא"ח סי' ק"ד באשל סק"ו שכ' דלדינא צ"ע וזה נראה היפך ממ"ש בשפתי דעת הנ"ל וצריך לעיין בספר דבי רב המצויינים בס' רב יד דוד ליו"ד ד' קט"ו ע"א ומה שציין שם לעיין כנה"ג אה"ע סי' כ"ד וכן ציין בבן פדה צור שם הנה בכנה"ג אשר לפני (והוא דפוס חדש) ביקשתיהו ולא מצאתיהו וע"ע להרב צפיחת בדבש ד' קס"ח ע"א ולהרב מוהר"ש זלמן בש"ע שלו סי' רנ"ג אות י"ב וי"ל שו"ת מעיל צדקה סי' ס"א שהביא הרב פ"ת אה"ע סי' קט"ו סקי"א ואינו מצוי אצלי ועיין שו"ת בית שמואל אחרון ביו"ד סי' י"א ד"ה והנה דברי וידי"ן רא"ג הרב המגיה לס' ימי שלמה נר"ו בפט"ו מהל' מ"א הכ"ה נמשך אחר מ"ש המל"מ דדעת הרמב"ם דאומר מותר חשיב כמזיד לענין איסורין וכבר כתבתי דאינו פשוט לומר כן ועיין חות דעת סי' צ"ט סק"ו ועיין בשו"ת שער אשר חיו"ד סי' ט"ז טו"ב ח"י ובס' זכרון צבי מנחם סי' ב' השיג רב אחד עמ"ש המחבר בסי' א' דאו"מ שוגג וכ' ע"ד אין בזה כדי להתיר אחרי שכל האחרונים חולקים על הט"ז כידוע ע"כ ועיין בשו"ת כתב סופר יו"ד סי' ס"ב ועיין חת"ס או"ח סי' קי ט טית ד"ה אך אי גם וכו' לענין אומר מותר בעסק מכירת חמץ והבאתיו בקונטרס אסיפת דינים מערכת חמץ ומצה סי' ח' אות כ"ד ועי"ש באות זיי"ן וי"ל לעת הפנאי במ"ש ידידי הגאון מנ"י יצ"ו בס' מנחת משה הנד"מ בשו"ת יו"ד סי' כ"א

רמ אומר מותר דחשיב שוגג מבואר בדברי הרפ"ח יו"ד סי' צ"ט סקי"ב דאפי' בדבר דכ"ע ידעי ליה ולא טעו אמרי' דאו"מ הוי שוגג ועיין להרב פתח הדביר ח"א ד' צ"ט ע"ד שייחס לזה דעת הרבנים משל"מ בהלכות מ"א סו"פ ט"ו ומג"א סי' ק"ד עי"ש ותמיה לי עליה דרב מטה אהרן ד' ל"ב ע"ב וג' שכ' לדעת הרשב"א בהיפך מזה ולא זכר מדברי הרפ"ח כיעי"ש וי"ל שו"ת מעי"צ שרשמתי באות רל"ט

רמא אין מיתה בלא חטא הכי אמר ר' אמי בשבת ד' ה"ן ע"א ואיתותב ועיין להרב דרכי שלום ד' א' ומ"ש ע"ד הרב משק ביתי במע' היו"ד אות רכ"ח ומש"ש הרב המגיה בשם הרב מוהרי"ץ דלא אמר ר"א אלא במיתה שלא בזמנה כ"כ הרב מוהרימ"ט בפ' חקת ועיין מה שהק' עליו הרב משנת ר"א בח"ב בדרו' ד' ט"ו ע"ג ומה שיישב לזה הרב ישמח לב בדרו' ד' א' ע"ד

רמב אין הקב"ה מביא תקלה ע"י הצדיקים ידוע מ"ש התוס' בכמה דוכתי דדוקא במידי דאכילה ולא בשאר איסורין ועיין הגהות מרדכי סופ"ק דעירובין שכ' לענין איסור שבת וכלאי בהמה דאין הקב"ה מב"ת וכו' ועיין יד מלאכי בכללי דינים אות קל"ז בשם הר"ן בחי' לחולין והרב מזל שעה בהל' מעהק"ו פי"ד הק' ע"ד התוס' מנדרים ד' יו"ד ע"א חסידים הראשונים וכו' לפי שאין מביא תקלה וכו' דש"מ דגם בשאר איסורי' אמרי' הכי וכן הק' מרן חיד"א בס' ראש דוד ה"ד הרב דרכי שלום ב' ומש"ש ליישב לענ"ד אינו נכון כמ"ש הרואה אולם עיין להרבנים נחמד למראה ח"א ד' מ"ה ע"א ופתח הדביר ח"א ס"ח ע"א מ"ש ליישב בזה ומש"ש בשם מרן חיד"א בפ"ע לחלק בין דורות הראשונים וכו' עיין להר' תה"ד סו' רמ"ג ועיין מוהריק"ש יו"ד סי' א' בטעם החילוק שבין אכילה לדבר אחר

רמג אין הקב"ה מב"ת וכו' במידי דאכילה גופא חילקו התוס' בין אכילת איסור ממש לאכילת היתר בזמן איסור כיוה"כ וכיוצא והרב אגדת אליהו מדמי אכילת פירות שאינם מתוקנים לאכילת היתר בזמן איסור והם דברים תמוהים וכבר עמדו עד"ק הרבנים בן פדה צור ד' ד' ע"ב ונח"ל ח"א ד' מ"ד ע"א ועי"ש לענין גזל אי חשוב אכילת היתר בזמן איסור וכן לענין אם אפשר לעשות מעשה על סמך דאין הקב"ה מב"ת וכו' עי"ש בשם הרב ארעא דישראל והוא ז"ל השיב ע"ד דברים נכונים ועיין להרב תה"ד סי' רמ"ג ודו"ק

רמד אין מלמדין תורה לתלמיד שאינו הגון עיין מח' ב"ש וב"ה באבות דר"ן סופ"ב והרב אבות הראש כתב בשם מרן חיד"א בפתח עינים דסברי ב"ה דיש ללמד לכל אדם והתורה מגנא ומצלא ויחזור למוטב ואין לדקדק בדבר עי"ש בד' ח"ק ע"ד נר' מד"ק דסברי ב"ה דמלמדין גם לשאינו הגון על סמך כי תורה מגנא שאו"ר שבו מחזירו למוטב וזה היפך מ"ש בפ"ע בשם הרשב"ץ וה"ד באבות הראש קל"ב ע"א שכ' ובה"א מלמדין לכל אדם ומ"ש השונה לתלמיד שאינו הגון הוא בתלמיד שמעשיו מקולקלים וסנו שומעניה אבל סתם בני אדם א"צ לבדוק אחריהם ע"כ וקצ"ת על הרב אבות הראש שהביא ד"ק שתים זו ולא יעיר דנראין כסותרים ועוד קשה דבברכ"י א"ח סי' קנ"ו אות ג' העמד מתמיה ע"ד הרפ"ח דנר' דס"ל דגם בידוע דאין תוכו כברו נכנס לבהמ"ד דהוא היפך הר"מ והטור עי"ש ושמא י"ל דההיא דפ"ב דאדר"ן לא מיירי במי שמעשיו מקולקלים בעבירה רק שהוא גאה והגם כי הוא איסור חמור מ"מ אינו בסוג מעשיו מקולקלי' ודוחק וס' פ"ע א"מ אצלי לראות ד"ק והן עתה נדפס ספר ברכת מועדיך לחיים ועי"ש בד' ל"ב ע"ד ובד' ל"ג ע"א ודו"ק

רמה אונס דשותה בעציצו אם יכול לאוסרה עליו בנדר עיין במה שרשמתי לקמן במערכת הנו"ן אות ל"ד

רמו ארץ ישראל בקונטריס אסיפת דינים מערכת ארץ ישראל רשמתי איזה עניינים השייכים לארץ ישראל ומה שכתבתי שם באות ב' כמסתפק אם מה שאסור לצאת מא"י לחו"ל הוא מדאורייתא עתה נלע"ד דמדברי הסמ"ג בלאווין סי' זכ"ר וכן בהגמי"י פ"ה מהל' מלכים שכתבו בשם ר"א ממי"ץ דמה שאסרה תורה לשוב