שדי חמד קונטרס הכללים מערכת א סד

מרן כ"מ והרב מוהריק"ו בפ"א מהל' מתנות עניים דחשבי ליה יחיד מילתיה דרי"ש עי"ש שכתב שגם הרב עו"ש הק' כן ע"ד הרב יא"ה לע"ד אחרי המחי"ר הם דברים תמוהים דמרן כ"מ לא כתב בפירוש דהוא יחיד נגד רבים ואולי יסבור דחשיב רבים ואלא מיהא טעמא בעי אמאי פסק כרבים האומרים בשם רי"ש ולא כרבים החולקים ומיהדר אטעמא כיעי"ש וגם תיבת אמרו לא הוזכר בדבר מרן הכ"מ כיעי"ש אולי לא הוה גריס ליה ולפי שיטתו טפי הו"ל להביא דברי מרן כ"מ פ"ט מהל' מלכים ה"ד שהזכיר שם אמרו בסוגייא דסנהדרין ד' ה"ן עי"ש ודו"ק ומהרב מוהריק"ו ג"כ אין ראיה אף דמפורש בדבריו דרי"ש יחיד מיהו עין רואה בדברי הרב שהעתיק בלשון הברייתא רי"ש אומר וכו' ולא כגירסתינו משום רי"ש אמרו כיעי"ש וס' עו"ש אמ"א ומ"ש עוד דהג' קר"ן הגיה בדברי הרא"ש אין הל' כרי"ש ונמשך אחריו בזה דין רב המגיה נרו והק' על הג' קר"ן דלא ראה דברי מרן הב"י וכו' פלט קן קולמוסם דברים שלא בהשגחה דאין האמת כן אלא הרב"ח הוא דהגיה בדברי הרא"ש והרב קר"ן לא ניחא ליה בזה כיעי"ש ועיין להרב משק ביתי אות שי"ג ומש"ש בשם הרב קהלת יעקב ד' ק"ך ע"ב ספר קהלת יעקב שבידי הוא דפוס חדש ואין הדפים מכוונים להדפוס ישן ולפי הנראה הוא מ"ש במע"ל ח"ב ד' ג' ע"ב מדפוס חדש אות מ"ג עי"ש ועיין כתובות ס"ט ע"א אמ"ר חנינא גדולה מזו אמרו מוציאין לפרנסה. ועיין להרב תוי"ט פ"א דאבות מ"ה אמ"ם באשתו אמרו וכו' ועיין כתובות מ"ז ע"א משום ר"ן אמרו זכה הבעל וכו' וכ' שם הרא"ש דאין הלכה כמותו נגד רבים דהוא היפך מ"ש הרב יד אהרן בדעת הרא"ש ועיין הרא"ש פ"ד דגטין סי' כ"א מדאמר אמרו ולא אמר וכו' וצ"ע בכ"ז דנראה סתירה בדבר זה ולא נוכל להחליט הזה או זה ועיין יבמות ר"פ עשירי האשה שהלך בעלה למדה"י ואמרו לה מת בעליך וכו' מוקמינן לה דאמר לה עד אחד וכ' נמק"י והובא שם בתוי"ט אע"ג דתני אמרו לשון רבים הא איתא רפ"ג דכריתות דאורחיה דתנא למיתני אמרו אפי' משום חד. ובזה היה אפשר להרב תוי"ט ליישב קושיתו שבפ"א דאבות הנ"ל דלא מסתבר לומר דדוקא גבי עד הוא דשייך לומר אמרו על אחד ולא על התנאים דמאי שנא למרן חיד"א בברכ"י ח"מ סי' כ"ה אות ט"ז ולהרב מקנה אברהם בח"ב אות נו"ן

רח איסור סחורה בדברים האסורים באכילה אם הוא מן התורה רשמתי במערכת הסמ"ך אות ח"ן עי"ש

רט איסור מטומאה אי ילפינן עיין יבמות ד' ק"ג ע"ב והרב דרכי שלום ד' ס"ט ע"א וכ' הקשה דרבא אדרבא דביבמות אמר חלצה בסנדל המוחלט חליצתה פסולה דאיסור מטומאה לא ילפינן ואילו בפרק ג' שאכלו ד' נו"ן ע"ב יליף זימון מטומאה עי"ש ולא הו"ל למירמי הכי דהא ביבמות אמוראי נינהו אליבא דרבא ותלמודא מייתי במסקנא אמר רבא חליצתה כשרה והכי אזלא הלכתא כמו שיראה הרואה בדברי הפוסקים וא"כ יתכן דלמסקנא נקיטינן למילף איסור מטומאה אלא הכי הו"ל לאקשויי דמדברי רש"י במסקנא בד"ה חליצתה כשרה שכתב ולאו מילף הוא אלא גילוי מלתא הוא נראה בעליל דס"ל דגם למסקנא נקיטינן דלא למילף איסור מטומאה ואי הכי קשה אההיא דברכות. ועיין עוד ברכות ד' כ"ה ע"א גבי צואה עוברת דאי לאו דאיכא לחלק התם בקביעות וכו' משמע דהוה מודה רבא לאביי למילף מטומאה לק"ש ובשבת ד' קכ"ג ע"א אמר רבא מאן דמותיב וכו' מדלענין טומאה וכו' לענין שבת נמי וכו' עי"ש נר' דרבא ס"ל דילפינן שבת מטומאה ובביצה ד' יו"ד ע"א אמר רבא לעולם למפרע וכו' משמע דמודה דילפינן מוקצה מטומאה לענין ברירה ובקמא ק"א ע"ב גבי חוותא מילתא משוה רבא איסור וטומאה אהדדי ובסוכה כ"ב ע"א יליף רבא דין חבוט רמי לסוכה מטומאה וכל זה היפך הנשמע מסוגייא יבמות הנז"ל לפי פירש"י ז"ל

אך באמת הכל מתוקן ומיושב עפ"י מאי דחזינא לה"ה מוהרי"מ בס' אהל יעקב במערכה זו אות ד' אסברה לן דע"כ לא אמרינן ביבמות איסור מטומאה לא ילפינן אלא בדבר שנאמר בקרא בהדיא לענין טומאה לא ילפינן מניה לאיסורא משום דטומאה חידוש הוא כמ"ש רש"י ז"ל אבל במאי דאמרי רבנן מסברא דנפשייהו בכי הא ודאי שפיר ילפינן מטומאה לאיסור אלו תוד"ק עי"ש באורך שהכריח כן מכמה דוכתי ולפי זה בכל הני דוכתי דלית להו ילפותא אלא מילתא דאמור רבנן הוא שפיר ילפינן ואין רצוני לומר דכולהו הנך דיני דאתמרו בטומאה אינם מן התורה אלא מדרבנן. דאפילו בדינים שהם נהוגים בטומאה מדאו' שייך שפיר למילף איסור מנייהו כל דלא גלי קרא בהדיא ועיין לקמן אות רי"ד

ועפ"י דברי הרב הללו מינח ניחא לי מאי דהוה ק"ל מזה זמ"ר עליה דמרן מוהרד"ף בשו"ת מכתם לדוד א"ח סוס"י א' דיליף אהל זרוק לשבת מטומאה וכן בס' חסדי דוד פ"ב דסוכה הביא דבריו הרב בית השואבה בדיני הישן בסוכה אות ז' יליף אהל זרוק לסוכה מטומאה כיעי"ש דלכאו' הוא היפך כללין דאיסור מטומאה לא ילפינן והוה ניחא לי עפ"י דברי הרב משאת משה בחיו"ד סי' ב' הביא דבריו הרב יד מלאכי באות מ"ח דזו הלכה העלה דדיני איסור וטומאה כי הדדי נינהו וגמרי מהדדי וכן מורין במדרשא עי"ש אלא דאין ס' מ"מ מצ"א לראות ד"ק דמדברי רש"י במסקנא דיבמות מתבאר יפה דלכ"ע לא ילפינן איסור מטומאה זולת בגילוי מילתא וכדברי רש"י כ' הרשב"א והריטב"א כמ"ש זה הי"מ גדול אות מ"ו והרב קהלת יעקב בתוס' דרבנן אות כ' הביא כן מתשו' הרשב"א סי' הע"ר. אמנם לפי מ"ש הרב אה"י י"ל דברי הרב מוהרד"ף בהני דוכתי שתים זו כמובן. ובקה"י שם נצטער אותו צדיק דאיכא דוכתי טובא בש"ס דילפינן איסור מטומאה והביא מקומות הרבה בש"ס ופוס' עיש"ב וי"ל עפ"י דברי הרב אהל יעקב הנז"ל זולת ההיא דפ"ק דחולין יו"ד ע"ב דילפינן חזקה מהסגר וצריך לדחוק דאה"ן דמאן דלא יליף איסור מטומאה לא יליף חזקה מהסגר אלא מהלכה כמ"ש הג' מוהרש"א שם אליבא דרב אחא עי"ש והרב יבא הלוי ד' מ"ה ע"ב הק' ע"ד הרפ"ח יו"ד בכללי הס"ס אות ט"ו שכ' דלא ילפינן איסור מטומאה דמאין בא לו פשיטות זה דהלא בעירובין ל"ה ופסחים ד' ט' ילפי' מטומאה עי"ש דמי פומיה דמר כמאן דלא ידע סוגייא דיבמות ק"ג ע"ב הנז"ל ועיין בדרכי שלום שם וק"ל והרב נחמד למראה בפ"ג דמס' כלאים ד' ע"ח ע"ג הביא דברי הרב מ"מ חיו"ד סי' ב' הנ"ל דאנן קי"ל איסור מטומאה ילפינן כדמסיק רבא דחליצתה כשרה וכ"פ הפוס' עי"ש כבר כתבתי דלפי דברי רש"י והרשב"א והרטב"א שכ' דגילוי מילתא היא אין שום הכרח מהמסקנא כמובן ובנחמ"ל שם בד"פ ע"ב הזכיר דברי רש"י ודעימי' הנז"ל ונראה כמגיד חדשות מעצמו שהרב מ"מ לא הרגיש בדברי רש"י ועי"ש שהק' על רש"י ודעימי' מהירוש' דכלאים ולפי דברי הרב אה"י הנז"ל אין שום סתירה כיעי"ש ויש להעיר עליו ועל הרב מקנה אברהם במ"ב אות ט' שלא זכרו דברי הרב קה"י הנ"ל כיעי"ש והוא חידוש וראיתי במקנ"א שם בשם רבינו שלמה שנסתפק אי ילפינן איסור מטומאה ותמה עליו מסוגייא דיבמות ק"ג הנז"ל עי"ש ולענ"ד יתכן דמספק"ל אי רבא דמסיק הלכתא דחליצתה כשרה משום דס"ל דילפינן איסור מטומאה הוא או משום דס"ל דגילוי מילתא היא וכמ"ש רש"י בגמ' וצריך לעיין בגוף דברי השיבולי הלק"ט שהזכיר שם ואמצ"א ומדברי ראב"ן שהביא הר' שמן המשחה ד' כ"ו ע"ג מתבאר יפה דס"ל דילפינן איסור מטומא' והוכיח כן מכמה דוכתי וחידוש הוא שלא הזכיר סו' דיבמות הנז"ל ובחפשי בס' חזה הוית להרב פתח הדביר בח"ב סי' ר"מ אות ח' דמיסתמיך ואזיל בתריה דרב משאת משה והביא תוד"ק ומבואר בדבריו וכדברי הרב נח"ל שם דכבר ראה הרב מ"מ גוף סוגיית הש"ס דיבמות ק"ג הנז"ל. ועלה סמיך לפום מאי דפסיק רבא הלכה דכשרה אך בזכרונות הרב חק"ל אשר בסו"ס ישרי לב בד' צ"ו אות ק"א ציין בזה שו"ת מ"מ יו"ד ח"ג סי' ג' וכתב דאישתמיט מניה סוגיית יבמות הנז"ל דנראה דהרב מ"מ לא ראה סוגיא זו בתשובתו שבח"ג שהזכיר הרב חק"ל אף שבתשו' שבח"ב הזכירה כמו שנראה מדברי הרבנים הנ"ל ומי שנמצא בידו יבין האמת ובפה"ד שם הביא ירושלמי דחזקת הבתים סוף דין יו"ד דיליף איסור מטומאה עי"ש ומר בר"י דרב נר"ו הביא דברי הרא"ש ברכות פרק כ"מ אות י"ט דיליף איסור מטומאה עי"ש ולפי דברי הרב אה"י הנז"ל אין ראיה כיעי"ש וע"ש מ"ש בשם הרב פ"ת ח"ב סוס"י כ' ודוק. ומדברי הרא"ש דפ' כ"מ הנז"ל י"ל כמ"ש ריב"ה בא"ח סי' תס"ז בשמו דאיסור מטומאה לא ילפינן כיעי"ש וכבר עמד באהי"ע שם ושם בסתר דברי הרא"ש בבכורות אההיא דכ' ריב"ה בסי' תס"ז ועי"ש ע"ש ליישב ואוקי באתרון: