שדי חמד קונטרס הכללים מערכת א סג

ע"ד הקה"י דאינו השגה דהמח"א עצמו כבר הביא לדברי מוהר"ם הנה שו"ת מוהר"ם אמצ"א לראות דב"ק כי במח"א הביא מ"ש בסי' רצ"ט דפסק כרבינא ולפי הנר' לא זו היא התשו' דאיירי בה הקה"י שהוא ציין סי' תצ"ה. ובעמודי אש ציין סי' תצ"ג וח"ג סי' רי"א על כן לא מצינא לאישתעויי מידי ועכ"פ מוכח דמוהר"ם לא ברירא ליה ס' המח"א ואמטו"ל הוצרך למאי דקי"ל כרבינא וק"ל וע"ע בעיקר כללין בס' פרת יוסף להג' מסלאנים בתשו' סי' ט'

קצח אין שלד"ע ומ"מ בד"ש חייב בדינא זוטא וכ' הרב קהלת יעקב בתוס' דרבנן אות ה' בשם הריטב"א דדוקא אם שוכר שליח לעשות העבירה אבל אם עושה שליח בדיבור בעלמא פטור אף בד"ש וציין חו"י סי' קס"ו ועיין להרב מש"ל ז"ל בפ"ב מהל' רוצח ומתברר אצלי מתשו' הרדב"ז החדשות סי' רי"ד דמ"מ איסורא מיהא איכא בכל גוונא דכל דבר שאסור לעשות אסור לומר לעשותו אפי' בדיבור בעלמא דשש"א כמותו עי"ש ועיין למרן חיד"א בשיו"ב יו"ד סי' ק"ס אות י"ב ודוק ובדברים דקי"ל יש שלד"ע וחייב המשלח בדיני אדם חייב השליח בד"ש מיהא עיין להרב שמע יעקב פר' יתרו ד"ה ובכן עפ"י הקדמות וכו' ועיין למרן הב"י ביו"ד בבדה"ב סוס"י זק"ן לענין חיוב דינא זוטא בדיני שמים

קצט אין שלד"ע אי אמרי' דהמעשה נמי בטל הרב קהלת יעקב בפוס' דר' באות ה' בחילוק הז' פשיטא ליה מדברי תוס' פ"ק דב"מ ד' יו"ד דכיון דאשלד"ע מעשיו בטלים ולפי הנר' כונתו למ"ש תוס' שם בסוד"ה דאמר לישראל עי"ש ולכאו' י"ל דהרי התוס' מספק"ל דין זה ולשינוייא קמא משמע דלא ס"ל הכי אך בפסקי תוס' שם איתנהו לתרי שינויי עי"ש ועין בזה להרב טל אורות בשו"ת אה"ע סי' א' ד' י"ג ע"ד והזכיר שם שו"ת מוהרימ"ט סי' קט"ז מוצל מאש סי' ל"ד ועיין נודע ביהודה ח"א אה"ע סי' ע"ה ואילך ובשו"ת רבינו עקיבא איגר סי' קכ"ט ד' קכ"ו סו' ע"א ועיין שושנת העמקים כלל יו"ד ד"ה ודע שנסתפקתי וכו' שכ' דאי אמרי' בדרבנן אשלד"ע אם אמר לחברו קנה לי שדה זו בשבת אין כאן קנין ואי יש שליח קנה וכן כהן שאמר קדש לי חלוצה וכדומה ע"כ הנה פשי"ל כהרב קהלת יעקב הנ"ל ועיין פר יוסף להג' מסלאנים בתשו' סי' ט' שו"ת בית יהודה הנד"מ להרב מוהר"י אשר בסי' ב' ועל מ"ש הנו"ב בסוס"י ע"ז דדבר זה שהמעשה בטל לא נמצא במשל"מ ולכן שפך חמתו ע"ד מחותנו שהביא שם ברס"י ע"ו כיעי"ש הנה מצאתי להג' חתם סופר בתשובתו שבס' יד יוסף (דיטאש) בסוס"י י"ז שכתב וז"ל ומ"ש פרו"מ שסברת הנו"ב מבוארת בס' מוהרי"ט אמת כן הוא ולזה נתכוון הג' מוהר"י הארעוויץ שכתבו בשם משנה מלך היינו משל"מ פ"ב מהל' רוצח דרמז על מוהרי"ט הנ"ל ובנו"ב אישתפיך חמימי שלא נמצא כן במל"מ והיה לו לדונו לזכות ודעת החתם סופר שם בנדון הנו"ב הנ"ל לחלק בין עשאו שליח סתם (שלא הקפיד שיגרשנה בע"כ) בזה אם גרשה בע"כ אין השליחות בטל ולא מיקרי שלד"ע ואם הקפיד לגרשה בע"כ דוקא אין שלד"ע. גם הרב פ"ת באה"ע סי' קי"ט סק"ו כ"כ בשם הג"מ ועי"ש שמצא דברי המשל"מ בפ"ג מהל' גנבה ה"ו וציין שו"ת מוהרימ"ט סי' קט"ז הנ"ל ודברי המח"א בהל' שלוחין סי' ט'

ר אין שלד"ע אי אמרי' כן בשליח קטן או דמי לחצר דבע"כ עביד עיין להרב דרכי שלום ד' ק"ג ע"ג מ"ש ע"ד הרב הנמק"י בזה ש"ך ח"מ סי' קפ"ב סו' סק"א ישרי לב ד' מ"ז אות נ"א שו"ת הרדב"ז החדשות סי' תל"ב

רא אין שלד"ע בדבר שיש בו מצוה ועבירה אי אמרי' דמיגו דיש שליח להמצוה ישלד"ע שבה או לא. עיין בס' ידות נדרים ביד שאול סי' ר"ס סק"א שצדד בזה ובתשו' שואל ומשיב בח"ג סי' קל"ז כ' בפשיטות דהיכא דעושה מצוה לא אמרי' אין שלד"ע ועיין דרכי שלום ד' ק"ג ע"ב שהק' להפוס' כמ"ד דתלי באי בעי עביד מאי פריך בנדרים ל"ו ע"ב אההיא דתורם את תרומותיו אי לדעת בעל כרי הא קא מתהני דקא עביד שליחותיה וכו' הא כיון דאי בעי עביד וכו' אשלד"ע עי"ש ואי נימא כמ"ש בשואל ומשיב את"ש ועיין בזה בקובץ יגדיל תורה קונטריס יו"ד ד' ע"ר אות י"א וד' ער"ב ע"א בהשמטה

רב אין שלד"ע היכא דליכא איסורא אלא משום לפני עור אי איכא משום שלד"ע עיין בשו"ת רבינו עקיבא איגר סי' קכ"ט ד' קכ"ו ע"א ועיין באורך בענין זה בשו"ת נודע ביהודה ח"א באה"ע סי' פ"א אות א' ואילך

רג אשת איש שזינתה דאסורה לבעלה אפי' אם סברה דמותר לזנות כמ"ש באה"ע סי' קע"ח בהגהה כ' מרן חיד"א ביעיר אזן מערכת הסמ"ך אות כ"ט דממוהריק"ו שרש קס"ח מוכח דאסורה מדאורייתא ומתשו' הרשב"א ח"א סי' א' קפ"ט משמע דהוא קנס מדר' דהוה לה למידק והשיג על הג' נו"ב בא"ח סי' ל"ה שכ' דנשי לאו דינא גמירי שנאסרה על הבעל ואומר מותר לא גרע משוגג ונעלם ממנו פסק מור"ם הנ"ל ע"כ ועיין שו"ת נו"ב תניינא יו"ד סי' קס"א ד"ה ולכן ובאה"ע סי' ח"י ד"ה ומעתה ובהורמנותיה דמר נלע"ד דגם מהג' נו"ב לא נעלם זה ואין כונתו אלא לומר דהויא שוגגת והגם דאסורה לבעלה הא מיהא לגבי דידיה ליכא אלא איסור בשוגג וא"כ לדעת הרא"ש אינו חייב להודיע כדי שיגרש הבעל דכיון דאין שניהם עושים איסור רק בשוגג אין צריך להודיע משום כבוד הבריות כיעי"ש ועיין להג' חת"ס אה"ע ח"ב סי' צ"ח ויש שם ט"ס שציין מוהריק"ו שרש קי"ז והוא קס"ח ועיין להרב באר המים בשו"ת יו"ד סי' ד"ן ד' ל"ד ע"ב. ומה שהק' על מוהריק"ו שאיך אפשר דאשה אינה יודעת דאסורה לבעלה ע"י זנות וכו' אומר אני אטו כולהו גברי מי ידעי ואיכא טובא דלא ידעי דאסורה לבעלה ונר' דלשונו אינו מדוקדק וכונתו להק' עמ"ש מוהריק"ו באשה שזינתה ברצון תחת בעלה ולא ידעה שיש איסור בדבר דמשמע דכסבורה שמותר לזנות וכמו שהעתיק לשונו מור"ם בסי' קע"ח הנ"ל אהא הוא דק"ל דחסר מציאות כזה ומה שהק' עוד דכל כה"ג הו"ל למידק והביא שו"ת הרשב"א הנז"ל עי"ש לא ידעתי מאי ק"ל דהרי לפי האמת גם מוהריק"ו אסרה ואי ק"ל דלמה ליה למוהריק"ו לאוסרה מטעם דמתכונת למעול מעל באישה ת"ל משום דהו"ל למידק הא ודאי לק"מ דמה"ט דהו"ל למידק אינה אסורה אלא מדרבנן ומר הוא דאמר טעמא רויחא דאסורה מדאורייתא משום דמעלה מעל באישה קרינן בה וכמ"ש מרן חיד"א שם וק"ל ועיין להר ישרי לב ד' ל"א ע"ד אות י"ב וד' מ"ה ע"ב אות ד' ס' דבי רב שציין בענין זה ומכל הנז"ל הוה קלע"ד ע"ד הרט"ז א"ח סי' קצ"ו שכ' דאשת איש שזינתה בשוגג הו"ל כאנוסה עי"ש והוא היפך כל הנז"ל דלכ"ע מיהא אסורה או מדאו' או מדר' והוה תמיה לי על הרבנים מאמ"ר ונהר שלום ובירך משה סי' ו' וסי' ז' דשקו"ט ע"ד הרט"ז ולא נרגשו מזה. עד שראיתי מ"ש הרב פתח הדביר ח"ב סי' קצ"ו בענין זה באות ג' דכונת הרט"ז הוא בסברה שהוא בעלה דבכה"ג מותרת לבעלה (כמ"ש הרמב"ם ופסקו הרמ"א בסי' קע"ח) עי"ש

רד אין איחע"א הרב מלא הרועים במערכה זו אות ב' כתב דר"מ ס"ל איסור חע"א באיסור כולל חולין ק"א ע"א ולענ"ד טפי הו"ל לאתויי מתני' דיש אוכל אכילה אחת וחייב ד' חטאות בכריתות י"ג ע"ב דשמעי' לר"מ דאית ליה כולהו תלתא איסור כולל איסור מוסיף איסור בת אחת כיעי"ש וכרש"י יבמות ל"ד ע"א

רה אין איסור חע"א ר"ש ס"ל באיסור בת אחת איסור חע"א עיין יבמות ל"ד ע"א ומוקים לסת"ם אליביה

רו אין איסור חע"א הא דאין אחע"א אלא באיסור כולל וכו' ה"ד למיחל עליה איסור שני אבל למיחל עליה טומאה אפי' בזה אח"ז חל הרדב"ז בשו"ת החדשות סי' ל"ה

רז אמרו נאמר גם על אחד כריתות ד' י"א ע"ב ועיין מ"ש בכלל משום ר"פ אמרו ע"כ דברי הרב חק"ל בזכרונותיו בסו"ס ישרי לב ד' צ"ה אות ט' וחיפשתי שם במערכת המ"ם ולא מצאתי שדיבר בכלל משום ר"פ אמרו כמו שיראה הרואה ואולי הוא אות מ"ו מערכת המ"ם שנשמטה מהדפוס ומסוגייא דמס' כריתות הנ"ל ק"ל עמ"ש הרב יד אהרן בסי' ל"ח דהרא"ש בסוכה ד' כ"ו ע"א פסק כר"ש לפי שאמרו שם משום ר' שילה אמרו חתן פטור וכו' ש"מ דהוו רבים הובאו דבריו בס' יקהיל שלמה ד' ו' ע"א וכ' ולפי סוגייא הנ"ל אין מזה הכרח שהרי גם על יחיד שייך לומר לשון אומרו ועוד ק"ל אמאי הוצרך לזה הרי אפילו נימא דאמרו הוא יחיד האומר כן בשם ר"ש אפי' הכי לדעת הרא"ש חשיב רבים כמ"ש הרב שעה"מ בהל' יו"ט פ"ג ד"ה והבאתי לקמן במע' יחיד ורבים עי"ש. ומה שהק' הרב יקה"ש מסוגייא דב"ק דף צ"ד ע"א משום ר' ישמעאל אמרו וכו' עפ"י דברי