שדי חמד קונטרס הכללים מערכת א ס

אלא עי"ש עוד כמה חילוקים בזה. ויסוד דבריו הוא על מה שנשאל אם יש היתר לגזרת קטניות בפסח והאריך בכמה חילוקים

קפג אין ב"ד יכו"ל וכו' כ' מרן החבי"ף בס' חיים ושלום ד' ל"ב ע"א בשם הרב שע"א שאם רואים ב"ד השני שמחמת תקנת הב"ד ראשון יצאה תקלה יכולים לבטל ולענ"ד כן יש ללמוד ממ"ש בירושלמי פ"ב דמו"ק ה"ג דאמר ר' אבא בר ממל אילו היה מי שימנה עמי התרתי בשר בכור להשקל בליטרא וכו' והתרתי מלאכה בחוה"מ כלום אסרו אלא כדי שיהיו אוכלים ושותים ויגעים בתורה ואינון אכלין ושתין פוחזין וכתב הרב קרבן העדה ואע"ג דאין ב"ד יכול לבטל דברי בד"ח וכו' שאני הכא שהם עושים הפך כונת התקנה וכ"כ הרב יפה מראה ה"ד הרב מקנה אברהם במ"ב ד' ג' ע"א וז"ל ואע"ג דאין ב"ד וכו' שאני הכא דגזרת ב"ד הוי לתקלה שע"י כן עושים היפך הכונה עכ"ל וק"ל

קפד אין ב"ד יכו"ל וכו' עיין מקנה אברהם במ"ב ד' ג' ע"א בשם הרב חק"ל יו"ד ח"ב ד' פ"ז ע"ב לחלק בין קום עשה לשוא"ת דכשבאים לבטל בשוא"ת אפילו קטן יכול לבטל ואינו מצ"א לראות ד"ק ובודאי לא נעלם ממנו סוגיא דפרוזבול גטין ל"ו ע"ב אי לדריה עלמא נמי תקין אין ב"ד יכו"ל ולכאורה לי הכותב צ"ע

קפה אין ב"ד יכו"ל אם אין מבטלין לגמרי רק שעוקרין התקנה מזמן שתיקנו ב"ד ראשון וקובעים בזמן אחר אי חשיב ביטול עיין להרבנים קהלת יעקב במע"ל אות קכ"ח מקנה אברהם מ"ב אות ב' יד שלמה ד' כ"ח משק ביתו במע' זו מלאכת שלמה קמחי בח' השיטה ד' ר"ב פתח הדביר ח"ג סי' רפ"ב אות ג' צפיחת בדבש סי' ל"ט הג מוהר"ץ הירש חיות למגילה ד' ה' ע"ב והג' עמודי אש ד' כ"ח ע"ד שקו"ט אי הוספה ממש הויא עקירה והנה מה שהכריח הרב קהלת יעקב מהש"ס דריש מגילה דגם עקירה מיום אל יום חשיבה ביטול ואין ב"ד יכול לבטל וכ' כיונה דעתו בזה לדעת הריטב"א בחי' לריש מגילה שהוכיח כן מסוגיא זו כמ"ש הרב מערכי לב ד' ק"ד ע"ב בשמו ובשם הרבנים פר"ח ובני חיי עי"ש אמנם מה שנראה מדבריו שמייחס סברא זו להתוס' במגילה ד' ג' ד"ה מבטלין עי"ש עמו הסליחה רבה שנעלם ממנו דברי התוס' במגילה ד' ה' וד"ה ובקש) דמבואר דסברי דעקירה מיום אל יום לא חשיב ביטול והריטב"א דחה דבריהם מכח סוגיא זו עי"ש ואולי ס"ל כמ"ש הרב מקנה אברהם דהתוס' בד' ה' לא כתבו לקושטא דמלתא רק דרבי סלקא דעתיה הכי עי"ש

קפו אבות העולם קיימו כל התורה עד שלא ניתנה כ' הרמב"ן הובא ביעיר אזן במדבר קדמות מער' היו"ד אות ה"ן וביד שלמה ס"ב ע"א ובאר מים חיים בגירסא דינקותא סי' כ"ט ועיין כסף נבחר ר"פ וישלח דדוקא בא"י ולא בחו"ל ומה"ט נשא יעקב אע"ה ב' אחיות ולדעתי יתכן דלזה נתכון הרשב"א בשו"ת ח"א סוס"י צ"ד אבל פשט דבריו מראה שרמז לאיזה סוד ה' ליראיו כיעי"ש ועכ"פ דעת הרמב"ן הוא לחלק כנז"ל ושמטעם זה נשא ב' אחיות ולפי הנראה נעלמה סברת הרמב"ן הלזו מהרב מוהר"ץ הירש חיות בהגהותיו לתענית ד' ד' ע"א (שעל מ"ש תוס' שם בשם רש"י דמה שלא אמרו בש"ס דאליעזר שאל שלא כהוגן דשמא היה מזדמן לו ממזרת הוא משום שהיה קודם מת"ת) כתב ע"ז דאע"ג דאבות קיימו וכו' מ"מ בענייני נשואין אפילו בעריות לא נזהרו שהרי יעקב נשא ב' אחיות ועמרם דודתו ועיין רשב"א סי' צ"ד ורדב"ז ח"ב סי' תרצ"ו עכ"ל. וכמו זר נחשב בעיני לומר כן על בחיר שבאבות שלא נזהר בענייני עריות ואחרי שסתם אמרו חז"ל שקיימו כל התורה עד שלא ניתנה מי הוציא מכלל כל התורה את העריות ומאי גריעותא דידהו והלא הן הן גופי תורה ובפרט ממזרת שהוא דבר הכולל ונוגע לדורות ולכן ודאי בהכרח לומר כמ"ש הרמב"ן לחלק יצא בין בארץ לחו"ל או כמ"ש הרב מוהר"ש יפה ה"ד מרן המשל"מ בפרשת דרכים דרוש א' דיעקב אע"ה גיירן קודם שנשאן וגר שנתגייר כקטן שנולד דמי עי"ש ומה שציין לתשו' הרדב"ז עיינתי שם וראיתי שפירש דברי הרשב"א על דרך הסוד והוא ז"ל כתב דלפי הפשט אין כאן שאלה (איך נשא ב' אחיות) דמן התורה מותר ליקח ב' אחיות מן האם שנתגיירו ורבנן גזרו שלא ישא ב' אחיות מן האם ואף אם תרצה לומר שיעקב אע"ה היה נזהר מדברים שעתידים דורות אחרונים לגזור עליהם יודע היה יעקב שלא היו אחיות מן האם אלא מן האב ומה שאמר יעקב אני לא אברך שנשאתי ב' אחיות שעתידה תורה לאסור מ"מ מדת חסידות היא להתרחק מדבר הדומה לאסוק מן התורה לכן לא רצה לברך ולא קשיא איך נשא עמרם דודתו משום דאמרי' קיימו האבות את התורה כולה אבל בשאר בני אדם אמרי' נתנה תורה ונתחדשה הלכה עכ"ל הנך רואה אף הוא היה מתכוין ליישב חקירה זאת ולא עלה על דעתו לומר שלא היה נזהר בעריות (כמ"ש הרב מוהרצה"ח) כי באמת רחוק לומר כן והס כי לא להזכיר גם מה שהכריח מעמרם שנשא דודתו מבואר מדברי הרדב"ז דאין מזה הכרח לגבי יעקב דרק על האבות נאמר זה ואין קורין אבות אלא לשלשה אלא שלפי הנר' אין סברתו מוסכמת כמ"ש להלן וי"ל עמ"ש הרדב"ז כמסתפק ואף את"ל שהיה נזהר וכו' דמה מקום להסתפק אפילו ערובי תבשילין היו מקיימים וש"מ דגם במה שעתידין דורות אחרונים לתקן היו נזהרים

ומן התימה על הרב מוהרצה"ח שלא ראה מ"ש מוהרש"א בח"א שם בתענית דלפי מאי דאמרי' קיימו האבות כל התורה ה"ה דהוה מצי למימר אפילו היא ממזרת וכו' עי"ש וכונתו דבעל הממרא בתענית משום דלא שמיעא ליה הא דקיימו האבות כל התורה אמר חגרת ולא אמר ממזרת או שכונת בעל הממרא דאפילו נימא דאליעזר לא הוה ידע הא דקיימו האבות וכו' ומשום הכי לא חשש לממזרת כיון שלא ניתנה התורה עדיין מ"מ היה לו לחוש לחגרת וכו' והרב מוהראנ"ח בס' אמרי שפר בפר' חיי שרה ד' י"ד סוע"א כתב ע"ד התוס' דתענית שהוא דוחק לומר דמה שלא אמרו שמא ממזרת וכו' הוא משום שלא ניתנה התורה עדיין דהאבות קיימו כל התורה וכו' עי"ש שלא עלה על דעתו לומר דבעריות לא היה נזהר. שוב ראיתי מה שהאריך מוהרש"א בח"א ביומא ד' כ"ח ע"ב בד"ה מצותי חקתי וכו' שדבריו הם כדברי הרדב"ז הנ"ל דיעקב גיירן וכקטן שנולד דמו וגם משום שאר האם ליכא דהאמהות לא היו אחיות מהאם וכו' עיש"ב ובס' איי הים (על העין יעקב) ביומא סי' כ"ג (ד"ה ומוהרש"א) הביא מה שהקשה הרא"ם על הרמב"ן ממה שאמר יעקב אע"ה אני לא אברך שנשאתי ב' אחיות ותירץ דמ"מ גנאי היה ליעקב כיון שעתידה תורה לאסור וכו' וכיונה דעתו למ"ש הרדב"ז הנ"ל עי"ש ועוד ראיתי שם בחי' לתענית שכ' דלולא דברי מוהרש"א היה נ"ל דלא שייך בזה הא דאבות קיימו כל התורה דבשלמא אם היה מציאות ממזר בבני נח אז שייך לו' דאע"ג דעוד לא ניתנה תורה קיימוה האבות אבל ממזרות ליתיה בב"ן כלל כמ"ש מוהרש"א בפ"ק דקדושין בח"א על ד' י"ג אההיא דכל שאינו בקי בטיב גטין וכו' וקשים לעולם כדור המבול עי"ש א"כ לא שייך לומר שקיימו מכיון שחסר מציאות הממזר. ודבריו נכונים בעיני

ומרן הב"י בא"ח סי' תקע"ד גבי ההוא דאסור לשמש בשנת רעבון שכתב דמיוכבד שנולדה בין החומות ל"ק דקודם מ"ת הוה עי"ש נלע"ד דס"ל כהרמב"ן הנ"ל וס"ל דנתעברה ג"כ בדרך שהוא חו"ל בבין החומות שהוא תוך מצרים או סמוך למצרים עיין מוהרש"א בח"א לב"ב דקכ"ג דאי לא ס"ל כהרמב"ן קשה דודאי לוי היה מקיים כל התורה וכמ"ש מוהרש"א בח"א פ"ק דתענית י"א ע"א עי"ש ועיין סוטה י"א ע"ב דרש ר"ע בשכר נשים צדקניות וכו' וכתב מוהרש"א בח"א שם דהיינו דאמרינן דהיו מפרנסות בעליהן וכתב מרן חיד"א בדברים אחדים ד' ט"ו ע"א דאע"ג דאבות העולם קיימו כל התורה וכו' מ"מ דין מציאת האשה לבעלה לא היו מקיימין דלא קיימו רק גופי תורה ולא תקנות שתקנו חז"ל עי"ש ולכאורה לדברי הרמב"ן הנ"ל י"ל בפשיטות כיון שלא היו בא"י אף אם היו גופי תורה לא היו מקיימין. הן אמת דלשיטת מוהרש"א באגדתיה פ"ק דתענית ד' י"א הנ"ל דמשמע דלא ס"ל כן מתיישב שפיר מאי דשקו"ט הרבנים יקרא דשכבי ודברים אחדים שם ולא אתו עלה עפ"י מ"ש הרמב"ן להבדיל בין קדש לחו"ל אלא דמ"מ היה להם לבאר כ"ז וק"ל וראיתי למרן המשל"מ בפרק יו"ד מהלכות מלכים דין ז' (בד"ה ודע שמה) דלא נחית כלל למה שחלק הרמב"ן בין בארץ לחו"ל. וגם מתבאר מדבריו דמ"ש אבות העולם קיימו כל התורה וכו' לאו דוקא אברהם יצחק ויעקב שנקראים אבות אלא גם בניהם אוחזים מעשה אבותיהם ואף אליעזר עבד אברהם הוה