שדי חמד קונטרס הכללים מערכת א מז

למ"ד דמשיכה במתנה מהני מדאורייתא י"ל דקנין אגב מדרבנן עי"ש ולקמן במער' המ"ם אות ע"ב הבאתי מ"ש הג' חת"ס דלרש"י גם במתנה לא מהני משיכה ואם כן לדעתו אגב מדאורייתא ואתי שפיר מה שהוכיחו הפוסקים הנ"ל ממ"ש בההיא דתיחוד ותפתח דס"ל דאגב דאורייתא וק"ל

קיב אם יבא אליהו ויאמר אין שומעין לו עיין להרב ברכי יוסף א"ח סי' ל"ב מה שהק' ע"ד הרשב"א בחי' למנחות ל"ד מ"ה בההיא דפרשה זו עתיד אליהו לדורשה וכו' והרב דרכי שלום ד' ק"א ע"ב תי' דדוקא להורות איסור והיתר אין שומעין לו דלא בשמים היא אבל אם נסתפק בהבנת הכתובים שומעין ואחר המחי"ר אינו נכון דכיון דלפי פירוש הכתובים תורה יוצאה לאיסור או להתיר לטהר או להיפך וכיוצא ודאי דאין שומעין לו ועיין לעיל באות צ"ד ומה שהק' הרב מוהר"ץ הירש"ח בהגהותיו על הש"ס בסוטה ד' ד' ע"ב אמ"ש בש"ס ואבע"א סוד ה' ליריאיו עי"ש י"ל עפ"י מ"ש מרן חיד"א ביעיר אזן אות ט"ו על ר"י שהיה שואל מן השמים עי"ש ועיין למוהר"ץ הנ"ל בהגהותיו ריש ברכות וי"ל ע"ד מש"ס שבת ד' ח"ק דפריך מאי אם יבא אליהו עי"ש ברש"י ומאי ק"ו דלמא משם רבותיו קאמר וי"ל דא"כ מה בין אליהו לחכם אחר ולמה ליה למיתלי באליהו ועיין ברכ"י שם שהק' כיוצא לזה וכ' די"ל ואפשר דהיינו כדאמרן וע"ע למוהר"ץ הנ"ל בהגהותיו לב"ק ד' ט"ו מה שכתב ע"ד התוס' דדבורה היתה דנה עפ"י הדיבור מהא דלא בשמים היא וראיתי בס' נחמד דרכי הוראה בח"ב ד' ו' ע"ב האריך בענין זה והוכיח מש"ס ערובין ד' מ"ה על פסוק וישאל דוד בה' מאי קבעי וכו' הרי ב"ד של שמואל, הרמתי קיים וכו' דדוקא בדאיכא ב"ד בארעא למילף מיניה הוא דאמרינן לא בשמים היא עי"ש דבריו הנעימים

קיג איכא בנייהו זימנין דהומ"ל א"ב טובא ולא אמר כ"כ התוס' בכמה דוכתי וזה דעת כמה ראשונים עיין יד מלאכי סי' תמ"ח מקנ"א במ"ב אות עד"ר יעיר אזן אות מ"ו ישרי לב בקונטרים אחרון אות קע"ג ועיין שו"ת אור לי סי' ס"ד ובהשמטות לשם חת"ס א"ח סי' מ"ח ברכ"י אה"ע סי' ט' אות ג' בעי חיי ח"מ ח"א סי' ע"ד ד' ע"ח ע"ד בשם הר"ב התרומות ובדברי הראשונים שרמז שם ועיין מ"ש בקונטרים אסיפת דינים מער' חמץ ומצה סי' ה' אות י"ז ד"ה והרב שלחן גבוה

קיד איגלאי מילתא למפרע באיזה ענין אמרי' וחי' הראשונים בזה עיין בשו"ת אור לי סי' ק"ב ובהשמטות לשם. וי"ל ישרי לב ד' קכ"א אות ו' שו"ת שואל ומשיב ח"ג סי' ק"ך וסוס"י קמ"ט הליכות יו"ט פ"ח דבכורות אות ע"ו ד"ה ואולם ראה חיים ד' כ' ע"א שער המלך פ"ז מאיבות הי"ב מקור חיים סי' תמ"ג סק"ה בביאורים

קטו אצבע שאמרו בכל מקום היינו גודל ומשערין במקום הרחב עיין הרמב"ם הלכות תפלה פט"ו ה"ד וסופי"ז מהל' שבת ופ"א מהל' ציצית ופ"ט מהל' תפילין ומרן הב"י א"ח סי' י"א בד"ה ויעשה נקב ועיין להרב יבא הלוי בנימוקיו שם מ"ש ע"ד מרן הב"י במה שהביא מהמרדכי ולא כ' שכ"כ הרמב"ם ומש"ש ליישב קו' זו עי"ש לע"ד קשה דלאו ממילא ש"מ דבעינן רוחב נמי דאילו לא היה בא אלא למעט שאר אצבעות הוה אמר דאצבע היינו גודל ומאי רוחב הגודל דקאמר ש"מ תרתי והדק"ל ולעד"ן די"ל דאין כוונת הרמב"ם לומר דמודדין במקום הרחב שבו ולא בהצר שבו אלא כונתו שאין מודדין באורך אגודל אלא ברחבו ומ"מ ברוחב עצמו לא ידענא מה למעלה או למטה וק"ל ועיין להרבנים תבו"ש ביו"ד סי' ל"ה ס"ק כ"ד ומוהר"ש זלמן בש"ע שלו בסי' ל"ב אות ס"ג ושערי תשובה סי' י"א סק"ד שציין שו"ת בית אפרים לטרפיות עי"ש הלא היא בסי' טו"ב ומ"ש הרב ש"ת שם בבגד של שאר מינים עפ"י דברי שו"ת בית אפרים לחלק בין דאו' לדר' עי"ש במקום אחר כתבתי ע"ד דצ"ע אם יש להקל בשאר מינים לפי מ"ש הרב ישועות יעקב ה"ד בשו"ת אור לי סי' ל"ח ד' ל"ח ד"ה ובהורמנותיה וכו' ושם כתבתי דמצד שהוא שעת הדחק גם בבגד שחייב מדאו' אפ' להקל בי"ב גודלין של מקום הקצר ואיכא ס"ס ס' אי ה"ל כמ"ד דדי בד' אצבעות את"ל דה"ל כמ"ד י"ב ס' הל' כהרר"י הראשון ורב האר"י הוב"ד בס' ש"ץ ד' ז"ך סוע"ד ועי"ש באור לי סי' ל"ח בשם הרבנים בית עובד ופה"ד וק"ל ועיין בס' אפריון שלמה בקונט' שיעורין דאוריי' וע' בס' עמודי אש בד' ס"א ע"ג שהביא דברי הח"א כלל י"ד אות ל"ג שנס' בכ"מ שנזכר אצבע אם הוא גודל והביא מ"ש הפר"ח סי' נ"ו סק"ב וכ' ע"ד דנעל"מ דברי הרמב"ם במקומות הנ"ל. ושכ"כ הא"ז בהל' עירובין סי' קכ"ז והאו"ה הל' או"ה דכשכותבים הפוס' אצבע ר"ל גודל ותמה על הב"ח יו"ד סי' רפ"ו עיש"ב ומ"מ נמצא איזה מקומות יוצאים מהכלל ופירוש אצבע בהם היינו פשוטות כמ"ש בספר דרכי הוראה בד' י"ט אות ה'

קטז אין נביא רשאי לחדש דבר הכי אמרי' בפ"ק דמגילה ושאר דוכתי והא דילפינן כמה דיני תפלה מדברי עלי וחנה עיין ברכות ל"א ודיני אבילות בפ"ג דמ"ק מיחזקאל וכיוצא לזה עיין להרמב"ן ה"ד הרב מוהר"ץ הירש חיות בהגהתיו לנדרים כ"ב ע"ב

קיז את לא דריש היינו לההיא עניינא הא בעלמא דריש זולת כי מסיים הש"ס כדתניא שמעון העמסוני וכו' תוס' בכורות ד' ו' ע"א ד"ה ור"ש וכ"כ שם הרא"ש בפסקיו וכ"כ התוס' בשאר דוכתי ונעלם דבר זה מהרב מלא הרועים במ"ב במע' את דהוכיח מסוטה ד' ט"ז ע"א דר"מ לא דריש את ולדברי התוס' והרא"ש אין זו הוכחה כיעי"ש וכיוצא לזה כתבו התיס' לדרשת וי"ו ולדרשת אשר עיין סנהדרין י"ד ע"א ד"ה ור"ש ומ"ק ח' ע"א ומנחות נ"א ע"ב וזבחים ח"י ע"ב

קיח איידי אי תני תנא דבר שאינו אמת באיידי עיין תוס' במ"ק ד' כ"ג ע"ב ולמרן בכ"מ בפי"ט מהל' שבת ולהרבנים מעשה רקח שם ומקנה אברהם במ"ב אות מ"ב חינא וחסדא ח"א ד' יו"ד ע"ג אור לי סי' קכ"ח ד"ה ומאי וכו' ובהשמטות שם וכל החיים אות ל"ד שאגת אריה בשו"ת החדשות סי' י"א דף ט"ו ע"ב ועיין לקמן אות שמ"ד

קיט אע"פ שיצא מוציא דקי"ל גבי ברכת המצות אם הוא אפילו לבקי עיין שקו"ט בזה בשו"ת אור לי סי' מ"א ד"ה אף גם זאת ובהשמטות שם ואם דין זה דאעפ"י שיצא מוציא איתיה גם בנשים רבינו עקיבא איגר בתשו' סי' ז' (בד"ה וראיתי עוד) כתב דמדברי הג' דגמ"ר בסי' ער"א מתבאר דלא נאמר בנשים והוא ז"ל כתב להוכיח דאיתי' גם בנשים עי"ש ודברי הדגמ"ר הם לענין אנשים שיצאו ידי קידוש אם יוציאו לנשים ועיין לידידי אישי כהן גדול הגאון מוהרש"ל מווילנא יצ"ו בספר הבהיר בנין שלמה סי' י"ג ד' י"ז ע"ג וע"ד מ"ש ע"ד הדגמ"ר דחשש לדעת בה"ג שהובא בבית יוסף סי' ער"א דהא דאף על פי שיצא מוציא היינו דוקא לשאינו בקי עי"ש משמע מדקדוק לשונו דס"ל דלדינא לא קי"ל כבה"ג ואם לכך נתכוון במחכ"ת דבריו בזה תמוהים דודאי קי"ל כבה"ג והרי שלחן הלכה פסוקה כן בש"ע סי' רע"ג ס"ד (ששם הוא מקור דין זה שסברת הבה"ג הביאה שם הריב"ה וכתב מרן הבית יוסף שכ"כ הכל בו בשם הריא"ג עי"ש ובבית יוסף סי' ער"א לא ראיתי שדבר מזה כמו שיראה הרואה) ומתבאר ממ"ש באור לי שם דהכי נקיטינן ושכן דעת הטור וכונתו ליישב על פי סברת בה"ג מה שתמה על דברי הגאונים שהביא שם וכמ"ש הרב ב"ח בסי' ער"ג ס"ב ואף שיש רבנים שהבינו בדעת הרא"ש דלא ס"ל כבהלכות גדולות מכל מקום כתב הרב ערך השלחן דדעת הטור ודאי כדעת בה"ג ושהכי נקיטינן עי"ש בסי' מ"ו אות ד' ובסי' תפ"ט אות יו"ד דלא כהרב פרי חדש דס"ל דלא קי"ל כבעל הלכות גדולות בזה עי"ש ומאחר עלות כל זה מסתמא כל דלא אשכחן להגאון דגמ"ר דגלי דעתיה דלא נקיטינן כבעל הלכות גדולות ודאי מיסתמיך ואזיל בתר פסק מרן בסי' ער"ג ולכן צריך לתקן לשון של זהורית הכהן הגדול יצ"ו דהדגמ"ר מיירי בנשים בקיאות ומשום דקיימא לן דהא דאף על פי שיצא מוציא היינו דוקא לשאינו בקי וכולי

קכ אחד זה ואחד זה עיין תוס' כתובות ד' כ' ד"ה אחד ועיין מתני' ר"פ ב"מ וחכ"א אחד מבושל ואחד שאינו מבושל וכו' ולדבריהם הו"ל למתני תחלה שאינו מבושל דהוא הפשוט וקאי אפלוגתא שו"ר להרב חינא וחסדא ח"ב שהק' כן בשם הרבנים שרשי הים ושער יוסף וכ' דבשרשי הים תי' עפ"י מ"ש התוס' זבחים צ"ב ד"ה אי הכי והוא נרו כ' דלא דמי עי"ש ולעד"ן דהוא תי' נכון דמהתוס' הנז"ל