שדי חמד קונטרס הכללים מערכת א מו

שעה בפ"ד מהל' זכיה ה"ח שקו"ט ע"ד וע"ד הרב דברי אמת ומוכיח מדברי הרב נמק"י בעובדא דאיסור גיורא דמהני ועיין חת"ס א"ח סי' קי"ג ד"ה ועפי"ז ושו"ת הר הכרמל סי' י"ג הובא בשערי תשו' סי' תמ"ח סק"ח לקמן בסמוך ובאות ח"ק ובס' חתן סופר ד' מ"ט אות ב'

קו אגב אי מהני בקרקע מושאל כתב הרמ"א בח"מ סי' ר"ב ס"ז בשם תשו' הרשב"א דקונה ועיין בש"ך ובאה"ט בסק"ב ק' על הי"א שהביא רי"ו דלא מהני ולמה יגרע שאלה משכירות וע' דגמ"ר הו"ד בפ"ת שם דמדברי התו' שהביא הש"ך גבי עובדא דר"ג וזקנים יש להוכיח דלא מהני ועיין בשו"ת שו"מ ח"א סי' ר"ה דהרב השואל הסביר לחלק בין קרקע מושכר למושאל דלא ליהני והר המחבר לא נחה דעתו בזה ובשו"ת בגדי ישע א"ח סי' א' אות ה' ד' ב' ע"א רצה להוכיח דלא מהני ודחהו אלא שכ' שהוא דוחק גדול והצ"ע ושם בסי' ד' ד' ג' ע"ג ד"ה עוד וכו' הביא מ"ש המחצ"ה בסי' תמ"ח סק"ד דמהני להקנות החמץ אגב חדר השאול והוא כ' ע"ד דאף דהרמ"א וש"ך ס"ל דמהני לקנות אגב קרקע שאול הקצה"ח דחה דברי הש"ך ומסיק דדברי הי"א שברי"ו הם נכונים עי"ש ובמטה אהרן ד' ל' ע"ג הביא תשו' הרשב"א (שפסקה הרמ"א) דמהני שאול ושכ"כ בעה"ת שער מ"ג ח"א סי' י"ב ושכ"כ בעל העיטור במאמר ג' והריטב"א בחי' לב"מ לד' מ"ז הובא באס"ז שם והרמב"ן בחי' לב"ב ד' מ"ד בד"ה כגון שלקח ומכר לאלתר. ושכ"ד הטוש"ע בסי' קי"ג ס"ב ושקו"ט בכ"ז ובד ל"א סוף ע"ב כ' דבדברי אמת קונטריס ז' כ' בשם מוהרימ"ט דשאול ל"מ באגב והביא לו סייעתא מההיא דהיה עומד בגורן דאוקימנא בגורן שאינו שלו והא מסתמא הוא שאול אלא ודאי דלא מהני שאול והמט"א כ' לדחות ראייתו וכ' שגם בדרך המלך (בד' ק"א ע"ג) כ' לדחות כן ושוב הביא דברי הרשב"א בחי' לבתרא בכ"י בפ' מי שמת בסוגיא דאיסור גיורא דאמרי' ולקני ליה אגב ארעא דלית ליה ארעא כ' וז"ל תמיה לי והא אדם מקנה אג"ק מושכר או מושאל וגיורא ג"כ יקנה אג"ק מושאל או מושכר ששוכב עליה שהוא שכור או שאול ואפשר ששכרו או שאלה לזמן ועבר הזמן ע"כ ובאופן זה הוא מה שדחה הבגדי ישע את ראייתו מב"ב ד' מ"ד ע"ב עי"ש ואחר שראינו שהוכשר ישוב זה בעיני הרשב"א אין זה מן הדחק ועכ"פ דעת כל הראשונים הנ'"ל דקרקע בשאלה ומטלטלין במכר או מתנה מהני וצדקו דברי המחצ"ה שיכול להשאיל המקום להנכרי ולהקנות לו המטלטלין אגבו ועיין מה שכתבתי בקונט' אסיפת דינים מער' חמץ ומצה סי' ט' אות ד' ועתה השגתי ס' המאירי לשבת ובסוה"ס נדפס שיורי א"ז לב"ב ובסוגיא דאיסור גיורא הנ"ל במאי דאמרי' אי אגב ארעא לית ליה ארעא כתב בשם הרא"ש תימה אמאי לא קנה קרקע כל שהוא או ישכיר או ישאל וי"ל דלא מצא אדם שיקנה לו שלא יקפיד רבא עליו והמקום שהיה דר בו אימור כלתה שכירותו עכ"ל הנה מבואר דגם דעת הרא"ש דמהני אג"ק מושאל ועיין בספר חתן סופר ד' מ"ט סוע"ד

ואם עשה שליח להקנות מטלטלין שלו אג"ק של השליח אי מהני או בעינן שיהי' קרקע שלו עיין במק"ח סי' תמ"ח סק"ט קרוב לסופו שהוכיח דמהני וכ"כ בס' מעיין גנים (עצי לבונה ח"ב) בנימוקיו לא"ח סי' תמ"ח ס"ג. ומקרוב נתכבדתי במתנתא דתור"ה ספר"א נהר פרת יוסף ששלח לי המחבר מני"ר הג' המופלא סב"ק מוהרי"ר מסלאנים ומצאתי בנימוקיו לסי' קפ"ג שכ' להוכיח מעובדא דאיסור גיורא דל"מ ואני עני כתבתי איזה הערות על ספרו וגם ע"ז כתבתי דיש לדחות הוכחתו עפ"י מ"ש הראשונים בזה עיין בקונט' אסיפת דינים במער' חמץ ומצה סי' ט' אות ח' ולא הספיק לו הזמן להשיב כי נסתלק בעוה"ר תנצב"ה

קז אגב אי מהני בש"מ עיין תשו' הרשב"א סי' תתפ"ב ובסמ"ע סי' ר"ן סקנ"ד דלא מהני ע"ש הטעם ומדברי רש"י קידושין כ"ז ע"ב ד"ה ואמרי לה בריא היה נלע"ד דמהני שכ' אבל חלה לא אצטריך להכי דדברי שכ"מ וכו' משמע דמהני אלא דאינו צריך ועיין להרב מזל שעה ד' פ"ב ע"א ד"ה כתב וכו' שהביא הירוש' בפ"ק דקידושין דמהני והצ"ע ע"ד הרשב"א

ואי מהני אגב במידי דהפקר דעת הנו"ב במ"ת א"ח סי' ס"ג דלא מהני אלא בדאיכא דעת אחרת מקנה ולא בהפקר וכ' הג' ראשית ביכורים דבקצה"ח סי' ער"ה ס"ג העלה דגם בהפקר מהני כשהמטלטלין צבורים בתוכן ושהנתובות שם סק"א ובסי' ר"ב סק"ב העלה כהנו"ב והוא ז"ל האריך בזה עי"ש וע' בשו"ת רמ"ץ א"ח סי' כ"ד אות י"ד נר' דמסכים לדעת הקצה"ח דמהני בהפקר

קח אגב אי מהני בקרקע מושכר עיין לעיל באות ק"ה ומתשו' הרתה"ד סי' ע"ר נראה קצת דל"מ דקשה אמאי לא המציא לו שיקנה הבהמה לנכרי אגב ד"א קרקע ובשלמא אי ל"מ מושכר י"ל דבההיא עובדא לא היה קרקע שלו דלא כל אדם זוכה להיות לו קרקע שלו אך י"ל דאימור ס"ל דאגב ל"מ בנכרי וק"ל ועיין לקמן בסמוך ולהרב מטה אהרן ד' ל' ע"ג

קט אגב אי מהני בנכרי נסתפק בזה הרב מזל שעה ד' פ"ב ע"א ובסו"ד הביא משה"ג פר' כל שעה דמהני ועיין שבט בנימין ד' כ"ב ע"ב ודברי שה"ג הובאו במג"א רס"י תמ"א ועי"ש במחצית השקל דגם דעת הרא"ש כן ועיין שו"ת הר הכרמל סי' י"ג הובא בשע"ת סי' תמ"ח סק"ח דפשיטא ליה דמהני וכן דעת הרב חת"ס א"ח סי' קי"ג וקי"ז ועיין שואל ומשיב ח"א סי' צ"ג וסי' ר"ה ובמחצה"ש סי' תמ"ח הביא דהרר"י בתומים סי' קכ"ג כ' דל"מ אגב בנכרי ולא הביא דברי השה"ג הנ"ל שכ' להיפך. איברא דלאו"ת אפ"ל דאין סתירה מהשה"ג דהפקעת חמץ שאני דלא בעינן אלא שיצא מרשות הישראל ואף אם לא יכנס לרשות הנכרי מהני דלא יהא אלא הפקר עיין חת"ס סוס"י קי"ז אך להרב מחצה"ש ק' דא"כ מאי מייתי מניה ובע"כ דלא ס"ל לחלק בהכי ועיין שו"ת חת"ס יו"ד סי' ש"י וסי' שי"א ושו"ת בגדי ישע סי' ב' אות ז' ד"ה והנה ראיתי בתומים ודוק ובחת"ס ח"ו בחי' למס' ע"ז ד' ע"א ע"א דקדק מדברי התוס' שם ד"ה רב אשי דנכרי אינו קונה באגב וכ"מ מתוס' ב"ק י"ב ע"א דאגב לאו דאורייתא וקרא סמך בעלמא וא"כ מ"ש בנ"ש סי' ל' לא הועיל במה שתקן להקנות באגב. מ"מ הרמב"ן במלחמות בסו' דהרהינו פשיט"ל דקונה באגב וכ"כ שה"ג וכו' ע"כ ומדברי הנו"ב במ"ת א"ח סי' ס"ג מתבאר דבנכרי מהני אגב קרקע עי"ש לענין חמץ ובחת"ס ח"מ סי' ס"ו כ' כבר הוכיח הקצה"ח סי' קכ"ג דמהני ואני מצאתי כן להדיא ברמב"ן במלחמות בסוגיא דהרהינו ע"כ ומדברי הראשית ביכורים שרשמתי באות ק"ז משמע דכולהו מודו למאי דמשמע מהנו"ב דמהני אגב לנכרי במידי דאינו הפקר ודע דמ"ש לעיל ע"ד המחצ"ה היה טרם שראיתי דברי התומים אך שוב בא לידי ס' התומים וראיתי שמפורש בדבריו דגם בחמץ ס"ל דל"מ אגב בנכרי ועיין בפ"ת ח"מ סוס"י קכ"ג שבקצה"ח השיגו וכו' ובס' פרת יוסף להג' מסלאנים סוס"י ט"ו ובס' חתן סופר ד' נו"ן אות ד'

קי אין הולכים בממון אחר הרוב היינו כשטוען לזכות עצמו ואומר אני מהמיעוט אבל בספק דמציאות אזלינן בתר רובא אף בממון הרב גה"מ ה"ד הרב יד מלאכי בכללי הדינים אות ק"ג ואמ"א ולכאורה מתשו' הרתה"ד סי' שי"ד משמע איפכא דאי לאו דליכא חזקה לא הוה אזלינן בתר רובא אפי' בספק דמציאות וי"ל בתשו' מוהרי"ל הובא בש"ך ח"מ סי' רצ"ב ס"ק כ"ט וצ"ע

קיא אגב אם הוא מדאורייתא רשמתי לעיל אות ק"ב וראיתי להרב דרך המלך ד' ק' ע"ג שכ' דרש"י בגטין ד' ע"ז ע"ב בההיא דתיחוד ותפתח ס"ל דהוי דאו' ושם בד' ק"א ע"ב כ' דכן מוכח מהרמב"ן והרשב"א והר"ן מדלא הק' על רש"י דאגב דרבנן עי"ש ונעלם מהרב דהרשב"א בחי' לב"ק די"ב כ' להדיא דהוי מדרבנן וקרא אסמכתא הוא עיין בקהלת יעקב אות ל"ב וגם בעיקר הוכחתו מדברי רש"י הנ"ל עי"ש בקהלת יעקב בד"ה אמנם וכו' וק"ל ונזדמן לידי ספר חתן סופר לנכד הג' חת"ס וראיתי בד' ע"ז ע"א שכתב שראה כתוב בשם מר זקנו דהוכיח מדברי רש"י דגטין הנ"ל דהוי דאורייתא וכן ממה שלא הק' עליו הר"ן מזה וכדברי הרב דרך המלך וגם מעיניהם נעלמו דברי הרשב"א הנ"ל דאף דסובר דהוא מדרבנן לא הק' עליו מזה משום דיש לדחות דמהני מצד אפקיעינהו כמ"ש שם או מטעם אחר ואם כן גם מהר"ן אין הוכחה דס"ל דהוא דאו' כמובן עוד כתב בחתן סופר שם דנ"ל דהא דאגב אם הוא מדאורייתא תלי בפלוגתא בקנין משיכה למ"ד דמשיכה במכירה הוא מדרבנן אם גם במתנה הדין כן דלמ"ד דמשיכה גם במתנה מדרבנן א"כ קנין אגב הוא מדאורייתא