שדי חמד קונטרס הכללים מערכת א מג

ראבי"ה ז"ל מהש"ס עי"ש ומהגהות ש"ד הובא ברמ"א יו"ד רס"י קצ"ח משמע קצת דמפרש אין חוצצין לענין דיעבד דוקא דאל"כ לא היה לנו לגזור גזרות מדעתינו ובדין הטבעות שהובא שם בש"ע סי' קצ"ח סכ"ג דעת הרבה פוסקים לחלק בין לכתחלה ללכתחלה דמפרשים אין חוצצין לענין דיעבד דוקא ועיין דברי מנחם סי' קס"א הגב"י אות א' זרע אמת ח"ב סי' פ"ז ודוק

צד אם יבא אליהו ויאמר אין שומעין לו ובאיזה דבר שומעין עיין ברכ"י א"ח סי' ל"ב יעיר אזן אות ט"ו מכתב לחזקיהו ד' ח"ל ע"ג ושם בהשמטות אור לי סי' ע"ז וסי' ק"ב ועיין תוס' יבמות ס"ז ע"ב ד"ה אין חוששין דמוכח דבספק במציאות שומעין לו שלא כדברי הרב מוהר"ם ב"ח שהביא הרברכ"י שם ועיין מטה אהרן במע' חזקת שליח עושה שליחותו שהביא ראיה ממתני' דתרומות פ"ח חבית תרומה שנולד בה ס' טומאה וכו' דבס' דמציאות שומעין לו ועוד ראיות עי"ש בד' קכ"ה ע"ג ועיין אבות הראש ח"א קע"ג ע"ב דקודם מ"ת למדנו מפי נביא ועיין להג' מוהר"ץ הירש חיות ביבמות ד' מ"א ע"ב ובחידושיו ליומא ד' ע"ה דהוון היה רק לברר הדבר ולא לברר הדין ולקמן אות קי"ב ולהרב משנת ר"א ח"ב בתשו' אה"ע סי' ל"ה ולהרב יד דוד בחי' לעירובין על ד' ס"ד ע"ב

צה אין למדין הלכה לא ממדרש ולא מאגדות וכו' מדברי הרתוי"ט פ"ה דברכות מוכח דאף אי לא אשכחן סתירה מהתלמוד אין למדין ועיין להרב שבות יעקב ח"ב סי' קמ"ט שכ' זאת ועוד דאין למדין הלכה וכו' משמע דבלאו אינך טעמי שכ' שם הדין עם שמעון משום הא דאין לומדין וכו' וכן דעת הרב חו"י סי' רכ"ד הובא בבאר יעקב ביו"ד סי' של"א ע"ד הרט"ז ס"ק ל"ב אלא דהוא ז"ל דחה סברת מכיון דלא אשכחן בש"ס בהיפך כיעי"ש. ומ"ש הרב יד מלאכי אות ע"ב בשם הרב כנה"ג שכ' ע"ד הרתיו"ט הנז"ל ויראה לי דה"ד וכו' אבל בשאינו נגד הכלל למדין ע"כ לקוע"ד אינו מכוון דמשמע דמפר' דברי הרתוי"ט ולפי הנר' הוא חולק והיה צ"ל ולי נראה וכו' (עיין מ"ש בזה בקונטריס כללי הפוס' סי' ט"ז אות כ') ועיין באר יעקב באה"ע סי' קי"ט דמפר' דגם הרב חו"י מודה דלמדין כשאין סתירה מהש"ס וי"ל ע"ד כמ"ש הרואה. ומש"ש ע"ד הרבאה"ט דמתשו' שבו"י הנ"ל אין ראיה דהתם האגדה היא נגד סתם משנה וכו' כמש"ש השבו"י וכו' עי"ש לע"ד אין נר' כן מדקאמר זאת ועוד וכו' כמש"ל. אלא דבתשו' שבו"י ח"ב סי' קע"ח כ' להדיא דאין למדין וכו' ה"ד כשהוא נגד הסוגייא או הסברא עי"ש והרפ"ח במים חיים סי' קכ"ח ס"כ ובחי' על הש"ס ד' א' ע"ב ס"ל דכל שאינו סותר הש"ס נקיטינן כהמ"ד וכן באגדות עיין פר"ח אה"ע סי' קי"ט ובאה"ט ופ"ת שם סק"ה וכן דעת הרב השואל בשו"ת נו"ב ח"ב בחיו"ד סי' קס"א ד"ה ומה שרצה וכו' עי"ש שעמד מתמיה ע"ד הרתוי"ט ז"ל והרב נו"ב מחלק בין תוספתא למדרש ואגדות דבתוס' כשאינו סותר הש"ס נקיטינן כותה ובמדרש ואנדה אין למדין מהם כלל עי"ש ובלי ספק שאילו היה רואה דברי ר"ת על ספר הישר שהביא מרן חיד"א במחב"ר א"ח בקונטריס אחרון בסי' כ"א שכ' להדיא וכל שאינו בקי וכו' וברבה ובתלמודינו ובשאר ס' אגדה אין לו להרוס דברי הקדמונים כי עליהם יש לסמוך בדברים שאין מכחישים תלמוד שלנו עכ"ל ורמז ד"ק ביעיר אזן במערכה זו אות ב"מ ובמערכת הה"א אות ח"ן ובקו"א שבמחב"ר סי' א' ושם סי' קכ"א כיעי"ש הרי דכולהו תלתא כיילינהו בחדא מחתא ועל כולם הוא אומר לסמוך בדברים שאין מכחישים התלמוד. וגם מצד הסברא אין דברי הרב נו"ב נראים בזה וכבר שלמים וכן רבים אשר היו תמהי"ם ע"ד הרתוי"ט ועיין להרבני' נשמת כל חי ח"א סי' ה' ד' י"א ע"א וב' ומשק ביתי אות ע"ט שער החצר אות רי"ג אהל יעקב באות ל"ג (ומ"ש ע"ד הרתוי"ט לא זכר שר שכבר קדמוהו בהשגה זו) ובזכרונות הרב חקרי לב אשר בסו"ס ישרי לב אות קל"ג ויש שם ט"ס שמציין תוס' מגילה ל"א ד"ה בפ' ויחל וצ"ל ד"ה ר"ח אב וכן מה שציין תוס' פסחים ק"א צ"ל ק"ה ד"ה וה"מ ועיין תוס' ברכות ח"י ד"ה למחר ופסחים מ' ד"ה אבל ציינם מרן חיד"א ביעיר אזן במע' ה"ה אות ח"ן וכ"כ תוס' ב"ב ע"ד ד"ה פסקי ונדה ס"א וע"ז ס"ה יעי"ש וספר נר מצוה (ח"ב דע"א ע"א) שציין הרב פתח הדביר ח"א סי' לק"ט דף קנ"ד ע"א אמ"א לראות ד"ק (שכ' בשם דינא דחיי דאפי' כשאין התלמוד חולק על המדר' לא קי"ל כהמדרש ולכאו' הוא היפך ממ"ש בכנה"ג שהביא זה הי"מ גדול הנ"ל) ועיין לקמן אות ק"ן

וכתב הרב עיקרי הד"ט בחיו"ד סי' כ"ו אות ז' לדעת מוהריק"ו (בענין כבוד אבי אביו) דאף דכל שאינו סותר הש"ס ילפינן מהמדרש רבה מ"מ אם הוא אגדה שבמדרש לא ילפינן מיניה כיון דאיכא תרתי עי"ש שאין דבריו כלע"ד והפוס' החולקים על רבינו מוהריק"ו בההיא לא סברי לחלק בהכי

צו אין למדין הלכה מאגדות הרב באר יעקב באבן העזר סי' קי"ט הוכיח מהרא"ש פ"ט דנדרים סי' ב' דאגדה דהוקבעה בש"ס למדין הימינה ועיין במה שרשמתי באות הקודמת והרב שער המלך רפ"ו מהל' שבועות כ' שמק' על הרמב"ם מאותה אגדה דאמר יוסף לפרעה אתשיל אשבועתי וכו' ועיין ארעא דרבנן במערכת אין שליחות לנוי לענין גוי בגוי מ"ש על פי אגדה דאין טוענין למסית ועיין להרבנים חכם צבי סי' מ"ט שבות יעקב ח"ג סי' קס"ח מוהר"ץ הירש חיות בהגהותיו לנדרים על ד' מ' ע"ב ולהרב זרע אמת ח"ב סוס"י ק"י חתם סופר א"ח סי' ל"ב ד"ה ועל השלישית שו"ת חיים ושלום ח"ב סס"י ע"ח

צז אין למדין הלכה ממדר' כשסותר מ"ש בתלמודין כמש"ל באות צ"ה עיין למרן חיד"א ביעיר אזן במערכת האל"ף אות ד"ן דאף בתלמוד ירוש' אמר רב דכל שהתלמו' הוא היפך המדר' לא סמכינן אמד"ר עי"ש

צח אין למדין הלכה מפי משנה ב"ב ק"א ונדה ד' ז' ועיין להתוי"ט פ"ג דפאה משנה ו' ופשוט דה"ד אם סותר איזה מהכללים דאם אינו סותר הכללים שמסרו לנו רז"ל פשיטא ודאי דלמדין וכ' רשב"א בח"א סי' של"ה ועיין מש"ל באות צ"ה בשם זה הים גדול באות ע"ב ועיין להרבנים מקנ"א במ"ב אות כ"ד אהל יעקב אות ל"ג ומש"ש בההיא דאלו עוברין ד' מ"ח ר' אומר הלכה כר"א לא זכר תשו' הרשב"א הנ"ל עי"ש

צט איסור תורה דבר שאסור מה"ת אי מצינו לרז"ל דאסרוהו גם מדבריהם עיין שקו"ט בזה בשו"ת אור לי סי' קל"ה ד' קי"א ע"ג ובהשמטות שם ועיין לקמן אות חש"ן

ק אסור לאדם שיטעום כלום עד שיאכיל בהמתו גטין ד' ס"ב ובשאר דוכתי והרב שבו"י ח"ג סי' י"ג כ' בפשיטו' דאינו אלא מדרבנן והשיג על הרט"ז סי' קס"ז סק"ז ואפ"ל דגם הרט"ז כונתו מדאסמכוהו אקרא דואכלת ומשו"ת הרב"ד א"ח סוס"י פ' משמע קצת דאיסור טעימה הוא מדר' ובסעודת קבע איכא איסור תורה ועיין שו"ת מוהר"ם הובא במג"א סי' ער"א סק"ב שכ' דהוא מדאו' ומדברי הרפ"ח א"ח סי' ס"ו ס"ט יש להוכיח דס"ל דהוי מדר' דאל"כ מה ראיה מגביל לתורי דשאני התם דבא להציל עצמו מאיסור תורה משו"ה לא הוי הפסק משא"כ בההיא דסי' ס"ו דאף אי נימא דעביד איסורא במה שאינו מברך מ"מ ברכת המצות אינם אלא מדר' וק"ל ועיין מכתב לחזקיהו בחלק התשובה ד' כ"ו ע"ג ולהרב פתח הדביר בח"ג בדף ש"י ע"ג ובד' פ"ה ע"א דדעת הרמב"ם סוף הל' עבדים וסמ"ג וס' החרדים דהוא מדת חסידות ועיין להרב ח"א כלל ה' בנש"א סי' י"א

והנה כתב בנשמת אדם שם דמ"ש בסי' קס"ז סק"ז דדוקא לאכול אסור אבל טעימה שרי מדלא אמרו אסור לטעום נעלם ממנו כי בגטין הגירסא אסור לטעום וכן גריס הרא"ש בברכות ואפשר שגי' הב"י בברכות כן וכו' עי"ש ואחרי שכבר ראה דברי הרמב"ם סופ"ט מהל' עבדים לא היה לו להסתפק בגירסת מרן הב"י שהרי בכ"מ שם הביא הגירסא בגטין אסור לטעום וכו' ומסתמא ודאי בברכות ג"כ כן הוא גירסתו וכגירסת הרי"ף והרא"ש שם גם בברכ"י א"ח סי' זק"ן אות ד' הביא דברי מוהריק"ש דגריס בגטין אסור לטעום וכו' ושם בסי' קס"ז אות ה' עמד מתמיה ע"ד הט"ז וא"ר שכ' דטעימה שרי וכו' דהא גרסי' בגטין אסור לטעום וכו' וכן גירסת הרי"ף והרא"ש וכו' עי"ש שלא זכר דברי מרן הכ"מ הנ"ל ויש לתמוה על הרב נהר שלום בסי' קס"ז אות ד' שנדחק בדעת מרן דס"ל דאף דאמרו בש"ס אסור לאכול ה"ה טעימה אלא דדוקא בשעת אכילת סעודה וכו' עי"ש שנר' שנעלם ממנו גירסת הרי"ף והרא"ש ומרן בכ"מ שהיא אסור לטעום ואין צריך למה שנדחק. ובקו"א שבברכ"י שם הביא עוד דהכי גרסי כמה מקמאי עי"ש וכן היא