שדי חמד קונטרס הכללים מערכת א מב

וש"ד עיון נו"ב ח"א א"ח סי' א' ד"ה והנה זה לי וכו' ולח"מ פ' יו"ד מהל' גירושין ה"ג נדחק לומר דא"ץ דנקיט הרמב"ם הוא משום שאר חלוקות עי"ש ש"מ דלישנא דא"ץ לא שייך במידי דאי בעי למעבד לא מצי עביד אלא דבההיא דמיירי הרב לח"מ נלע"ד דאינו דוחק אי מיירי נמי לשבע ברכות דכיון דידוע לנו איסור ברכה שא"ץ ממילא נשמע דאסור הוא לברך וכל דליכא למיטעי לא חייש ונקיט לישנא דא"ץ וזה אפשר שהוא דעת רש"י ברכות י"ז ע"ב ד"ה ואינו מברך עי"ש בתוס' והרא"ש שכ' דמשמע דאי בעי מברך וכו' ולהנ"ל ניחא דגם רש"י מודה דלא מצי לברך ולא חייש למידק משום דליכא למיטעי אלא דהתוס' והרא"ש הנ"ל ובתוספותיו לברכות בס' ברכה המשולשת ובתוס' ר"י החסיד שבס' הנ"ל וכן שפ"ו שהבינו מדברי רש"י דיכול לברך היינו משום דאל"כ לא היה צריך רש"י לפרש מידי דמלשון אין מברכין מובן דאינו רשאי) ומצאתי להרב עה"ש בא"ח סי' ר"י אות ו' שכ"כ מסברא דבענייני ברכות הם דאמור רבנן לישנא דא"ץ איסורא נמי משמע ממילא דהוי ברכה שא"ץ עי"ש שלא זכר דברי הפוס' והרא"ש הנ"ל ועי"ש להרב מאמר מרדכי. על כל פנים שמעינן דמשמעות לשון זה הוא דאי בעי עביד. ועיין להרב הנמק"י ביבמות עמ"ש בש"ס ד' ק"ה ע"א יבמה שרקקה תחלוץ ואין צריך רקיקה אחרת כ' דא"ץ לאו דוקא דאי בעיא לא שבקינן לה וכו' וה"ד הרב קה"י במע"ל ח"ב אות י"ט ומש"ש באות ח"י בשם הרפ"ח הל' פסח סי' תמ"ה דא"ץ משמע נמי איסורא לפי הנר' הוא ט"ס כי שם לא נמצא מזה כמ"ש הרואה ואולי צ"ל סי' תע"ב עי"ש למרן הב"י גבי הסבה בתלמיד אצל רבו ושם כ' הרב פר"ח בס"ה דאע"ג דאמרו בש"ס לא צרכיתו איסורא נמי איכא וכו' עי"ש ומ"מ סתמא דמילתא כל שאין הכרח משמעות הלשון הוא דאי בעי עביד ועיין אור לי סי' קל"ה אות כ"ו ולהרבנים ב"ח א"ח רס"י קפ"ב ומאמר מרדכי שם ומוהר"י אסא"ד הו"ד בשו"ת חכמת שלמה (נספח לס' שו"ת הר המור) בד' ל"ז ד"ה ואפי' ומטה אשר בלשונות רי"ו ד' ק"ו ע"ב והרדב"ז בתשו' החדשות סי' של"ט דנקטי הכי במשמעות לשון זה אך ראיתי להג' הרא"ם ע"פ ומן המקדש לא יצא (בפרשת אמור) שפי' אינו צריך אינו רשאי עי"ש ומגטין ד' ל"ה ע"ב רב נחמן אמר אינו צריך וכו' זימנין דגייז דיבוריה וכו' נר' דא"ץ ר"ל אינו רשאי. ומסתמא ימצא עוד כיוצא בזה ומעטים הם. וע"ע להג' חיד"א במחב"ר סי' סד"ר אות ד' דמ"ש אין צריך להבהב משמע דאי בעי מהבהב ועתה נד"מ ס' עמודי אש לאחד מגאוני דורינו יצ"ו ושם בד' ט' ע"ג כ' ע"ד הלח"מ הנ"ל דלא ק"מ דאה"ן דמצי לברך לפי שהיא ברכת השבח וברכת השבח יכול לברך מס' ושכ"כ בשו"מ תועפות רא"ם אה"ע סי' ס"ו. והדר ביה רב ואמר דלא יתכן לומר כן דהא ברכות אלו הם ברכת המצוה לד' הרמב"ם וע"כ כ' ליישב קו' הלח"מ כמ"ש בעניותין דממ"ש הרמב"ם אינו צריך מובן דהוי ברכה שאינה צריכה וממילא דאסור עי"ש וע' שו"ע א"ח סי' קס"ז ס"ה ואם היא נקיה וכו' א"ץ להמתין ובס' בית מנוחה דיני בציעת הפת אות כ"ג דקדק מדקאמר א"ץ מכלל דאם רצה רשאי להמתין דאל"כ הו"ל למימר אינו ממתין והרב חיי אדם בקונטריס נשמא"ד בהל' ברכות כלל ה' אות א' דקדק מלשון הפוס' באיזה מקומות שכתבו דאינו צריך לברך ומכללם השאלתות שהביא הרא"ש בפ' מי שמתו סי' ט"ז דמדכתבו אין צריך לברך מוכח דאי בעי מברך והצ"ע דבדברי השאלתות פ' יתרו סי' מ"ג משמע דאסור לברך וכו' עי"ש ולענ"ד אף זו מן התוכחות דכשכותבים הפוס' בענייני ברכות אינו צריך הכונה דאסור לברך דכיון דא"ץ לברך א"כ הו"ל ברכה שא"ץ ואסור עכ"פ מדרבנן לכ"ע כדאמרינן בברכות ד' ל"ג סו' ע"א כל המברך ברכה שא"ץ עובר משום לא תשא (עיין מה שרשמתי בזה לקמן במע' הבית אות קט"ו) ולק"מ על הרא"ש מגוף דברי השאלתות וק"ל

פד אין הולכים בממון אחר הרוב אם הוא דוקא ברובא דליתא קמן עיין להרב תה"ד סי' שי"ד שהוא מחלוקת ועיין להג' חק"ל במערכי לב דרוש ל"ג ד' ע"א ע"ד שואל ומשיב מהדורא כ' ח"ג סי' כ' הבאתיו לקמן במערכת הסמ"ך אות פ"ו ועיין בתוס' סנהדרין ד' ג' ד"ה שהמ שכת' דרובא לרדיא לא חשיב רוב ומשמע דברוב גמור מודה שמואל דהולכים בממון אחר הרוב עיין ביאור דבריהם בשב שמעת תא שמעתא ד' פרק ו'

פה אין הולכים בממון וכו' היכא דהוי מיעוטא דמיעוטא אין לילך אחר המיעוט אפי' בממון כ"כ בס' אור צדיקים ד' ל"א ע"א בכללי הס"ס להג' מוהרמב"ח ז"ל עי"ש. ואם י"ל בין היכא דאית ליה לנתבע טענה מעליתא או לא עיין להג' מח"א הל' שומרים סי' כ"ו ובשו"ת בן יהודה לגדול בדורנו יצ"ו בסי' יו"ד ד"ה והנה אף וכו' כתב דדוקא ברוב אחד הוא דאין הולכים בו אחר הרוב אבל בתרי רובי הולכין אחר הרוב עי"ש. ובס' עדות ביהוסף להגאון מסלאנים בסי' כ"ט ענף ו' האריך בהיכא דאיכא רובא וחזקה אם הולכין בממון אחר הרוב עי"ש

פו אין הולכים בממון וכו' אם הוא מדאו' עיין להרבנים קרית מלך רב ח"ב ד' ע"ו ע"ב חיים מדבר ד' קל"א גזע ישי סי' קע"א ישמח לב ד' ט"ו אות ל"ג אור לי סי' צ"ז ד"ה והנה מה. ועיין מה שציין בזה הרב ישרי לב במע' הרי"ש ד' ע"ה ע"ג משנת ר' אליעזר ח"ב ח"מ סי' מ"ז ראש יוסף על חולין ד' י"א שם אריה יו"ד סי' מ"ז

פז אין הולכים בממון וכו' היינו משום דאיכא חזקת ממון לנתבע ונפ"מ דאם אין שניהם מוחזקים חזר הדין לילך אחר הרוב עיין להרב תה"ד סי' שי"ד וכן לגבי גוי דאין לו חזקה הולכין אחר הרוב עיין אור לי סי' צ"ז ד"ה והנה מה ועיין להרר"י ביערות דבש ח"ב דרוש ט' ובאור לי ד' קמ"ה ע"ד ולהרב תה"ד שמ"ט ולהרב נהרות דמשק בתשו' אה"ע סי' א' ד' יו"ד ע"ד ד"ה וכ"ת ובשו"ת שואל ומשיב ח"א סי' א' ד' א' סוף ע"ב (עיין לקמן במערכת הגימ"ל אות ה"ן ס"ק ט"ז מה שרשמתי אי איכא חזקת ממון לנכרי)

פח אין מערבין שמחה בשמחה אי שייך זה בשבת עיין מכתב לחזקיהו ד' ל"ז ע"ב בשם מקנ"א ומ"ש עליו והרב בכור שור בנימוקיו לתענית על ד' ל' ע"א כ' בפשיטות דעונג לחוד ושמחה לחוד ועיין תוספות כתובות מ"ז ע"א דמסר לה שהק' מהא דאין מערבין שמ"ב וי"ל ודו"ק ובספרי פר' בהעלותך דריש וביום שמחתכם אלו שבתות עי"ש ועיין להרב מש"ב סוף אות ע"ג ולהרב דברי מנחם סי' תכ"ו ד' כ"ו והרב כס"א סי' תרפ"ט הביא הירוש' דאין לעשות סעודת פורים בשבת וכ' שנעלם זה מהא"ז פ"ק דכתובות ד' ז' שכ' דאין חיוב שמחה בשבת ועיין שבות יעקב ח"ג סי' ל"א שו"מ ח"ג סי' קנ"א

פט אין אדם משים עצמו רשע מי שהודה שעבר עבירה אם מענישין אותו עפ"י הודאתו עיין למרן חיד"א ז"ל בברכי יוסף ח"מ סי' ל"ד אות ל"ג ובדברים אחדים ד' נ"ג ע"א ישרי לב בחח"מ מע' זו אות מ' ולהרב מוהר"א די טולידו הו"ד בס' יבא הלוי ד' ח' ע"ג ולקמן אות ש"ז ומנהג אזמיר לענשו על פיו עיין משא חיים ד' מ"ז אות א' תפארת אדם בשו"ת ח"מ סי' ב' וי"ל בגוף דברי החק"ל שרשמתי במע' ה"ה אות ד"ן ד"ה ובזה אני מבין וכו' ואמ"א

צ אין אדמע"ר לא נאמר אלא לענין מיתות ב"ד אבל לא לענין כרת דברים אחדים ד' נ"ג ע"א בשם הגאונים ויש להבין מאי נפ"מ בזה דהא קמיה שמיא גליא ומה לנו בהודאתו ועיין ארעא דרבנן אות י"ז שהוק' לו עפ"ד הגאונים הנ"ל דא"כ מאי ק"ל להתוס' ב"מ ג' סוד"ה מה אם ירצה לומר מזיד וכו' מדקי"ל אאמע"ר הא הוי מידי דכרת והאריך בדבריו הרב חינא וחסדא בח"ב ד' כ"ו ע"ג

צא אין אדמע"ר אע"ג דאין מלקין ומענישין אותו עפ"י הודאתו מ"מ אם רוצה משום תשובה מלקין אותו ועושין לו כפרה דברים אחדים שם בשם רט"ז ז"ל ועיין חינא וחסדא ח"ב ד' כ"ט ע"ג ד"ה ולענין מי שמודה וכו' ושם בד"ה ולענין מלקות וכו' ציין ברכ"י ח"מ סי' ל"ד אות ג"ל

צב אין סחיטה בשער מפשט דברי מרן בב"י יו"ד סי' קצ"ט ד"ה כתב הכל בו וכו' נר' דאיסור דרבנן נמי ליכא וכן דעת הרשב"א בחי' לשבת ל"ד קכ"ח ע"ב כמ"ש בשמו דברי מנחם בסי' ש"ל בהגב"י וציין לעיין גזע ישי אות כ"ו אך בב"י א"ח סי' ש"ל כ' מרן דאיסורא מיהא איכא ועיין דברי יוסף סי' ס"ד שביתת יו"ט א"ח סי' ח' אור לי ד' קל"ד ע"ב ולהגאון חת"ס יו"ד סוס"י קצ"ו ודו"ק

צג אין חוצצין משמעות לשון זה דאפי' לכתחלה טובלין ולא חיישי' משום חציצה כ"כ הרב מעיל שמואל סוס"י ח"י ועפ"י זה הק' ע"ד הרמג"א סי' קס"א סק"י ועיין ביש"ש בפ' כל הבשר סי' כ"א שכ' דאין חוצצין דתני בתוס' היה אפ"ל דה"ד לכתחלה ולכן מוכיח