שדי חמד קונטרס הכללים מערכת א יא

פסול ואין נראה כן לענ"ד ועכ"פ גם הוא מסכים דבחמץ לפני הפסח איכא משום ביטול איסור

ומכל האמור בענין תמיה לי על מרן החבי"ף בס' עיני כל חי ד' ז' שכתב דבטור י"ד סימן רצ"ט התיר לעשות רוב לכתחלה והקשה בדרישה דאין מבטלין איסור לכתחילה ולא הבנתי קושיתו דהכא האיסור הוא הלבישה ולא חלה עליו איסור כנבלה ובב"ח וכיוצא אלא הרי זה דומה לחמץ שנתערב קודם פסח בא"ח סי' תמ"ב דקודם זמן איסורו מהני ביטול וכאשר דמיתי כן מצאתי להדיא להרב ז"י שכ"כ ישמח חיים ועמ"ש הרמ"ז בחק"ל חלק א' ביו"ד סי' ג"ן ובספר נזיר שמעון בפ"א דערלה מ"ו עכ"ל ולא אטפל במה שיש לגמגם בדבריו אך בזאת מאי דפסיק בסכינא חריפא דחמץ לפני זמנו אין בו משום ביטול איסור הם דברים תמוהים דמלבד שאין כן דעת רובא דרובא הרי גם הטור ס"ל דחמץ לפני זמנו יש בו משום ביטול איסור וא"כ אם נדמה ההיא דכלאים לחמץ שפיר קא מותיב הרב הדרישה על דברי הטור וספרים שציין (שלשה המה ז"י חק"ל נז"ש) אין מצויים אצלי לראות דב"ק וכן יש לפקפק על רבינו עק"א בתשו' סי' ל"ח דמיסתמיך ואזיל בכל התשו' ההיא בתר סברת הרב ט"ז דבחמץ לפני זמנו אין בו משום ביטול איסור ולא זכר דאין סברא זו מוסכמת להלכה ועיין בשו"ת פני יהושע ח"א סי' ח' קרוב לסופו וכן יש לפקפק על הרב זרע יצחק על המשניות הובא בדברי מכחם ח"ב ד' ק"ט סוף ע"ד דנקיט בפשיטות דבחמץ לפני זמנו אין בו משום ביטול איסור לכתחילה

ומקרוב השגתי ס' בית מאיר חא"ח וראיתי שם בסי' תמ"ז ד' ס"ה ע"ב ד"ה כתב וכו' שכתב ע"ד הט"ז סק"ה דמ"ש דאי"מ איסור לא אמרינן בחמץ קודם זמן איסורו כ"כ הב"ח סי' תס"ז ס"ג בשם מרדכי הארוך וראייתו היא ראיית הט"ז עצמו אלא שאין דבריו מוכרחים וכו' וכיון שמבואר מדברי הרשב"א שבמג"א ס"ק מ"ה לאיסור וכן הרר"י שבטור בסוף הסי' ביאר הב"י דעתו משום דהוי כמבטל איסו"ל ובצ"ץ סי' פ"ט אוסר ליתן מעט חלב חטה ביין משום גזרה שישתה ממנו וכ"ש להתיר לכתחילה כדי לאוכלו בפסח לכן ברור דההוא פסק' ליתא וכן העלה הפר"ח לאסו' עכ"ל הנך רואה שגם הוא מסכים. לסברת רבני האחרוני' הנ"ל וטעמו ונימוקו מאחר דמבו' בדברי הרשב"א וכו' הן אמת דלפי מ"ש הרב אפי זוטרי בסי' תמ"ז אות ד' ד"ס ע"ב אין הכרח מדברי הרשב"א שכתב שמה שהקשו על הרמ"א מתשובת הרשב"א לק"מ די"ל דהרשב"א כ"כ על תערובת חטין אבל בתערובת לח בלח דמתערב יפה שפיר דמי וכן דעת הרשב"א גופיה בתשו' סי' רפ"ג ובחי' פג"ה ד' קט"ז והט"ז לא התיר אלא בלח בלח ע"כ ולפי הנראה הדר דינא לאידך גיסא דכיון דמהרשב"א אין הכרח ובדברי המרדכי מצינו מפורש דמתיר אפשר דנקיטינן כהמרדכי אלא שדברי הא"ז הנ"ל תמוהי' לקוע"ד דודאי אין שום סברא לחלק בזה בין לח בלח ליבש ביבש וכל שבא לעשות מאיסר היתר הרי זה מבטל איסור ומה שכתב הרב ט"ז דיש ללמוד היתר לתערובת לח בלח אין כונתו למעט תערובת יבש ביבש וגם הראיה שהביא מסי' תרכ"ו גבי עשה סכה תוכיח דההיא לאו תערובת לח בלח הוא אלא פשוט דכונת הט"ז הוא דבתערובת ביבש נהי דמשום ביטול איסור ליכא כיון דהוי קודם זמן איסורו מ"מ הא יבש ביבש קי"ל דחוזר ונעור כמ"ש הרמ"א שם וא"כ מאי נפק"מ בתערובת זו אהכי נקט תערובת לח בלח דבזה פסק הרמ"א דאין חוזר ונעור וה"ה למאן דסבירא ליה ביבש ביבש דאינו חוזר ונעור יכול לבטלו קודם הפסח לשיטת הרט"ז כיון שהוא קודם זמן איסורו ומ"ש הא"ז הנ"ל שהרשב"א בסי' רפ"ג דעתו לחלק בין תערובת לח ליבש עיינתי שם ולא מצאתי מזה כמו שיראה הרואה ותמיה לי כי ראיתי בס' א"ז הנ"ל ד' ח"ן ע"ב בס"ג שכתב וז"ל ואפילו לדעת הרשב"א סי' שפ"ה דאסר בתערובת לח בלח פחות מס' להרבות עליו קודם פסח הכא מודה דהתם יש בו ממשות איסור גופיה מעור משא"כ הכא דאינו אלא פליטה בעלמא עכ"ל הרי כתב מפורש בשם רשב"א דבתערובת לח בלח אוסר וא"כ קשה על הרט"ז מדברי הרשב"א הללו ולכן לע"ד צדקו דברי הרב בית מאיר דאית לן למינקט כדעת הרשב"א ודעימיה והרב מגן האלף סי' תמ"ז ס"ק כ"ה (בד"ה וכתב עוד המ"א) האריך מאד בדין זה ומסיק לענין חמץ הדבר מוכרע לאיסור ועיין עוד בדין זה להרבנים שו"מ מהדורא ב' ח"ב סי' ס"ד (ד"ה והנה בסי' תמ"ז) ובשו"ת שם אריה חא"ח סי' יו"ד ובקובץ יגדיל תורה קונטריס ט' ד' ר"ך ע"ב אות ג' ובשו"ת דברי מרדכי פרידבורג סי' מ"ב הבאתי תורף דבריו בקונטריס אסיפת דינים במערכת חמץ ומצה סי' יו"ד אות ד'

וביטול שחר דבר המותר (חוץ מחמץ לפני זמנו) כדי שלא יבא לידי איסור אם יש בזה חשש הנה הרמ"א ביו"ד סי' צ"ט סעיף ו' כתב כזית חלב שנפל למים ונתבטל בס' ואח"כ נפל מן המים לקדרה של בשר מותר שהרי נתבטל במים וכתב שם הרש"ך בס"ק כ"ב דאפילו לכתחילה מותר ליתן המים לקדירה של בשר כיון שכבר נתבטל משמע דאין היתר אלא שנפל מעצמו ונתבטל בס' אבל אם לא נתבטל בס' משמע דאסור להוסיף מים עד ס' כדי ליתנם אח"כ בבשר וכ"ש שאסור ערב לכתחלה חלב במים בששים כדי ליתן המים לקדרה של בשר אמנם הרב כנה"ג שם בהגהת הטור אות י"ד כ' בשם רבו בתשוב' חיו"ד סי' ת"י דמותר אפי' לערב חלב ביין ולאכלו עם בשר ולא הוי מבטל איסור לכתחל' דהא דאין מבטלין היינו איסו' אבל היתר בהיתר מות' לערבו וזה נלמד ממ"ש הרא"ה גבי יבש ביבש דמותר לבטלו לכתחל' (בס' כדי לבשלם אח"כ כמ"ש בסוס"י ק"ט) כיון דכל אחד ואחד בפני עצמו מותר ובתשו' חלק א"ח סי' של"ג כתבתי דאין בזה חולק אלא שיש סוברים דחמץ אפילו קודם הפסח איסורא מיקרי עכ"ל. וכ"כ הרב ערוך השלחן בסי' תס"ז אות י"ג בשם שיירי כנה"ג סי' קל"ג ובשם שו"ת כנה"ג יו"ד סי' קל"ז ומרן חיד"א בשיורי ברכה יו"ד סי' צ"ז אות ד' סבר וקביל סברת הרב כנה"ג ומר רבו הנ"ל ועי"ש להרבנים בפלתי ובית מאיר מ"ש ע"ד הרב מוהרימ"ט בזה. והרב פרמ"ג במשבצות שם (בד"ה והנה) כתב אי איכא ס' נגד החלב אי שרי לכתחילה לעשות כן דעת הצ"ץ בסי' פ' דאסור דהוי כמבטל איסור לכתחילה כיון דדרך הפת ויין להשתמש עם בשר וחלב וכנה"ג בהגה ט"ו אות ג' התיר דין לערב בו מעט חלב והסכים עמו מוהר"י איסקאפא יעי"ש נמצינו למדין לערב לכתחילה מעט חלב בפת כדי לאכול עם בשר לכ"ע אסור עס"י צ"ט בש"ך אות כ"ב ומ"י כלל פ"ה אות ס"ב ואפילו לאכול כך יראה לאסור כי פליגי לתקן היין דמשום הפסד הוי דיעבד הצ"ץ אוסר והכנה"ג מתיר עכ"ל נראה שכ"כ עפ"י דברי הכנה"ג שבסי' צ"ז ולא ראה דבריו שבסי' צ"ט הנז"ל דמבואר דגם לערב לכתחילה חלב ביין כדי לאכלו עם בשר ס"ל דלא חשיב מבטל איסור לכתחילה כיון שמערב היתר בהיתר והרב מוהרש"ז בש"ע שלו סי' תמ"ב בקו"א ס"ק ג' בהשגתו על הרט"ז כתב וזה לשונו וכן מסתבר באמת דאנ"כ יהא מותר לערב חלב בתוך קדירה שמרתיחים בה מים לבשל שם בשר במים אלו עם מעט החלב שנתבטל בס' במים קודם שנתן שם הבשר כיון שאין כאן איסור עדיין וח"ו ישתקע הדבר ולא יאמר עכ"ל ולפי שיטת הרבנים מוהרימ"ט ודעמיה הנז"ל י"ל דאין הכי נמי דשרי כיון דמבטל היפר בהיפר ודברי הרב מוהרש"ז א"ש לפי מה שנראה מדברי הרמ"א בסי' צ"ט הנז"ל ומ"מ אינו מוסכם ותשו' הכנה"ג הנ"ל אין אצלי לראות אם הזכיר דברי הרמ"א הנ"ל והרב פר"ח ביו"ד סי' פ"ז סוף סק"ז הביא תשו' הרדב"ז בכ"י שנשאל על מה שנהגו לתת בתוך הסוקאר בזמן שמבשלין אותו חלב של בהמה טהורה ונותנין תרי למאה אם מותר לאכול הסוקאר עם בשר והשיב דאין כאן בית מיחוש שהרי נותנים עם הסוקאר כפליים מים והרי נתבטל במים ובסוקאר וא"ת וכי מבטלין איסור לכתחלה הא ל"ק דבשעה שמבטלין אינו אסור אלא האיסור בשעה שאוכלו עם בשר ואז כבר הוא מבוטל ואפילו בלא מים מותר לפי שהחלב מתמעט ע"י האור והסוקאר אינה מתמעט וא"ת בשלמא אם יש מים עם הסוקאר הדבר ברור שנתבטל אבל אם היו בו תרי למאה ונעשה הכל תבשיל שיש בו חלב וברתיחה ראשונה קודם שנתמעט בלע הכלי ונאסר ואוסר הסוקאר אח"כ ל"ק שלא יהיה בליעת הכלי עדיף מהחלב עצמו וכמו שהחלב נתמעט משיעור נ"ט גם הבלוע בכלי נתמעט ע"כ. והרב פר"ח כתב שאין דבריו נראין דכיון דבתחילת רתיחה ליכא ס' בסוקאר נגד החלב הרי הסוקאר והקדרה נאסרו וכו' עי"ש משמע דאם בתחילת הרתיחה יש בו ס' ממים עם הסוקאר אין חשש בדבר. והרב צל"ח בחי' למס' ביצה על דף ד' ע"ב עמ"ש בש"ס הכא מיקלא קלי איסורא (בד"ה ובמסכת שבת) הביא מ"ש בשבת דף כ"ט אההיא דמסיקין בכלים דמקשינן והא באיסורא קא מהפך ושנינן דמרבה עליהם עצים מוכנים ומסיקן וכתב דמאי דלא