שדי חמד קונטרס הכללים מערכת א קג

ובתוס' רעק"א תמה ע"ד עי"ש ועיין מה שהאריך הרב שונה הלכות בח"ב ד' ל"ג בזה ועיין במרן הב"י באה"ע סי' קכ"א ד"ה ודוקא בנשתתק וכו' שכ' בשם הרשב"א דאפשר דפקח ונשתתק עדיף מאלם מעיקרו. ועיין תשו' הרשב"א שהביא מרן הב"י שם בסי' צ"ו תוך ד"ה ומ"ש אבל נתגרשה וכו' ואעפ"י שהיתה פקחת ונשתתקה לכאו' לא גרעה מאלם מעיק' וכו'. ועיין בקדושת ישראל על גטין ל"ד ע"א בד"ה עוד שם בגמ' וכו' שכ' בשם הפנ"י דדוקא בחרש הוא דיש לחלק בין חרש מעיקרו לנתחרש אח"כ אבל לא באלם והסביר הדבר. וכ' ע"ד שנעלם מנו דברי הרמב"ם בריש מס' תרומות הנ"ל דגם באלם שייך לחלק כן עי"ש ונעלם משניהם דברי הרשב"א הנ"ל. ועיין הרמב"ם בפ"ד מהל' שחיטה ה"ט מומחה שנשתתק וכו' וכן מי שאינו שומע ע"כ ומובן מדברי מרן כ"מ ובב"י יו"ד סי' א' דלענין הדין מומחה שנשתתק ואלם מעיקרו שוין. ועיין בשו"ת אחי וראש ד' ג"ן ע"א וידוע דאלם מעיקרו נשתתק חד דינא אית להו ע"כ

שפה אוקי ממונא בחזקת מאריה לענין עכו"ם במערכת הגימ"ל אות ה"ן ס"ק ט"ז רשמתי בזה בס"ד

שפו אין למדין דברי סופרים מד"ס כ' מוהרד"ך בתשו' כ"ח סוף אות ד' דרק היכא דהוא לעקור ד"ת כעין תקנתא דר"ת לעקור ירושת הבעל מד"ת (עיין באה"ע סי' קח"י). אך פשט דברי הרא"ש בתשו' כלל ד"ן מורה דאין למדין אפילו היכא דליכא עקירת ד"ת. משום הבו דלא לוסיף עלה. כ"כ בשו"ת רמ"ץ או"ח סי' י"ב אות ג'

שפז אומדנא בס' שו"ת רמ"ץ הנד"מ בא"ח סי' ט"ו אסף איש טהור דוכתי טובא בש"ס ופוס' ראשונים בענייני אומדנא ואי מהני אמתלא בדבר התלוי בדעת שניהם ולא בדעת הלוקח לבד (עיין תוס' ב"ק ד' ק"י ד"ה דאדעתי' וכו') ואי מהני אומדנא להוציא ממון לפי מאי דקי"ל דאין הולכים בממון אחה"ר וכו' והאריך בכל הפרטים ברוחב שכלו עי"ש ובחיו"ד סי' ג' ועיין ישרי לב בחח"מ במערכת האל"ף מאות כ"ח עד ל"ח ובס' ייטב לב ד' י"ג ע"ג והלאה האריך בכמה חילוקי דינים באומדנא ודרשינהו לקראי בפר' ויגש ויכוח יוסף עם אחיו כמין חומר עי"ש

ואומדנא דמוכח טובא אי אלימא לאפוקי ממונא בס' אהל יעקב אות י"א כתב בשם מרן באבקת רוכל סי' פ"ז דלא אלים להוציא ושכ"כ מוהרשד"ם ח"מ סי' מ"ה והרדב"ז בשניות ח"א סי' קכ"ח וח"ב סי' תרע"ח ובראשונות סי' קמ"ח וכתב שיש ללמוד משם דהרבה אומדנות מוכיחות מהני להוציא. וכן הסכים הרב דרכי נועם סי' מ"ט ונ"א ובית יהודא ח"ב סי' י"ג ושהכנה"ג בתשו' ח"מ סי' מ"א כ' דלהחזיק מהני לכ"ע ולהוציא הוא פלוגתא את"ד והמובן מזה דדוקא באומדנות הרבה המוכיחות הוא דס"ל להרבנים ד"ן וב"י דיכולים להוציא. ובס' יפה ענף ד' ב' אות ט"ז כ' באומדנא דמוכח מפיקינן ממונא עיין בזכרונות ובני אברהם סי' ח"י ועיין בס' אהל יעקב ה"ד בס' מנחת זכרון עכ"ל והיה נר' דכונתו דמ"ש באה"י הוא היפך מ"ש הזכרונות ובני אברהם דלדידהו גם באומדנא אחת דמוכח מפיקינן ממונא אולם עיינתי בס' מנח"ז וז"ל באומדנות מוכיחות מפיקינן ממונא. עיין ד"ן וכו' ובני אברהם סי' ח"י וציין המגיה לס' אה"י הנ"ל עי"ש ומשמע דגם הבני אברהם לא אמר אלא כשיש הרבה אומדנות וצריך לעיין בגוף הס'. ועיין כנה"ג ח"מ סי' ט"ו הגב"י אות י"ג דמי שנגנב ממנו כלי כסף וזהב ויש כמה אומדנות מוכיחות שאיש פ' גנבם מותר למוסרו ביד אוה"ע בשביל חוב קרוב לשיווי הזהב והכסף ולכפותו עד שיודה הדברים אחרים מוהרשד"ם סי' ש"ס מוכח דהרבה אומדנות מהני להוציא. והרב מוהר"י אלפנדרי בתשו' שבס' יבא הלוי חיו"ד סי' ב' כתב ולא תימא דאומדנא לא מהני כי אם להחזיק ולא להוציא דמתשו' הרא"ש שהביא הטור אה"ע סי' נו"ן בהמירה אחות המשודכא מוכח דמהני להוציא. וכן ראיתי בד"ן סי' מ"ט שכ' ועוד כל הפוס' כלם האריכו בענין אומדנות דעבדינן בהו עובדא להוציא ממון וכו' ע"כ מדבריו ג"כ מוכח דדעת הדרכי טעם דבאומדנא אחת דמוכח מפיקינן ממונא ושוב הביא (ביה"ל הנ"ל) מ"ש הכנה"ג בסי' ט"ו בשם רדב"ז לחלק בין להוציא ללהחזיק וכ' לחלק בין כשמספקא לן בגוף הענין לכשמספקא לן בדעת המתחייב (ולפום ריהטא לא נתברר לי חילוקו וצריך להתיישב במ"ש במשנת ר' אליעזר ח"א ד' ז"ך ע"ג וע"ד עי"ש ובמשל"מ פ"ט מזכיה מ"ש ע"ד מוהריק"ו ועיין יגדיל תורה קונטריס יו"ד סי' ק"ן אות י"ג ד' רס"א ע"ד)

ומ"ש בשם תשו' הכנה"ג דלאוקומי מהני לכ"ע כ"כ בכנה"ג סי' ט"ו הגב"י אות ח"י וז"ל אפילו למאן דלא אזיל בתר אומדנא בממונא ה"מ להוציא אבל לאוקומי ממונא אזלינן הרדב"ז ח"א סי' ר"ד. ובאות י"ט כ' בשם הרדב"ז ח"א סי' ר"ך דלכ"ע אזלינן בתר אומדנא לפטור משבועה ועיין מה שרשמתי בקונט' אסיפת דינים במערכת בית הכנסת אות מ' ד"ה וראיתי. ובס' משנת ר' אליעזר ח"ב באה"ע סי' ח' ד' ס"א מ"ב כ' בשם מט"ש ד' ז' דנראה ברור מדברי הרבנים הרא"ם ות"י ומוהריב"ל ומ"ץ דלא כ' דלא אזלינן בתר אומדנא אלא להוציא אבל להחזיק אזלינן בתר אומדנא דמוכח. ועיין בשו"ת ישמח לב ח"ב סי' כ"א בשם תשו' כ"י

ואי מהני אומדנא בהסכמות ותקנות רשמתי בקונטריס אסיפת דינים במערכת בית הכנסת אות מ' ד"ה וראיתי וכו' עי"ש

והיכא דאיכא אומדנא ועד אחד אי מהני להוציא ממון עיין בתשו' ישמח לב ח"ב סי' כ"א דשקו"ט בזה ושם הביא תשו' כ"י להרב מוהר"א ב' אליעזר דהוכיח מתשו' הרדב"ז דאף דאיכא עד אחד ואומדנא לא מהני לאפוקי ממונא ושקו"ט בדברי הרדב"ז ומסיק כן דיכול המוחזק לומר קי"ל כמ"ד דלא מפיקינן ממונא בע"א ואומדנא

ולענין אי מהני אומדנא לעבור על השבועה בקום עשה או לא מהני אלא לפוטרו מהשבועה בשואת"ע בס' בן אברהם בתשו' שבסוף הספר באה"ע סי' א' כ' דהרב מוהראנ"ח בח"ב סי' כ' נסתפק בזה וש"כ הרב פ"מ בח"ג סי' י"ט דאין ספקו מוציא מידי ודאי של הרבנים מוהרשד"ם ומוהריב"ל ח"ב סי' כ' שהוכיח כן מתשו' הרשב"א שהביא הרב מוהריק"ו שרש ק"א דמהני גם לקום עשה. ובשו"ת יד ימין אה"ע סי' א' ד' ל"ד ע"ד והלאה שקו"ט בזה והביא מ"ש בשו"ת משאת משה חיו"ד סי' ט' לצרף ספקו של מוהראנ"ח לעשות ספק שלישי בנדונו ושבשו"ת נשמת חיים אה"ע סי' ג' הביא שו"ת פמ"א סי' ק"ו שמוהראנ"ח עצמו בח"א סי' מ"א התיר השבועה. וסיום התשובה שבח"ב הנ"ל לא נמצא ואין ספק שבסוף היה מסכים לזה והיד ימין הביא שו"ת פ"מ ח"ב סי' קי"ז דגם מוהרח"ש בסי' ל"ג מתיר השבועה בקום עשה ע"י אומדנא ולא שבקינן פשיטות מוהרשד"ם ומוהריב"ל ומוהרח"ש מפני ספק מוהראנ"ח. והביא מ"ש בשו"ת עין משפט אה"ע סי' א' שגמגם ע"ד הרפ"מ ושגם בחק"ל יו"ד ח"ג סי' כ"ז דחה דברי הרפ"מ שמדברי הריטב"א ונמק"י בחי' לנדרים ד' כ"ז בסוגיא דנדרי אונסים מתבאר דלא שרי לעבור בקום עשה ואילו היו רואים דבריהם (כי נדפסו מקרוב) לא היו חולקים עליהם ונקיטי' כהריטב"א ונמק"י והיא השיב ע"ד דאולי אף אי הוו חזו דברי הריטב"א ונמק"י לא הוו הדרי בהו כיון דמתבאר דהרשב"א ומוהריק"ו ס"ל דמהני גם לקום עשה וכ' בסו"ד דמידי ספקא לא נפיק. ובס' משנת ר"א ח"ב בשו"ת אה"ע סי' ל"ח ד"ה וראיתי וכו' כ' בשם הכנה"ג בתשו' חיו'ד סי' ר"ב ובשכנה"ג יו"ד סי' דלא שבקינן פשיטו' מוהריב"ל ומוהרשד"ם משום ס' מוהראנ"ח ושכ"כ הפ"מ ח"ב סי' קי"ז וכ' המשר"א גם אנן בדידן מעשים בכל יום אנו מתירים וכו' אף שהוא בקו"ע שלא כדעת מוהראנ"ח וכתב שכמ"א כ' ליישב המנהג שלא יהיה הופך דברי הריטב"א הנ"ל ומה שרמז למ"א הוא מ"ש בחיו"ד שם בסי' מ"א עי"ש ובסי' ל"ז ובשו"ת ראש משביר ח"ב סי' ס"ט בד' צ"ב ע"א הביא ס' מוהראנ"ח דאפשר לחלק בין שואת"ע לקום עשה וכ' דמשום הא ליכא למיחש כמ"ש הרבנים נחפה בכסף (ח"א) סי' ב' ד' ס"ג ע"ב ופ"מ ופמ"א דתשו' זו של מוהראנ"ח הוא היפך דעת כל הפוס' ומכללם הרשב"א ומוהריק"ו וכו' ומדברי הגדולים שהביא שם בד' צ"א ע"ב נראה ג"כ דפשיטא להו דמהני אומדנא גם לקו"ע עי"ש ובשו"ת באר מים חיים אה"ע סי' ב' ד' ט"ל רע"ג ראיתי שכ' בשם מוהרש"ך ח"ב סי' ל"ו דאין לחוש על מה שנשבע שלא לישא אחרת דאדעתא דהכי לא נשבע אלמא פשיטא ליה דמהני אומדנא גם לקום עשה וקצת תימה על הרב במ"ח שלא זכר ספקו של הרב מוהראנ"ח בזה ועי"ש בד"ה אמנם וכו' מ"ש בשם הפ"מ ח"א סי' כ"ד ומתבאר ג"כ דס"ל דמהני לקו"ע. וכן מתבאר