שדי חמד דברי חכמים שו"ת עו

עיני. ומצאתי להגאון דברי אמת בקונטרס יו"ד דף קכ"א ע"א (מדפוס חדש) דהבין מדברי הרמב"ם דאין תורמין שלא מהמ"ו הוא מדאוריתא ושם סוע"ד הוק' לו למ"ד דמדאוריתא הוא אמאי לא פריך הש"ס בפ"ק דתמורה למ"ד כ"מ דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני הרי מוקף וכו' דבדיעבד תרומתו תרומה ותירץ במ"ש בש"ס שם (על קושית מתורם מרעה על היפה) כדרבי אלעא וכו' ופסוק זה קאי נמי על ממנו האמור בפסוק שמשם למדו דין מוקף עי"ש. הנה הג' ז"ל דק ואשכח ילפותא מקרא דבדיעבד תרומתו תרומה ולפי זה תנוח דעתנו דאין להק' על ס' התוס' ודעימיה אף אין להכריח דדעת הרמב"ם דהוא מדרבנן כמובן. ומ"מ אודיעה נאמנה כי מצאתי אילן גדול דקאי בסברת הרב אד"ר מר ניהו הגאון הרדב"ז בספר יקר תפארת ה"ד הרב צפיחת בדבש סי' כ"ה שכתב דדעת הר"מ דאיסור שלא מן המוקף מדר' והכריח זה מדבדיעבד תרומתו תרומה עי"ש הרי ממש כדעת האד"ר הנ"ל אלא שאין ס' הנ"ל מצ"א לראות מה יענה לסברת התוס' ודעימיה דאף דהוא מדאוריתא מוכרח דס"ל דבדיעבד מהני כדמוכח מברייתא דפרק הגוזל. ועוד הוכיח כן הג' דברי אמת שם מדאמרי' בעירובין דף ל"ב ניח"ל לחבר דליעביד וכו' ולא ליעביד וכו' דש"מ דמהני בדיעבד עי"ש

ויש להרגיש ע"ד הארעא דרבנן דלפי מ"ש שם דמדאמרינן בעירובין שם ניח"ל לחבר דליעביד איהו איסורא קלילא וכו' מוכח דשלא מן המוקף אינו אלא מדרבנן א"כ ע"פ מדותיו היה לו להכריח שכן הוא דעת הרמב"ם מדפסק בהל' מעשר פ"י ה"י כרבי דאמר ניח"ל לחבר וכו'. עוד יל"ד עמ"ש באד"ר שם דמשמע מדברי התוס' דרש"י ס"ל דהוא מדרבנן. ולמה ליה ממשמעות התוס' הלא לפי מ"ש מני"ר בדעת הרמב"ם כן י"ל בדעת רש"י שהרי כתב בגיטין שם דאם עשה עשוי וכיון דמחלק בין לכתחלה לדיעבד הוכיח יוכיח דס"ל דהוא מדרבנן. ועוד יל"ד דהרי הרשב"א דס"ל דהוא מדאורי' נראה דס"ל כרבי הנ"ל (דאמר ניח"ל לחבר וכו') כדמוכח ממ"ש בתשו' שהביא מרן הב"י א"ח סי' ש"ו על מי שאמרו לו שהוליכו את בתו להשתמד וכו' עי"ש א"כ ש"מ דלאו הא בהא תליא. ועיין להרב המגיה בספר משל"מ פ"ג דתרומות דגם הוא ס"ל להוכיח מסוגיא דעירובין הנ"ל דשלא מן המוקף אינו אלא מדרבנן דאי מדאוריתא מה לי איסור לאו מ"ל איסור כרת עי"ש וי"ל ע"ד דהא מר הוא דאמר בפ"א מהלכות יום טוב הי"ז (עיין לעיל במערכת המ"ם אות ה') דיש חילוק בין לאו שיש בו מלקות לאין בו מלקות א"כ אפילו נימא דשלא מן המוקף אסור מן התורה מ"מ כיון שאין בו מלקות לא אמרינן מ"ל איסור לאו וכו'

וראיתי בספר אפריון שלמה הנד"מ לידידי הרה"ג שו"ר יצ"ו בקונטרס לחם שלמה דף י"ח ע"ב שהביא דברי הרב אד"ר הנ"ל וכתב ע"ד דאזיל לשיטתיה שכתב במהד"ב אות רל"ב דלתרום מן הרעה על היפה הוא איסור דרבנן מדבדיעבד תרומתו תרומה והשיג עליו דודאי איסור דלתרום מהרעה על היפה הוא מדאוריתא עי"ש ובמטו מניה דמר דתלי תניא בדלא תניא ובודאי לא עלה על דעת הרב אד"ר הוא לכל חסידיו ההיא דאות רל"ב ולאו עלה סמיך אלא עמ"ש כאן בשם רבינו שמשון דבדאוריתא אין לחלק בין לכתחלה לדיעבד וא"כ אף שדבריו שבמהד"ב נרפים הם וכמ"ש מני"ר נר"ו. ועיין לקמן אות נ"ב מ"מ אין מזה סתירה לדבריו האלה (בענין שלא מהמוקף) אלא שדבריו תמוהים מטעם שכתבנו בעניותין. ותו לא מידי ועיין בענין זה להרבנים מטה אהרן דף י"ז ע"ד ואילך (שם שקו"ט לברר דעת רש"י אי ס"ל דמדאוריתא הוא וכתב שדעת רוב הפוסקים דהוא מן התורה עי"ש וכן נקיט בפשיטות הרב מוהרד"ף בשו"ת מכתם לדוד א"ח דף י"א ע"ד) דרך המלך דף פ' ע"א נודע ביהודה מ"ת אה"ע סי' ל"ז ד"ה אמנם. ועתה בא לידי ספר עמודי אש לידידי הגאון מוהר"י אייזינשטיין יצ"ו. וראיתי שהאריך מאד בענין זה בדף ס"א ע"ד אות ג' ובדברים רבים כיון בדעתו לדעת הרב מט"א הנ"ל והדברים עתיקים וכתב שם דהתוס' בגיטין ויבמות הנ"ל וביצה י"ג ע"ב ומנחות דף נ"ד ע"ב ובכורות נ"ט ע"א ותוס' רי"ד ב"ק קט"ו וסמ"ג מ"ע קל"ג ורבינו שמשון פ"ב דתרומות מ"א וטבול יום פ"ב מ"ז והרשב"א והרמב"ם כולהו ס"ל דהוא מדאוריתא ורק הראב"ד ס"ל דהוא מדרבנן וכ"כ הריטב"א בחי' לב"מ דף ל"ח בשם מורו. ומדברי רש"י אין הכרח עיש"ב ובהשמטות לדף ס"ב ע"ב

אמר המהלבה"ד גם מסימן פ"ז זה עד סימן קי"ט שהם מנומר 122 עד נומר 198 כבר באו בדפוס כאשר יראה הקורא בהמפתח פה לכן השמטתי גם אותם

חייו ת"ל

סימן פ"ז נמצא בחלק ג' לאסיפת דינים. מערכת ה"א. אות ד'

סי' פ"ח נמצא שמה באות ה' בארוכה הרבה

סי' פ"ט נמצא באות ח'

סי' צ' נמצא באות ט"ו בארוכות והוספות רבות

סי' צ"א נמצא בתוך אות י"ו ובארוכה

סי' צ"ב נמצא באות י"ז בהוספות ותיקונים

סי' צ"ג נמצא באות כ"א בהוספות רבות

סי' צ"ד נמצא באות כ"ג בהוספה מעט

סי' צ"ה נמצא באות מ"ב בהוספות

סי' צ"ו נמצא באות מ"ג

סי' צ"ז נמצא בחלק ד' לאסיפת דינים מערכת חמץ ומצה סי' א' אות ט"ז בהוספות

סי' צ"ח נמצא בסימן ב' אות א' בארוכות והוספות

סי' צ"ט נמצא בסימן ג' אות ט"ז באריכות גדול

סי' ק' נמצא בסי' ג' אות י"ט בארוכות והוספות רבות באמצע וסוף

סי' ק"א נמצא בסי' ד' אות ו' בהוספה רבה

סי' ק"ב נמצא בסי' ד' אות י"ד

סי' ק"ג נמצא בסי' ה' אות י"ז דף ל"ד ע"ד מתחיל כתב הרדב"ז עד דף ל"ז ע"א ובהוספה משם עד דף ל"ט עמוד ג'

סי' ק"ד נמצא בסי' ה' אות כ"ה בהוספות רבות

סי' ק"ה נמצא בסי' ה' אות כ"ז ובארוכות והוספה

סי' ק"ו נמצא בסי' ח' אות א' ובהוספה

סי' ק"ז נמצא בסי' ח' אות ט' בהוספות באמצע ובסוף

סי' ק"ח נמצא בסי' ח' אות כ"ז דף ק"ב ע"ג מתחיל נשאלתי בהוספות רבות באמצע ובסוף

סי' ק"ט נמצא בחלק ה' לאסיפת דינים מערכת חמץ ומצה סי' ט' אות ב' בהוספות רבות

סי' ק"י נמצא בסי' ט' אות ד' בארוכות והוספות

סי' קי"א נמצא בסי' ט' אות ו' בהוספות רבות

סי' קי"ב נמצא בסי' י' אות ג' ובהוספה שלשה דפים

סי' קי"ג נמצא בסימן י"א אות ו' ובהוספות

סי' קי"ד נמצא בסי' י"ג אות י"א ובהוספה: א

סי' קט"ו נמצא בסי' י"ג אות י"ב ובהוספה שלשה עמודים

סי' קט"ז נמצא בסימן ט"ו אות ו'

סי' קי"ז נמצא בחלק הנ"ל מערכת חנוכה אות ט' ובהוספה

סי' קי"ח נמצא בחלק ג' לאסיפת דינים מערכת חתן כלה וחופה אות כ"א ובהוספות רבות עיי"ש היטב

סימן

קיט

(מקונטרס אסיפת דינים מערכת חליצה סי' א' אות א')

קיט יבם ויבמתו שמסכימים שלא להתייבם ושלא לחלוץ לית לן בה כן דעת הרב ח"ץ בסי' א' ובאר שם דמאי דקי"ל דאם היבם דוחה את יבמתו כופין אותו אין כפיה זו משום דקי"ל דכופין אקיום מצות עשה כמ"ש אומרים לו עשה סוכה ואינו עושה וכו' דאין זה אלא בדבר שא"א ליפטר ממנו אבל בחליצה דכששניהם מסכימים