שדי חמד דברי חכמים שו"ת מט

כלל לא בדרבנן ולא לס"ס וכדעת הרב"ש הנז"ל ואנכי לא ידעתי מה נענה לההיא דבין השמשות וצ"ע

ומה שכתב הרב ישרי לב דבס' מציאות חסרון ידיעה לדעת רוב הפוס' לא חשיב ספק כונתו לאפוקי מסברת הרב משאת בנימין סי' ן' דלענין ס"ס לא איכפת לן מה שהוא חסרון ידיעה עיין בש"ך יו"ד סי' ה"ן סק"ד ובסי' ג"ן ס"ק ט"ו ובכללי הס"ס סעיף ל"ד כתב דלא חשיב ספק לא לענין ספק אחד ולא לענין ס"ס ועי"ש להפרמ"ג בחלק שפתי דעת ובפרי חדש סי' ג"ן סק"י (מה שציין לכללי הס"ס סקי"ד הוא ט"ס וצ"ל סקי"ז עי"ש) ובפר"ת סק"ח ובט"ז סי' מ"ט סק"ג בשם הד"מ. ובט"ז א"ח סי' תס"ז סקי"ד וט"ו ובמג"א שם ס"ק י"ו ובמחצית השקל שם. ובכנה"ג יו"ד סי' פ"א הגב"י אות כ"ה ואות כ"ו נו"ב מ"ק א"ח סי' כ"ה ומתבאר מדברי הרב פר"ח בכל הס"ס הנ"ל דס' מחוסר ידיעה לכל העולם הוי ספק ועיין מה שכתבתי במערכת הדל"ת אות י"ו וכ"כ הרב מלבושי טהרה בביאורו באר מ"ח בסי' ק"ץ ס"ק ל"ז ועל דברי הט"ז א"ח הנ"ל עיין בשו"ת מכתב שלמה סי' פ"ו וגם הוא מסכים דספק חסרון ידיעה לכל אדם חשיב ספק ועיין בס' מסגרת השלחן ד' קי"ח ע"ב וקי"ט ע"א כמה כללים בספק דחסרון ידיעה יד דוד סי' פ"א הגהט"ו אות ח' והגב"י אות י"א ופרמ"ג בכללי הס"ס אות ל"ד ספק בהוראה לא הוי ספק ואפילו במקום הפ"מ לא הוי ס"ס עי"ש ובשו"ת יד ימין אה"ע סי' א' ד' ל"ד ע"ד תמה על הרב משאת משה ח"א יו"ד סי' ט' שעשה ס"ס עפ"י מה שנסתפק מוהראנ"ח וכ' ע"ד דזה הוי ס' מחסרון ידיעה ואינו בכלל ס' כמ"ש הש"ך כללי הספקות אות ל"ד ובמנחת יעקב שם ובכללים המחודשים ס"ח וכנה"ג אה"ע סי' ע"ח אות ל"ד והמ"מ עצמו בא"ח סי' ד' וכ' ליישב דהמ"מ לא עשה ספק זה אלא לסניף שכבר היה בנדונו ס"ס בל"ז ומשום דהיה מקום לגמגם דלא סגי בס"ס סינף ספקו של מוהראנ"ח כיון דלדעת המ"ב גם ס' מחסרון ידיעה הוי ס' לענין ס"ס ובכה"ג מהני לסניף וכ' שכ"כ מוהרש"א בשו"ת הכנה"ג יו"ד סי' קמ"ה. ועיין ראש משביר ח"ב סי' ס"ט ד' צ"א סוף ע"ד ובדף צ"ב סוף ע"א ובע"ג ודוק ויש לעיין במה שהבאתי לעיל בקונטריס אסיפת דינים במערכת חמץ ומצה סי' יו"ד אות י"א זכרון כהונה ד' ע"ה ע"ב קובץ יגדיל תורה קונטריס ט' סי' לק"ט אות ו' בית שלמה יו"ד סי' קס"ב פרמ"ג בא"א רס"י רס"א כתב סופר בחיו"ד סוף סי' ס"ח והבאתי תוד"ק בקונטריס אסיפת דינים במערכת הה' אות כ"א

ובספק חסרון ידיעה דאילו הוה קמן לא חשיב ספק דאפשר היה לברר ע"י חכם ונאבד אי חשיב זה כס"ס עיין פרמ"ג יו"ד בשפ"ד סוס"י ג"ן וי"ל שבילי דוד על יו"ד בסי' ג"ן אות ב' ומה שרמז למ"ש בכללים אולי הוא מש"ש בקונטריס שב שמעתתא ד' ח' ע"א אות ד' וע"ד הפרמ"ג עיין מים חיים ראפפורט סי' ד' ד"ה והנה (בחא"ח)

והנה בבעיא דלא איפשיטא בדרבנן אי אזלינן לקולא משום ספקא דרבנן עיין בפרמ"ג סי' קס"ב במשבצות סק"ה שכתב דמרן הב"י הק' דהו"ל סד"ר ולקולא אף בעיא דלא איפשיטא וכ' ע"ז דיש לחלק בין בעיא דמסקי בה בתיקו דבזה אזלינן לקולא דחשיב חסרון ידיעה לכל העולם כמ"ש ביש"ש ב"ק פ"ב סי' ה' דתיקו נסתם ואין רשות לשום אדם לפשוט אבל בעיא דלא איפשיטא ולא מסקי בתיקו הוי חסרון חכמה דאפשר דהחכם יודע הדין ולא סיימו בש"ס למילתיה ויש רשות לפשוט ומצינו כמה פעמים דנפשט במקום אחר ולכן אינו נכנס בגדר סד"ר לקולא עי"ש וכן ראיתי להרב פתח הדביר בח"א סי' קפ"ו ד' קפ"ח ע"ג שכתב כן בשם הרב מנחת יעקב דבעיא דסלקא בתיקו לא חשיב ספק חסרון ידיעה כיון שאין ידיעה לשום אדם דא"א למיפשטה עד שיבא אליהו והביא גם דברי הפרמ"ג ועי"ש שמייחס לזה דעת מרן הב"י ואילו מדברי הפרמ"ג הנ"ל מתבאר דאין כן דעת מרן כנז"ל ומלבד זה מה שתפס דברי המנח"י ופרמ"ג הנ"ל לכלל פשוט שריר ובריר נעלם ממנו לשעתו דאין זה פשוט ויש סוברים דבעיא דנשאר בתיקו חשיב חסרון מחמת ידיעה ולא חשיב ספק וכבר כתבתי בזה במערכת הבית אות י"ט בס"ד והרב ערך השלחן בסי' תקכ"ז אות ח' ד"ה והרדב"ז וכו' כתב בשם שכנה"ג סי' תל"ז בשם הרדב"ז דספק דתיקו הוי ספק דחסרון ידיעה ואזלינן לחומרא אלא שכתב דהרדב"ז מיחלפא שיטתי' בזה דבח"א סי' צ"ג כתב בהדיא דכל תיקו דרבנן לקולא עי"ש ובדברי מנחם שם בהגהט"ו אות ט' ועיין בסמוך (בד"ה ודעת) מה שאכתוב בשם הפרמ"ג ביו"ד

ודעת רבינו הפר"ח בכללי הס"ס סי' ה' דכל בעיא דלא אפשיטא בש"ס אינו נכנס בכלל ספק ולא שאני ליה בין היכא דלא מסקינן בתיקו להיכא דמסקינן בתיקו ועל כולם הוא אומר דלא חשיב ספק ושכנגדו חלוק עליו מר ניהו מרן הפר"ת עיין בדב"ק בסי' ל' סק"א בד"ה ואני אומר וכו' שהרבה להשיב ע"ד הפר"ח ודעתו דכל בעיא שבש"ס חשיב ספק. ובב"ש סי' נק"ה ס"ק ל"ב כתב וז"ל דהא בכה"ג לאו ס"ס הוא כיון דספק אחד הוא מחמת האבעיא דלא איפשיטא ע"כ וכתב על דבריו הדגמ"ר לא מצאתי דבר זה ביו"ד סי' ק"י בדברי האחרונים שלנו אבל הפר"ח שם המציא זה והפר"ת נחלק עליו עכ"ל וז"ל השו"מ במ"ק ח"ג סי' כ"ד וגם בלא"ה ספק פלוגתא דרבוותא הוי ספק חסרון ידיעה לכל העולם דמי יוכל להכריע נגד הגדולים וכו' ועיין ב"ש סי' שנ"ד ס"ק ל"ד (צ"ל סי' קנ"ה ס"ק ל"ב הנז"ל) ודבריו תמוהים כמ"ש בדגול מרבבה שם עכ"ל ויש קצת לפקפק בדבריו במאי דמשוי ומדמי אהדדי פלוגתא דרבוותא ובעיא דלא איפשיטא בש"ס דלפי הנראה רב המרחק ביניהם דאף אם בעיא שבש"ם דלא איפשיטא נחשוב לספק דהוי חסרון ידיעה לכל העולם כי מי יוכל להכריע את אשר לא הכריעו רז"ל חכמי התלמוד. מ"מ בפלוגתא דרבוותא נוכל לומר דיתכן להכריע וחשיב שפיר חסרון ידיעה ולא חשיב ספק ואינו פשיט לומר דחשיב חסרון ידיעה לכל העולם כמו שמתבאר ממ"ש לעיל בשם הרב ישרי לב. והרב חיי אדם בכלל מ אות ב' נמשך אחר דברי הרב פר"ח הנ"ל דבעיא דלא איפשיטא אינו נכנס בגדר ספק ולא ראה דברי הרבנים פר"ת ודגמ"ר הנ"ל עי"ש וגם הרב תב"ש בסי' למ"ד סק"א חלק על הפר"ת בזה ודחה ראיותיו וכ' דדעת הפוס' היא דגם בעיא דלא איפשיטא חשיב ס' לענין ס"ס והרב פרמ"ג בחיו"ד סי' ק"י בסוף כללי הס"ס במחודשים שלו סי' ד' כתב ג"כ דבעיא דלא איפשיטא חשיב ספק לענין ס"ס והזכיר דברי הפר"ח ופר"ת ותב"ש וסיים וגדולה מזו נראה דבעיא דלא איפשיטא חשיב ספק לענין ס"ס והרב פרמ"ג בחיו"ד סי' ק"י בסוף כללי הס"ס במחודשים שלו סי' ד' כתב ג"כ דבעיא דלא איפשיטא חשיב ספק לענין ס"ס והזכיר דברי הפר"ח ופר"ת ותב"ש וסיים וגדולה מזו נראה דבעיא דלא איפשיטא ופלוגתא דרבוותא אף במקום חזקה יש להקל היכא דאיכא ס"ס דלא שייך אוקמיה אחזקה כי בשביל החזקה לא ישתנה הדין ולא נפשט האבעיא עכ"ל

וכתב הרב פתח הדביר בח"ג סי' שמ"ד ד' רפ"ד ע"ב וע"ג דההולך במדבר ואינו יודע מתי שבת לא חשיב ס' חסרון ידיעה דאין חסרון זה מחמת טיפשות או מחמת התרשלות מלברר הדבר כי אם מחמת טירדת מסכנת הדרך וכו' וזה כל האדם דמי שהולך במדבר מתבלבל דעתו ומה יושיענו מה שאיש אחד בהיותו בישוב יכול לידע מתי שבת הא מיהא בהיותו במדבר אי אפשר לשום אדם לברר והוי חסרון ידיעה לכל העולם וחשיב ספק דלא כהרב תוספת שבת דס"ל דחשיב זה ספק חסרון ידיעה ולא חשיב ספק אתו"ד עי"ש ודברי הרב תו"ש נראין לענ"ד דודאי לא כל ההולך במדבר תתבלבל דעתו עד דלא ידע מתי שבת ולא חשיב זה חסרון ידיעה לכל העולם והמעיין יבחר

ודע דכתב בשו"ת בית שלמה חיו"ד סי' קס"ב דטעם הסוברים דספק חסרון ידיעה מהני לס"ס הוא משום דהא דס' חסרון ידיעה לא חשיב ס' הוא רק מדרבנן דמדאוריתא הוי ס' גמור וכיון שיש נמי ספק אחר א"כ הוי ס"ס בדאוריתא וספק אחד בדרבנן ומותר וטעם זה כתבו האו"ה מובא במ"ב סס"י נו"ן ומשו"ה מקילין בס"ס אף שס' אחד הוא מחוסר ידיעה וזה אם עכ"פ ס' אחד אינו מח"י אבל אם ב' הספקות הם מחוסר ידיעה ליכא למימר