שדי חמד דברי חכמים שו"ת מח

כמ"ש התוס' בביצה וכו' עי"ש ובערך השלחן סי' תרע"ב אות ה'

ואם יש שני ספקות דסתרי אהדדי במידי דר' אי אזלינן לקולא עיין בשו"ת חכמת שלמה הנספח לשו"ת הר המור בסוס"י ט' ועוד דכיון דיש כאן ב' ספקות דסתרי וא"א להקל בשניהם ממילא מחמרינן עיין משל"מ בהל' מגילה הי"א דלא כהרב המבי"ט ח"א סי' נ"א עכ"ל ושו"ת הרב המבי"ט אין מצוי אצלי לראות דב"ק ועיין בישמח לב הנ"ל בסי' ג' וסי' ר' והזכיר שם דברי הצל"ח לברכות ד' ל"ו ע"א ד"ה ונימא וכו' והאריך בפרט זה ורמזו גם בחיו"ד ד' כ"א ע"ב עי"ש בסוף הימן ג' ועיין שו"ת מוהר"ם מרוטרונבורג האחרונים בא"ח סי' כ' ד"ה אחר

ובהא מילתא דהיכא דמעיקרא תקנתא דרבנן לגמרי לא אמרי' סד"ר לקולא עיין בחת"ס א"ח סי' קס"א על דברי הר"ן ומשל"מ פ"ג דמגילה הנ"ל. ובשו"מ ח"ג סי' קצ"ז ובשונה הלכות ח"א ד' ה"ן ע"ג ובשו"ת תורת חסד א"ח הנד"מ האריך בדברי המשל"מ הנ"ל ושעה"מ בהל' מקואות פ"י עי"ש בסי' ל"ח

סימן

סח

(מקונטרס הכללים מערכת הסמ"ך אות נ"ב)

סח ספק מחמת חסרון ידיעה לא חשיב ספק ולא אמרי' ביה ספקא דרבנן לקולא כ"כ הרב ארעא דרבנן באות חת"ס בשם הרב מוהרשד"ם אה"ע סי' קס"ה והצ"ע מש"ס עירובין ד' מ"ה ע"ב גבי גשמים שירדו ביו"ט דילמא הנך אזלי והני אחריני נינהו והוי ספק דדבריהם להקל וניחא ליה דבעירוב הקלו מוכח מזה דדעת הרב מוהרשד"ם דאפילו בחסרון ידיעה לכל העולם ס"ל דלא חשיב ס' דאל"כ אינו מובן מאי ק"ל מההיא דעירובין דהתם הוי חסרון ידיעה לכל העולם ובספרו קהלת יעקב בתוס' דרבנן אות רכ"ב כתב בשם הב"ש בסי' נק"ה ס"ק ל"ד דאפילו אם הוא חסרון ידיעה לכל העולם לא חשיב ספק והקשה עליו מסוגייא דעירובין דמשמע דבחסרון ידיעה לכל העולם מיהא חשיב ספק והניחו חלק ואולי סמך עמ"ש בארעא דרבנן שרמזו שם (דבעירוב הקלו) ושם באות רכ"ו כתב בשם הרדב"ז ח"א סי' רצ"ז דלא אמרינן סד"ר לקולא (אלא) היכא שהספק מצד עצמו דלא ידעינן היכי הוה עובדא אבל בס' מחסרון ידיעתינו דלא ידעינן הלכתא כמאן לא אזלינן לקולא וכ"כ שם אות רכ"ט בשם שלטי הגבורים אשר סביב המרדכי בפרק האשה רבה דבספק מציאות ככרכים ספק מוק"ח מימות יב"ן חשיב ספק ואזלינן לקולא ובספקא דדינא דלא ידעינן מאי אמור בה קמאי כהסבה בד' כוסות הוא ספק מחוסר ידיעה ולא חשיב ס' ואזלינן לחומרא ומשמע דחשיב זה ספק חסרון ידיעה לכל העולם מאחר דחכמי התלמוד ז"ל לא ידעו פשר דבר ואפי"ה חשבינן ליה חסרון ידיעה ולא חשיב ספק (אלא דכעת לא מצאתי דברי השלטי הגבורים הנ"ל כ"א ראיתי מ"ש בפ' החולץ דמחלק שם בסיגנון אחר עי"ש) ושו"ת הרדב"ז הנ"ל לא מצאתי כעת לראות אם הוא ג"כ בסיגנון דברי השה"ג הנ"ל או אולי מיירי במחלוקת בפוסקים שלא הכריעו לדינא דבכה"ג נראה דלא חשיב כ"כ חסרון ידיעה לכל העולם דישנו באפשרות להכריע כמו שנמצא בכמה עניינים שהפוסקים אחרונים מכריעים בדבר שנסתפקו הפוסקים הראשונים והרב מקנ"א באות ר"ן הביא דברי הרדב"ז הנ"ל והראה מקומו לסי' י"ט וסי' ר"ה וגם שם לא מצאתי דברי חפץ בשו"ת הרדב"ז שלפני וכתב שם דהרב פמ"א ח"ב סס"י כ"ג הביא רובא דרבוותא שחולקים עליו הרא"ש ודעמיה (שו"ת פמ"א אין אתי עי"ש) ובאמת בעניינים רבים נמצא בפוס' ראשונים ואחרונים דבספק פלוגתא דרבוותא בדרבנן אמרי לה להאי כללא ספקא דרבנן לקולא ולא חשבי ליה ספק חסרון ידיעה וכן לענין ס"ס והרב ישרי לב בד' כ"ו אות כ"ב כתב דהרב עדות ביעקב כתב בסי' ע' וסי' ל"ג דתרי ספקא דפלוגתא דרבוותא הוי ס"ס גמור ובסי' ס"ו וח"י רס"י ח' כתב דלא הוי ס"ס משום דהוי ספק לחסרון ידיעה ושהרב המגיה כתב דלא נהגנן הכי וכ"כ הרב פמ"א ח"ב סי' כ"ג וכ"ו וכתב מדישרי לב דאם אינו פלוגתא דרבוותא אלא ספק מחסרון ידיעה במציאות פשוט דלא הוי ספק כיון דרוב הפוס' לא חשבי ליה ספק (מתוך הדברים נראה דגם הרדב"ז שכתב עליו הפמ"א דרובא דרבוותא חולקים עליו כמ"ש המקנ"א הנ"ל מיירי בפלוגתא דרבוותא וכן ראיתי בס' קרית ארבע בתשו' סי' י"א ד' קפ"א ע"ג שכ' וז"ל והגם דהרדב"ז בח"א סי' י"ט וסי' ר"ה הביא משם הגאו' הראשונים ואחרונים דהיכא דהספק הוא מחמת חסרון ידיעה וכגון בפלוגתא דרבוואתא דאין בידינו להכריע כמאן הוי הלכתא לא נאמר בזה ספק דרבנן לקולא הנה הרב פמ"א ח"ב סס"י כ"ג תבר לגזיזיה עיש"כ עכ"ל מתבאר ג"כ דלהרדב"ז פלוגתא דרבוואתא נמי חשיב חסרון ידיעה) ועיין לקמן בד"ה ודעת

ויש לתמוה על מ"ש הרב בית שמואל הנ"ל דאף בחסרון ידיעה לכל העולם אמרינן דחשיב ספק חסרון ידיעה ולא חשיב ספק וכן על מה שנראה בדעת הרב מוהרשד"ם (לפי מ"ש הרב ארעא דרבנן הנ"ל) וע"ד השה"ג שהביא בס' קהלת יעקב לפי מה שצדדנו דמשמע דחשיב ספק חסרון ידיעה לכ' העולם ואזלינן לחומרא מהא דאמרינן במס' שבת ד' ל"ד בין השמשות ספקא הוא וספקא דרבנן לקולא הרי דבבין השמשות דהוא ספק חסרון ידיעה לכל העולם אמור רבנן ספקא דרבנן לקולא ועל השה"ג אין לתמוה כ"כ דנוכל לומר דכל כי האי חשיב ליה (מה דאיסתפק לן מאי אמור בה קמאי) שאינו חסרון ידיעה לכל העולם וכמ"ש לקמן גבי בעיא דלא איפשיטא דכל דלא מסקי בש"ס בתיקו לא הוי חסרון ידיעה לכל העולם עי"ש אך על הרב מוהרשד"ם וכ"ש על הרב"ש הנ"ל ודאי קשה מה יענו לסוגיא דשבת הנ"ל דמבואר דספק שהוא חסרון ידיעה לכל העולם מיהא חשיב ספק ולענין אבלות כתבו הפוס' דהקובר מתו בביה"ש ונהג אבלות עולה לו ליום אחד (עיין מה שרשמתי בקונטריס אסיפת דינים במערכת אבלות אות ט"ו) אלמא דחשבי בין השמשות לספק גמור למיזל ביה לקולא בדרבנן והיינו ודאי משום דהוי ספק חסרון ידיעה לכל העולם. ולענין אותו ואת בנו נסתפק הרב בפליתי רס"י י"ו אם שוחטין או"ב בבין השמשות דיש ס"ס ר' אי חוששין לזרע האב וגם ביה"ש הוי ספק עי"ש ובכרם שלמה (חאאם) בהתשובה שבסי' רם רס"ו אלמא דבין השמשות לא חשיב ספק חסרון ידיעה

וכן קשה מהא דפריך בש"ס ביצה ד' ג' ע"ב למ"ד דביצה שנולדה ביו"ט אסורה משום גזרה משום משקין שזבו וכו' מדתניא וספקא אסורה ואמאי הא סד"ר הוא וסד"ר לקולא ומאי פריך הא ודאי ספק זה הוא ספק חסרון ידיעה ולא הוי ספק אלא ודאי כיון שהוא חסרון ידיעה לכל העולם שאין מי שיוכל להכיר אם נולדה ביו"ט או בחול חשיב שפיר ספק ובדרבנן לקולא ומעין זה כתב בשו"ת מים חיים ראפפורט א"ח סי' ד' במי שה מסופק בער"פ אם הגיע זמן האסור מדרבנן למכור החמץ ומכרו דאע"ג דבאותו רגע לא היה רשאי למוכרו משום דהוי ספק חסרון ידיעה דאם הוא מסופק אין כל העולם מסופקים וכו' מ"מ אחר שעבר הפסח חשיב חסרון ידיעה לכל העולם דהא עתה אין שום אדם יכול לכוין אותה שעה מה היתה והכא נמי ביו"ט ודאי אי אפשר לשום אדם להכיר ולידע אם נולדה ביו"ט או מעיו"ט וחשיב ספק חסרון ידיעה ומהני (ועיין להרב מחצית השקל ברס"י רס"א שצדד בספק מחמת שהיום מעונן אי חשיב ספק חסרון ידיעה ולא חשיב ספק כיון שמסתמא אינו יום המעונן בכל העולם ולא פשיט ליה בהחלט כמ"ש במים חיים הנ"ל) ונפלאתי על ידידי אישי כ"ג הגאון המפורסם מוהרש"ך יצ"ו בסה"ב בנין שלמה ס"ם ל"ז (בד"ה ואכן) דנקיט בפשיטות דבין השמשות לא חשיב ספק דהוי חסרון חכמה ותמה שם על הנו"ב במ"ק א"ח סי' ל' וחי' רעק"א ליו"ד סי' רס"ו דמאן לימא לן דספק בין השמשות נחשב ספק הא הוי ספק חסרון חכמה וכו' עי"ש ולישרי לן מר דודאי בין השמשות חשיב ספק כמו שהוכחתי ואף דחסרון חכמה לא חשיב ספק שאני ביה"ש והוא ספק חכמה לכל העולם וחשיב שפיר ספק והני מילי דרב כהנא יחי' תמוהים בעיני דלאו שפיר חזו ובעיקר כללין עיין מה שהסביר הרב ט"ז ביו"ד צ"ח סק"ו באיזה ענין בספק חסרון ידיעה לכל העולם אזלינן לקולא ובאיזה ענין אזלינן לחומרא וכתב שם דדעת הרשב"א דספק חסרון ידיעה לכל העולם לא חשיב ספק