שדי חמד דברי חכמים צ

דפסק שם דמותר להחזיר תרנגולים על הבצים אפי' לא ישבה עליהם ג' ימים וכו' עי"ש ועמו הסליחה רבה שלא הביט עין בדברי המג"א סי' תקל"ח סק"ב והיה מבין שכונתו למ"ש שם בס"א ומזפת החביות בין קטנות בין גדולות וכו' וכן ביאר דבריו הרב מחה"ש ואין צריך להגיה ולומר שהוא ט"ס והוא פשוט ועיין במה שהבאתי בקונטריס אסיפת דינים במערכת חול המועד אות ו' ואות יו"ד בהא דפליגי במלאכה בחוה"מ אם מדאוריתא או מדרבנן ומצאתי שהגאון נציב מלך יצ"ו בספרו הבהיר העמק שאלה בפרשת הברכה שאלתא ק"ע סק"ג עמד במחלוקת זה וכתב שבשו"ת משכנות יעקב סי' ל"ז הכריע דמלאכה בחוה"מ הוא מדרבנן משום דאנן קי"ל כרבה דאית ליה הואיל ומיקלעי ליה אורחים וא"כ בחוה"מ לעולם אין בו איסור תורה משום הואיל אי קעביד לצורך יום או שאין לו מה יאכל וכדומה ושמח בסברא זו שמצא לו רב בטורי אבן שכ"כ וכו' ומני"ר המחבר האריך לדחות סברתו דאין שייך בזה לומר הואיל מכמה טעמי ובעיקר דין זה אם הוא מדאוריתא או מדרבנן הוא מחלוקת תנאי ואמוראי וכמ"ש הג' טורי אבן ומני"ר יצ"ו הביא כמה סוגיאות המוכיחות דאיסור מלאכה בחוה"מ מדאוריתא והנפ"מ בין אם מדאוריתא לדרבנן ציין הרא"ש פסחים פ"ד סי' ט' ורדב"ז סי' תשכ"ז בהריגת זבובים שלא לצורך ומרן ב"י ומג"א סוס"י תקל"ח לענין אם עבר קונסין את בנו אתוד"ק בקיצור עי"ש באריכות ובס' אברהם אזכור הנד"מ לגדול בדורנו הרב מוהרא"ף יצ"ו בד' ח"י או כ"ו ציין ג' ספרים בענין זה ספרי דבי רב ד' קנ"ג ע"ג ופתח עינים לסנהדרין על ד' צ"ט ע"א ואהלי יהודה נאג"ר ד' ג"ל ע"ג ואין גם אחד מצוי אצלי

ומלאכה בע"פ אחר חצות אם אסור מדאוריתא הנה הרב ארעא דרבנן באות גש"ן כתב דהתוס' ר"פ מקום שנהגו כתבו מדברי הירושלמי דאסור מן התורה והר"ן כתב דאפשר דהוא מדרבנן וקרא אסמכתא ושהרב פר"ח העלה דלא הוי אלא מדרבנן וחידוש הוא שנעלם ממנו דהרב משל"מ בפ"ו מהלכות כלי מקדש כתב דגם התוס' סוברים דלתלמוד דידן אינו אסור אלא מדרבנן כמ"ש בחגיגה ד' י"ז ד"ה אלא לאו ומ"ש בפ' מקום שנהגו אינו אלא לשיטת ש"ס ירושלמי וכן דעת הרמב"ם בפ"ח מהל' יו"ט דהוא מדרבנן וכ"כ הרא"ש בתשו' כלל ה"ן סי' יו"ד עיין להרב ערך השלחן בסי' תס"ח שהשיג עמ"ש הרב בית דוד סי' תצ"ו דכיון דהתוס' פשיטא להו והר"ן לא אמר אלא בדרך אפשר לא שבקינן פשיטות התוס' משום ספקו של הר"ן שנעלם ממנו דגם התוס' סוברים דלש"ס דילן אינו אלא מדרבנן עי"ש והרב שמן המשחה בד' ל"ז ע"ב (ד"ה וראיתי) הביא דברי הרב נחפה בכסף שכתב ליישב מה שהוקשה עפ"י) מסקנת הרב פר"ח דאינו אלא מדרבנן ותמה עליו דמדברי התוס' ר"פ מקום שנהגו מוכח דסברי דכן הוא האמת דמלאכה בע"פ אסור מדאוריתא מדלא כתבו דש"ס דילן פליג עי"ש ונעלם ממנו דברי התוס' דחגיגה ומשל"מ דהלכות כלי המקדש הנ"ל וידוע כי כן ארחות צדיקים דברי תורה עשירים במקום אחר וגם מ"ש במכתב לחזקיהו בחי' לברכות על ד' ל"ה ע"ב היה בהעלם עין מדברי הרב משל"מ הנ"ל וכת' שם כמדומה שראיתי שכ"כ הרב מועדי ה' בריש ספרו וכו' עי"ש ובמפתחות ספר מכת"ל הנ"ל בד' קי"א ע"א רשום עוד דוכתי דשקו"ט בהאי עניינא ועתה ראיתי להרדב"ז בתשו' החדשות סי' גמ"ר שכתב מפורש דהוא מדרבנן ולא פניתי כעת לראות בדברי רבני האחרונים אם הזכירו דבריו גם ראיתי להרב פ"מ במראה הפנים ע"ד הירושלמי ר"פ מקום שנהגו להאריך להשיג עמ"ש הרב מוהרש"א (ע"ד התוס' דר"פ מקום שנהגו) דגם תלמודין מצי סבר טעם הירושלמי שהוא מפני הקרבן והוא מדאוריתא דז"א דאף דמצי סבר הטעם כהירוש' מ"מ לא ס"ל לש"ס דילן דהוא מדאוריתא והוכיח מדברי הרמב"ם שגם לטעם הירושלמי הוא רק מדרבנן ושכ"כ הרמב"ן במלחמות ע"ד הרז"ה ומסיק דמדברי כל הפוסקים נראה דלכל הטעמים אינו אלא מדרבנן (ומה שסיים שר וז"ל ושלא כדברי הריב"א בתוס' ואפשר לטעמא דהאי תלמודא עכ"ל נראה שהוא ט"ס וצ"ל ואף לטעמא וכו' ושר לא נאמר והוא יתר. וכנטול דמי):

והנה במכתב תודה וברכה ששלח ידיד נפשי אישי כה"ג הגאון המפורסם מוהר"ר שלמה הכהן מווילנא ומר ניהו בעל הגהות היקרות חשק שלמה בש"ס חדש דפוס ראם וב"ס שו"ת בנין שלמה יצ"ו לתלמידי היקרים יחיו כשנתבשר מהם שבקרוב אי"ה תוגמר הדפסת ספרי הקטן הזה פרש סוכת שלמה לי ההדיוט באהבה רבה וחבה יתירה נודעת וחתם בחתמו תורת אמת היתה בפיו שדר לן חורפא ואעתיק פה דב"ק ככתבו וכלשונו וזהו

ובהיות שאין רצוני שיבואו דברי ריקם בלא תורה אמרתי לכתוב לכת"ר נ"י מעניינא דפסחא. וזה הוא מה שהעיר כ"ת נ"י בספרו הבהיר מכתב לחזקיהו בריש פסחים על כ' הרב ארעא דישראל ז"ל מה שהעיר על התוס' דרפ"ד דפסחים והעיר כ"ת מד' התוס' דחגיגה ד' י"ז ששם מוכח דס"ל ג"כ דלש"ס דילן הוא מדרבנן ופשוט שכיון למה שכ' שם בסוד"ה אלא דאפי' הש"ס דילן לא פליגי בהא דמדרבנן מיהא מיתסר יום טבוח כדפרישית עכ"ל ואכן דברי התוס' שם צריך ביאור דמנ"ל דהש"ס דילן פליגי על הירושלמי בהא דליכא איסור תורה ובהגהות הגאון הרש"ש ז"ל דחק ליישב ואמנם דבריו ז"ל אינן מקובלים אצלי. ועוד אני תמה על הירושלמי שהביאו התוספות שם דמשמע דס"ל דיום טבוח אסור במלאכה מה"ת לפי דברי הרא"ם בביאורו על הסמ"ג והובא בפר"ח בסי' תס"ח דבקרבן צבור לא אסרה התורה במלאכה כמו בתמיד דלא חילקה התורה בקרבן צבור והרי חגיגת ט"ו אמרינן ביומא דהיא נחשבת קרבן צבור (ומיהו מ"ש הפר"ח שם מחגיגת י"ד במח"כ לא דק דחגיגת י"ד ודאי אינו אלא קרבן יחיד דהא אינו חובה אלא כדי שיהא הפסח נאכל על השובע ומיהו בלא"ה נייד מזה הפר"ח והביא מדברי התוס' דחגיגה ד' ו' דחגיגת ט"ו נמי קרבן יחיד הוא) ואולי דאינה נחשבת כקרבן צבור רק ביום ראשון של חג שהכל קרבין בו או שחל יו"ט ראשון בשבת שהכל קרבין למחר ביום א' דחוה"מ אבל בתשלומין ששכח ולא הביא בראשון דודאי אינו אלא קרבן יחיד ולפי זה צ"ל דהא דמשמע בירושלמי דמלאכת חוה"מ דרבנן היינו אם כבר הקריב חגיגתו בראשון וגם הקריב שלמי שמחה אתמול כשלמים נאכלים לשני ימים ולילה אחד ולפי זה בחוה"מ ביום ששוחט בו ש"ש אסורין מהת"ו וביום שאין צריך לשחוט שיש לו בשר משל אתמול אינו אלא מדרבנן ובזה יש ליישב כל הקושיות והסתירות שנמצא בשם לענין מלאכת חוה"מ ע' בתוס' שם י"ח ודו"ק היטב עכ"ד הה"ג שלמה יצ"ו ולא יכלתי להתבסם בדב"ק כי קבלתי מכתבו בחוה"מ פסח דשנתינו התרנ"א בהיותי טרוד מאד בעסק ההדפסה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני שמעתתא בעיא צילותא ובכל זאת העתקתי דב"ק למזכרת אהבה עזה שבינינו כמים הפנים לפנים לא מטיבותא דידי כי אם מגודל ענותנותו. ופריו יתן בעתו, נהרי נחלי דבש וחמאה כזית הנטופה בשעתו, יאיר נר"ו ויזרח צדיק כתמר יפרח ברבות הטובה, הון ועושר בביתו, כיר"א

אחר ששלחתי לדפוס החד"ת של ידידי אישי כ"ג עליון יחיה דבריו הישרים, שלח לי עוד מה שחדש בטובו מגלה נסתרים, לעשות רצון צדיק חפין חיים להקים ולהרים, אמרות טהורות צרופים וטהורים, לספחם לדבריו הראשונים מאירים ומזהירים, למזכרת אהבה לדור דורים, דבריו נאמנו צדק ומישרים, יחד כולם אהובים כולם ברורים, ואלה דבריו יצ"ו יזרח כמאורים

על מה שכתב המ"ל בפ"ה כלי המקדש ה"י דהעולה מתוך מה שכתבנו דלעולם היכא שזמן הקרבן הוא כל היום כל אותו היום אסור בהספד ותענית ובעשיית מלאכה ושאני עה"פ שהקרבן שהיו מקריבן אותו היום הי' אחר חצות ולפי"ז הי' מן הדין שיהי' עכ"פ מחצות ולמעלה אסור בהספד ותענית ולא מצאתי דין זה ואדרבה בפרק ע"פ דף ק"ח אמרינן דרב ששת הי' ישב בתעניתו כל מעלי יומא דפסחא והתוס' כתבו שם דהי' מקבל עלי' ממש תענית וכו' עדכ"ל המ"ל שם. וכתבתי בצדו וז"ל. על מה שכתב הגאון המחבר דלא מצא דין זה דבערה"פ אסור בהספד ותענית יש לתמוה עליו דהיאך נעלם ממנו סוגיא ערוכה דחולין סו"פ העור והרוטב ד' קכ"ט ע"ב דתניא שם א"ר אליעזר שמעתי שאבר מן