שדי חמד דברי חכמים נד

דמנהיג בעזא ושבוטא דאדרבא להרמב"ם צ"ל בהפך דהא לדידיה אינו לוקה אלא בטהור ואינו טהור וכו' וציין לס' גו"ר שלו ואמ"א. וכ' שם דלהרמב"ם שבוטא שבש"ס הוא חית הים וש"מ דגם בחיה ובהמה לדעת הרמב"ם צריך שלא יהיו שוים) גם מרן חיד"א בס' מחזיק ברכה שם אות ו' (ובברכ"י רמזו שם) כתב דהרבנים מוהר"י קוקוס והרדב"ז כ' לדחות ראיית הרא"ש מההיא דעזא ושבוטא. דהרמב"ם ס"ל שאינו טהור ותמה עליהם מדמלח שבוטא וממוחא דשבוטא. (במור"י קורקוס פ"ט מהל' כלאים כשהעתיק ראיית הרא"ש הלזו כתב בזה הלשון עוד ה"ר מדמרביע וכו' גם בהנהיג מין היבשה עם מין שבים לוקה ע"כ ונר' דאין לשונו מדוקדק דמי זה אמר על מנהיג עזא ושבוטא דלוקה. ומרן בב"י כ' דאפי' מכת מרדות אין בו דאין מכין מספק ואף שזה אינו פשוט וכמה דיות נשתפכו אי מכין מ"מ על הס' כמו שרשמתי לקמן במערכת המ"ם אות קכ"ט מ"מ לד"ה מלקות מיהא ליכא. וראיית הרא"ש מההיא הפך סברת הרמב"ם היינו ודאי דאע"ג דגבי עזא ושבוטא ליכא במנהיג איסור תורה ברור כי בעיא דלא אפשיטא היא. מ"מ מדאבעיא לן כמין שבים ושביבשה עזה ושבוטא מי אמרי' כיון דעזא לא נחית בים וכו' ש"מ דאי הוו תרווייהו כה"ג ביבשה דשניהם טהורים דומיא דעזא ושבוטא פשיט"ל דהמנהיג בהם לוקה ולא בעינן שיהא אחד טהור ואחד שאינו טהור וזה פשוט) ולפי האומר אישתכח דאשילי רברבי הנז"ל נקטי כדעת הגאון יצ"ו דמההיא דשרא לן שיבוטא מוכח שהוא טהור דלא כמ"ש אנכי הדל

אך ראיתי שם (בס' מחב"ר) בקונטריס אחרון שכתב ליישב דעת הרבנים הרדב"ז ומוהר"י קורקוס דאינהו ס"ל דתרי שבוטא הוו והטהור הוא קוליס האיספנין כמ"ש בערוך ערך איספנין ומ"ש בשבת ד' קמ"ה ע"ב כולן חזרו חוץ מקוליס האספנין אתמר באיכא רבתי סוף הפתיחות כולן חזרו חוץ משבוטא וכו' עי"ש ותמיה לי עליה דהגאון נר"ו די כל רז לא אניס ליה ואיך נעלם ממנו דברי הרא"ש בתשו' ובפסקים ודברי רבנן קדישי הנ"ל והוא פלא (ואחר זמן בא לידי ס' עמודי אש הנד"מ וראיתי מש"ש בד' א' ע"ג בזה ואתה תחזה דכל מה שכתב לפלפל ע"ד הרדב"ז והרב כנה"ג בענין זה הא גרמא ליה למר כי לא ראה דברי מרן חיד"א הנז"ל ואולי אין ס' ברכ"י ומחב"ר מצוי אצלו ועכ"פ חידוש הוא שלא הזכיר דברי הרב פרמ"ג שמסתמא מצוי בידו שו"ר שם בהשמטו' שהזכיה דברי הברכ"י ופרמ"ג עי"ש)

והנה עיקר קושיא על הרע"ב הנ"ל איתגלגל ומטא קמי' דמני"ר הגאון המפורסם מוהרי"ז שטערין נר"ו בע"ס זכר יהוסף ואלו דברי תשובתו (ובמכתבו אלי) וז"ל ואנכי השבתי תכף דלהר"ן בפ"ק דק"י ומבואר בשו"ת נו"ב סי' כ"ב דהא דאין אשה מתעברת מביאה ראשונה הכונה על רוב נשים אבל איכא מיעוטא דמתעברת מב"ר ומבואר בשו"ת ש"ץ סי' ע"ג וה"ן י"ל דמיעוטא איכא שמתעברות ג"כ באופן זה רק דל"ש (ועד"ש אין אשה מתעברת אלא סמוך לוסתה וכה"ג. ואולם לדעת ס' הטבע הובא ג"כ בתה"א מע"ר היונקים אות מ"ב חזיר הפיל הוא מין אחד במשפחתו וכו' אפו ארוך הרבה כחצוצרה ויכול להאריכו ולקצרו כהפיל וביתר בנין גופו דומה להחזיר וכו' וכשיתגרו בו ימלא קצף ינשך בשיניו וירמוס ברגליו ופעמים יעשה כן גם להאדם. עי"ש וא"כ א"ש בפשוטו דהרע"ב כיוון על חזיר היער. גם במדרש שמואל פי' כן על חזיר היער ועיין ב"ח א"ח סי' א' על משנת הוי עז כנמר. ואולם במגן אבות להתשב"ץ נר' שהבין על חזיר ממש והארכתי בהגהתי ואכמ"ל עכ"ל הגאון הנ"ל יצ"ו

והנה בהא דאין אשה מתעברת מב"ר עיין מה שכתבתי במערכת האלף אות ע"ז דאינו פשוט לומר כס' הנו"ב דברוב נשים הוא וכו' עי"ש ואף אי נימא כס' הג' נו"ב בההיא. מ"מ במאי דקמן נר' דלא יתכן לומר כן דאי הכי מאי ק"ל לש"ס בחולין ד' קכ"ז ע"א בערוד ולמה ליה לדחוקי נס בתוך נס לימא ליה דכיון דאיכא מיעוטא אף זה חיה מהמיעוט ובאמת כי מדקדוק הש"ס בבכורות כל שתשמישו ועיבורו שוה יולדים ומגדלים זה מזה מדלא אמרו יולדים זמ"ז ומגדלים זמ"ז אלא מחתינהו בחדא מחתא סבור הייתי לומר דהכונה כל שתשמישו ועיבורו שוה אזי איתנהו לתרוייהו דיולדים ומגדלים הא אי ליתנהו שוים בתשמיש ועיבור אזי ליתנהו לתרוייהו אלא איכא דיולדים ולא מגדליה ואיכא דמגדלי' ולא יולדים. והדרנא בי מכח סוגיית חולין הנ"ל. ותימה רבתי על הג' יוסף עינינו נר"ו שנעלם ממנו סוגיא הנ"ל

ועל דברי חותנו הגאון מוהרמ"ג הנ"ל השיב דמ"ש דאין מעכב העיבור רק באין שוים לא בדרך תשמישן ולא בעיבורן זה נסתר מכ"מ עיין רש"י בב"ק ע"ז ב' ד"ה גבי גניבה וכו'. ועוד כתב להעיר ע"ד רש"י בב"ק ד' קי"ז ע"א ד"ה תוא וכו' דהא בכלאים פ"ח דלר' יוסי שור בר מין חיה. ולרבנן בהמה הוא ועיין חולין פ' ע"א ואכמ"ל עכ"ד הגאון מהרי"ז נר"ו

ועל מה שהשגתי עליו מהש"ס דחולין ד' קכ"ז הנ"ל השיב לי במכתבו השני שקצר במכתבו מה שנרשם אצלו דמסו' דחולין היה נראה מפורש כדבריו ורק שצריך להביא בזה מספרי הטבע שהאריכו בביאור דברי הגמ' ממציאות המין הזה וכו' (וכ"ז לרווחא דמילתא לפי מה שהבין המגן אבות על חזיר ממש אבל האמת הברור שאין שייכות לכל ענין הסיפור רק על חזיר הפיל כמבואר בספרי התולדה) עכ"ד נר"ו: סימן לה (מקונטרס הכללים מערכת הלמ"ד אות ט'

) לא תלין בענין הלנת המת רשמתי בקונטריס אסיפת דינים במער' אבלות (עי"ש במפתחות אות הלנה) ובאות פ"ד הבאתי מחלוקת הפוסקים אם האיסור הוא דוקא בהלנת כל הלילה עד הבקר או אפילו במקצת איכא איסורא וכתבתי דנר' דעת מרן חיד"א במחב"ר סי' תקכ"ו דמסכים לסברת הרדב"ז דאינו אסור אלא לינת כל הלילה ועתה ראיתי שכן מתבאר דעתו ממ"ש ביעיר אזן מערכה זו אות כ' שאחר שציין שבמחב"ר יישב דעת הרדב"ז שעשה סמוכות לדעתו כ' וז"ל ועתה ראיתי בס' לחם יהודה גם הוא כתב דעיקר כסברת הרדב"ז ותריץ ברייתא דספרי כדשניין עכ"ל מתבאר דדעתו במחב"ר דהעיקר כסברת הרדב"ז והרבנים זכור לאברהם וכרם שלמה שהבאתי שם העתיקו דברי הרב שבברכ"י סי' שנ"ז (כי לא ראו דבריו שבמחב"ר ויעיר אזן הנ"ל) דמשמע דנקיט כסברת הרב גו"ר החולק על הרדב"ז שכ' וז"ל עיין גו"ר שהביא תשו' הרדב"ז וכו' והוא ז"ל חלק עליו ומסיק דמיד בשקיעת החמה אין להשהותו והמשהה אותו עובר על לאו זה עכ"ל ואף אם לא נחליט שכן הוא דעתו כי מלאכתו לאסף דעות הפוס' וכל שלא גלה דעתו בפירוש אין לנו הכרע בדעתו מ"מ גם לאידך גיסא ודאי לא נוכל לומר שפוסק בברכ"י כהרדב"ז כי אין לזה שום רמז בד"ק כמבואר ובכן תמיה לי על מה שראיתי לידי"ן הגאון בע"ס עמודי אש נר"ו בסי' י"ט אות ה' דשקו"ט בזה ובתו"ד כ' דבשכנה"ג יו"ד ד' קל"א ע"ב פסק כהרדב"ז וסיים וז"ל וכ"כ בעין זוכר מער' הלמ"ד ובמחזיק ברכה סי' תקכ"ו ולא כהזל"א וכר"ש שכתבו בשם הברכי יוסף שדעתו כהאגור וליתא עכ"ל ואיני מבין איך מייחס שבברכ"י פסק כהדרב"ז וגם איני יודע מה לו כי יזעק על הזל"א וכר"ש הנ"ל והרב חכמת אדם בסוף הלכות אבלות בהנהגת הח"ק אות י"ב פשיט"ל דאם מת ביום קודם שקיעת החמה ומלינו עד הלילה אפילו קוברו בלילה עובר בעשה ומצדד שעובר גם בל"ת דדוקא כשכתוב עד בקר הוא דזמנו כל הלילה אבל הכא דלא כתיב עד בקר בכל שעה ושעה ושעה בלילה עובר עליו וכן נוטה דעתו יותר עי"ש שלא ראה דברי הרדב"ז וגו"ר הנ"ל ובמער' אבלות הנ"ל הבאתי מ"ש בשו"ת לב חיים ח"ב סי' רי"א דשלמים וכן רבים קיימי בסברת הרב גו"ר הלא המה הרבנים הרמב"ן והחנוך בפ' כי תצא ומוהרי"א שם וביהושע סי' ח' ורלב"ג ורד"ק ושכ"ן מדברי הרמ"ה לסנהדרין ד' מ"ו וציין שו"ת דבר שמואל סי' נ"ו נ"ז נ"ח ואמת אגיד כי לא עיינתי אז בדברי רבנן קדישי הנ"ל כי סמכתי אסהדותי' דמרן החבי"ף אולם עיינתי עתה בדב"ק ולא ראיתי שום הכרח דסברי הכי כמו שיראה הרואה ושו"ת דב"ש לא שכיח גבאי. והג' שאגת אריה בתשו' החדשות בשאלה ו' שקו"ט בענין הלנת המת לבאר מתי עוברים בלאו וכן בעשה ובד' ח' ע"ג וע"ד שקו"ט באם עברו או נאנסו ולא קברו המת ביום מותו וגם הלינו ועבר עליו לילה אחת בלי קבורה אם עוברין עליו מכאן ואילך בכל לילה בלאו דלא תלין