עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › שדי חמד דברי חכמים

שדי חמד דברי חכמים לה

Sdei Chemed Divrei Chachamim 35 · שדי חמד דברי חכמים · free full Hebrew text

Open in the reader →

אינו פשוט דסובר שהיא מדרבנן והרשב"א כתב דס"ל דהיא מדאורייתא ומשמע ליה כן מדכתב הרמב"ם מפי השמועה למדו או מדכתב מד"ס וכו' כמ"ש בכ"מ ולח"מ הנ"ל ואם ע"פ איזה הכרח דעתו מכרעת דהיא מדרבנן לכל הפחות היה לו להזכיר שדבר זה שנוי במחלוקת ושהכרעת דעתו דהיא מדרבנן. והרב מוהרימ"ט בחיו"ד סוף סי' י"ח נקיט בפשיטות דהיא מדאורייתא ואזלינן בספקא לחומרא והרב עולת שבת רס"י רס"א הביא דבריו הרב פתח הדביר שם נראה דנקיט דטבילה זו דאורייתא היא גם הרב אבני מילואים בתשו' סס"י י"א כתב דיש לחוש לדעת הפוסקים דטבילת כלים חדשים דאורייתא והרב ישועות יעקב בסי' תק"ט סק"ד כתב דלרוב הפוס' טבילת כלים חדשים היא מדרבנן עיי"ש וכבר נתבאר דאין כן דעת רבני האחרונים הנ"ל. והרב ערך השלחן ביו"ד סי' ק"כ אות ה' הביא דהרב תה"ד בסי' רנ"ז כתב בפשיטות דהיא מדאורייתא וכתב שכן דעת הראב"ד והרמב"ן והרשב"א והרא"ה והא"ח והכלבו בהלכות יו"ט ושכן נראה דעת הסמ"ג עיי"ש. הרי לך דהרבה מרבוותא סברי דטבילת כלים היא מדאורייתא ומרן מוהרד"ף בס' חסדי דוד ע"ד התוספתא במס' ע"ז פרק ט' (בד"ה הלוקח כלי תשמיש) העיד גם כן דמדאמרינן הוסיף הכתוב טהרה אחרת במקוה למדו רוב הפוסקים דטבילה זו היא מדאורייתא ועם שכתב דדעת הרמב"ם דאינה אלא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא (לפי שלא ראה מה שפלפלו הפוסקים בדעתו שאינו פשוט להחליט דסובר שהיא מדרבנן כנז"ל) מ"מ סיים דבריו והכי אמר רב ואמנם לישנא דמתניתא ודש"ס משמע טפי שהיא מדאורייתא עכ"ל הרי שכתב שלמדו רוב הפוסקים שהיא מדאורייתא דלא כמ"ש הרב ישו"י שדעת רוב הפוסקים שהיא מדרבנן (עיין לקמן בד"ה וראיתי מה שהבאתי בשמו בזה)

וראיתי להרב מראה הנוגה בדף ל"ו ע"ב שהביא תשובת הרב מוהרימ"ט ח"ב בחיו"ד ס"ו סי' י"ח שכתב דטבילה זו מדאורייתא ואזלינן בספקא לחומרא ותמה עליו איך נעלם ממנו דדעת הרמב"ם דהיא מדרבנן והכריח שכן דעת הרמב"ם ממ"ש הרמב"ם אמרו חכמים הוסיף לו טהרה אחרת אחר עברתו באש וכו' דלשון אמרו חכמים מורה דאינו אלא מדרבנן עיי"ש ולענ"ד אין זה מן התימה על הרב מוהרימ"ט דמלבד דאיכא שלמים וכן רבים דנקטי בדעת הרמב"ם דמדאורייתא היא כמש"ל ועוד לו יהי שכן דעת הרמב"ם הא מיהא אנן בדידן אית לן למינקט כדעת רוב מנין הראשונים הנז"ל דסברי דמדאורייתא היא ושפיר קאמר הרב מוהרימ"ט דאזלינן בספקו לחומרא ומה שהכריח דעת הרמב"ם דמדרבנן היא מדכתב אמרו חכמים וכו' אינו מוכרח לענ"ד שהרי מצינו לשון זה בדבר שהוא מן התורה שכן שנינו בפ"ג מי"ג דמס' סוכה אמרו חכמים אין אדם יוצא י"ח בלולבו של חברו וגם בדברי הרמב"ם מצינו שמשתמש בלשון זה בדברים שהם מדאורייתא כמו שרשמתי בקונטרס זה במערכת האל"ף אות רע"ג ומה שהכריח מדכתב הרמב"ם מדברי סופרים אין זה הכרח והרב לח"מ מפרש שמה שהביאו להרשב"א להבין שדעת הרמב"ם שהיא מדאורייתא הוא מדכתב מד"ס וכו' והאמת דאין הכרח לשום צד מלשון זה דאיכא דוכתי דלשון זה ר"ל דמדאורייתא הוא ופירשוה סופרים ואיכא דר"ל דמדרבנן ממש הוא וכמו שהבאתי בקונטרס כללי הפוסקים סי' ה' אות ח' עיי"ש ועל כרחין צריכים אנו לדברי מרן כ"מ דממ"ש הרמב"ם מפי השמועה למדו משמע ליה דהיא מן התורה וחידוש הוא שלא ראה דברי הרב לח"מ באותו פרק באותו מקום גם נעלם ממנו שהרב דברי אמת בקונטרס שמיני (בד"ה ובריש מ' מ"ק וכו' ד' ח"ק ע"א מדפוס אשכנז) הביא מ"ש הרשב"א שהביא מרן כ"מ דמדברי הרמב"ם משמע שהיא מדאורייתא וכתב שכונתו שדברי הרמב"ם חוזר אל השורש השני (דכל דבר שאינו מפורש בתורה קרי ליה ד"ס) ובחנם טרח הרב פר"ח בסי' ק"כ להשיג על הרמב"ם עיי"ש שלא ראה גם הוא דברי הלח"מ ובס' זכרנו לחיים ח"ב דף ל' אות א' הצ"ע דברי הרב מוהרימ"ט הנ"ל וכבר כתבתי דלק"מ דודאי לענין דינא שפיר קאמר הרב מוהרימ"ט דיש להחמיר והרב ישועות יעקב בחיו"ד סי' ק"כ הביא מ"ש מרן כ"מ בשם הרשב"א דדעת הרמב"ם דהיא מדאורייתא וכתב שדבריו תמוהים שהרי הרמב"ם כתב בהדיא שהיא מד"ס ותימה על תמיהתו הרי במקומות הרבה כותב הרמב"ם מד"ס על דברים שהם מן התורה ע"פ מה שהשריש בשרש השני כנז"ל ואף שיש ג"כ בהיפך שכותב ד"ס ור"ל מדרבנן עכ"פ בדין זה שכתב מפי השמועה למדו שפיר נוכל לפרש דקרי ליה ד"ס ע"פ מה שהשריש בשרש השני ועיי"ש בישו"י שכתב ליישב מ"ש הרשב"א בדעת הרמב"ם שהיא מדאורייתא דהיינו שעיקר טבילת כלים חדשים היא ודאי מן התורה ולזה כתב מפי השמועה למדו אבל מה שאסור להשתמש בכלי קודם טבילה זה אינו אלא איסור דרבנן ולזה כתב מדברי סופרים וכו' אתוד"ק ונמצא לפי זה דגם הרמב"ם קאי בשיטת הראשונים הראב"ד והרמב"ן והרשב"א וכו' שסוברים דהיא מדאורייתא ולפי זה י"ל עמ"ש בישו"י סי' תק"ט הנ"ל דלרוב הפוס' טבילה זו מדרבנן היא דאם על עיקר הטבילה קאמר נהפוך הוא דדעת רוב הפוסקים דהיא מן התורה ואם על מה שאסור להשתמש בכלי קודם טבילה קאמר הרי נוכל לומר דלכל הפוסקים אינו אלא מדרבנן וכמו שמפרש הרב בדעת הרמב"ם. וידידי הגאון עמודי אש בסי' י"ג אות י"ז הביא דברי הריטב"א לע"ז דף ע"ה ע"ב שכתב בשם הרמב"ן דטבילת כלים היא מדאורייתא ושכן דעת התוס' וכתב שכן דעת הראב"ד והרשב"א ומרן בש"ע כמ"ש הפר"ח ודחה מ"ש התפארת ישראל בסוף ע"ז דטבילת כלים מדרבנן דלא כבאר הגולה דליתא דאדרבא להלכה קי"ל דהוי מהתו' שכן דעת הראשונים וגם השיג עמ"ש בשערי דעה סי' ק"כ סק"ב דהרמב"ן ס"ל דטבילת כלים מדרבנן דנעלם ממנו דהריטב"א שם כתב בשמו דהיא מדאורייתא וכתב דנ"ל להגיה בתשו' הרשב"א הרמב"ן במקום הרמב"ם דלא כב"ח ודברי אמת וכו' עיי"ש ונעלם ממנו שכבר קדמוהו רבנן הנז"ל בהגה"ה זו וחידוש הוא שלא ראה דמרן כ"מ והרב לח"מ הוטב בעיניהם מ"ש הרשב"א דדעת הרמב"ם דהיא מדאורייתא וחתרו ליישב מהיכא משמע ליה הכי מר אמר מדקרי ליה ד"ס ומר אמר מדנקט בלישניה מפי השמועה למדו וגם דברי הרמב"ן עהת"ו (במדבר ל"א כ"ג) שהביא בהשמטות כבר הובאו בדברי הרבנים ז"ל וראה זה חדש הביא לנו מ"ש בס' האשכול לר"א אב"ד שבח"ג סי' כ"ד גבי כלי זכוכית וחזי לן דמדרבנן צריך טבילה וס' הנ"ל אין מצוי אצלי לעיין בו ומשמעות דבריו הוא דס"ל דעיקר טבילת כלים מדאורייתא היא זולת דבזכוכית היא מדרבנן ואפריון נמטייה. ועיין עוד בענין זה לאבי התעודה סב"ק בס' העמק שאלה בפרשת מטות שאלתא קל"ז תק"ט:

סימן יד (מקונטרס הכללים מערכת הטי"ת אות ה')

יד טבעים שנשתנו עתה בכמה עניינים ראיתי לרבין חסידא בס' קהלת יעקב בקונטרס מדות חכמים במערכת הוי"ו אות ע"ה הביא מ"ש ביבמות דף פ' דרבה תוספאה עבד עובדא להכשיר ע"פ סברא דולד מישתהי במעי אמו י"ב חדש ומשמע דלא משתהי יותר מי"ב חדש וכתב ששמע חוקרים בזה דלפי מ"ש בסדר עולם בפרשת ויצא דיששכר נולד בעשרה באב ועיבורה מיששכר ע"י הדודאים היה בימי קציר חטים שהוא בחדש תמוז א"כ בלדתה לשנה הבאה ביו"ד באב כבר עברו יותר משלשה עשר חדש וכתב ע"ז ואין לנו לומר בדברים אלו וכיוצא בהן שעתה נשתנו העניינים וכיוצא לזה כתב מרן הב"י באה"ע סס"י קע"ח ובסי' קנ"ו הביא תשובת הרשב"ץ במ"ש בש"ס יולדת לט' אינה יולדת למקוטעים שרבים היו תמהים שהחוש מכזיב זה והתוס' כתבו שעתה נשתנו העניינים כמ"ש שפרה וחמורה אינן יולדות אלא לשלש שנים ועתה יולדות לשתי שנים וכן תמצא בכמה דברים עכ"ל הרב הנ"ל והעתקתי כל דבריו לפי שנ"ל שבמקום מ"ש ואין לנו לומר וכו' צ"ל ויש לנו לומר וכו' או שהיה כתוב ואי' ור"ל ואית והמעתיק כתב ואין וכו' שאל"כ אין בדבריו נשוא המאמר והמעיין יבחר ושם במערכת השי"ן אות רס"ח הביא ג"כ מ"ש הרשב"ץ הנ"ל וציין לעיין בתשו' הרשב"א סי' צ"ח וכונתו (לפי הנראה היא) להוכיח דהרשב"א לא ניחא ליה למימר דנשתנו הטבעים מזמן הש"ס שנשאל שם בבהמה שנולד בה טרפות