שדי חמד דברי חכמים קצה

סימן קטז (מקונטרס אסיפת דינים מערכת חמין ומצה סי' ט"ו אות ו')

קטו במאי דאמר ריב"ל בפסחים דף ק"ח ע"א נשים חייבות בד' כוסות וכו' כתב אלי רב רחומאי הגאון המפורסם חיים ברלין יצ"ו דנראה לן דין חדש בזה לשיטת רש"י אכתוב פה דב"ק ואשר השבתי לו בזה. וז"ל הגאון הנ"ל יצ"ו. ראיתי במכתב לחזקיהו שעמד ע"ד רש"י בפסחים דף ק"ח ע"א בטעם ד' כוסות ששינה את טעמו ממה שפירש במשנה בריש פרקין כנגד ארבעה גאולות וכאן הוסיף לבאר שהם כנגד שלש כוסות של שר המשקים ורביעי ברכת המזון והגם ששני טעמים הללו נמצאו שניהם בירושלמי ובמדרש מ"מ יקשה למה לו להביא את שניהם ולא הספיק לו באחד מהם ואם כך עלה במחשבה לפני רש"י להביא את שניהם היה לו להביאם כאחת בראש הפרק ולמה המתין מלהביא הטעם הב' עד דף ק"ח וכבר עמדו ע"ז הגאונים באור חדש ופתח עינים אף אני אענה חלקי לבאר דברי רש"י עפ"י המבואר במדרש רבה פרשה ו' והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי ד' גאולות יש כאן כנגד ד' גזרות שגזר עליהם פרעה וכנגדן תיקנו חכמים ד' כוסות בליל פסח עכ"ל והנה מה הן ארבע גזרות בפרטן אין מבואר כאן במדרש אבל מבואר במדרש בשלח פרשה כ"ו לא שלותי מגזרה ראשונה וימררו את חייהם ולא שקטתי מגזרה הב' אם בן הוא והמיתן אותו ולא נחתי מגזרה ג' כל הבן הילוד וכו' הרי שלש גזרות וגזרה רביעית מבוארת ג"כ במדרש שמות לעיל פ"ה על גזרת התבן שזו היתה גזרה רביעית וכנגד ד' גזרות הללו אמר הקב"ה ד' לשונות של גאולה וכנגדן תיקנו ד' כוסות ומעתה יש לחקור דהרי שתי גזרות מהם השניה והשלישית לא גזר פרעה אלא על הזכרים אבל על הנקבות לא גזר אלא ב' גזרות הראשונה והרביעית ולמה התחייבו נשים בארבע כוסות לא היה להן להתחייב אלא בב' כוסות לא מבעיא לפי' המפרשים שאף הן היו באותו השיעבוד ודאי קשה שהרי לא היו אלא בשתי הגזרות ולא בארבע אלא אפילו לפירוש המפרשים שאף הן היו באותו הנס היינו שבזכותן נגאלו ג"כ קשה ד' כוסות בנשים מאי עבידתייהו אמטו להכי כשהגיע רש"י למימרא דריב"ל נשים חייבות בד' כוסות הללו שאף הן היו באותו הנס שביק טעמא קמא דארבע גאולות ונקיט טעמא אחרינא כנגד הכוסות של שר המשקים אלא ששינה רש"י מלשון הירושלמי ששם איתא כנגד ד' כוסות של שר המשקים והיינו משום דמנו גם לשון הפתרון של יוסף אבל רש"י תמך יתדותיו על ממרא דרבא בפ"ק דסוטה דף ט' ע"א ובחולין דף צ"ב ע"א דרק ג' כוסות נאמרו במצרים ולא חשבינן רק הנאמר בחלום ולא מה שנשנה הדבר בפתרונו של יוסף והיינו משום דאם נחשוב גם לשון כוס האמור בפרשה בקיום הפתרון ויתן הכוס על כף פרעה ויהיו חמש כוסות אלא ודאי לא חשבינן אלא האמורים בחלום שר המשקים לבד והן ג' כוסות ורביעי ברכת המזון וכ"כ גם בס' פתח עינים לרב חיד"א גאון

אלא דבמשנה דריש פרקין הוכרח רש"י ז"ל למינקט טעמא דד' גאולות דהרי שנינו שלא יפחתו לו מארבע כוסות ואפילו מן התמחוי ואי משום הכוסות של שר המשקים לא היו לנו ליתן מן התמחוי רק ג' כוסות שהרי בכל השנה כולה אין חייבים ליתן מן התמחוי כוס ברהמ"ז ומאי שנא האידנא לכן פירש רש"י במשנה הטעם משום ד' גאולות ומיושבין דברי רש"י כמין חומר דשפיר איצטריכו הני תרי טעמי תריצי

ולפי דברינו יוצא לנו דין חדש דאשה המקבלת מן התמחוי אין חייבים גבאי צדקה ליתן לה מן התמחוי רק ג' כוסות ממה נפשך דאי משום טעמא דד' גאולות הרי אינה צריכה רק ב' כוסות אלא שכדי לחוש לטעמא אחרינא דכוסות שנאמרו בשר המשקים יש לתת לה ג' כוסות שנאמרו בחלומו אבל לברכת המזון אין צריך ליתן לה כוס מן התמחוי כנלע"ד בדעת רש"י עכ"ד הגאון עליון נר"ו

וזאת תשובתי האף אמנם דבריו חדים חריפים וזכים מאירים ומזהירים, אית להו פירכא (לעני בדעת כמוני) א) לפי המצאתו תקשי לן על ריב"ל מנ"ל דנשים חייבות בכל ד' כוסות הלא חיוב ד' כוסות לנשים לא יתכן אלא אם נאמר שהן כנגד שלש כוסות שנאמרו בחלום שר המשקים וכוס ד' לברהמ"ז דאם נאמר שהם נגד לשונות של גאולה אין לנשים אלא שתים. וכיון דמדתנן ולא יפחתו לו מארבע כוסות ואפילו מן התמחוי מוכח דאין הטעם כנגד הכוסות דא"כ לא היה לנו ליתן מן התמחוי כוס ברה"מ דמה נשתנה הלילה הזה א"כ מנ"ל לריב"ל לחדש טעם ולחייב את הנשים דתקשי ליה דממתניתין מוכח דאין הטעם אלא כנגד לשונות של גאולה ולפיהן אין לנשים אלא ב' כוסות

(ב) מ"ש מני"ר שיחל"א דרש"י ששינה מלשון הירושלמי ששם נאמר ד' כוסות והוא כתב ג' כוסות תמך יסודתו ע"ד רבא בסוטה וחולין וכו' הנה אם בעל השמועה בירושלמי היה איזה אמורא יהיה מי שיהיה (חוץ מריב"ל) החרשתי ויכולנו לומר דאותו האמורא לא ס"ל כרבא והוה ניחא לן לפרש מילתיה דריב"ל (דאמר נשים חייבות בד' כוסות וכו') כשיטת רבא בש"ס דילן. אמנם אנן דחזינן דבעל השמועה בירושלמי מר ניהו ריב"ל איך נרהיב עז לפרש מילתיה דלא כשיטתיה הא ודאי מילתא דתמיה. ומרן מוהרד"ף בס' שושנים לדוד בפרק ער"פ התפלא על מאור הגולה רש"י ז"ל מה ראה על ככה לשנות לשון המדרש בב"ר שאמרו ד' כוסות ובציר חדא ונקיט בידיה תלת ואני עני כתבתי עה"ג דנעלם ממנו דברי הש"ס ירושלמי בזה דאילו ראה דברי הירושלמי היה מגדיל התימה אחרי ששמועות הללו שתים זו שמענו מפי ריב"ל עצמו דאילו ע"ד המדרש נוכל ליישב דניח"ל לרש"י לפרש מילתיה דריב"ל כשיטת רבא שבתלמודין כמ"ש כת"ר יחי' אך מה שמבואר בירושלמי. שבעל השמועה הוא ריב"ל אינו מתיישב על הלב כלל. ובתוס' מרדכי כשהוקשה לו דנימא ד' לחמים כתב דלכך י"מ שהוא כנגד ד' כוסות של פורענות שעתיד להשקות את ישראל ד' כוסות של נחמה וכו' עי"ש ושבקי הי"מ דרשת ריב"ל שבירושלמי ואינו מן התימה מאחר שדבריהם מיוסדים על גופא דמתני' ולא יפחתו לו מד' כוסות ולא על מילתיה דריב"ל מצו לפרש מאי דמסתבר להו אבל רש"י ז"ל עומד בפרש דברי ריב"ל הא ודאי ראוי ונכון לפרש כשיטתו בכל מכל כל. וראיתי בבגדי ישע ע"ד המרדכי שכתב שמפני קושית התוס' מרדכי דנימא ד' לחמים הוצרך רש"י לטעם שני (שבדף ק"ח) כי היכי דלא נימא ד' לחמים ובההוא טעמא לחוד לא סגי דמאן לימא לן דיקח כוסות כנגדן מאחר דאינם רומזים על גאולת ממצרים וכו' עי"ש ופלא בעיני שלא זכר שר שחז"ל דרשו שנתבשר יוסף בחלום זה על הגאולה כמ"ש בפני משה על הירושלמי שם ודבריו נאמנו מאד עיין בש"ס דילן בחולין דף צ"ב ע"א ובראשית רבה סדר וישב פרשה פ"ח ואמר יוסף לשר המשקים את בשרתני בשורה טובה אף אני אבשרך בשורה טובה עי"ש. ומ"ש ידידי הגאון הנ"ל יצ"ו דאם באנו לחשוב כוס של פתרון החלום היה לנו לחשוב גם כוס של קיום החלום וכתב כן גם בשם מרן חיד"א בס' פת"ע בפירוש מוהרז"ו ע"ד הב"ר הנ"ל הקשה כן וניחא ליה שהחלום עם הפתרון יש לחשבם יחד ולא הפתרון עם המעשה לכן נכון לומר דגירסא אחרת היה לרש"י בירושלמי כמ"ש ידידי הגאון אישי כ"ג מוהרש"ך מווילנא יצ"ו בהגהותיו מראה כהן

(ג) כל לגבי דידי אין שום נפ"מ לדינא בין הני טעמי דהא ודאי לא הוו אלא רמז ואסמכתא בעלמא דבלא הני טעמי נמי כך נראה לחז"ל לתקן להודות לה' ד' פעמים בלילה הזה ולפי שאין אומרים שירה אלא על היין תקנו ארבע כוסות של יין (כמ"ש מר"ן מוהרד"ף על קו' התוס' מרדכי) ואף אי לא שייכי הני רמזי איתא לתקנתא דרבנן ולכן נלע"ד דאף לטעם דכנגד הכוסות נותנים מהתמחוי כל הארבע כוסות אף אם בעלמא אין נותנים כוס ברהמ"ז מן המתחוי. משום דאין כוס זה בא בשביל ברהמ"ז כדאמרו בש"ס סוף דף קי"ז ד' כסי תקינו רבנן כל חד וחד ניעביד ביה מצוה וכ' רשב"ם כלומר ראוי שיעשה בו מצוה וכו' שאף כאן אין הכוס בא בשביל ברכת המזון. וגם לטעם דכנגד לשונות של גאולה נלע"ד דנשים חייבות בכולהו דמפני שאף הן היו באותו הנס ראו חז"ל לכללן בהדי גברי בתקנתא דידהו ולא פלוג רבנן והשוו תקנתם שכולם