שדי חמד דברי חכמים קצד

ופר"ח ולענין דינא נכון כהכרעת הרבנים הנ"ל להחמיר לכתחלה ולהתיר בדיעבד

ולענין שמרי יין אי הוו מי פירות הנה הרב חק יעקב בסימן תס"ב סק"ה כתב דיש ללמוד מדברי רבינו אפרים שבהג"א דאין נקראים מ"פ אלא דינם כמים דמחמצין וכתב שדבריו תמוהים וכו' עי"ש וגאון בדורנו בס' דרכי הוראה בח"ב פרק ל"ב כ' מקור לסברת ר"א מש"ס פסחים דף כ"ח ע"ב נתחמץ מחמת דבר אחר מנין וכו' ועפי"ד ריב"א שבתוס' שם עי"ש ד"ק: סימן קטו (מקונטרס אסיפת דינים מערכת חמין ומצה סי' י"ג אות י"ב)

קטו אודות המאשינע בשביל אפיית מצות הנה כל גדולי אשכנז וגאליצייע עושים כן. ואיש אחד הגיד לי שראה בק"ק לבוב שאפו מצות ע"י מאשין רק הגאון מוהרש"ק לא היה דעתו נוחה מזה והוגד לי כי כונתו בזה כי חס על העניים העוסקים באפיית המצות אשר רבו בעירו. ובזה א"א לחוות דעת רק למראה עיניו ישפוט והחכם עב"ר עכ"ד הג' שם אריה בחיו"ד סוס"י ג"ן. והנה לא גילה לנו מה מקום יש לפקפק ולחוש בזה ובהיותי בעיר גדולה קושטא יע"א בשנת התרכ"א (או סמוך מלפניה או מלאחריה) התחילו להביא מצות אפויות הנעשות ע"י מאשין בעיירות אחרות. ואז נפלגו חכמי העיר הללו אוסרין והללו מתירין. ואח"ז הביאו מאשין לשם עפ"י היתר קצת החכמים הגדולים. והמון רב מהת"ח שבעיר צווחו ע"ז ולית דאשגח בהו לאסור המאשין הנ"ל ואחד מן החכמים מפורסם מומחה ופקיע רב ועצום יצ"ו עשה פסק ארוך וספחו לספרו יקהיל שלמה וביאר דאין להתיר לעשות המצות ע"י מאשין מכמה טעמים ואף כי כמעט שעברתי על דבריו ראיתי כי נרפים הם ויש להשיב עליהם. אך שמעתי מחכמים אחרים שאמרו טעמים אחרים לאסור ואיני זוכרם ע"כ לא אעלם על שפתי. ועכ"פ אין ספק דבהצטרף כל הטעמים והחששות שנאמרו בענין זה פשוט דאין ראוי להתיר כלל. וכמה שנים שהייתי שם אחר שנתהווה ענין זה ראיתי ושמעתי כי רבים ועצומים מיראי ה' וחרדים אל דברו לא בא בפיהם בחג הקדוש מהמצות הנ"ל. ולפי הנשמע גם החכמים שהתירו לאחרים מפני הלחץ והדחק להספיק מצה לעם רב הע"י. לא עשו מעשה בעצמם והיו מחמירים על עצמם כי רק בקושי התירו. ובארצות הללו לא ראיתי ולא שמעתי בלתי היום בספר שם אריה הנ"ל שעושים מצות ע"י מאשין. ומה שהגיד לו האחד שבלבוב ראה שאופים כן. אין מזה הכרח שהוא היתר פשוט כי אולי שלא ברצון חכמים עושים כן ורק נמצאו איזה חכמים שהתירו ועושים על פיהם אף אם רבים צווחו ע"ז מי יתן אזן קשבת לדברי המחמיר ודרך ההמון בכיוצא בזה למינקט כללא בידייהו בכל פלוגתא דרבנן (בין חכמי הדור) הלכה כדברי המיקל וספיקא דרבנן לקולא כי ע"כ לפענ"ד כל מקום שכח ב"ד יפה להיות דבריהם ומעשיהם נשמעים ורצוים חובה מוטלת עליהם להסיר המכשלה ולשמור ולעשות ככל חקת הפסח בלתי שום חשש איסור משהו כלל וכצאתינו יראינו נפלאות יגאלינו ויפדה נפשנו מרדת שחת בב"א

אחר זמ"ר ראיתי במכתב אלי מהגאון הגדול מוהריז"ש נר"ו בע"ס זכר יהוסף בענין זה וז"ל נידון המכונה (מאשין) הנעשית לאפיית מצות הנה זה קרוב לשלשים שנה שנדפס בזה חוברת מודעה לבית ישראל מהגאון רש"ק ועוד רבנים האוסרים ואח"כ נדפס חוברת ביטול מודעה מאת הגריש"ן מלבוב והמסכמים עמו להיתר ושם הביא את כל טענות האוסרים והשיב עליהם בטוב טעם ודעת ובמדינתינו נתפשט להיתר פשוט בכל המקומות מפראווין על ידי צילענדער חדש אך המכונה לאפיית המצות לא נמצא בסביבותינו עדין ולא ראיתיה בעיני ובזכרוני שהרש"ק מדמה מעשה המאשין למעשה קטן ובעינן מתחילת הלישה עד הגמר שיהיה נעשה ע"י ישראל גדול ובפרט במצת מצוה שאם נדמהו לחש"ו הי"ל לחוש במצת מצוה וכמ"ש מחגיגה כ'. אין אדם משמר מה שביד חברו אבל כפי שרשמו מטיב המכונה הזאת הכל נעשה ע"י העושים במלאכה אחד לש העיסה ע"י העץ המוכן לזה ואחרים מעגלים בגלגל ואח"כ כשיוצא מצה ארוכה כפי ארך השלחן הסמוך להוואללן ומחופה בטס מתכת לוקח ביד כמו ו' או ח' רעדליך מחוברים יחד קרובים זה לזה ועובר על המצה הארוכה ונמצאת כולה מנוקבת ואח"כ חותך בכלי עגול כמדת המצה ונותנים לתנור שיש לו שתי פיות אחד נותן המצה מצד מזרח והשני רודה מהתנור מצד דרום. ואם אחד יסלק ידו כרגע לא נעשה מלאכתו והכל במהירות שבין הכל ישתהה חמשה מינוט והכלים אינם שובתים וא"כ מה לי המארגער האל"ץ או המעגל בגלגל רק שצריך השגחה לפירורים הנדבקים בתוך המאשין. אך מצד שנותנים האבפאל שנית לתוך העיסה אם לא יתמהמה חמשית שיעור חימוץ ומותר לשבר המצה ולחזור לעשותה בסי' תנ"ט ס"ב בהגהה ועי"ש במג"א סק"ו דאין לעשות כן לכתחלה. ולזה נתנו עצה לחתוך בסכין ולעשות מרובעות ואם לענין פת עבה טפח אנו למדין מלחה"פ נלמוד גם הריבוע מלחה"פ שהיתה מרובעת ורק מה שחשש הרש"ק דעיניהם של עניים נשואות לאפיית המצה כמו בממ"ג במגילה ד' יפה השיב הגאון רי"ש דהתם לא תתקיים עיקר המצוה ממתנות לאביונים ואטו נאסור הדפסת הספרים על מאשין וכדומה שהיו כמה עניים מתפרנסים מקודם מזה ובפרט שבזה עושה המצוה בזריזות ושמירה יתירה אשר הידים כבדות מרוב עמל כן נזכרתי בדרך כלל ואין החוברת תח"י ולא אוכל לשפוט בפרטות על מה שאינו למראה עיני עכ"ד יצ"ו

והנה מקרוב נדפס ס' מנחת משה לאחד מגאוני דורנו יצ"ו וראיתי שם בסי' ט"ו אות ח' הביא תו"ד שו"ת דב"ח סימן כ"ג שכתב שראה תשו' גאוני זמנו שהסכימו לאסור וצדקו מאד וכו' ודי לאסור במ"ש הגאון מוהר"ר מרדכי זאב מלבוב שראה בעיניו שא"א לגרור היטב הנדבק בו וכמה מכשולים יכול לבוא בזה וקבלתי שבכמות אלה הדברים אין לגלות הטעם רק לפסוק הדין השומע ישמע וכו' ובדרך כלל אני אומר כי מצות מכלי זה הם חמץ גמור ואין להתיר בשום אופן. ואם לא יאבו שמוע מה נעשה להם אם אוכלין חמץ ממש בפסח ע"כ וכתב שגם בסי' כ"ד האריך לאסור. והביא דברי הגאון מוהרמ"ז הנ"ל דצווח ככרוכיא לאסור איסר וכתב שמתחלה נשאל ע"ז וקודם שראה המאשין הנ"ל אסר. ואחר ב' ימים הביאוה ללבוב (שלא ברשותו ורצונו) וראה כי רבו האיסורין והחששות וכתב סדר האפיה במאשין הנ"ל ויש בה שהיה בלי עסק ד' מינוטין בב"א ואח"כ עוד כ"פ שהיות והם סמוך לתנור ובזה אין צריך שיעור מיל כי אפילו רגע אחד אוסר וגם שנשאר בצק דבוק במאשין ועל הואלץ ואמרו לתקן חשש זה על ידי שיקחו כפעם בפעם הוואלץ מהמאשין ויגררו וכתב ע"ז דמלבד דבודאי לא יעשו כן כפעם בפעם להסירו מהמאשין ולהחזירו אחר הגרירה אף גם מה יעשו על החורין וסדקין שאי אפשר לגררם וגם יש חשש שע"י הילוך המאשין יתחמם ויחמיץ אף אם הברזל לא יזיע וגם יפקד אחת מהדברים שצריכים עשיה לשמה וכו' וכו' הן אלה הגלויות לנו ומי יודע הנסתרות וכו' והאריך בדברי מוסר ובקשה מבני עירו שיחדלו מזה וכו' עי"ש ולפי הנראה לא נתקבלו דבריו בעיני ההמון וזהו שראה המגיד להג' ש"א הנ"ל שעושים כן בלבוב אך מובן שהוא כאשר דמיתי שעושים כן שלא ברצון חכמים וקרוב לשמוע דגם מ"ש הג' מהרש"ק לאסור הוא מטעמים שכתב הגאון מהרמ"ז ולא משום שרצה לכרות ברית של חסד ורחמים עם העניים כמ"ש הש"א. וכבר כתבתי למעלה בסי' י' אות ג' דבעניינים כוללים המסורים ביד כל אדם שההיתר בהם מפוקפק אם לא על ידי התיקונים יתבטלו ויתפשט ההיתר לגמרי בלי שום תיקון הנך רואה שבדברי הג' ש"א לא הוזכר שום תיקון רק כתב סתם שגדולי אשכנז וגאליצייע עושים כן וכל השומע ורואה דברים האלו יבין בלבבו שעשיית המצות במאשי"ן הותר מכללא בלי שום תיקון כלל וזה בודאי אסור גם להמתירים ולפי שהגאון מוהרמ"ז הנ"ל היה בזמן אחד עם הג' מוהרי"ש נאטאנזאהן בלבוב צריך לחפש בתשובותיו שואל ומשיב אם דבר מזה ודברי הג' מוהרמ"ז העומדים לפנינו בריאים וטובים וכל הירא את דבר ה' לא יסור ממנו כי דבריו חיים וקיימים: