שדי חמד דברי חכמים יט

פנוי. ועוד דלפי סיגנון דבריו דמתבאר דלא ק"ל אלא לפי מאי דמשמע לי' דהא מילתא אינו אלא מדרבנן א"כ י"ל דהרשב"א ס"ל כדעת רבוותא הנ"ל דסברי דהוא מדאורייתא ולק"מ והיותר תימה בעיני שבספרו ארעא דרבנן במערכת הקוף אות תקמ"ד אחר שהביא דברי התוס' דחולין שכ' דהוא מדרבנן ציין לשו"ת מוהריק"ו סוף שרש ט' דש"מ דלא נעלם ממנו מחלוקת הקדמונים בזה וא"כ אין מקום להקשות על הרשב"א דיכול להיות דס"ל כמ"ד דמדאורייתא הוא ומצאתי להרב נחמד למראה בח"ב ד' ט' ע"ג שהעיר ע"ז ויש לפקפק ע"ד כמו שיראה הרואה וק"ל והרב חינא וחסדא נר"ו בח"א ד' קכ"ז ע"א כתב בפשיטות דמה שכהן קודם וכו' הוא מעלה בעלמא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא הוא עיי"ש ויש לתמוה שלא זכר מכל דברי רבנן קדישי הנז"ל המדברים בענין זה כמו שיראה הרואה בדבריו

ואי מהני מחילת הכהן קדימתו ללוי ולישראל עיין לרבינו הפר"ח במים חיים בנימוקיו לפרק הניזקין ד' ט"ז והאריך בענין זה ואביזריה בשו"ת בגדי כהונה בחא"ח סי' ג' ואם יכולים לעשות תקנה שלא להעלות כהן ראשון כי אם בזמן פ' וכו' עיי"ש

ואם לוי קודם' לישראל הנה הריב"ה בטור א"ח ססי' ר"א כתב גרסי' בירושלמי אמר ריב"ל מימי לא ברכתי לפני כהן ולא בירך ישראל לפני וריב"ל לוי היה ויראה לכאורה שיש ללוי דין קדימה לברך לפני ישראל במקום שאין שם כהן והר"מ מרו"ט כתב שאין לו דין קדימה והא דקאמר שלא ברך ישראל לפניו מצד גדולתו ולא מצד לויה והיה נ"ל דחזר בו הריב"ה ממ"ש בתחלה ומסכים לסברת הרב מוהר"ם אך מדברי הרב עט"ז שם שכתב סברא זו בשם י"א משמע שהבין שהטור עומד בסברתו הראשונה ולי הדל נראה דאף שמלשון לכאורה שכתב רבינו הטור אין הכרח שחזר מסברתו שהרי מצינו שכותבים כן גם בסברא קיימת כמ"ש הרב יד מלאכי במערכת המ"ם אות תכ"ג על לשון הרא"ש דאף שכתב לכאורה היה נראה וכו' קושטא דמילתא הכי הוי ולמד כן מלשון התוס' עי"ש ואני ההדיוט כתבתי בקונטריס כללי הפוסקים סי' ט"ז אות ח' דלא היה צריך ללמוד כן מדברי התוס' כי מדברי הרא"ש וק"פ הרא"ש בפרק שני דפסחים סי' ט' ובפ"ק דסוכה סי' כ' מתבאר יפה כן עי"ש מ"מ כתבתי שם דעל הרוב משמעות לשון זה הוא דלא קאי הכי במסקנא שו"ר דהרב עט"ז נמשך אחר דברי רבו הרב ב"ח שמשמע מדבריו שסובר שלא חזר ריב"ה מסברתו עיי"ש ומרן והרמ"א לא גלו דעתם מפורש ומדלא כתבו להקדים לוי לישראל משמע דנקטי כסברת מוהר"ם ואילו הוה משמע להו דהריב"ה חולק עליו לא הוו שתקי בה גם מדברי הרב מג"א בסק"ד נראה שמבין בדעת הריב"ה שמסכים לסברת מוהר"ם אלא שדבריו מגומגמים לענ"ד ואינם עולים יפה לפי גירסת הטור שלפנינו כיע"ש. אחר זמן ראיתי להרב המפורסם כמוהרי"ץ פלאג"י יצ"ו בתשובתו שבס' לב חיים ח"ב בסי' רי"ג האריך מאד בעיקר דין זה והביא דברי כמה מרבנן בתראי המדברים בענין זה ועלימו תטוף מלת אמרות טהורות נושא ונותן באמונה פיטפוטין דאורייתא בחכמה ובתבונה ושם (בד"ה גם אשור) ראיתי שהביא בשם מרן החבי"ב בשיורי כנה"ג סי' קס"ז אות י"ב שהבין מדברי הריב"ה שבסי' ר"א הנ"ל שחזר בו מאחר שראה דברי מוהר"ם ותאזרני שמחה וחידוש הוא שלא הזכיר דברי הב"ח ועט"ז הנז"ל ובסוף הסימן כתב בשם הרב בית מנוחה בד' מ"ב אות ט' (לא ידעתי איזה ט"ס הוא וכעת לא מצאתי דברי הב"מ) דהעיקר לדינא דאין ללוי דין קדימה לפני ישראל וכן עמא דבר דלא חיישינן להקדים לוי לפני ישראל

וכל זה לענין קדימה לכבוד (לברך בהמ"ז וכיוצא) אבל לענין צדקה מבואר ביו"ד סי' רנ"א ס"ט דלוי קודם לישראל והרב מג"א בסי' ר"א סק"ד הצ"ע מדברי הירושלמי בסוף הוריות שלא אמרו דלוי קודם אלא בשעת הדוכן אבל בזמן דליכא דוכן לוי וישראל שוים וכ"כ רש"י בפ' ראה (י"ב כ"ט ע"פ השמר לך פן תעזוב את הלוי) והוא מהסיפרי ולמה פסקו הפוסקים בהיפך אלו תוד"ק ונראה מגוף דבריו שכבר עיין בדברי מרן הב"י שם ובכל זאת תמיה ליה על הפוסקים שפסקו היפך הירושלמי ותימה על תמיהתו שהרי מרן הב"י כבר הביא שם את הירושלמי הלז וכתב אבל בתלמוד דידן מדלא כתב כן משמע דס"ל דאין לחלק בין זמן לזמן וכן דעת הפוסקים שלא חילקו עכ"ל הרי שבאר שמש"ס דילן משמע דלא ס"ל כהירוש' ונקטי הפוסקים כמשמעות ש"ס דילן וראיתי להרב נהר שלום באות ג' שהביא מ"ש המג"א ונשא ונתן ע"ד מר רבו בס' משכיל לדוד בפ' ראה ולא יכלתי להבין היטב מאי דשקו"ט בזה כי אין ס' משכ"ל מצוי אצלי אבל בסוף דבריו דמ"ש בסיפרי הוא מדאורייתא ומאי דתנן בהוריות הוא מדרבנן וסיים ואף דבירוש' (הביא לשון הירוש') כבר כתב מו"ר במשכ"ל והן דברי מרן הב"י דמדלא מפרש הכי בתלמודא דידן ש"מ דס"ל דאפילו בזה"ז עכ"ל וכונתו בזה לסלק תמיהת הרב מג"א והוא נכון ואמת ויציב (וכ"כ הרב מוהרי"ף נר"ו בשו"ת לב חיים הנז"ל עי"ש) אך מ"ש עוד ולענד"ן עוד עפ"י מה שראיתי להמפרש הירוש' דקושית הירושלמי היא מאי קמ"ל דכהן קודם ללוי פשיטא דאית ליה חלק הלויה נמי ומשני בשעת הדוכן שנו דאין הכהן כשר לעבודה זו והוא לפי גירסא אחרת שבירושלמי נמצא דהירוש' לא אמר אלא דאף בשעת הדוכן הכהן קודם ללוי מ"מ כולה מתני' בזה"ז ומסכים הירוש' לש"ס דילן ע"כ תוד"ק אינו נכון לענ"ד מאחר דלמרן הב"י לא יתיישב בזה שהוא אינו גורס כאותה הגירסא כמבואר בב"י ובהכרח לומר כמ"ש מרן עצמו ודי בזה ליישב דעת כל הפוסקים ועיין בלב חיים שם שהאריך מאד בזה

והן עתה נתכבדתי במכתב אחד המיוחד מגדולי דורנו תנא ירושלמאה שר התורה ונהורא עמיה שרא סבא קדישא הגאון המופלא משכנה"ג מוהר"ר מרדכי גימפיל מראזינאיי יצ"ו ועתה אבה למושב לו במושב יאוד ובשולי המכתב כתוב למר ניהו רבא יח"י בענין זה ולפאר את ספרי בדברי קדשו ולמרס בדם אהבתינו שלא יקרוש ונזכה להתראות פנים בפנים בשמחה בביאת משיחנו בב"א אעתיק דברי מכתב יד קדשו רצוף אהבה בפתיחה וחתימה וז"ל הטהור בע"ז הית"ש ד' ד' אלול תרי"ם קרן ישראל. מושב יאוד שלמא רבה לגב"ר וכו' רב רחימא ידיד ה' וידי"ן וכו' כקש"ת מוהר"ר חיים חזקיהו מדיני שליט"א. אחדש"ה. כשמועה טובה מארץ מרחק שמח לבבי במכתבו להוודע משלום ידי"ן שיח"י אחר חליפות ימים חלפו וירחים עפו ולא שמעתי משלומו עד כה וברוך המחיה חיים דיהיב חיי וטב יומי להתבשר זמ"ז כן יתן ד' לאוי"ט א"ס אשר שאל על ענין וכו' (אשמיט דב"ק שאינם מענינינו) חפצתי לדעת ע"ד ספרו הגדול אשר חשב להדפיסו האם יצא או יוציאו לאור בקרוב אי"ה והנני להעיר דבר קטן ע"ד החזקת עניים ובני תורה הנה ביו"ד סי' רנ"א ס"ט כהן קודם ללוי. ולוי לישראל, ובא"ח סי' ר"א כ' בשם הירוש' ריב"ל א' מימי כו' ולא בירך ישראל לפני כו' והר"מ מרוט"ב כ' שאין ללוי קדימה כו' וע' מג"א שם סק"ד מש"ש בשם ירוש' הוריות דרק בשעת הדוכן לוי קודם והמעיין שם יראה שדבריו תמוהים שהירושלמי קאי רק לענין טומאה כמ"ש בנזיר פ"ז ה"א וכמש"ש בפ"מ וע"כ אין זה ענין לשאר דברים ורק דזה רק בא"י וכמ"ש רש"י פ' ראה וע"כ ריב"ל שהי' בא"י לא הניח לישראל לברך לפניו וכן משנה דסוף הוריות בא"י נשנית וע"כ גם ד' הר"מ מרוט"ב א"ש שהוא היה בחו"ל ושם אין ללוי קדימה לדינא אף שהוא שלא מטעמו וע' ב"ח שם דחה טעמו כנלע"ד והנני יוצא דרך כניסתי בשים שלום וברכת השנים כולהו שני קאמינ' יחדיו יהיו תמימים על ראש צדיק תמים כי"ב יכתב ויחתם בסצ"ג לאלתר לחיים טובים ברוכים ארוכים ומתוקנים כנה"ר וכנפש ידי"ן הדושו"ט כה"י באה"ר מרדכי גימפעל ע"כ לשון הזהב

כמוצא שלל רב שמחתי לקראת דברי קדשו. א) דמי עלאי כמאן דשדרו ליה פתקא מן שמיא דשדי זיהריה, זיו יקריה, תנא בארץ ישראל קאי כי סליק להתם דמיונו כאריה. מימיו מן המקדש נהרות המושכין מיינה של תורה לפום רבנן חמרא וחיי אענדם עטרות לראשי וכל ברכות יחולו על ראשו חיה יחיה. ימים על ימי מלך תוסיף עדי תחזנה עינינו ירושלים נוה שאנן ובן ישי בראש בצלו נחיה. אכי"ר והנה דברי הגאון יחיה נכונים ליישב דעת הפוסקים שפסקו לענין צדקה דלוי קודם לישראל דלא תקשי עלייהו מהירושלמי דהוריות די"ל דאינהו מפרשי דברי הירושלמי כמ"ש הרב