שדי חמד דברי חכמים קמז

והרחבת גבול הכל לפי ראות עיני הדיינים לפי אותו העת ואותו הזמן אלו תוד"ק עי"ש. והנה בדבר הכתוב ושנוי בתשובה עצמה ומשולש במפתחות קשה ודאי לתלות בט"ס, לכן יראתי להגיה במקום חמשים זהובים חמשים מנה. אמנם לא אכחד כי איני מבין בעניותי אף לדברי השואל דמשמע ליה דכל שאוכל בשר אף אם הוא רק משבת לשבת חשיב הרחבת גבול, מ"מ מה זה חמשים זהובים דקאמר הלא בש"ס לא אמרו דאוכל בשר אלא מי שיש לו חמשים מנה ולפי חשבון הרב יעלו אלף ותרס"ה זהובים, ומדברי הרב משמע דאם היה מודה לדברי השואל דכל שאוכל בשר אפי' אינו אלא משבת לשבת הוי הרחבת גבול הוה שתיק ליה, ואנכי לא ידעתי וצריך לידחק בכונתו דחדא ועוד קאמר חדא דבעינן מאה מנה, ועוד דזהובים לא זהו מנים ויעלה על אחת כמה וכמה. ובאמת סימנים מצאתי לומר שט"ס הוא בנו"ב וצ"ל חמשים מנים תחת חמשים זהובים מדברי גדול בדורנו הרב שער החצר נר"ו בסי' צד"ק שהביא שם סוגיית הש"ס דחולין הנ"ל, וכתב שהרב הגדול מוהר"ח עמרם בתשו' שבס' משבצות זהב נשאל במי שהבטיח לפרוע חובו כשירחיב ה' את גבולו וטוען שעדיין לא הורחב גבולו עד כמה יוכל לדחותו ושפשיט לה מסוגיא זו דכשיש לו חמשים מנה מיקרי הרחבת גבול ושאין לדחות דזה דוקא בזמן הש"ס אבל בזה"ז שהוצאות מרובות ויוקר השערים לא סגי בהכי דז"א שהרי שנינו בסוף פאה מי שיש לו חמשים זוז ונושא ונותן בהם לא יטול מן הקופה ופסקוה הפוסקים להלכה בזה"ז, והרב המחבר נר"ו תמה עליו דמפורש בדברי מרן בב"י ובש"ע דלא נאמרו כל השיעורין הללו אלא בזמנם אבל בזה"ז יכול ליטול עד שיהיה לו קרן שיוכל להרויח כדי פרנסתו ובעיקר דברי תשובתו כתב כבר קדמו הרב קהל יהודה בשם גאון והגאון נו"ב הכה על קדקד סברא זו עכ"ל. דנראה מזה דשני נביאים (מוהרח"ע והגאון שבקהל יהודה) מתנבאים בסיגנון אחד, והרי בתשו' מוהרח"ע כתוב חמשים מנים ובנו"ב חמשים זהובים ועכ"ל דט"ס הוא בנו"ב ויש לדחות דעל עיקר המצאתו קאמר שקדמו בנו"ב

ואיך שיהיה לפי דרכנו למדנו דדבר זה במחלוקת הוא שנוי בין הרב מוהרח"ע והרב נו"ב אי מיקרי בזה"ז הרחבת גבול בחמשים מנה והני מילי דמר הנו"ב מילי דסברא נינהו וכן דעת הרב שער החצר נר"ו ובס' זכרנו לחיים ח"א בחלק ח"מ במערכת הגימ"ל (גבול) כתב דהרב מעשה אברהם סי' ל"ז שקו"ט ע"ד הנו"ב ולא גילה לנו אם חולק עליו או מקיים סברתו ובס' ישרי לב בחח"מ במערכת הה' דף ג"ן ע"א כתב ידי"ן הרב המגיה נר"ו דהרב מעשה אברהם הרבה להשיב ע"ד הנו"ב וכתב הוא נר"ו שדבריו מגומגמים ודבר גדול דבר הנו"ב דהדבר מסור לב"ד הזמן וכו' ודבר פשוט הוא וראה לסופר מובהק שכתב מפורש בשטר לכשירחיב ה' את גבולו לפי ראות עיני הב"ד וציין ברכת מעדיך לחים בדף כ"ה ע"ד, ומשמעות הדברים הוא דהרב מעש"א חולק על הנו"ב והוא נר"ו מסכים לדעת הנו"ב. אמנם עיינתי בברכת מל"ח ודבריו הם בדף ה"ן ע"ד שהביא מ"ש הנו"ב (ויש גמגום בדבריו בהעתקתו מ"ש בנו"ב כמו שיראה הרואה בגוף הס') עד אבל באמת כל זה טעות והרחבת גבול, הכל לפי ראות עיני הדיינים ולפי העת והזמן וסיים וכן הסכים לדין הרב מעשה אברהם בחח"מ סי' ל"ז דף אמ"ר ע"ד ושכן היה דן מר אביו כי הרחבת גבול הוא כשיהיה לו עריכת המס שמעריכים לו בעד הקרן יעי"ש עכ"ל, דמתבאר דגם הרב מעש"א ומר אביו מסכימים לדעת הרב נו"ב אחר זמ"ר השגתי ס' מעש"א וראיתי שאף שפקפק מאד על כל דבור ודבור של הרב נו"ב, מ"מ בסוף דבריו כתב דמ"ש הנו"ב דהרחבת גבול תלוי לפי העת והזמן וכו', כן ראיתי להרב מר אבי וכו' עי"ש דמתבאר כמ"ש בשמו מרן החבי"ף בברכת מל"ח. ונראה ודאי דהדין אמת כדעת הרב נו"ב ואין להאריך בפקפוקי הרב מעשה אברהם: סימן צז (מקונטרס אסיפת דינים מערכת חמין ומצה סי' אל"ף אות ט"ז)

צז שאל השואל שיש לו פרה חולבת בשפע ובכל ימות השנה הוא עושה גבינה למכור ובפסח אין לו כלים מוכשרים לזה ומוכרח לקבץ כל החלב הנחלב בחג עד אחר החג ולעשות אז גבינה אם מותר ליתן את החלב בתוך הכלי חמץ כי אין לו כלים של פסח די צרכו והנה אם הכלי חמץ הם בני יומן וכבר נתנו החלב בתוכם ושהו שם מעל"ע אם מותר החלב בפסח או לא באנו למחלוקת הפוסקים ביו"ד רס"י ק"ה בחלב תפל ששהה כ"ד שעות בכלי איסור ב"י עיין מה שרשמתי בזה בקונטרס הכללים במערכת הכ"ף אות מ"ב דיש מתירים משום דהכבישה היא אחר מעל"ע וכבר נעשה הטעם שבכלי נטל"פ ויש אוסרין דסברי דהכבישה קודם לנטל"פ או דסברי דהפגימה והבליעה באות כאחת או משום דאין הפליטה בבת אחת בסוף הזמן כי אם מעט מעט וכו' עיש"ב. והנה אף לדעת המתירים משום דהוי נטל"פ וכן כשהכלים כבר הם אינם בני יומן הנה לדעת מרן בסי' תמ"ז ס"י דנטל"פ מותר גם בפסח יתכן להתיר בנדון זה אך לדעת הפוסקים דנט"ל אסור בפסח גם נדון זה אסור וכיון שבפסח אסור נראה דגם להשהותו לאחר הפסח יש לאסור מחשש תקלה שיבא לאכול ממנו בפסח דידוע דטעם הפוסקים דנטל"פ אסור בפסח הוא משום דמשהו מיהא איכא ובתערובת משהו בפסח נקיטינן דאין להשהותו משום חשש תקלה עיין במה שרשמתי בסי' ה' אות ט"ו ואין לומר דלא דמי לתערובת משהו דאיכא ממשו של חמץ משא"כ בדבר הנאסר משום כבוש דאינו אלא טעם בעלמא שהרי גם בטעמו ולא ממשו אף למ"ד דאינו עובר עליו מ"מ אסור להשהותו עיין במה שרשמתי שם באות ל"א ועיין פרמ"ג בא"א סי' תמ"ז ס"ק מ"א דנט"ל שאין בו ששים אינו מותר למוכרו לנכרי וכ"ש דאסור להשהותו עיין במ"ז סי' תס"ז ס"ק י"א וק"ל

וכל זה כשכבר נתנו החלב בכלים של חמץ שאינם בני יומן או ב"י וכבר עברו כ"ד שעות אבל ליתן לכתחלה בכלים של חמץ על סמך שיהיה נטל"פ דמותר בפסח לדעת מרן נראה דאסור לעשות כן דאין לעשות נטל"פ לכתחלה (עיין באה"ט יו"ד סי' פ"ז ס"ק י"ח ובבית יהודה שהבאתי בסי' ד' אות ה') ואף די"ל דהתינח אם בא לעשות נטל"פ לכתחלה כדי לאוכלו בפסח אבל אם בא לעשותו נטל"פ כדי לאוכלו אחר הפסח א"כ למאי דנקיטינן כדעת מרן דנטל"פ מותר בפסח אפשר דמותר לעשות נטל"פ לאחר הפסח. מלבד דלא מסתבר לומר כן דסוף סוף הוי כמבטל איסור. ועוד הרי אסור להשתמש בכלי חמץ המיוחדים לאכילה וצריך להצניעם ורק להשתמש בהם בצונן דרך עראי מותר כמבואר בסימן תנ"א לכן נראה דאסור לעשות כן לכתחלה ובחפשי בזה מצאתי את שאהבה נפשי ידידי הגאון מנחת משה נר"ו בקונטרס חקת הפסח דין י"א שהביא בשם שו"ת דב"ח ח"ב סי' ל"ו דאסור לחלוב הפרות בפסח בכלי חמץ כמו שאסור להשהות בתוך חביות של חמץ אב"י בפסח כמבואר בסי' תמ"ז וגם כי אסור להשתמש בפסח בכלי חמץ זולת לחוף הראש כמבואר בסי' ת"ק ולכן אסור לחלוב בכלי חמץ ומי שעבר במזיד אסור לאחר הפסח עכ"ל והנה ספר הנ"ל אין מצ"א לראות דב"ק דמ"ש דמבואר בסי' תמ"ז (דמשמע דמבואר בש"ע דברי מרן או הרמ"א) דאסור להשהות בחבית של חמץ אב"י לא ידעתי מקומו בזה גם לא נתברר לי אם כונתו לאסור מלאכול החלב בפסח או אף אם בא להניח החלב ללאחר הפסח אוסר וצד זה נראה יותר מהטעם שכתב משום שאסור להשתמש בפסח בכלי חמץ ובקשתי מידידי קריינא דאגרתא הגאון מנח"מ נר"ו יעתיק לי דברים ככתבן בשו"ת דב"ק הנ"ל ונעתר לבקשתי ושלח לי וכמעט הן הן הדברים שבמנח"מ זולת שבהעתק (במקום כמבואר בסי' תמ"ז הנ"ל) כתוב כמבואר במג"א סי' תמ"ז ובח"י והפ"מ אוסר אפילו בדיעבד תוך הפסח זולת בהפ"מ מיקל ע"כ ועם כי לא מצאתי כעת דברי המג"א ופ"מ בזה אהימנותיה סמיכנא וכ' לי ידידנו עליון נר"ו כי איזה מרבני הדור פקפקו נג"ד הדב"ח ומני"ר כ' דאף שיש לפקפק קצת אבל לדינא נראה להחמיר ואני לא ידעתי טעם המפקפקים כעת

שוב נדפס שו"ת מור ואהלות מהד"ק לאחד מיד"נ מרבני גאוני דורינו אליהו בהי"ר יצ"ו וראיתי שם באהל ים המלח סי' י"ט שנשאל אם מותר להשהות חלב בכלי חמץ עד לאחר הפסח ובדף ע"ו ע"א הביא תשו' הגאון מר אביו יצ"ו בענין זה והוא שאחר שהביא תורף דברי שו"ת דב"ח שבס' מנחת משה נר"ו כתב דנ"ל להתיר