שדי חמד דברי חכמים קמו

מעה"ק אבל בחמץ ושאר איסורין דישנן בדין הגעלה צריכים הגעלה ודברי הרב עה"ש בזה לפי קוענ"ד צ"ע ואתה תחזה בתשו' הרדב"ז ח"ג סי' ת"א שכתב הרב השואל שכלי הציני צריכים הגעלה ככלי מתכות וכלי אבנים, והרדב"ז השיבו דלא מהני הגעלה לכלי הציני ובאר עליה שראוי להשוותם לכלי חרס מכמה טעמים ומדלא השיג עמ"ש בשאלה שצריך הגעלה לכלי אבנים מוכח קצת דס"ל דזה אמת שצריך הגעלה לכלי אבנים ומיירי שם בין לענין חמץ בין לשאר איסורין עי"ש: סימן צה (מקונטרס הכללים מערכת הה"א אות מ"ב)

צה הנקת הילד מחלב אמו מבואר בש"ס ובפוסקים ביו"ד סי' פ"א ס"ז כל החילוקי דינים לבריא ולחולה ובין פירש ללא פירש עי"ש. וכתב הרב פ"ת שם בסקט"ז בשם הרב אדני פז דמה שאומרים דכל כמה דממעט התינוק בהנקה יותר מוכשר לתורה טעות הוא בידם ומביא ראיה מהגמרא וסיים דאף איסור יש לגמול קודם כ"ד חדש אם לא מחמת עיבור או עיכוב אחר ואין בידי שו"ת הנ"ל לראות דב"ק ודבריו נכונים בסברא דאין לנו להתחכם על פעולות הבורא יתברך והחלב הוא המזון שהכין לו ברחמיו וכתב הרב מוהר"ם ן' זרח בס' צדה לדרך במאמר א' כלל ג' פרק י"ד דהרוצה לשמור את הילד מן התחלואים לא יהיה מזונו עד שנתים אלא החלב והוא מזון הטבעי וא"כ כיון שע"י ההנקה מחלב יהיה שמור מן התחלואים אינו בדין לגרום לו חשש חולאים כדי לחכמו (אף אם אמת כדברי האומרים כן), ומה תועיל לו התחכמותו אם יהיו ימיו מכאובים מדוכא בחלאים לא מן השם הוא זה ואין לאדם לסמוך על הנסים ונפלאות ילך תמים עם אלהיו וה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה. וינצל הילד מחלאים רעים וממיתה משונה. גם עד שיבה וזקנה. וראיתי להרב פלא יועץ במערכת היו"ד (בערך יונקי שדים) שכתב והזהירו בספרים שלא תניק זמן הרבה את הבנים שגורם להם שיהיו טפשים, אמנם אלו דברים שאין להם שיעור שאם הילד חלוש לא יקדים לגמול ממנו החלב שגורם לו שלעולם יהיה חלוש, וכבר אמרו מעשה בגדול אחד שבא בגלגול קשה לסבול עונשו על שעשה שיוציאו החלב מבנו קודם זמנו כדי שלא יהיה טפש וגרם לו שיהיה חלש כל ימיו עכ"ל, ולא פירש מה זה הזמן הרבה שאמרו המזהירים אם כונתם שלא תשלים להניקו שנתים ימים, אומר אני ההדיוט דאין לשמוע להם אף אם הילד בריא וכמו שמתבאר ממ"ש בצדה לדרך הנ"ל, שכל כ"ד חדש החלב הוא מזון טבעי שהכינו האל יתברך להילד והספרים שכתב הרב שמזהירים על זה שלא תניק זמן הרבה שגורם להם טפשות הרבה לא ידעתי מי ומי המדברים לראות אם נרגשו ממה שיש סתירה לדבריהם ממ"ש הרשב"א והר"ן והביאו הרמ"א שלא להניקו מחלב כושית שמטמטם הלב דמוכח דחלב אמו אינו מטמטם הלב ומה יענו לזה ועכ"פ במחכ"ת הרב פלא יועץ לא טוב עשה שסתם הדברים והשומע ישמע ויבין כי טוב הדבר למעט מהילד החלב אף כשהוא עדין בתוך כ"ד חדש כיון שנראה שהוא בריא ולענ"ד אין להתנהג כן אף שנראה החושה אל העין שהילד בריא וחזק יש לחוש שיגרום לו חלאים כמו שיקרה לפעמים לאיזה ילדים גמולים מחלב ואין כדאי סגולת ההתחכמות להכניס הילד בספק זה אם לא על צד ההכרח מצד העיבור וכיוצא וכמ"ש הרב אדני פז, ומצאתי בס' יפה ללב לידי"ן הרב המפורסם מוהרי"ף יצ"ו בח"א סי' ר"מ אות כ"א ובד"ה גם בעיני יפלא) שתמה ע"ד הפלא יועץ ותמה עליו שלא נמצא זה בשום ספר ואפי' עמ"ש הרמ"א דחלב כושית מטמטם, כתב הרב ב"ד ביו"ד סי' כ"א שלא מצא מנין לנו דמטמטם ואף כי חלב ישראלית והביא גוף דברי הרב אדני פז הנ"ל שכתב שדבר זה דברי נשים שדעתן קלה הם וישתקע ולא יאמר, ועוד הביא מ"ש הרב מור וקציעה בסי' כ"א דזמן יניקת הילד הוא עד ד' שנים לבריא וחמש לחולה אם אינו יכול ליזון מהלחם (ס' מו"ק אין אצלי להבין למה הוצרך הרב יפה ללב להביא זה בשמו והן הן הדברים אשר כתבו הפוסקים בסי' פ"א הנ"ל כמו שיראה הרואה), וכתב עוד דאדרבא החלב טוב הוא לפתיחת הלב כמ"ש הרב כנה"ג בסי' תצ"ד עמ"ש הרמ"א שנוהגים לאכול חלב בחג השבועות דהיינו מפני שהוא יום שניתנה תורה והחלב טוב וכו' והתורה נמשלה לחלב מפני זה (לענ"ד אין מזה הכרח לחלב אשה דרך הנקה דאיירי בה הרב פלא יועץ), ומ"ש המפרשים גבי מים שאל חלב נתנה שהחלב מכביד ומביא שינה היינו כששותה הרבה וחלב הוא כיין דרובן קשה ומיעוטו יפה חמרא וריחני פקחין אלו תו"ד הרב נר"ו וגם ממ"ש הכלבו בסי' קכ"ב שהביא שם בח"ג סי' פ"א לא תבשל גדי בחלב אמו רמז שלא ינק יותר מכ"ד חדש שהן כמנין שתי שנים תש"ל ויום שנולד ויום שאחר שתי שנים הרי הן תבשל עכ"ל מתבאר דבתוך כ"ד חדש אין שום קפידא והזהיר וזריז להאכילו מחלב אמו כל כ"ד חדש כשאינו מוכרח לגמלו כנז"ל הרי זה משובח זריז ונשכר להבריאו ולהחזיק אבריו ויהיה בריא לעבודת האל יתברך לתורה ולעבודה

אך בזאת צריך ליזהר מאד שלא להניקו מחלב כושית אם אפשר בישראלית דבדבר זה נחלקו אבות העולם ושלש סברות נאמרו בדב"ק יש אומרים דאסור מן הדין כשאין חשש סכנה להילד ויש סוברים דמותר מן הדין רק משום מדת חסידות הוא דאיכא ויש אומרים דאף משום מדת חסידות ליכא כמבואר בדברי הראשונים והאחרונים קבצם כעמיר הרב מטה אשר בלשונות רבינו ירוחם בדף ק"ב והלאה ושם מפורש דאית לן למינקט כסברא אמצעית דאף דמן הדין מותר יש להחמיר משום מדת חסידות כשאין חשש סכנה להילד משום שהחלב מגדל טבע כיוצא בו וכבר אזהרה שמענו מפה קדוש מדבר מרן הפר"ח בסי' פ"א סוף ס"ק כ"ו על דבר זה ואמר רב דלפי שאין העולם נזהרים מעניינים אלו, ואם יוכיחו אותם על פניהם לא ישמעו לקול מלחשים וכו'. וכבר נמצא לרז"ל בפ' בתרא דיומא ההיא עוברא דארחא ביוה"כ אתו לקמיה דר"ח א"ל לחישו לו ולא אלחיש קרי עליה זורו רשעים מרחם נפק מניה שבתאי אוצר פרי מי לנו גדול בתורה מאלישא אחר שלא בא לאותו מעשה אלא מפני שכשאמו היתה מעוברת ממנו עברה על פתח בתי עכו"ם והריחה מאותו המין והיה אותו הריח מפעפע בגופא כארסו של חכינא כדאיתא בירושלמי דחגיגה ולכן צריך ליזהר הרבה אלו דבריו בנעם שיח שפתי צדיק ואף כשיונק הילד ממניקה ישראלית צריך להשתדל שתהיה המניקה בעלת מדות טובות לא כעסנית ולא רגזנית כמו שהזהיר הרב צדה לדרך שם כללו של דבר איש ואשה שזכו ישתדלו עם הילד מיום הולדו שיהא גידולו בקדש בכל דרכיו ובפרט במיני המאכלות לשמור פיו ולשונו וישמור מצרות נפשו: סימן צו (מקונטרס הכללים מערכת הה"א אות מ"ג)

צו הרחבת גבול מי שחייב לחברו ונתחייב לשלם לו כשירחיב ה' את גבולו והנושה טוען אם יש לו חמשים זהובים נקרא הרחבת גבול עפ"י מ"ש בס' קהל יהודה בשם גאון אחד ממ"ש בחולין דף פ"ד ע"פ כי ירחיב ה' אלהיך למדה תורה ד"א שלא יאכל בשר אלא לתיאבון יש לו חמשים מנה יקח לפסו ליטרא בשר מע"ש לע"ש וכו' והשיב ע"ז הרב נו"ב במ"ת חח"מ סי' י"ד, אין דעתי נוחה מפסקים כאלו ללמוד פסק הלכה מאגדה (עיין במה שכתבתי בקונטריס הכללים במערכת האל"ף אות צ"ה בזה), ועוד תמה על עצמך מדינה שיש בה יוקר גדול ומדינה שהכל בזול ואין הפרוטה מצויה יהיה שוה הערך להיות נקרא הרחבת גבול בכך שזה אין הדעת סובלתו ופשיטא דהרחבת גבול בזה הוא לפי הזמן והמדינה והכל לפי ראות עיני הדיין. ואמנם לו יהיבנא דיש ללמוד מאגדה זו אכתי חמשים זהובים מאי עבידתייהו ואדרבא לפי הגדה זו יבא החשבון לסך רב דכי ירחיב וכו' ואמרת אוכלה בשר אין הכונה שיאכל בשר משבת לשבת אלא שיאכל בכל אות נפשו ולזה צריך מאה מנה כמ"ש בש"ס ומאה מנה עולים שלשת אלפים ושל"ג צ"ל מעות קיר"ה קוראנט (עי"ש שבאר החשבון הזה) וא"כ אם נחשוב לפי מ"ש בקול יהודה אין הלוה חייב לשלם עד שיהיה לו ג' אלפים של"ג צ"ל וממקום שבאו לחפש זכות משם יצא חוב אבל באמת כל זה טעות