שדי חמד דברי חכמים קמג

שטיפה והוא שיתן מים לתוך הכלי ואינו ממרק בידו בכלי אלא שמשפשף ואמרו מריקה בחמין ושטיפה בצונן ומ"ש כמריקת הכוס ושטי' הכוס ר"ל שאינו חייב להפליג עד שיסיר כל הרושם עכ"ל הנה מתבאר יפה דפעולת המריקה לא להפליט מה שבלוע בכלי (כמדת ההגעלה) כי אם בזאת להסיר מה שהוא בעין ודבוק בדופני הכלי מבפנים. ואילו גבי שפוד ואסכלה דתנן מגעילן בחמין כתב וז"ל ופירוש שיסיר השמנונית שנבלעה בשפוד שהנפש מואסת אותה מגזרת געלה נפשי מענין הזה נשתמשו בכל דבריהם גיעול גיעולי עכו"ם ומגעילן וזולתן ר"ל להסיר ההגעלה וסדר המעשה הזה לתת אותן הכלים לתוך מים רותחין כשהן ע"ג האש ושופכין עליהם מאותם המים ושוטפן במים קרים עכ"ל בחון בדברי קדשו שבמריקה כתב שהיא להסיר מה שנדבק בכלי ובהגעלה כתב שהיא להסיר השמנונית שנבלעה בשפוד וכו' ומבואר כאשר כתבתי שדעת רבינו דמריקה לאו היינו הגעלה שזו להפליט מה שבלוע וזו להסיר מה שהוא בעין ודבוק בכלי והיינו דפלגינהו תנא בתרי בבי מריקה בחמין והשפוד והאסכלה מגעילן דלא ראי זה כראי זה והאי לחודיה והאי לחודיה ומעתה כיון שנפל היסוד נהרס כל אשר בנו שני צנתרות הזהב עליונים למעלה יחיו להוכיח מדברי הרמב"ם דבמידי דהיתרא בלע סגי בחמין דכלי שני או בחמין דכ"ר אחר שהעבירו מן האש דלפי האמור במחכתה"ר ליתנהו להני מילי דלא מיירי הרמב"ם בדין הגעלה כלל ועם שבאמת קשה מאד ליישב שיטת הרמב"ם דנראה לפי זה דלדידיה ליתיה לדין הגעלה בקדשים ואילו מדברי הש"ס שהביא הגאון המחבר יצ"ו (דאמרינן בד' צ"ו ע"א מ"ט דאמרי מריקה בחמין מידי דהוה אגיעולי נכרים) מוכח דבעי הגעלה בקדשים כמו בגיעולי עכו"ם ופירוש מריקה היינו הגעלה מ"מ לא מפני קושיא נוכל לכחש האמת והנגלות לנו דדעת הרמב"ם דמריקה לא היינו הגעלה וא"כ אין להוכיח מדבריו לענין הגעלה בהיתרא בלע וכו' ולא חדא ממה שחדשו סופרים רבנן תקיפי יצ"ו כמבואר (ועיין במה שהבאתי בקונטריס כללי הפוס' סי' ט"ז אות מ"ב)

והאמת אגיד כי האף אמנם לדידי חזי קושטא דמילתא הכי הוי לא הרשתי לעצמי ליתן להעתיק דברים אלו בספרי כי ידעתי שפלות שכלי ועוצם גדולת פאר דורנו יצ"ו וגם הרב השואל יצ"ו (שבעין יצחק שם) תורתו מכרזת עליו דגברא רבה הוא ומי מלל שני גדולי הדור שגו ברואה חלילה ולא יגור שמא ישרפוהו בהבל שבפיהם ואם רק היא ממני האמנם אחר איזה ימים כהיותי נבוך בזה האיר ה' את עיני וראיתי מראות נגהים שתים. א) אחד קדוש מדבר מר ניהו רבין חסידא חק לישראל אבי התעודה הרב מוהר"ח ן' עטור בספרו הנורא פרי צדיק לו תואר ולו הדר שמעמיק בענין זה בסי' קכה (מד"ה גרסינן בפרק דם חטאת) ושם אתה מוצא כתב מפורש דהרמב"ם ס"ל דאין הגעלה בקדשים המתבשלי' ומריקה לאו היינו הגעלה ומלבד שדקדק כן מדברי רבינו בפירוש המשניות כדכתיבנא בעניותין עוד כתב דבחבורו גם כן שכתב וז"ל וכלי מתכת שנתבשלה בו חטאת טעון מריקה ושטיפה מריקה בחמין ושטיפה בצונן והמריקה והשטיפה כמריקת הכוס וכשטיפתו והשפוד והאסכלה מגעילן במים חמין על גבי האש ואח"כ מדיחן עכ"ל הראה לדעת כי המריקה בחמין דקאמר לאו היינו הגעלה גם ממ"ש עוד באותו פרק בדין י"ד וז"ל יגעיל השפוד והאסכלה וימרק וישטף הכלי ע"כ מוכח להדיא דמריקה לאו היינו הגעלה והדברים פשוטים ונראה להכריח כן ממתני' דקתני בתר מריקה ושטיפה השפוד והאסכלה מגעילן בחמין ש"מ דמריקה דקתני ברישא לאו היינו הגעלה ותדע עוד דממה שסיים הרמב"ם גבי השפוד והאסכלה שכתב ואח"כ מדיחן יתאמתו לך דברינו במה שנחקור לדעת מנ"ל הא מילתא להרמב"ם דבעינן הדחה דהא מתני' לא קתני אלא מגעילן וכו' ואנא אשכחנא והוא דסובר הרמב"ם דמאי דקתני מתניתין השפוד והאסכלה מגעילן לא משתמע מלישנא דמתני' דאתא למעוטי השטיפה אלא דמצריך בהו הגעלה במקום מריקה אבל שטיפה במקומה עומדת ולזה כתב דבעי הדחה בתר הגעלה והדחה במקום שטיפה אי נמי שטיפה קרי לה הדחה ותמצא דקאמר תלמודא לסברת רבי מריקה כמריקת הכוס וכו' ולרבנן מריקת הכוס נמי שטיפה היא דקאמר ליה לכתוב שוטף שוטף ותמצא דמריקת הכוס הדחה מיקרית בלשון חז"ל א"כ הרי לך בבירור דשטיפה היא הדחה לזה כתב רמב"ם מדיחן ולמאי דאתן עלה הרי לסברת הרמב"ם בפירוש המשנה כאילו התנא גילה דעתו דמריקה לאו היינו הגעלה והדברים פשוטים עכ"ל (העתקתי כל דב"ק לפי שספר התורה הזה אין יד הכל ממשמשין בו ליוקר מציאותו ואזכה בזה את הרבים שיאותו לאורו) הנך רואה דפשוט הדבר בעיניו דלא הוזכרה הגעלה לקדשים בדברי הרמב"ם ומריקה לאו היינו הגעלה והוא תנא דמסייע לן (וכבר האריך שם ליישב שיטת הרמב"ם שמדברי הש"ס בכמה דוכתי מוכח בהיפך ולפי שבא לו בארוכה קשה עתיקא) ואף שנלע"ד אחרי המחי"ר לולא דברי רבינו שבפיה"מ לא היה לנו הכרח שכן דעתו מדבריו שבחבורו דהיה אפשר לפרש בדבריו שבס' היד כאחד משני הדרכים שבררו להם שני גדולי דורנו הנז"ל יצ"ו מ"מ דבריו שבפירושו מכריחנו לפרש שגם בדבריו שבס' היד זאת היא כונתו בלי ספק. ב) גם אשו"ר נלוה עמו בהבנה זו בדברי הרמב"ם רב מופלא וגדול גאון בדורו בס' קרן אורה בחי' למס' זבחים אמתני' בדף צ"ה אחד שבשל בו וכו' אחד קדשים וכו' כתב וז"ל הצריך לענייננו ובאמת נראה עוד מלשון הרמב"ם דמריקה בחמין אינה אלא כיבוס להעביר השמנונית בעין כמבואר בדבריו בפי' המשנה ובחבורו מריקה בחמין ושטיפה בצונן מריקה כמריקת הכוס ושטיפה כשטיפת הכוס ומריקת הכוס היינו כיבוס בעלמא ודוקא שפוד ואסכלה הוא דטעונין הגעלה אבל כלי הבישול אין טעונין הגעלה להוציא פליטתן ומה שנותן חמין למרקן לא הגעלה היא להוציא הבלוע בפנים וכמבואר בדברי התוס' פלוגתא דר"ת ורשב"ם בזה ויתבאר עוד בזה בלישנא דמתני' לקמן והאריך קצת לבאר מה שקשה לשיטת הרמב"ם (עי"ש בד"ה והשתא) ובד' נ"ו ע"ב מדפי הספר וע"ג בסוף ד"ה ועיין הזכיר שיטת הרמב"ם הלזו עי"ש ויש לפקפק במה שנראה מדבריו שמוכיח שדעת הרמב"ם דמריקה לא הגעלה היא ממה שכתב דמריקה כמריקת הכוס ומריקת הכוס היינו כיבוס בעלמא ולפי הנראה אין מזה הוכחה שהרי זו משנה שלמה היא מריקה כמריקת הכוס ובכל זאת משמע להו לשאר רבוותא דמריקה היינו הגעלה ממש ומה שיפרשו הם בלשון המשנה נפרש אנחנו לשון הרמב"ם. ולמה הוצרך לזה הלא דברי הרמב"ם בפירושו קרו בחיל דמריקה לאו היינו הגעלה אלא להסיר השמנונית שבדופני הכלי ואין נראה מלשונו שרוצה להכריח שיטת הרמב"ם מלשון התנא מריקה כמריקת הכוס ואיך שתהיה כונתו עכ"פ למדנו מדבריו דמבין שיטת הרמב"ם דמריקה לאו היינו הגעלה ועפ"י שני עדים נאמנים אדירי התורה יקום דבר שזו היא כונת הרמב"ם בלי ספק

ואנכי חזון הרבתי להרב נהר שלום בסי' תנ"ב אות ד' שייחס להרמב"ן דקאי בשיטת הרמב"ם דמריקה לאו היינו הגעלה והוא שהרשב"א בתשו' סי' תק"ג כתב בשם הרמב"ן דהגעלה אינה מועלת בשאר משקין אלא במים ושהביא ראיה מדדרשינן בת"כ במים ולא ביין ולא במזוג והרשב"א השיב ע"ז דאדרבא משום ראיה דמהני הגעלה בשאר משקין והוא מדאמרינן בפרק דם חטאת ד' צ"ו ע"ב ותרומה לא בעיא מריקה וכו' ואמר רבא לא נצרכה אלא לדאמר מר במים ולא ביין הא אפילו ביין ופירש"י דלא קפדינן אלא להגעיל איסור הנבלע בו אלמא גם יין נמי מפליט ונלאו כל חכמי לב ליישב שיטת הרמב"ן מה יענה לתלמוד ערוך הנ"ל ואמר הרב דהרמב"ן ס"ל כשיטת הרמב"ם דמריקה לאו היינו הגעלה אלא להסיר השמנונית הדבוק בכלי ובהא הוא דגזרת הכתוב דבקדשים לא מהני ובתרומה מהני אבל הגעלה שהיא להפליט האיסור הבלוע גם בתרומה ובכל דבר לא מהני אלא מים לפי שאין שאר משקין מפליטין אלא מים אתוד"ק ודפח"ח ואף שהרשב"א באותה תשובה כתב שדן לפני הרמב"ן ושאלו והשיבו ועל קושיא זו לא כתב שהשיב לו שום דבר צ"ל דמ"ש שדן לפניו הוא רק על מ"ש הרמב"ן שהמים מפליטין ולא מבליעין אבל מה שהקשה עמ"ש דשאר משקין אין מפליטין מהש"ס דפרק ד"ח זה לא היה בפניו וכן מתבאר למדקדק בלשון התשו' עי"ש ולפי דרכנו למדנו דגם הרב נהר שלום מסכים הולך שדעת הרמב"ם דמריקה לאו היינו הגעלה וכדעת הרבנים