שדי חמד דברי חכמים קלו

מבשר לחלב הואיל והיתרא בלע סגי ליה בהגעלה מק"ו דשפוד ואסכלאות כדאיתא לעיל עכ"ל הרי קרי בחיל דכיסוי של נכרים דצריך ליבון משום דחשיב ליה תשמישו ע"י האור אינו אלא בשל נכרים דהוו איסורא בלע אבל מבשר לחלב היתרא בלע מיקרי וסגי ליה בהגעלה ועוד הביא שם הרב כנה"ג באות פ"ח בשם הרשב"א במשמרת הבית וז"ל היכא דהיתרא בלע כגון שנשתמש בו חלב במקצתו או תרומה ורוצים להכשירו אפשר דסגי ליה בהכשר מקצתו ולא בעי הכשר בכולו כמו בשאר איסורין עכ"ל הרי דמחלב לבשר מיקרי היתרא בלע וכדעת הרבנים הנז"ל ולא ידעתי מה יענו שפתי צדיקים הש"ך ודעמיה לדברי הרשב"א ואו"ה הנ"ל. ובאמת עם כי שו"ת הרמ"ע אין מצוי אצלי מ"מ ממ"ש בשמו בכנה"ג אות צ"א יש במשמע דלהכשיר כלי מבשר לחלב או בהיפך די בהגעלה שכתב וז"ל מחבת של בשר בת יומא שבשלו בה חלב או אפכא אין לה הכשר אלא בליבון הרמ"ע מפאנו סי' צ"ז עכ"ל הנך רואה דלא כתב להצריך ליבון אלא במחבת שכבר נאסרה מבשר בחלב וזה ודאי הרי הוא כשאר איסורין אבל להכשירה מבשר לחלב משמע דגם הוא מודה דהיתרא בלע מיקרי וסגי לה בהגעלה כן אני ההדיוט מבין מדב"ק וצר לי כי אין גוף הס' היקר הזה אצלי לראות איזה יכשר וצ"ע

המורם מכל האמור דבמחבת של נכרים דעת מרן היא דיש להחמיר להצריכה ליבון וכן דעת כל רבני האחרונים הנז"ל זולת הרב פרי תואר דס"ל דתלי במנהגא ומרן לפי שראה המנהג להחמיר נשען על המנהג ולכן כתב דצריך ליבון ובמקום שאין מנהג ידוע יש להקל וכבר כתבתי דבמחכ"ת אין נראה כן מדברי מרן הב"י דאין זכר למנהג להחמיר בשאר איסורין בדבריו לא בא"ח ולא ביו"ד ולכן נראה ודאי דנקיטינן דמחבת של איסור צריכה ליבון אבל במחבת מבשר לחלב תלי בפלוגתא דרבנן בתראי הנז"ל ולענין דינא נראה דהעיקר להלכה ולמעשה דמבשר לחלב מיקרי היתרא בלע וסגי בהגעלה כמו שמוכח מדברי הרשב"א והאו"ה שהבאתי דלענין הכשר הכלי חשיב היתרא בלע כשבא להכשיר מבשר לחלב אף למ"ד דחמץ איסורא בלע מיקרי ולפי מאי דקי"ל במחבת חמץ דסגי בהגעלה כמ"ש באות הקודמת ה"ה או כ"ש במחבת מבשר לחלב או בהיפך

אך לענין השאלה הנז"ל בראש אות זו הנה כבר כתבתי למעלה מ"ש הרב כנה"ג שכתב בשם שו"ת הרמ"ע דמחבת של בשר בת יומא שבשלו בה חלב או איפכא אין לה הכשר אלא בליבון ולפי מה שהבאתי למעלה דנראה דכל הרבנים הנז"ל מסכמים לפסק מרן להצריך ליבון במחבת איסור (זולת הרב פר"ת) א"כ ה"ה במחבת זו שנאסרה מחמת בשר בחלב נבלע בה איסור מיקרי ודינה כמחבת של נכרים שצריכה ליבון כן היה נלע"ד ברור וכן ראיתי להרב זכור לאברהם בח"א ד' צד"ק ע"א שכתב לענין טופסי דצריך ליבון וכו' בין הבלוע מבב"ח שבלע משניהם דאז איסורא בלע לא מהני אלא ליבון גמור אמנם אם רוצה להכשיר כלי חלב לעשותו של בשר או איפכא סגי ליה בליבון קל שקש נשרף עליו כיון דהיתרא בלע עכ"ל הרי דאחר שנבלע בכלי משניהם חשוב איסורא בלע אף דכשבלוע רק מאחד מהם חשוב היתרא בלע ולא ס"ל כסברת הרב פר"ח בסי' צ"ג מ"ד הנ"ל דכי היכי דחמץ הוי איסורא בלע הכי נמי בשר או חלב ובכל זאת אם בלע הכלי משניהם חשיב ודאי איסורא בלע וכן מתבאר מדברי האו"ה שהבאתי למעלה (בד"ה ואנכי חזון הרבתי) דקדרה של ישראל שבלעה בשר בחלב איסורא בלע מיקרי אבל מבשר לחלב היתרא בלע מיקרי וזה היה נלע"ד פשוט ולא הוצרכתי לכתבו אלא מפני שראיתי להרב כנה"ג שסיים (אחר שהביא דברי הרמ"ע הנ"ל) וז"ל ואין נראה כן מדברי רבינו הב"י כמו שאכתוב בס"ד בהגב"י ועיינתי בהגב"י ולא ראיתי שייכות לזה כי אם מ"ש באות ט"ל (עמ"ש מרן הב"י ומיהו במחבת של איסור יש להחמיר כדעת הרשב"א להצריכו ליבון) וז"ל וכן פסק רבינו המחבר בס' הקצר ובתשו' להרמ"ע מפאנו נתן טעם למה במחבת של נכרי צריכה ליבון יותר מיורה ולמה במחבת של ישראל בפסח די בהגעלה וכתב ש"ך דלפי טעמו אף במחבת של בשר או חלב צריך ליבון אבל לטעם הלבוש וט"ז משום דהיתרא בלע אף בשל בשר או חלב די בהגעלה עכ"ל אלה הדברים אשר ראיתי שם בהגב"י השייכים לדין זה ולא זכיתי להבין מ"ש בהגהט"ו דאין נראה כן מדברי מרן הב"י דמשמע דלמרן הב"י מחבת שנאסרה מבשר בחלב די לה בהגעלה ומראה מקום הוא שכ"כ בהגב"י ומלבד דליתנהו להני מילי שהרי לא הזכיר בענין זה דעת מרן הב"י כלל כי אם למחבת של איסור שדעתו להצריך ליבון ובמחבת מבשר לחלב הביא הדעות מחולקות דלטעם הרמ"ע צריך ליבון ולטעם הלבוש וט"ז אין צריכה ליבון ולא הזכיר דעת מרן בזה כלל ואף אם נאמר שנשמט מדבריו שבהגב"י מ"ש הרב ש"ך דמשמע מדברי מרן בב"י ובש"ע דטעמא דסגי במחבת חמץ בהגעלה הוא משום דהיתרא בלע שלפי זה ס"ל למרן דה"ה מבשר לחלב דהיתרא בלע די בהגעלה. מ"מ איני מבין בעניותי מה ענין זה למה שהביא מתשו' הרמ"ע דמחבת של בשר בת יומא שבשלו בה חלב או איפכא דר"ל שנאסרה המחבת ע"י טיגון וכיון שנאסרה ע"י טיגון החלב הרי הוא ודאי כמחבת של נכרים שמודה בה מרן שצריכה ליבון וכן מחבת זו שנאסרה מחמת בשר בחלב היינו הך דמחבת שמטגנים בה איסור ואיך קאמר דאין נראה מדברי רבינו הב"י כדברי הרמ"ע ואין לומר דט"ס הוא במ"ש בהגהט"ו וכצ"ל מחבת של בשר בת יומא לבשל בה חלב או איפכא אין לה הכשר אלא בליבון הרמ"ע סי' צ"ו ולזה אתי שפיר מה שסיים שאין נראה כן מדברי רבינו הב"י וכו' (עפ"י מה שכתבתי שבדבריו שבהגב"י נשמט וכו' כנז"ל) אלא דלא יתכן לומר כן דא"כ משמע שהרמ"ע כתב כן מפורש דמבשר לחלב צריכה ליבון ואילו מדבריו שבהגב"י מתבאר שלא כ"כ הרמ"ע בפירוש אלא שהרב ש"ך כתב כן לפי טעמו ולכן לענ"ד דברי הרב כנה"ג בזה תמוהים

וראיתי למרן החבי"ף בס' רוח חיים בסי' קכ"א אות ג' וז"ל מעשה שהיה בכלי מתכת שמטגנים בה מאכלי חלב ושכחו וטיגנו מאכלי בשר שנאסר הכלי מבב"ח צריך ליבון כסברת הפר"ח בא"ח סי' תנ"א סי"א וכאן בסק"ח דטענה דהיתרא בלע לא מהניא לדעת רוב הפוסקים ומ"ש ולפי זה גם במחבת של חלב או בשר צריך ליבון כיון דנבלע בלא שום אמצעי ע"ז ראיתי להרב שלחן גבוה בסי' תנ"א סקל"א שחלק בזה על הרב פר"ח ושהלכ' כפסק מרן שקבלנו הוראותיו דמחבת שמטגנים די בהגעלה עי"ש עכ"ל ודבריו צריכים באור לענ"ד דמ"ש בתחלת דבריו דבמעשה שהיה וכו' צריך ליבון וכו' עם שזה אמת לפי ענ"ד דכיון שהמחבת נאסרה מחמת בב"ח הרי הוא הדין שכתב מרן דבמחבת של איסור יש להצריך ליבון אבל מה שסיים מר כסברת הפר"ח וכו' איני מבין מה ענין סברת הפר"ח לכאן דרבינו הפר"ח מיירי במחבת מבשר שבא להכשירה לחלב וזה שנוי במחלוקת דלדעת איזה פוסקים לפי טעמו של הרמ"ע צריכה ליבון ולטעמו של הרב הלבוש משום דהיתרא בלע אינה צריכה ליבון ולדעת איזה פוסקים גם להרמ"ע במחבת מבשר לחלב די בהגעלה כמו שהזכרתי דב"ק למעלה ומה ענין זה למה שנשאל במחבת שנאסרה מחמת בב"ח דבזה נראה דלכ"ע צריכה ליבון גם מ"ש דהרב שלחן גבוה חלק עליו וכו' דמשמע דבמכשיר מחבת מבשר לחלב חלק עליו ופסק דדי בהגעלה הם דברים תמוהים דהמעיין בדברי הרב של"ג בגופן שלהן עיניו תחזינה דלא נגע ולא פגע בהאי דינא כלל אלא כל השקו"ט שלו שם הלא היא בדין מחבת חמץ שפסק מרן דדי בהגעלה והרב פר"ח החמיר להצריך ליבון ע"ז הוא שכתב שם דקי"ל כפסק מרן דסגי לה בהגעלה ובזה לא הרב ש"ג לבד חלק על הרב פר"ת והסכים לפסק מרן כי כל רבני האחרונים הסכימו כן כמו שמתבאר ממה שרשמתי לעיל באות י"ז ונראה שכונתו דלפי מ"ש הפר"ח דהאי טעמא דהיתרא בלע לא מהני א"כ במעשה זה יש להצריך ליבון אלא דלפי מ"ש הרב ש"ג דקי"ל כפסק מרן א"כ הה"ד במעשה זה יש לדון דסגי בהגעלה כן נראית כונתו אבל במחכ"ת דבריו תמוהים דאין לפשוט ספק זה מזה דאף שהדין כן במחבת חמץ אין הכרח מזה למחבת מבשר לחלב דהאיכא דעת הרב ש"ך ודעמיה דלטעמו של הרמ"ע לא מהני וכ"ש במחבת שנאסרה מבב"ח דנראה דלדעת כל רבני האחרונים שהסכימו לפסק מרן דיש להצריך ליבון במחבת