שדי חמד אסיפת דינים יום הכיפורים צו

לומר התם כשאומר אותו יחיד בצבור אבל כשכל הקהל אומרים אותו ליכא למיחש מידי ולענין הלכה נקטינן כהנך רבוואתא דאסרי וכן פסק בשלחן ערוך והרב בית חדש כתב דמשמעות סוגיא דפרק אין עומדין הוא דדוקא ביחיד האומר לפני רבים משתקין משום דמיחזי כשתי רשויות אבל כשאומרים כל הצבור לתקוע בלב כל ישראל שימסור נפשו על קדושת שמו יתברך טוב מאד לכפול שלשה פעמים דבשלשה הוי חזקה ועל כיוצא לזה לא אסרו לומר שמע שמע ולכן אין לבטל המנהג שנהגו כן דלא כמו שכתב בשלחן ערוך ללמדם שלא יאמרוהו והמגן אברהם ואליהו רבה כתבו שנעלם ממנו סוגיא דפרק ה' דסוכה ד' ג"ן ע"ב דאף שהיו כולם אומרים אנו ליה וכו' פריך מהאומר שמע שמע וכתב שדבריהם תמוהים דהתם לא היו אומרים כולם כי אם הכהנים בלבד (והוכיח שכן הוא) ואם כן מה ראיה מזה שגם אם יאמרו כל הקהל איכא חשדא דשתי רשויות דמי יחשוד את מי ולכן סברת הבית חדש נכונה ועם שאין לפסוק נגד פסק השלחן ערוך מכל מקום בדברים שנהגו כן אין לבטל המנהג ואולי מה שכופלים י"ג מדות וכן ואני תפלתי נתייסד המנהג על פי רבינו יונה ובית חדש ועוד יש לומר דלאלו אין אנו צריכים לזה דאף דמה שחילק הרב השואל הוא דוחק שהרי גם באלו יש לחוש שאומרים כן לשתי רשויות כמו שחששו בגמרא באמירת אנו ליה יש ליישב באופן אחר דדוקא באומר שני דברים שוים דרך תחינה ובקשה או דרך שבח ותהלה שייך החשד דשתי רשויות לא כן בקורא פסוקי תנ"ך וראיה לזה שהרי מצוה לחזור הפרשה שנים מקרא ועל פי האר"י יש לכפול כל פסוק ופסוק וקורין פסוק שמע ישראל שני פעמים זה אחר זה ואין קפידא וכיון דמה שמזכירין י"ג מדות אינו דרך תחנה שאם כן היה אסור לאמרם בימים טובים אלא על כרחין אין אומרים אלא כקורא פסוק בתורה בואני תפלתי לכן אין בזה משום קורא שמע וכופלו אלו תורף דב"ק:

ולפום ריהטא יש לפקפק לכאורה דנהי שאין אמירת פסוקים אלו משום תחינה שאם כן היה אסור משום תחינה בשבת כמו שאמר הרב אבל אין הכרח שאומרים אותם כמי שקורא בתורה בעלמא שאם כן מאי שנא פסוקים אלו מכל פסוקים שבתורה ולמה בחרו באמירת פסוקים אלו ומוכרחים לומר שאמירת פסוקים אלו הם דרך שבח ותהלה ואם כן היה לנו לאסור אמירתם כפול כמו בפסוק שמע ישראל כשאומרו דרך שבח ותהלה (לא כקורא בתורה) שאסור לכפלו גם מה שכתב דאף שאין לפסוק נגד הש"ע מכל מקום וכו' איני מבין דב"ק שאם לא נבטל מנהגם הרי זה היפך פסק מרן שכתב דהאומרים אותו שני פעמים מלמדים אותם שלא לאומרו ואיך יתקיימו שתיהן שלא לפסוק נגד השלחן ערוך ושלא לבטל מנהגם ומה שכתב דבקורא פסוקי תנ"ך לית לן בה אין להקשות על זה ממה שכתבו התוספות בפרק אין עומדין דף ל"ג ע"ב ד"ה אמר פסוקא פסוקא במה שנוהגים לומר שבעה פעמים ביום הכיפורים ה' הוא האלקים דהוא שבק להקדוש ברוך הוא וכו' וגם מצינו בקרא שתי פעמים ה' הוא האלקים גבי אליהו עכ"ל דמשמע דאף שהוא מקרא קודש אי לאו דבקרא גופיה הגיעו כפול לא היינו יכולים לכפלו וזה לכאורה היפך דברי הרב אמנם נראה דלא קשיא דהתם משום שאומרים דרך שבח להקדוש ברוך הוא ולא כקורא פסוק בעלמא הוצרכו לומר הטעם משום דהוכפל בכתוב עצמו אבל בקורא דרך קריאה אף שבפסוק אינו כפול שפיר דמי לכפלו ועיין במה שכתבתי בחלק הכללים מערכת השי"ן אות צ"ו בשם הרב אברהם אזכור במערכת השי"ן אות נד"ר:

ומה שכתב דדוקא באומר דרך תחינה ובקשה אסור וכו' יש לפקפק שהרי בירושלמי והובא בדברי הראשונים בפרק אין עומדין ובטור סי' ס"א מחלק בהא דהאומר שמע שמע הדא דתימא בצבור אבל ביחיד תחנונים הם אלמא דבדרך תחנונים שפיר דמי ואף שהראשונים דחו הירושלמי משום דבש"ס דילן לא פלוג רבנן בין צבור ליחיד הנה כבר הבאתי בשדי חמד מערכת ראש השנה סי' א' אות ה' ס"ק ח"י דברי מי שגדול בשו"ת שאלת שלום מהדורא תניינא סוף סי' מ"ח דיש לומר דש"ס דילן דאינו מחלק הוא משום דסובר דגם ביחיד אינו תחנונים כיון שאומרו דרך שבא והודאה אבל על כל פנים מה שנראה מדברי הירושלמי דכשאומר דרך תחנונים מותר יש לומר דגם הש"ס דילן מודה וגם בצבור מותר דלמעט בפלוגתא עדיף עי"ש אלמא דבדרך תחנונים שפיר דמי:

וראיתי להגאון מוהר"ן טריויטש בקובץ על יד סוף פרק שני מהלכות קריאת שמע שהביא קושית המגן אברהם דאישתמיטיתיה להבית חדש סוגיא דסוכה וכו' כנז"ל והשיב על זה ולי נראה דיפה כיון הבית חדש דכתב זאת לשיטת הרי"ף והרמב"ם דבקרא הפסוקים לא הוי אלא מגונה ועיקר סברת מגונה היינו שנראה כמתלוצץ ויפה עולה סברת הבית חדש דבצבור לא שייך מתלוצץ אבל מודה הבית חדש באומר מלה במלה וכופלה דמשתקין היינו דהוי איסורא אם כן אין לחלק בין צבור ליחיד ושם דמקשה הגמרא ממלה מלה דמשתקין מקשה שפיר עכ"ל נראה שכונתו ליישב דלא אמר הרב בית חדש לחלק בין יחיד לצבור אלא בגוונא דלא הוי אלא מגונה וכגון באמירת פסוקים לשיטת הרי"ף דבאומר פסוק שלם וכופלו רק גנאי הוא דאיכא (שלא כפירוש רש"י דבפסוק שלם משתקין אותו) אבל תמיה לי שהרי הרב בית חדש כתב דמשמעות סוגיא דפרק ן עומדין הוא דדוקא ביחיד האומר בפני רבים משתקין אותו אבל כשאומרים כל הצבור וכו' אלמא דבגוונא דמשתקין קאמר דיש לחלק בין יחיד לצבור וזה כנגד היסוד של הרב מוהר"ן הנ"ל שכתב לדעת הבית חדש דבגוונא דמשתקין אותו דאיכא איסורא מודה הבית חדש שאין לחלק בין יחיד לצבור ומה שנראה מדבריו דבגוונא דאין משתקין רק דמגונה ליכא איסורא הנה לשון מרן בסי' ס"א סעיף ט' אסור לומר שמע שני פעמים בין שכופל התיבות שאומר שמע שמע בין שכופל הפסוק משמע דבתרוייהו איכא איסורא אף בגוונא דאינו אלא מגונה:

. כב) בחזרת המוסף אחר גמר סדר העבודה אומרים ובכן היה לאין מחמד כל עין וכו' ועתה וכו' אבל נתת לנו וכו' יום אדיר בימי שנה והרב יפה ללב יצ"ו בקונטריס אחרון שביפה ללב ח"ב בסי' תרכ"א אות ב' רחש לבו להוסיף תואר גדול ולומר יום אדיר וגדול בימי שנה על פי מה שדרשו בפסיקתא כי גדול יום ה' זה יום הכיפורים והאריך קצת ששאר ימים טובים שהם ששה א' דראש השנה וא' דשבועות ושנים שנים דפסח וסוכות הם בגדר ששה ימי החול ויום הכיפורים הוא השביעי בגדר יום השבת כמו שכתב הגאון מוהרש"א בחידושי אגדות במתניתין דריש יומא וכתב שמר אביו מרן החבי"ף בספר כפר לחיים ד' י"ג ע"א כתב דלא מלאו לבו להוסיף מה שלא תארו הקדמונים ומר בריה יצ"ו כתב על דבריו ולא איתיישבא בלבאי מילתא כי האי עכ"ד ולי ההדיוט נראין דברי אבא שאין להוסיף תואר זה ביום הכיפורים שמאחר שליום השבת אין מתארים בתואר יום גדול אם יתארו כן ליום הכיפורים הרי מגרעות נתן ליום השבת ובפרט כשחל יום הכיפורים בשבת שמזכירים בו את השבת בלא תואר גדול ואף שבשבת בנוסח רצה והחליצנו שבברכת המזון אומרים השבת הגדול והקדוש וכו' כי יום זה גדול וקדוש וכו' מכל מקום בתפלה שאין אומרים כן על השבת אם יאמרו גדול על יום הכפורים הוא קצת כזילזול בכבוד השבת ולכן נראה דאהניא שיטתיה דסבא קדישא שלא להוסיף על מה שתארו הקדמונים וראיתי ביפה ללב ח"ג בנימוקיו לא"ח (שבראש הספר) בסי' תרכ"א אות ב' הן לו הובא שם דברי הרב מוהרי"ץ פיגו"ן יצ"ו שהאריך בענין זה הוא הצד צדדים לכאן ולכאן והלכה זו העלה דבחל יום הכיפורים בחול אין להוסיף תואר גדול וכשחל בשבת נכון להוסיף ולומר יום אדיר וגדול וכו' ואחריו ארי עלה הרה"ג מוהר"ר רנ"י די שיגורה יצ"ו שר המסכים לדעת הרה"ג המחבר יצ"ו שיש לומר ביום הכיפורים אדיר וגדול לא שנא חל בשבת לא שנא חל בחול ודעתי העניה כמו שכתבתי למעלה שלא להוסיף על הנוסח שבידינו מטעם הנ"ל והבוחר יבחר:

כג) חולה שיש בו סכנה וצריך לשחוט לו וראה השוחט שהסכין הוא פגום נשאל הגאון בספר כנף רננה בסי' ס"ב אם מותר להשחיז את הסכין להעמידו יפה ובתשובתו הביא מה