שדי חמד אסיפת דינים יום הכיפורים צה

גזלה והחזרת רבית שכתב הרב מוהרד"א עצמו שם (והם דברי תשובת הר"י בן פאלאט) שאין מברכים עליהן משום שהם מצוה הבאה בעבירה ורצה לחלק בין עבירה שהיא במזיד כגזלה ורבית לחטאות שהן באות על השוגג ולא חשיבי מצוה הבאה בעבירה והוקשה לו דהא איכא ארבע אשמות שבאות גם על המזיד וסתמא קאמר שהיו מברכים על הקרבנות ואף שיש לחלק דשאני גזל שאם היה צריך לברך היה צריך להזכיר בברכה את העבירה אשר קדשנו וכו' להשיב את הגזלה להחזיר הרבית אבל במעשה חטאת אין צריך להזכיר גוף העבירה מכל מקום הרי ידוע שהכהן העובד היה צריך שיכוין בעבודתו לשם זבח ולשם בעליו והשוחט חטאת ואשם היה צריך שתהיה מחשבתו לשם אותו חטא שחטא ושבא עליו כמו שכתב הרמב"ם בסוף פרק קמא ממעשה הקרבנות וכין שכן מאי שנא מהשבת גזלה וכי תימא דשאני השבת גזלה שהברכה צריך לברכה הגוזל עצמו לכן אי אפשר לו לברך דהוי מצוה הבאה בעבירה אבל החטאות ואשמות שמקריבם הכהן והוא לא חטא ועושה מצות השם להקריבם שפיר מצי לברך אכתי קשה מה נענה לסמיכה שהיו הבעלים סומכים ולדידיה באה בעבירה היא וכשהיו מברכים היו צריכים להזכיר את העון וסיים ולבי נוטה שלא היו מברכים על חטאות ואשמות אלא דאין לי ראיה חותכת להחליט כן ובפרט באשם תלוי וכו' אלו תורף דב"ק ולפי זה אין לנו בירור על חטאות של סדר עבודת יום הכיפורים אם היו מברכים או לא אלא דלדעתי הקצרה מסתמיות דברי הרד"א נראה דגם על חטאות ואשמות היו מברכים ואף שהיו מכוונים על אותו החטא מכל מקום כיון שלא היו צריכים להזכיר בפה את מעשה החטא (כמו בהשבת גזלה שצריך לברך שציונו להשיב את הגזלה) והיה די שיאמרו בברכתם שציונו לעשות מעשה חטאת וכיוצא והוא בא לתקן מה שעיוות אין קפידא א בזה משום מצוה הבאה בעבירה:

ועל כל פנים בשאר מעשה הקרבנות נראה ודאי שהיה מברך הכהן גדול ביום הכיפורים כדרך שהיה מברך בשאר ימים ויפה העיר הכותב על הרב בית דוד כנז"ל והרב יפה ללב יצ"ו בחלק ג' בקונטריס אחרון על חלק א"ח שבראש ספרו הנ"ל כתב בסי' תרכ"א דף י"ט ע"ג ליישב חקירת הרב בית דוד על פי מה שכתב הרב אביר יעקב לחלק בין השבת גזלה (שאין מברכים) לעריפת עגלה (דמברכין) דהשבת גזלה משום שצריך להזכיר בברכה את העון אשר חטא לומר וציונו להשיב הגזלה לכן אין לברך אבל בעגלה ערופה אין צריך להזכיר החטא בהברכה וכו' וסיים ולפי זה יצא לנו דאין לברך בסדר עבודה כיון שהיום על כל קרבן בא זכרון מזכרת עון כדתנן בא לו אצל פרו וכו' ומתודה עויתי וכו' כפר נא לעונות וכו' ועוד תנן בא לו אצל פרו שניה וכו' ומתודה וכו' כפר נא וכו' וכן בפרק ו' משנה ב' בא לו אצל שעיר המשתלח וכו' ומתודה וכו' אלו תורף דב"ק ולי הדל אין נראה לומר שלא היה הכהן גדול מברך כלל על סדר עבודת יום הכיפורים והשם הטוב יזכנו לראות בנין בית הבחירה וכהנים בעבודתם ודבר מי יקום והיו הדברים האלה משום דרוש וקבל שכר:

וכתב עוד ביפה ללב שם בטעם שלא תקנו לברך בתחילה קודם סדר העבודה על פי מה שכתב הרב באר עשק סי' ק"ג דאחד מהתנאים הצריכים כדי לברך קודם המצוה הוא שתהא המצוה נגמרת וכל סדר היום בעבודת יום הכיפורים כחדא מצוה הוא וידוע שהכהן הגדול היה בספק סכנה בכניסתו אל בית קדש הקדשים והיה מתפלל תפלה קצרה שלא להבעית את ישראל שלא יאמרו שמת שם וכו' וכו' ומשום חששא זו שמא ימות על היותו נכנס למקום סכנה כמו שהיו אומרים לו ראה שאתה נכנס למקום אש להבת שלהבת ושמא לא יגמור כל סדר העבודה כולה לכן לא תקנו לו שיברך בתחלה שמא לא יגמור כל סדר העבודה ונמצאת ברכתו לבטלה ולי ההדיוט יש לפקפק במה שכתב שכל סדר העבודה כחדא מצוה חשיבא (ואין, צריך לברך אלא ברכה אחת וכיון שאפשר שלא יבא לידי השלמה אינו מברך) שהרי מדברי הרד"א משמע שאף על קרבן אחד היה מברך על הזריקה בפני עצמה וכן על שאר עבודותיו ולא אמרינן שכל עבודות קרבן אחד חשובות מצוה אחת וכל שכן שלא נאמר שכל העבודות הנעשות בכמה קרבנות ביום הכיפורים חשובות כאחד ועוד לו יהי כן הרי מצינו כיוצא לזה שחששו הקדמונים לענין אמירת עננו ביום התענית שלא לאומרו בתפלת שחרית שמא יאחזנו בולמוס ולא יוכל להתענות ובכל זאת אמור רבנן דבתפלת המנחה יאמר עננו כמו שכתבו הפוסקים בסי' תקס"ה סעיף ג' ואם כן הכא נמי דהחשש הוא שמא ימות בהיכל הרי יכול לברך תכף בצאתו בשלום מן הקדש על העבודות שיש לו עוד לעשות אחר ההקטרה או על כל פנים סמוך לגמר עבודת היום (קודם הקרבת תמיד של בין הערבים) ואף דבעינן ברכת המצות עובר לעשייתן מכל מקום כשאי אפשר לברך עובר ממש יכול לברך בעודו עוסק במצוה קודם שגמר אותה:

יט) אם יש לברך ביום כיפור ברכת שעשה לי כל צרכי (שהיא על נעילת סנדל שאסורה ביום הכיפורים) וכן ברכת נטילת ידים וברכת המעביר חבלי שינה (שהן על נטילת הידים ורחיצת הפנים שאסורות בו ביום) רשמתי בקונטריס פאת השדי בחלק אסיפת דינים במערכת בין המצרים סי' ב' אות ט':

כ) בנוסח על חטא שאומרים על חטא שחטאנו לפניך באונס קשה לכאורה אונס רחמנא פטריה ולנערה לא תעשה דבר ואינו בגדר חטא כלל והמפרש מחזור רומאניא פירש שהכונה שאנסוהו עכו"ם לעבור על אחת מכל מצות האמורות בתורה ואם לאו יהרגוהו והן מאותן שיעבור ואל יהרג וכן פירש הרד"א והקשה עליהם הרב בית דוד בסי' תל"ז ד' קי"ד ע"ב דלמה יתודה הרי יפה עשה כדין יעבור ואל יהרג ואדרבא אם היה נהרג היה מתחייב בנפשו ואף לדעת הסוברים דרשאי להחמיר על עצמו והוא משובח מכל מקום אין נראה להתודות על כך לכן פירש דקאי על עבירות שדינם ליהרג ולא לעבור וכתב הר"ן שאם עבר ולא נהרג פטור ומכל מקום ביטל מצות ונקדשתי ועל זה מתודה אי נמי בשאר מצות קאמר ובאונס ממון וכיוצא שמן הדין לקבל העונש ולא לעבור:

ומה שאומרים על חטא שחטאנו לפניך בוידוי פה פירש המפרש מחזור רומאנייא דהיינו שהתודה ופירסם חטאו ואמרינן חציף עלי מאן דמפרש חטאיה והקשה הרב בית דוד שם דלא מצינו שזה נקרא חוטא כדי שיתודה אלא איסור בעלמא הוא דאיכא כדכתיב אשרי נשוי פשע כסוי חטאה והא קיימא לן בסי' תר"ז אם רצה לפרט החטא הרשות בידו לכן פירש שהודה בדבר שאסור להודות כגון בדבר של שקר או בשמץ מינות כההיא דנאמן עלי הדיין עכ"ל ויפה השיב על דבריו הרב טהרת המים במערכת החי"ת אות ל"א דבחטא שאינו מפורסם בדברים שבינו לבין המקום ברוך הוא יש איסור לפרסם ויש צד חילול השם ח"ו וכן מבואר בכל הפוסקים ואם כן יפה פירש המפרש הנ"ל שחטאנו בוידוי פה שהתודה על חטא שבינו למקום ולא היה מפורסם:

כא) על מה שנוהגים ביום הכיפורים וכן בשאר ימים טובים לומר בשעת הוצאת הספר תורה שלשה פעמים י"ג מדות ושלשה פעמים פסוק ואני תפלתי ערער הרב השואל (מוהר"ר יוסף איזאקזאן) בשו"ת בנין ציון ח"א סי' ל"ו מדאמרינן האומר שמע שמע הרי זה מגונה ולפירש"י האומר פסוק שלם וכופלו משתקין אותו ועל כל פנים לדברי הכל האומר פסוק וכופלו מגונה מיהא הוא ומה שכופלין פסוקים (אודך כי עניתני וכיוצא) בהלל כתב רש"י בסוכה ד' ל"ח הטעם משום שכל ההלל כפול ורשב"ם בפסחים דף קי"ט ע"ב כתב הטעם משום שאמרוהו ישי ודוד ושמואל וטעמים אלו אין שייכים לאמירת י"ג מדות ופסוק ואני תפלתי וניחא ליה להרב השואל לומר דרק באמירת שמע שמע ומודים מודים דמיחזי כשתי רשויות הוא דמשתקין אותו או הוי מגונה אבל לכפול שאר פסוקים שרי הגאון המחבר הביא מה שכתב רבינו יונה על מה שכופלין בסליחות פסוק שמע ישראל שכיון שמנהג אבותיהם בידיהם מכמה שנים כשאומרים אותו כל הקהל מוכחא מילתא שאין כונתם לשתי רשויות ומרן הבית יוסף הוקשה לו על זה בסי' ס"א מהירושלמי שהביא רבינו הטור שם אהא דהאומר שמע שמע וכו' דוקא בצבור אבל ביחיד שרי וזה היפך דברי רבינו יונה וכל שאומרים אותו כל הקהל ביחד איכא למיחש טפי ושמא יש