שדי חמד אסיפת דינים יום הכיפורים צג

אבל לשיטת הגאון שער המלך שמתבאר דלא שאני ליה בין שוגג למזיד וגם במזיד סבירא ליה דשייך חילוק מלאכות שאם לא כן היכי מוכיח ממתניתין דמכות יש חורש תלם אחד וכו' דאין חילוק מלאכות ביום הכיפורים מדלא קתני יום הכיפורים והוו תשע מלקיות וכו' הא מלקיות במזיד הוא דהוו אלא ודאי דמשמע ליה דחילוק מלאכות שייך גם על המזיד ולמלקות ואי הכי קשה היכי נקיט הירושלמי בסתם דאין חילוק מלאכות ביום הכיפורים הא ממתניתין דמגילה שמעינן דסתמא דמתניתין נקיט דיש חילוק מלאכות ביום הכיפורים מדקתני אין בין שבת ליום הכיפורים וכו' הא לענין חילוק מלאכות זה וזה שוים דנקיט כר' יוסי דיליף מחיובי חטאות ולדידיה הוא הדין ביום הכיפורים דאית ביה חיוב חטאת ואין לומר דהירושלמי נקיט כאידך סתם מתניתין דקתני יש חורש תלם אחד וכו' ויום טוב ומדלא תני ויום הכיפורים וליהוו תשע מוכח דגם ביום הכיפורים אין חילוק מלאכות כדאמר מר הרב שער המלך בראשית דבריו דמלבד דקשה להמציא פלוגתא בין תרי סתמי וגם קשה על הירושלמי מאי חזית דסמיך אהך סתמא ולא אסתמא דאין בין שבת וכו' ותו דעד כאן לא אמר הרב שער המלך הכי אלא מקמי דנחית למימר דהא מילתא בפלוגתא מיתניא בין ר' נתן ור' יוסי אבל לבתר דנחית להאי סברא הא קאמר דהא דלא תני מתניתין דמכות יום הכיפורים הוא משום דלא מיירי בפלוגתא ואי הכי אין לנו תו הוכחה לענין הלכה מהא דלא תני יום הכיפורים במקום יום טוב ואם כן כיון דמוכח מאידך סתמא (דאין בין שבת ליום הכיפורים) דלענין חילוק מלאכה זה וזה שוים היכי פסיק ותני בירושלמי דאין חילוק מלאכות ביום הכיפורים באופן דלדידי חזי דמדברי הירושלמי הנ"ל קשה על הרב שער המלך ומה שכתב הרב טעם המלך שצדקו הדברים וכו' שכן מפורש בירושלמי ועל שניהם (שער המלך וטורי אבן) הוא אומר כן לדעתי הקצרה דבריו נפלאו ממני:

ומרן מוהריט"א בספרו שמחת יום טוב סי' פ"ח נסתפק גם כן בדין זה אם יש חילוק מלאכות ביום הכיפורים כשבת והביא מה שכתב הרמ"ע מפאנו בפשיטות דאין חילוק מלאכות ביום הכיפורים ותמה עליו מדתנן אין בין שבת וכו' דמשמע דלענין חילוק מלאכות זה וזה שוים וליכא למימר דאין בין לאו דוקא כדכתבו התוספות בשאר דוכתי דהא דייקינן מינה דהאי אין בין וכו' הא לענין תשלומין זה וזה שוים אלמא דהאי אין בין דוקא הוא שוב מצא בירושלמי דשבועות פרק ג' הלכה ד' דאתמר בהדיא דאין חילוק מלאכות ביום הכיפורים וכדברי הרמ"ע אלו תורף דב"ק ולא כתב ליישב מה שהוכיח בהיפך ממתניתין דאין בין שבת וכו' וכבר כתבתי דברי הגאון טורי אבן דאין הכרח ממתני' משום דמיירי במזיד וכו' ואולי גם דעתו היא כן אף שלא ביאר ועל כל פנים הדין אמת כדברי הרמ"ע מאחר שמפורש כן בירושלמי והגאון ישועות יעקב בהלכות תחומין סי' ת"ד אות ב' קרוב לסופה לא ראה מה שכתב הרמ"ע שהביא הגאון שער המלך והוא נתעורר בספק זה אם יום הכיפורים שוה לשבת או דינו כיום טוב וכתב שבמקום אחר פלפל בזה והסכים דהדבר תלוי בזה דלרב נתן דיליף חילוק מלאכה בשבת מקרא דלא תבערו אש ביום השבת ומניה ממעט דדוקא בשבת ולא ביום הכיפורים ולמאן דיליף חילוק מלאכה מאחת שהיא הנה הוא הדין ביום הכיפורים ושהביא ראיה דלדידן נקטינן דיש חילוק מלאכה ביום הכיפורים אבל רב נתן סבירא ליה דאין חילוק מלאכה ביום הכיפורים אלו תורף דברי קדשו והרב נחמד למראה בח"ב בריש פרק כלל גדול (סוף דף י"ט בגוף הספר נרשם בהדף ט"ו והוא טעות כי הוא דף י"ט) הביא מה שהוכיח הרב שער המלך ממתניתין דיש חורש וכו' דביום הכיפורים אין חילוק מלאכות ודינו כיום טוב כנז"ל ודחה דבריו דמאי דלא תני יום הכיפורים הוא משום שעיקר זדונו בכרת כדדחי בגמרא אמאי דהוה בעי למימר דמתניתין דשזה זדונו בידי אדם וזה זדונו בכרת אתיא כר' יצחק דאמר מלקות בחייבי כריתות ליכא דאי כרבנן אידי ואידי בידי אדם הוא ודחינן ואפילו תימא רבנן זה עיקר זדונו בידי אדם וזה עיקר זדונו בכרת והכי נמי לא מצי תנא למיתני יום הכיפורים בהדי הנך דכולהו עיקר חיובן מלקות ואילו יום הכיפורים עיקר חיובו כרת הוא אלא דאם התרו למלקות לוקה ולעולם אימא דיש חילוק מלאכות ביום הכיפורים אלו תורף דב"ק ואין דבריו נוחים לדעתי הקצרה במה שכתב דלא הוי מצי למיתני יום הכיפורים משום דלא דמי להנך וכו' דאמאי לא הרי כל כונת התנא היא לאשמעינן דמשכחת בחרישה אחת דחייב כמה מלקיות ומנה מספר שמנה ומאי נפקא ליה לתנא אם כל המלקיות הן מעיקרן או שעיקרן כרת סוף סוף הא משכחת בחרישה אחת כמה מלקיות ואם היה הדין דיש חילוק מלאכות ביום הכיפורים לא הוה מישתמיט מלמיתני דמשכחת תשע מלקיות כשהוא ביום הכיפורים ואינו דומה למאי דדחי בש"ס זה עיקר זדונו וכו' דכלפי מאי דהוה בעינן למימר דמתניתין לא אתי כרבנן דרבי יצחק שפיר דחינן דמתניתין אתיא ככולי עלמא ומפרשינן לרבי יצחק כפשטה ולרבנן זה עיקר זדונו וכו' אבל למנין מלקיות אפשר היה לתנא למיתני יום הכיפורים אם היה הדין דיש חילוק מלאכות ביום הכיפורים ולישכח תשע מלקיות:

אמנם מה שנראה לדחות הוכחה זו הוא על פי מדותיו של הגאון שער המלך עצמו והוא דכיון דפלוגתא היא ור' יצחק סבירא ליה דאין מלקות בחייבי כריתות אם כן יש לומר דמשום הכי לא תני יום הכיפורים משום דבפלוגתא לא מיירי כי היכי דאמר מר דבפלוגתא דר' נתן ור' יוסי לא מיירי והכי נמי יש לומר דאף דלמאי דקיימא לן כרבנן דיש מלקות בחייבי כריתות משכרת לה ביום הכיפורים דהוו תשע בפלוגתא לא מיירי שוב ראיתי שם בנחמד למראה לקמיה בדף כ' ע"ב (ד"ה ולע"ד) שכתב לדחות כן וזה נכון וראיתי מה שכתב עוד שם (בד"ה ומעתה) ויש לעמוד על דבריו הן במה שכתב דכיון דאין חילוק מלאכות ביום הכיפורים אם חרש וזרע וחזר וחרש אינו חייב על חרישה שניה והן במה שכתב דלפי מה שכתב מרן הבית יוסף בסי' תרי"א דכיון דמסיק הש"ס הא דרפרם ברותא היא אידחיא הא דרפרם מהלכה לגמרי וכן כתבו התוספות וכו' אם כן הדין נותן דיש חילוק מלאכות ביום הכיפורים כשבת עי"ש ואין להאריך והמעיין בדב"ק ישר יחזה מה שיש לעמוד על דבריו:

והגאון מוהר"ם תאומים (מחבר ספר דבר משה) בספרו אוריין תליתאי בסי' ע"ח כתב שהגאון ישועות יעקב נסתפק בזה ולא מצא הכרע לדבר (אמר המחבר כבר הבאתי למעלה בד"ה ומרן מוהריט"א תורף דב"ק ומה שהסכים לדינא) ומילתא דמיבעיא ליה פשיטא לי כי מצאתי הדבר מבואר בירושלמי פרק ג' דשבועות הלכה ד' וכו' (הביא דברי הירושלמי ומה שפירש הגאון פני משה וסיים) הרי מפורש דיום הכיפורים כיום טוב דאין בו חילוק מלאכות וציין לעיין בספר ברוך טעם בשער הכו"ל דין ד' ואינו מצוי אצלי וכיונה דעתו לדעת הקדוש הרמ"ע שסובר כן כנז"ל וחידוש הוא שלא ראה דברי הגאון שער המלך ואולי לא היה נמצא בידו והשגתי עתה חלק ב' מן ספר ארחות חיים החדש וראיתי בריש סי' תרי"א שכתב בשם שו"ת זכרון יצחק סי' פ' שמר אביו הגאון בעל ספר משנת חכמים הוכיח דאין חילוק מלאכות ליום הכפורים (ולא הודיענו הוכחתו) ושוב הביא הרב המחבר יצ"ו שבישועות יעקב נסתפק וכו' ושבאוריין תליתאי (הנ"ל) מצא מפורש בירושלמי וכו' וגם ציין לספר ברוך טעם הנ"ל ותמיה לי שלא ראה דברי השער המלך אף גם על מה שכתב דהישועות יעקב לא מצא הכרע לדין זה ואילו ממה שכתבתי למעלה בשמו מתבאר ק שמצא הכרע והסכים וכו' כנז"ל:

ולענין מוקצה למאן דאמר דבשבת דחמיר לאינשי שרי וביום טוב אסור דקיל להו ואתי לזלזולי נסתפק הגאון פרי מגדים בספר ראש יוסף בחידושיו למגילה ד' ז' יום הכיפורים למי דומה אם לשבת או ליום טוב כיון דלית ביה סקילה והביא דבריו ידידי הגאון טוב ש"מ אבד"ק ברעזאן יצ"ו בספר ארחות חיים החדש בסי' תרי"א ס"ק ד' וכתב על דבריו דנראה דדומה לשבת וראיה מדברי התוספות בחולין ד' ק"א ד"ה הזיד בשבת ושגג ביום הכפורים פטור שכתבו דאף דשבת בסקילה מה שאין כן יום הכפורים אפילו הכי אם היה יודע שהוא יום הכפורים הוה שב מידיעתו דיום הכפורים חמיר ליה דהוא יום סליחה וכפרה וכן