שדי חמד אסיפת דינים יום הכיפורים צב

ואם מעביר ארבע אמות ברשות הרבים וכן זורק ביום הכיפורים חייב כמו בשבת הנה בשו"ת חסד לאברהם תאומים במהדורא תניינא סי' ס"ד כתב בשם הגאון השואל דכנראה תליא בפלוגתא דקמאי בפירוש מה שאמרו בשבת דף צ"ו ע"ב מעביר ארבע אמות ברשות הרבים הלכתא גמירי לה דיש מפרשים שהוא הלכה למשה מסיני לחייב בשבת ולדידהו אין דנין מהלכה לחיוב ביום הכיפורים ולהיש מפרשים דגמירי לה היינו שכן מקובל אצלם שהעברה תולדה דהוצאה היא גם ביום כיפור ויום טוב חייב בזה משום מלאכה וכתב הגאון המחבר דאם נאמר דמותר מן התורה יש לומר שגם איסור דרבנן אין בו שלא מצינו בשום מקום שגזרו חכמים על זה ובדוכתי טובא בש"ס מוכח דאיסורא מיהא איכא א) אמרינן בשבת דף קי"ד יום הכיפורים שחל בשבת לא היו תוקעים וכו' ועל כרחין דארבע אמות ברשות הרבים אסור ביום כיפור דאי שרי לגמרי ליתקעו כי היכי דלידעו דבשבת אסור לטלטל ארבע אמות ברשות הרבים מה שהיה מותר ביום הכיפורים ב) ביומא דף ע"ח דשרי לעבור במים ביום הכיפור ואמרינן תינח ביום כיפור דליכא מנעל שבת דאיכא מנעל מאי והיינו אי שרי לעבור במים ולא חיישינן דאתי לאתויי ד' אמות ברשות הרבים מבואר דאילו היה ביום כיפור מנעל היה אסור לעבור במים דילמא אתי לאתויי וכו' אלמא דאסור וכו' (כתב לבאר שאין ממקומות אלו הכרח לומר דאסור מדאורייתא רק דעל כל פנים מדרבנן מיהא מוכח מהם דאסור וסיים) ואחרי כל האמור הרבה סוגיאות מבוארות דמעביר ארבע אמות ברשות הרבים ביום הכיפורים ויום טוב אסור אלא שיש לדחוק ולפרשם אסור מדברי סופרים והוא דבר זר לומר כן מאחר שלא מצאנו בשום מקום בתלמוד שגזרו חז"ל ואסרו העברה ארבע אמות ברשות הרבים ביום כיפור ויום טוב שוב כתב להוכיח ולהכריח דלכולי עלמא אף להמפרשים דמעביר וזורק הוא הלכה למשה מסיני חייב המעביר והזורק ארבע אמות ביום הכיפורים וביום טוב כמו בשבת אלו תורף דב"ק:

יב) בבואי פה (קראסוב) ראיתי שהיו נוהגים לצוות לגוי להדליק נרות ביום הכיפורים בשעת הנעילה כדי לקרות לאורן ובס"ד ביטלתי המנהג הזה וכן היו נוהגים להדליק על ידי גוי בשבת כשחל יום טוב במוצאי שבת וביטלתיו בעה"י עיין בברכי יוסף ומחזיק ברכה סי' תקי"ד והביא שו"ת נודע ביהודה ח"א סי' ל"ג וכן ראיתי בשו"ת חתם סופר ח"ו סי' פ"ו (ד"ה ונבהלתי) שכתב דהגאונים בעל ההפלאה ומר רבו אסרו בכח שלא להדליק שום נר ביום כיפור בנעילה וכן אנו נוהגים אחריהם וביאר שם דכשחל יום כיפור בחול היה אפשר לצדד להקל יותר מאם חל בשבת וסיים דאפילו חל בחול אין להתיר עיין שם באורך ועיין עוד בספר זכרנו לחיים ח"ב דף י"ט ע"א והגאון כתב סופר בסו' קט"ז כתב דיש לצדד ללמד זכות על הנוהגים כן ביום כיפור שחל בחול אבל ביום כיפור שחל בשבת אין להנוהגים היתר על מי להשען ויש למחות בידם כל האפשר עי"ש ועיניך תחזינה שלא זכר תשובת הגאון מר אביו חתם סופר הנ"ל שכתב דהגאונים אסרו בכח וכו' וכן אנו נוהגים וכו' כנז"ל ואם כן פשיטא ודאי דהכי נקטינן לאסור איסר ובספר מטה אפרים סי' תקצ"ט ס"ד (לענין יום טוב שחל במוצאי שבת) כתב דאם יש עכומ"ז יצוה להעכומ"ז להדליק קצת נרות להאיר להקהל ויתפלל השמש עם הצבור ואחר כך ידליק כל הנרות של בית הכנסת לצורך יום טוב עכ"ל ובודאי לא אמר הרב לעשות כן אלא ביום טוב שאפשר להדליק על ידי עכומ"ז אחר שחשיכה שהצבור לא יתפללו אלא אחר שחשיכה אבל ביום הכיפורים דצריך להדליק מבעוד יום כדי לקרות סדר הנעילה ודאי דאין שום היתר כנז"ל (וקצת תימה שלא כתב בסי' תרכ"ג שום דבר מזה לענין סדר הנעילה דמילתא דשכיח הוא שיצטרכו לנרות והיה לו לבאר מה יעשה ישראל בזה):

וכל זה היינו כשכבר התפללו הצבור בלחש ובשביל השליח צבור אין שום צורך להדליק דדי לו בנרות הדולקים לפניו בכי הא יש למחות שלא להניח לצוות להדליק לצורך הצבור כדי לומר פיוטים עם הש"ץ דמי בקש מידם לומר פיוטים באיסור אך אם היום מעונן מאד וקודם שהתפללו הצבור נעילה גבר החשך מאד עד שאי אפשר להם להתפלל ומצוים לעכומ"ז להדליק יש להניחם בזה כמו שכתב בשו"ת נודע ביהודה הנ"ל גם מבואר שם דלטלטל ממקום למקום נרות הדלוקים מערב יום כיפור שרי:

וכתב הרב קנין פירות במערכת יום הכיפורים אות צ"ט (וכנראה הם דברי הרב שני לוחות הברית שהזכיר שם באות ע"ד) נרות יום הכיפורים שכבו פשיטא שלא יאמר לכותי שידליקם ולא כמו שעושים רבים מעמי הארץ ואפילו לרמז לעכומ"ז להדליק אסור ומצוה עושה כשיניחם כך ובמוצאי יום הכיפורים ידליקם:

יג) אם יש חילוק מלאכות ביום הכיפורים כמו בשבת או אין בו חילוק מלאכות שיום הכיפורים בזה שוה ליום טוב נסתפק בזה הגאון שער המלך בראשון מהלכות שמיטה ויובל וכתב להוכיח דיום הכיפורים דינו כיום טוב מדאמרינן בשלישי דמכות דף כ"א ע"ב דמאי דלא תני תנא יש חורש וחייב משום תשעה לאוין דהיינו דחייב משום זורע גם כן הוא משום דאין חילוק מלאכות ביום טוב ואם איתא דיש חילוק מלאכות ביום הכיפורים ליתני יש חורש וכו' ויום הכיפורים (במקום יום טוב) והוי תשע שוב כתב דנראה שזה תלוי במחלוקת ר' יוסי ור' נתן בהבערה ללאו יצאתה או לחלק דלמאן דאמר לחלק יש לומר דרק בשבת גילתה תורה חילוק מלאכות דחמיר דזדונו בסקילה ולמאן דאמר ללאו יצאתה אבל לחלק ילפינן מדכתיב ועשה אחת מהנה כדאיתא בפרק כלל גדול דף ע' יש לומר כיון דמקרא דכתיב בדין חטאות הוא דילפינן הכי הרי יום הכיפורים נמי דחייב חטאת יש בו חילוק חטאות ומתניתין דלא תני יום הכיפורים איכא למימר בפלוגתא לא מיירי ושלא כדברי הגאון רמ"ע מפאנו בסי' קכ"ג דפשיטא ליה דאין חילוק מלאכות ביום הכיפורים אלא הדבר שנוי במחלוקת אלו תורף דב"ק וכתב על זה הרב טעם המלך וז"ל הנה גם הרב טורי אבן במגילה דף ז' ע"ב עמד בזה ורצה להביא ראיה מדתנן אין בין יום הכיפורים לשבת אלא וכו' ואי אין חילוק מלאכות ליום הכיפורים הא טובא איכא בינייהו והעלה גם הוא דיש לומר מתניתין ר' יוסי היא דיליף חילוק מלאכות מאחת מהנה ואין חילוק בין שבת ליום הכיפורים וצדקו דבריהם וכן מפורש בירושלמי פרק שלישי דשבועות הלכה ד') אמתניתין שבועה שלא אוכל ואכל אוכלין שאין ראוין וכו' הדא אמרה אין אבות מלאכות ביום הכיפורים והכי פירושו וכו' שאין חיוב ביום הכיפורים על מלאכות הרבה בהעלם אחד דאין חילוק מלאכות ליום הכיפורים ועי"ש להרב פני משה אלו תורף דב"ק ולפום ריהטא איני מבין כונתו שנראה שהוא בא להביא ראיה להגאונים שער המלך וטורי אבן דלר' יוסי שוה יום הכיפורים לשבת לענין חילוק מלאכות מדברי הירושלמי והוא לפי הנראה עזר כנגדו שהרי הירושלמי סתמא נקיט בפשיטות דאין חילוק מלאכות ביום הכיפורים ומשמע דלדברי הכל קאמר הכי בין לרבי נתן ובין לר' יוסי והוא כנגד היסוד של הרב שער המלך דתלי האי דינא בפלוגתא ועל הירושלמי קשה מדתנן אין בין יום הכיפורים לשבת והא איכא חילוק מלאכות:

והנה אמת דלפי מה שפירש הגאון טורי אבן לא קשיא מידי על הירושלמי מהא דאין בין שבת ליום הכיפורים והוא שבתחלה כתב (על מה שאמרו בגמרא בהאי אין בין וכו' הא לענין תשלומין זה וזה שוים) דהוא הדין דהוה מצי למימר הא לחילוק מלאכות זה וזה שוים ומתניתין ר' יוסי היא דיליף חילוק מלאכות מאחת מהנה דאילו לר' נתן דיליף מהבערה דלחלק יצאה יש לומר דדוקא בשבת גלי קרא ולא ליום הכיפורים וכו' והדר קשיתיה אמאי לא דייק בגמרא הא לענין חילוק מלאכות זה וזה שוים ור' יוסי היא ולא ר' נתן כדדייק לענין תשלומין ותירץ דמתניתין דאין בין וכו' במזיד מיירי כדקתני שזה זדונו בידי אדם וכו' אבל בחילוק מלאכות דבשוגג לא מיירי עכ"ל דמתבאר דפשיטא ליה דחילוק מלאכות לא נאמר אלא על השוגג ולקרבן אבל לא על המזיד ולחיוב מלקות ומשום הכי מתניתין אתיא ככולי עלמא כיון דאיירי במזיד דלא שייך ביה חילוק מלאכות והירושלמי דקאמר דאין חילוק מלאכות ליום הכיפורים יש לומר דנקיט כר' נתן דיליף חילוק מלאכות מהבערה ודוקא בשבת גלי קרא ולא ביום הכיפורים