שדי חמד אסיפת דינים יום הכיפורים פט

התדיר בבעיא דתדיר ומקודש דדחי מצוי קאמרת ופירש רש"י שאין תדירתו חובה וכו' מכל מקום גם מזמור הנ"ל אינו חובה רק מנהג בעלמא כדאיתא בסי' רס"ב והוי מצוי וגם ברכת זמן בשאר דברים הוי מצוי ויש להקדים הזמן דהוא נקרא מקודש נגד המזמור שהוא מנהג בעלמא ואף אם היה המזמור שיר תדיר הא קיימא לן דתדיר ומקודש איזה שירצה יקדים כמו שכתב הרמב"ם משום דבעיין לא איפשיטא וכיון דזמן מיקרי חובת היום דהוא מדינא מה שאין כן המזמור הנ"ל דהוא מנהג בעלמא יש קפידא להקדים חובת היום דהיינו זמן ואחר כך המזמור אלו תורף דברי הגאון בשו"ת מוהר"ם מרוטונבורק האחרונים סי' ח"י והאריך מאד בענין זה עי"ש ואין כן מנהגינו אלא אומרים מזמור שיר קודם פיוט לך אלי ואחר הפיוט אומרים כל נדרי ושהחיינו ואף דהרב המגיה בשלמי צבור ד' קצ"ג כתב דהנכון להקדים פיוט לך אלי להמזמור עי"ש מכל מקום נתפשט המנהג כנז"ל לפי שכן הוא בהמחזורים שביד העם ולא רציתי לשנות מנהגם ועי"ש בשם השיירי כנסת הגדולה סי' רס"ז שבמקומו לא היו נוהגים לומר מזמור שיר וכו' והוא הנהיג לאומרו קודם הפיוט ובאמת שדברי הגאון מוהרמ"מ הנ"ל נכונים בטעמם וכן ראיתי להגאון מוהרא"ז מרגליות בס' מטה אפרים סי' תרי"ט אות י"ג שפקפק על מנהגינו מטעם אחר וכתב שמנהגם הוא להקדים ברכת זמן למזמור שיר וכן ראיתי להגאון מוהרש"ל אבד"ק יוזיעפוף בספרו ספר החיים בסי' תרי"ט שנשאל על זה והשיב שיש לומר שהחיינו קודם מזמור שיר ליום השבת ופלפל מאד בדין תדיר קודם וביאר שם (בדף מ"ה ע"ה ד"ה והנה) שאף שמקדימין שהחיינו שהוא משום יום הכיפורים להמזמור שהוא משום שבת מכל מקום בתפלה שפיר מקדימין להזכיר של שבת לשל יום הכיפורים וכתב כמה טעמים עי"ש:

ד) לא ידעתי טעם למנהגנו שאין אומרים חצי קדיש קודם תפלת ערבית ליל יום כיפור (כמו שנוהגין בכל ימות השנה בחול ובשבת ויום טוב) רק מתחיל השליח צבור והוא רחום ואומר ברכו ובספר שלמי צבור בד' ש"ך אות יו"ד כתב ואין אומרים קדיש קודם והוא רחום כמו שכתב בשיירי כיון שאין אומרים מזמורים כבשאר לילות אין אומרים קדיש עכ"ל ומלבד דעליה אני דן והיא גופא קשיא למה לא יתקנו לומר מזמור ואחריו קדיש כבכל השנה אף גם קשה לפי מנהגנו שמחזירין הספר תורה להיכל ואומרים מזמור לדוד הבו וכו' ושובה למעונך וכו' אם כן היה נכון לומר אחר זה חצי קדיש כבכל ימות השנה ובספר בתי כנסיות סי' קנ"ג בד' ס"א ע"א הזכיר מנהג הנ"ל וכתב דהיה נראה לו לתקן לומר איזה מזמורים קודם ברכו כדי שביני וביני יצניעו הספר תורה בהיכל קודם אמירת ברכו ובשעת אמירת ברכו איש על מקומו יבא בשלום ולא יתבלבלו ולא יהיו טרודים בזה בעת אמירת ברכו ויכוונו את לבם אך לא מלאו לבו לשנות המנהג ותקן שבעוד שמברכים להמלך ולהקהל ומזכירים נשמות המתים יחזירו הספר תורה וכו' עי"ש שלא כתב שום טעם להמנהג הזה:

אחר שנים רבות השגתי שו"ת הלק"ט וראיתי בח"ב סי' ש"ז שכתב הרב טעם למה שנוהגים שאין אומרים קדיש אחר קריאת התורה בשבת במנחה ומפסיקין ולמה לא יקדשו תיכף אחר הקריאה כמו בשאר הימים וכתב ליישב שכוונו בזה שחצי קדיש יעלה לכאן ולכאן על הקריאה ועל התחלת התפלה שיש לומר קדיש זולת בתפלת שחרית שכדי לסמוך גאולה לתפלה תקנו הקדיש קודם יוצר מה שלא תקנו בערבית שלא היו מתחילין אלא והוא רחום וכו' וברכו ובליל שבת לא היה צורך להתחיל אלא ברכו שהחצי קדיש על התחלת התפלה אומרו אחר השכיבנו ולהיות שכבר נהגו כל זה שכתבתי יהיה לענין דינא בעיר חדשה או אם יתרצו לחזור ולתקן ומר בריה דרב שם כתב וז"ל אמר המני"ח ומטעם זה אין אומרים קדיש ליל יום הכיפורים עיין בא"ח סי' נ"ד בהרב המגיה וז"ל כי לעולם אין אומרים קדיש בלא תהלה שלפניו ולכן לעולם מתחילין ערבית בלא קדיש עי"ש והספרדים נהגו לומר בימות החול איזה פסוקים ולומר קדיש דערבית ובשבת אומרים מזמור שיר ליום השבת ובכל חג וחג אומרים מזמור השייך לחג בראש השנה הרנינו וכו' אבל ביום הכיפורים שאין מזמור קבוע מדבר בו ואין אומרים אלא בקשות וכל נדרי לכן אין אומרים קדיש וכדי שנדע שאין אומרים קדיש אלא על מזמור לכך תקנו שבליל יום הכיפורים לא יאמרו מזמור ולא קדיש כדי שאגב זה יתנו ההמון לב לדעת על מה זה וילמדו כי אין לומר קדיש אלא בתהלה ואם נאמר איזה מזמור כיון שאינו מדבר בעניינו של יום גנאי לאומרו ולא נכון לעשות כן ודוק עכ"ל וכפי הנראה כונת הרב לומר שני טעמים על העדר קדיש בליל יום כיפור א) לפי שאין לנו מזמור מיוחד השייך ליום כיפור ומה שכתב בסוף דבריו ואם נאמר איזה מזמור וכו' נעוץ לתחלתו למה שכתב שאין ליום כיפור מזמור קבוע וכו' טעם ב) כדי להודיע ולפרסם שאין אומרים קדיש בלתי אמירת איזה פסוקים וכו' ובחרו ליל יום כיפור לעשות שינוי זה לפי שהוא זמן קהלה לכל עדת ישראל שכולם באים לבית הכנסת אף אותם שאין רגילים לבא בשאר לילות ולא נתקררה דעתי הקצרה בדברי הרב והשגתי ספר לב חיים ח"ג וראיתי בסי' קל"ה שעמד בענין זה וכתב שהיה רוצה לתקן לומר איזה מזמור ואחריו חצי קדיש ולא מלאו לבו לעשות חדשה בארץ ומצא שכן כתב הרב בתי כנסיות וכו' (הנז"ל) והביא גם שו"ת הלק"ט הנ"ל ועתה בבואי אל הארץ הקדושה ראיתי בבית תפלתי (פה עיהק"ו חברון תוב"ב) שאמרו חצי קדיש וגם והוא רחום וברכו ואמרו לי שכן נוהגים בקהל קדוש בית אל שבעיר קדשנו ירושלים תוב"ב והנאני:

ה) מה שנוהגים לקרות יחידי בליל יום כיפור במחזורים מפני שאימת יום כיפור עליהם כמו שכתב מרן בש"ע סי' ער"ה סעיף ח' משמע מדברי הפוסקים דבין השליח צבור ובין היחידים מותרים דלא כדמשמע מדברי הרא"ם בספר היראים בעמוד זמנים דדוקא לשליח צבור הוא דהותר וגם משמע דדוקא סדר תפלה מותר אבל סדר לימוד משנה או תהלים וכיוצא אסור דאימת יום כיפור שייך באומרו סדר תפלות או סליחות מה שאין כן בשאר לימוד על כן טוב ליזהר מלקרא יחידי אם אפשר והמיקל לא הפסיד שם חדש דף ע"ב ע"ב ואני אומר דהמיקל הפסיד דהוה עובדא בזמנינו שאחד נשאר בבית הכנסת בליל כיפור שחל בשבת כדי לעסוק בתורה כל הלילה והיה רחוק מחבורת האנשים והטה הנר בשוגג ולא אהניא ליה אימת יום כיפור ומכל מקום ללמוד תהלים מותר כבכל ליל שבת כיון שהם שגורים בפיו לא חיישינן שמא יטה כיון דאין צריך לראות בספר אלא ראשי פרקים והשאר יודע בעל פה כמו שכתב מרן חיד"א ביוסף אומץ סי' ד"ן ובמורה באצבע סי' ד"ן אות קמ"ח דלא כדמשמע מהרב שם חדש דגם קריאת תהלים בכלל האיסור בעלמא כן כתב הרב פתח הדביר ח"ג סי' ער"ה אות יו"ד וי"ב:

ו) חולה שאוכל ביום הכיפורים כתב הרב מגן אברהם סימן תרי"ח סק"י דאין לו לקדש משום שאין דעתו מיושבת עליו וכתב הרב קנין פירות במערכה זו אות ב"ן דהרב עיקרי הד"ט סי' כ"ח אות ג' הקשה מדין זה על מה שכתב הרב בית יהודה בח"ב סי' פ"ז דחולה שאוכל בליל תשעה באב דמבדיל קודם וכן כתב הרב כנסת הגדולה וכו' עי"ש וספר עיקרי הד"ט אינו מצוי אצלי וממה שכתבתי בשדי חמד ח"א בחלק אסיפת דינים במערכת בין המצרים סי' ב' אות ה' נראה דהרבנים ברכי יוסף וזכור לאברהם וקמח סלת ומשפט כתוב ולב חיים ושערי תשובה סברי כהכנסת הגדולה ואם כן היה נראה דלדידהו הוא הדין דחולה שאוכל ביום הכיפורים יקדש לפי דברי הרב עיקרי הד"ט דתלי הא בהא אך לי הדל נראה דהרבנים הנ"ל שחייבו לחולה להבדיל בליל תשעה באב ודאי מיירו בחולה שדעתו מיושבת עליו ויוכל להבדיל ודכוותא ביום הכיפורים פטור מקידוש לפי מה שכתב השבולי הלקט שהביא המגן אברהם בטעם שלא לומר קידוש משום דלדידיה משום פיקוח נפש כחול שויוהו רבנן ובחול אין שייך קידוש ולא הזכרה אבל בתשעה באב לענין הבדלה לא שייך טעם זה דאף דלדידיה לא חשיב תשעה באב ומטעם זה אינו אומר בברכת המזון נחם כמו שכתב בשמו בברכי יוסף סי' זקנ"ת מכל מקום מוצאי שבת הוא וכיון שגם לדידיה הוא חול נראה פשוט שזקוק להבדיל כנלע"ד לחלק אחר זמן רב השגתי ספר עיקרי הד"ט וראיתי שכבר כתב לחלק כן והוקשה לו מיום הכיפורים שחל בשבת