שדי חמד אסיפת דינים יום הכיפורים פג

להדליק בכל מקום שהדלקת נר בשבת חובה ובמקומות אלו נהגו להדליק וצריך עיון אם חייבים לברך על הנר ויש מי שאומר שאינו מברך כלל לפי שאינו אלא מנהג בעלמא עכ"ל ומדכתב יש מי שאומר שאינו מברך כלל משמע ליה להרב יצ"ו שכונתו (בתיבת כלל) לומר שאף אם חל בשבת אינו מברך אמנם לי הדל נראה דאחל בחול הוא שנסתפק אם לברך או לא ולא היכא דחל בשבת שהרי כבר כתב שאם חל בשבת חייבים להדליק בכל מקום לפי שהדלקת נר בשבת חובה הרי דהדלקה ביום הכיפורים בחול קרי מנהגא ובשבת קרי חובה אלא ודאי שכונתו היא על היכא דחל בחול שכתב שבמקומותיו נהגו להדליק טל זה הוא שנסתפק אם צריך לברך ועל זה הוא שהביא היש מי שאומר שאין צריך לברך ותיבת כלל לא לרבות חל בשבת אתי אלא לישנא בעלמא הוא דהא קיהיב טעמא לפי שאינו אלא מנהג בעלמא ובחל בשבת מר הוא דאמר דחובה הוא ואי נמי יש לומר דהיש מי שאומר שאין לברך כלל כונתו היא אף כשחל בשבת משום דסבירא ליה דגם אם חל בשבת כיון שיום הכיפורים הוא ואין בו אכילה ושתיה אין בו חיוב הדלקת הנר אלא מנהג בעלמא הוא ואין לברך ומביא דבריו ללמוד מהם דכשחל בחול דאינו אלא מנהג שבזה כולי עלמא מודו שאינו אלא מנהג אין לברך אבל כשחל בשבת דלדעת רבינו הארחות חיים ההדלקה בו היא חובה משום שהוא שבת בזה לא נסתפק כלל ופשוט דלדעתו יש לברך כמו בשאר שבתות השנה כן נראה לדעתי הקצרה בדעת הארחות חיים (ועיין לקמן בד"ה וראיתי להרב ערך השלחן):

וכתב עוד ביפה ללב שגם הרב שלחן גבוה העלה דהעיקר הוא שלא לברך ושכן דעת הרב רוב דגן בדף קנ"ד ע"ב ושכן כתב הרב זכור לאברהם בח"א דף מ"ג ע"ב בשם הרב גור אריה בשם המקובל מוהר"ם ריקאנטי סי' קס"ד (ומבואר שם דאפילו בשבת אין לברך) ועוד הביא שכן דעת הרב הגדול מוהר"ר מרדכי הלוי בכתיבת ידו וסיים ששמע מפי מגידי אמת שכן דעת מר אביו מרן החבי"ף ומה שכתוב בספרו מועד לכל חי סי' ט"ז דף קל"א אות ל"ב דיש לברך על ההדלקה בביתו כמו בשבת הוא טעות המעתיק והספרים שציין (במועד לכל חי והם ערך השלחן והרדב"ז וגור אריה ומחזיק ברכה ושלחן גבוה וזכור לאברהם) יוכיחו על זה שהרי הם כתבו שלא לברך אלו תורף דב"ק:

והנה מריש הוה משמע לי שדעת הרדב"ז נוטה לברך והוא ממה שכתב בחלק חמישי סי' שני אלפים ר"ט בזה הלשון שאלת על מה שכתב הרא"ש שמדלי ק נר ליום הכיפורים במקום שנהגו ומברכים עליו והא קיימא לן אמנהגא לא מברכינן מידי דהוה אערבה שהוא מנהג נביאים כבר קדמך המרדכי וכמה אחרים שאמרו שאין לברך דאיך יאמר וציונו והוא לא נצטוה על זה ונראה לי בטעמו של הרא"ש דמשום שלום הבית קבעוה חובה שהרי בליל שבת אין שם מצוה מפורשת אלא שהוא בכלל כבוד שבת ונצטוינו על כבוד שבת ביום הכיפורים נמי כתיב לכבוד ה' מכובד ואמרינן בגמרא זה יום הכיפורים וכיון שאנו מצווין לכבדו הדלקת הנר בכלל מצות כבוד הוא ומצו לברוכי ולא דמי לערבה שאין לה עיקר מן התורה כלל ואין בין יום הכפורים לשבת אלא שזה בסקילה וזה בכרת הילכך לכבוד נמי שוים הם עכ"ל הרי שישנו בנותן טעם לשבח לדברי הרא"ש וכיון שלא נחלק עליו ולא אמר שאין כן מנהגינו הוה משמע לי שכן דעתו נוטה אמנם אחרי שמרן חיד"א כתב בשמו בתשובה אחרת שפסק שלא לברך בהכרח צריכים אנחנו לומר דלדברי הרא"ש הוא דאמר בההיא דבחלק חמישי וליה לא סבירא ליה:

ויש להרגיש בין על הרב השואל ובין על הרדב"ז שהיה להם להקשות על הרא"ש מדידיה אדידיה דגבי הדלקה כתב לברך אף שהוא מנהג בעלמא ודבריו הם בפרק יום הכיפורים סי' ז"ך ואילו גבי טבילה בערב יום הכיפורים כתב שם בסי' כ"ד דרב סעדיא אמר דבעלותו מלטבול מברך על הטבילה ואין דבריו נראים דאין רמז בתלמוד לטבילה זו ואין לה יסוד ולא מנהג נביאים ולא עדיפא מערבה דאמרינן חביט חביט ולא בריך וכו' וכן הוא בקיצור פסקי הרא"ש בסי' כ"ד שלא לברך ובסי' ז"ך לברך ואי הכי הוה להו להקשות דידיה אדידיה דהא עדיפא מלהקשות דקיימא לן דלא מברכינן אמנהגא דהא דבר זה (שלא לברך אמידי דמנהגא) לאו מר בר רב אשי חתים עלה שלא ראינו ולא שמענו שנזכר דבר זה בתלמוד מפורש שאין לברך על המנהג רק שמההיא דערבה דאמרינן בסוכה דף מ"ד חביט ולא בריך אמר מנהג הוא ילפי לה והרי כמה פוסקים סוברים גבי הדלקה עצמה לברך (ועיין בתוספות פרק היה קורא דף י"ד (ד"ה ומים) שכתבו דמברכים אמנהג) ולא נפלאת היא מה שהרא"ש יסבו"ר ול"ו ידע דמברך ולכן היה להם להחזיק קושיא על פי דבריו שבסי' כ"ד דגלי דעתיה דנקיט דבמידי דמנהגא אין מברכין היפך ממה שכתב גבי הדלקה ועל כל פנים תירוץ הרדב"ז עולה יפה גם על מה שכתב בסי' כ"ד מהטעם שביאר דהדלקה שאני שהיא בכלל כבוד היום והגאון חתם סופר בחלק יו"ד סי' קצ"א עמד (בד"ה והנה הרא"ש) בסתירת דברי הרא"ש הללו וכתב דצריך טעם לחלק ביניהם ולא ראה מי שהתעורר בזה ואני הדל תלמיד תלמידיו הנה הבאתי דברי מי שגדול מרן הרדב"ז שכתב לחלק בטוב טעם ודעת:

וראיתי להרב ערך השלחן בסי' תר"י שעל מה שכתב מרן יש מי שאומר דמברך הביא מה שמרן הפרי חדש פסק כהמרדכי שלא לברך ושמרן חיד"א במחזיק ברכה הביא מתשובת הרדב"ז דאפילו חל יום הכיפורים בשבת אין הדלקה מצוה שהרי אינו אוכל ואינו אלא מנהג ואין מברכין על המנהג וכתב על זה ותימה דנמשך אחר הסמ"ג והרי הרמב"ם והמרדכי סוף יומא והארחות חיים והכל בו בהלכות שבת בשם הר"ד סברי דחייב להדליק כשחל בשבת משום דבירושלמי ר' סימון בשם ריב"ל פסק כן עי"ש וגם בשאר יום הכפורים כתב הרא"ש דמברכין משום שלום הבית ונראה דאזיל לטעמיה דמברכין על הלל דראש חדש אף שהוא מנהג אבל להרמב"ם ורבינו ישעיה והרדב"ז שכתבתי בסי' תכ"ב שאין מברכים על ההלל דראש חדש משום דמנהג הוא הכא נמי דכוותה עכ"ל ותימה הוא מה שמחליט בדעת הרא"ש דמברכים על המנהג ושמפני זה הוא מה שפסק גבי הדלקה ליום הכיפורים לברך ולא זכר שר דברי הרא"ש גבי טבילה בערב יום הכיפורים שאין לברך על המנהג ומה שסובר הרא"ש דמברכים על הלל דראש חדש הנה מגוף דין זה אין סתירה למה שכתב גבי טבילה בערב יום הכיפורים דשאני הלל שיש בו קריאה ושייך ביה לומר וציונו כיון שהוא כקורא בתורה כמו שכתבו התוספות בסוכה דף מ"ד וביאר כונתם הגאון חתם סופר ביו"ד סי' קצ"א הנ"ל שרצונם לומר דשייך על כל פנים וציונו שהרי ציונו ללמוד תורה וגם הלל בכלל ולפי דרכנו למדנו שהרב ערך השלחן הבין בדעת הארחות חיים דכשחל בשבת ההדלקה היא חובה וכיון שכן ודאי שחייב לברך ומה שכתב דצריך עיון אם יש לברך וכו' היינו ודאי לכשחל בחול וכמו שכתבתי אני הדל למעלה בסיעתא דשמיא:

ובספר קנין פירות בסי' ס' דף ק"ד אות ב' כתב וז"ל ועיין למרן הקדוש בסי' תצ"ד ובהלכות שבת סי' רס"ג סעיף ט' שכתב דדוקא ביום הכיפורים שחל בחול הוא דיש מי שאומר שלא לברך אבל כשחל בשבת חייבים הכל להדליק ולברך וכן כתב מור"ם בהלכות יום הכיפורים דמזכיר בברכת הדלקה גם את יום הכיפורים ועיין זכור לאברהם וכו' (העתיק דב"ק וסיים) ועיין להרב שלמי תודה סי' תע"ו דאין לברך כשחל בשבת דכיון דתלי במנהגא אם להדליק או לא אין מברכים אמנהגא וכשחל בשבת אין ההדלקה מצוה שהרי אינו אוכל שיצטרך לאור הנר ואינו מדליק אלא משום יום הכיפורים דתלי במנהגא עכ"ל ועם שמרן לא כתב בסיגנון שכתב בשמו מכל מקום ממה שכתב בסי' רס"ג סעיף ה' וביום הכיפורים בלא שבת יש מי שאומר שלא יברך נראה דכשחל בשבת כולי עלמא מודו דיברך ומה שציין לסימן תצ"ד אולי היא טעות וצריך להיות סי' תר"י ששם כתב יש מי שאומר שמברך על הדלקת נר יום הכיפורים ומה שכתב בשם ספר שלמי תודה ספר זה אינו מצוי אצלי אבל הן הן הדברים שכתב שם למעלה מזה בשם הרדב"ז דפוס אשכנזי עי"ש: