שדי חמד אסיפת דינים יום הכיפורים פב

כדכתב איהו גופיה בסמוך עיין שם עכ"ל ולא ידעתי למה לא הזכיר מה שכתב הרב מגן אברהם בסי' תר"ד בשם הרב שני לוחות הברית גבי מי שנשבע שלא לאכול בשר חוץ מיום טוב אם מותר לאכול בליל ערב יום כיפור דתליא במנהגי המקומות אם מרבין בתחנונים באשמורת אין מחזיקין הלילה ליום טוב וכו' ודעת המגן אברהם נוטה יותר דאינה יום טוב מדנופלין על פניהם במנחה עי"ש שוב ראיתי בבני חיי שם שכתב שיש שאין נופלין על פניהם במנחה והוא טעות כמו שמתבאר מדברי השל"ה ומגן אברהם (הנ"ל) וכו' וזולת זה לא ראיתי שכתב דבר מה שכתב בשמו שבכלל מה שאמרו כל האוכל וכו' הוא גם הלילה ומה שהכריח מההיא דשמא ישחוט בן עוף נראה דאפשר לדחות דלעולם אימא לך דגם בלילה אסור להתענות אלא דסגי ליה במאי דאכיל כל דהו ולא בעינן סעודה רק שלא יהיה מעונה ואף אם יאכל לחם צר ומים לחץ הרי בהכי נפיק מידי עינוי וללחם צר אין שום טירדא אבל משום סעודת היום דבעיא הכנה דרבה ודאי איכא למיחש דמחמת טירדתו יבא לשחוט בן עוף ובדרך זו אפשר לדחות גם הראיה מההיא דנדרים ד' ס"ג ע"ב אף לפירוש הר"ן דלילי הצום דקתני היינו יום כיפור וכן פירש רבינו עובדיא דודאי להרבות בסעודה אינו אלא ביום ולא בלילה ומכל מקום תענית אפשר דאסור גם בלילה וכל שכן למה שנראה מדברי רש"י דבשאר צומות קאמר תנא דמתניתין שהרי כתב עד לילי הצום עד אותה לילה שיצום למחר ואותה לילה מותר לאכול בשר פשט דבריו מורה דמפרש שאוכל בליל הצום ממש לולא כמו שפירש הר"ן דכי קתני לילי הצום לאו דוקא וכו') שכן היה דרכם לאכול בשר בלילה שיחליפו כח לתענית של יום מחר וכן הבין מרן מוהרד"ף בשושנים לדוד שם בכונת דברי רש"י ודייק לה נמי מדהעתיק רש"י לילי צום ולא לילי הצום בה"א הידיעה דלישתמע צום הידוע דהיינו צום כיפור הן אמת שבסוף דבריו הוקשה לו על פירוש רש"י ולא מצא מנוח כי אם להעמיס בדברי רש"י פירוש הר"ן ושאר המפרשים דעל צום כיפור קאמר תנא דמתניתין וסיים שהוא דוחק גדול והצריך עיון מכל מקום אף אם תהיה כונת רש"י כפירוש שאר המפרשים כבר כתבתי שאין מזה הכרח שמותר להתענות בלילה:

ומכל מקום פסק דינו של הרב ארעא דישראל שאם נשבע שלא לאכול בליל ערב יו"כ שבועה חלה עליו הוא אמת ולא מטעמיה (מפני שמותר להתענות בה) דאפילו נימא שאסור להתענות בה מכל מקום כבר כתבתי מסקנת הגאון שפתי כהן בסי' רט"ו הנ"ל דאם נשבע שלא לאכול בערב יום כפור שבועה חלה עליו אף אם נאמר שאסור מן התורה להתענות בו מכל מקום כיון שאינו מפורש בתורה שבועה חלה ואם כן לילו כיומו דלא עדיפא הלילה מהיום עצמו ולקמן באות ט"ו הבאתי דברי הגאון ספר החיים דאין מצוה כלל לאכול בלילה דלא כמי שכתב דחשיבא יום טוב ואם כן ודאי שבועה חלה:

יג) תרנגול הכפרה דערב יום כיפור שנשחט ונמצא טריפה אם צריך ליקח אחר לכפרה כמו שכתב בספר תורת אביגדור דצריך כפרה אחרת כמו בקרבן שנמצא טרפה או אינו צריך דאף דתרנגול טרפה אינו ראוי דהקריבהו לפחתיך אבל מאחר שלא נודע הטרפות עד אחר שחיטה נראה שכבר קיים המנהג ונתכפר אלו דברי השואל שבספר כנף רננה סי' ט"ן והגאון המחבר האריך בתשובתו שאין צריך כפרה אחרת דעיקר ענין הכפרות הוא מה שנותנים דמיהן לעניים ואין נפקא מינה בין כשרה לטרפה ויתן דמי הטרפה לעניים ונבחר לה' מזבח כי על ידי הצדקה שנותן לעניים הוא שמתכפר לו ומה ששוחטים התרנגול הוא לעורר לב האדם לתשובה והחי יתן אל לבו שכל המעשים הנעשים בכפרה זו היה מן הראוי לעשות בגופו ממש שאם לא נכנע לבבו ולא שב בתשובה קרינן ביה זבח רשעים תועבה וכיון שנעשו המעשים הללו בשחיטת תרנגול זה ושוב נותן הצדקה לעניים דמי פדיון הכפרות הרי שב ונתכפר ורפא לו וכתב שם (בסוף ד"ה והנה הכפרה) שאם נתנבלה הכפרה בשחיטה יש ליקח כפרה אחרת וסיים בסוף התשובה אבל בגוף ענין הכפרה משבח אני תמימי דרך שפודין הכפרות ונותנים לעניים והוא ממש אותו התיקון שכתבו המקובלים כאשר ביארתי הכונה הפשוטה לדעת הטור והפוסקים שהוא תיקון פגם ברית והמדקדק בטור יראה שכתב מתחלה ענין הכפרות ואחר כך כתב ורגילים לתת דמיהם לעניים יראה מבואר שכיסה הנעלם וגילה דרך צדקה ובספר נגיד ומצוה כתב שזה יותר טוב והצדקה ודאי נחשבת קרבן כמבואר בא"ח סי' של"ד ובאחרונים ליו"ד סי' קפ"ה:

יד) אסור להתענות בערב יום הכיפורים אפילו תענית חלום כן כתב הרמ"א בסי' תר"ד וכתב הרב מגן אברהם שאם רוצה להתענות עד זמן סעודה המפסקת ואז יאכל שפיר דמי וכן כתבו הרבנים מוהרז"ש בשלחן ערוך שלו ומטה אפרים באות ט"ו אמנם הרב חיי אדם בכלל קמ"ג אות ב' אחר שכתב סברת הרב מגן אברהם דמי שחלם בו וירא לנפשו ורוצה להתענות עד סעודה המפסקת רשאי דמן התורה סגי כשיאכל פעם אחת סיים ומיהו כיון דלאחר חצות חל עליו שם תענית מוטב שלא להתענות ואם רוצה יקבל עליו להתענות יום אחר ויקובל כאילו התענה היום עכ"ל ובספר ספר החיים להגאון מהר"ר שלמה אבד"ק יוזעפיף כתב על דברי המגן אברהם ולדעתי אין נראה כן כיון דקיימא לן זריזים מקדימין למצות והוא עצמו גם כן הוי דאורייתא שהרי ילפינן זה מאברהם ולכך אתי שפיר מה שהאריך המגן אברהם אם גם הלילה הוי יום טוב ומותר לאכול בשר ולדעתי זה אינו דבלילה לא הוי יום טוב ואין מצוה כלל באכילתו והטעם כמו שכתב המגן אברהם עצמו כיון דעיקר המצוה לאכול הוי די בפעם אחת ביום רק מכח זריזין מקדימין הוי מצפרא והרי קיימא לן דאין מקדימין טפי מצפרא וכמו שאמרו בפרק קמא דפסחים מנא לן דזריזים מקדימין ואין מקדימין טפי מצפרא לכך בלילה לא שייך זה וליכא מצוה כלל אבל ביום שפיר הוה ליה מצוה מן התורה לאכול מיד מכח דזרוזין מקדימין ואף זה דאורייתא לכך אין להתענות בו אפילו תענית חלום עכ"ל והנה אינו מבורר אצלי דהא דזריזין מקדימין למצות הוא מן התורה (כדכתב הרב הנ"ל) וצריך לעיין בזה איה"ש אמנם אף אם נאמר כן ונאמר גם כן דלאכול בערב יום הכיפורים היא מצוה מן התורה (וזה אינו פשוט כמו שמתבאר ממה שכתבתי לעיל אות ד') מכל מקום משמע לי דכל שאינו מתעצל במצוה ורק מפני איזו סבה מוכרחת אינו מקדים לעשותה אינו עובר משום הא דזריזין מקדימין ואם כן זה שחלם וירא לנפשו ולכן מתענה איזה שעות כדי שתתיישב דעתו ולא יהא לבו נוקפו מפחד ד' יש לומר דאין בכי האי גוונא משום זריזין מקדימין ויכול לקיים המצוה אחר כך:

ט) תוספת מחול על הקודש שצריך ליום הכיפורים אם הוא מן התורה וכמה שיעורו עיין במה שכתבתי בקונטריס הכללים מערכת התי"ו אות ד"ן:

טז) על הדלקת הנרות ליום הכיפורים אם צריך לברך או לא הוא מחלוקת הראשונים עיין למרן בבית יוסף סימן תר"י ובשלחן ערוך כתב יש מי שאומר שמברך על הדלקת נר יום הכיפורים וסיים הרמ"א וכן המנהג במדינות אלו אמנם רבני הספרדים האחרונים הסכימו שלא לברך משום ספק ברכות להקל דכיון שלא נתברר בינינו הספרדים איך הוא המנהג חזר הדין להקל במקום שיש מחלוקת בפוסקים וכבר אסף איש טהור הרב הגדול מוהרי"ץ פלאג"י יצ"ו בספרו הבהיר יפה ללב בסי' תר"י דעות הסוברים כן הלא המה הרבנים מוהריק"ש בספר ערך לחם ופרי חדש (וכתב דלא כמו שכתב בספר האגודה בפרק יום הכיפורים דכשחל יום הכיפורים בשבת כולי עלמא מודו דצריך לברך) ומחזיק ברכה בשם הרדב"ז משום דקיימא לן דאמנהגא לא מברכינן וביום הכיפורים שחל בשבת אין ההדלקה מצוה שהרי אינו אוכל ואם כן אינו מדליק אלא משום מנהג ואין מברכים על המנהג וכתב הרב יצ"ו דכן משמע בארחות חיים דף ק"ה ע"ג אות כ"ה והיה נראה לי שכונתו לומר שבספר ארחות חיים משמע שגם בחל יום הכיפורים בשבת אין לברך אמנם השגתי עתה ספר ארחות חיים וראיתי דב"ק (והם בהלכות יום הכיפורים בסי' כ"ד אות כ"ה) וז"ל יש מקומות נהגו להדליק וכו' ויש מקומות נהגו שלא להדליק שמא יראה את אשתו וכו' ואם חל בשבת חייבים הכל