שדי חמד אסיפת דינים יום הכיפורים עח

איברא דבההיא דיוצאים למדבר אין הכל מודים להתיר ויש חולקים וסוברים דלא התירו כשהוא קודם שלשה ימים לפני השבת לדבר הרשות או בתוך שלשה ימים לפני השבת משום מצוה אלא להפליג בספינה שאינו ברור שיחלל את השבת שהרי אפשר שיגיעו לנמל קודם השבת אבל כשידוע ודאי גמור שהוא צריך לחלל את השבת לא התירו בשום ענין ועיין בשלחן ערוך הרב מוהרז"ש בסעיף י"ג שיש להחמיר כדבריהם ואין למחות בהמקילים ואם כן הכי נמי יש לומר בנדון דידן לפי ציור השאלה שאם יתענה בצום גדליה יבא בודאי לידי ספק פיקוח נפש ויצטרך לאכול ביום כיפור יש לומר דאסור לו להכניס עצמו בזה אף שהוא עושה בזה מצוה כמו שאסור לצאת למדבר אף לדבר מצוה כן נראה לכאורה:

אמנם נראה שגם המחמירים שם מודים בנדון דידן שהם לא החמירו אלא להתבטל מן המצוה שהיה לו לעשות והם אמרו שישב בטל כדי שלא יהיה נראה כמתנה לחלל את השבת אבל בנדון שלנו שיצטרך לעבור איסור לאכול ביום צום גדליה שאסור לאכול בו מדברי קבלה מהיכא תיתי להתיר לו לעבור על איסור מפני שלא יהא נראה כמתנה לחלל את צום כיפור דהא ודאי איסור דשלא יהא נראה כמתנה לחלל וכו' אינו אלא מדרבנן כמו שמתבאר מדברי הגאון בשלחן ערוך שלו הנז"ל שמדרבנן הוא שיש לחוש להא דנראה כמתנה לחלל ואם כן איך יתכן להתיר לו לעבור עתה על איסור דדברי קבלה מפני שלא יהיה נראה כמתנה וכו' ומה גם שיש לחלק דהתם כיון שהדבר ידוע לכל שצריך הוא לחלל את השבת מיחזי שפיר כמתנה לחללו אבל בנדון דידן שאינו ידוע לכל שמחמת תעניתו בצום גדליה יבא לידי ספק פיקוח נפש ויצטרך לאכול ביום הכיפורים אין זה מקרי כמתנה לחלל יום הכיפורים ולכן צריך הוא להתענות בצום גדליה כיון שברור לו שהתענית בו לא יזיק לו לבו ביום ולא יגרע שום דבר מהתענית ואם יהיה זה סבה שביום כיפור יצטרך לאכול היתר הוא ואין כאן חילול כמו שביאר הריב"ש גבי היוצאים במדבר כנז"ל כן נראה לדעתי העניה:

ונראה שיש להביא ראיה שצריך להתענות בצום גדליה ולא לחוש על אשר בסבת זה יהא מוכרח לחלל את יום כיפור אף שתענית זה קל וזה חמור דהנה רש"י בסוכה ד' כ"ה ד"ה שחל שביעי שלהם בערב פסח כתב דמטעם עוסק במצוה פטור מן המצוה מותר ליטמאות למת אף על פי שטומאה זו תעכב על ידו אכילת פסח אלמא דמצוה קלה הבאה לידך אינך צריך לדחות מפני החמורה העתידה לבא עכ"ל והתם לאו במת מצוה שדוחה כל התורה כולה משום גדול כבוד הבריות מיירי אלא בטומאת מת מן הקרובים דאיכא עליה מצוה וכדכתבו רש"י ותוספות שם אלמא דלא משגחינן במה שעשיית מצוה הקלה תגרום לבטל ממנו מצוה החמורה כקרבן פסח שיש בה כרת והכי נמי יתענה בצום גדלי' שהיא מצוה קלה ולא נחוש על מה שזה יהיה סבה לבטל החמורה ובפרט שעל הרוב אף כשיצטרך לאכול ביום כיפור לא יצטרך לאכול כשיעור בבת אחת ויוכל לאכול פחות פחות מכשיעור וכן בשתיה שאז לא יהיה החילול חמור כל כך כי אין בו איסור כרת כמובן אך יש לדחות דשאני התם שדוחה החמורה בשב ואל תעשה לא כן בנדון השאלה הנ"ל שיצטרך לעבור על עינוי יום הכיפורים בקום עשה אפשר דבכי האי גוונא יש לנו לומר דיבטל הקלה הגורמת לבטל החמורה ומכל מקום יש לצדד דדחיה זו שייכה כשהמצוה קלה שנאמר לו לבטלה כדי שלא יצטרך לעבור על החמורה בקום עשה תהיה ביטולה בשב ואל תעשה אבל כשגם ביטול הקלה הוא בקום עשה כנדון השאלה אולי יש לומר שדינם שוה לביטול החמורה בשב ואל תעשה שהדין נותן להתבטל מפני הקלה אף שתגרום ביטול החמורה וכמו כן בנדון השאלה כיון שאם לא יתענה בצום גדלי' הרי הוא עובר על הקלה בקום עשה יהיה הדין נותן שיקיים את הקלה שחייב בה עתה אף שבסבתה יצטרך אחר כך לבטל החמורה בקום עשה ועדיין צריך להתיישב בזה:

עוד כתב הרב הנ"ל (אהל משה) יצ"ו וז"ל ואמנם לדעתי מסוגיא דמועד קטן אין שום ראיה דהתם אף לפירוש רש"י מיירי דשתי המצות ששוקל יוכל לקיים שתיהן ביום אחד או ביום המחרת דהוי שהייה מועטת אבל באופן שאלתינו דיתארך הזמן ימים רבים מי יודע שאין חוששין שמא ימות ואף שהמגן אברהם בסי' תקס"ח ס"ק י"ג כתב דלזמן מועט לא חיישינן שמא ימות אמנם בשער המלך הלכות סוכה השיג על המגן אברהם וגם דעת הפוסקים דמה שיתאחר יותר משבעה ימים נקרא זמן מרובה והראיה (שהביא בהחכם צבי) מפרק התכלת נמי אינה ראיה כמו שכתב הקצות החשן בסי' ק"ד סוף סק"ב דזה שהגיע הזמן מיקרי מקודש ואם כן יש מעלה גדולה בזה שזמנו מקודש עכ"ל יצ"ו מדבריו נראה בעליל דמשמע ליה דהגאון חכם צבי הביא הסוגיא דמועד קטן להוכיח ממנה שלא כדעת הרדב"ז אלא יש לו לפלס המצוה ולהניח הקטנה דהאידנא כדי לעשות הגדולה דלמחר והיה סלקא דעתין לומר כן גם בנדון שאלתו שלא יעשה המצוה דצום גדלי' היום כדי לעשות הגדולה דהוא צום כיפור ולזה דחה דהתם שאני שאין שם שהייה מרובה כי גם השניה יכול לעשותה היום או מחר לכן יש לו לפלס ולהניח הקטנה כדי לקיים הגדולה אבל בנדון שאלתו שיעבור זמן רב יותר משבעה ימים אין לו לפלס ויש לו לעשות המצוה דהאידנא כן נראית כונתו אמנם המעיין בגוף דברי הנאון חכם צבי ישר יחזה שמה שהביא סוגיא דמועד קטן הוא אדרבא להוכיח ממנה כסברת הרדב"ז שאין לו לברר ולדחות מצוה הקטנה שבאה לידו כדי לעשות הגדולה דאין מעבירין על המצות דהכי מוכח משינויא דגמרא דבמצוה שאי אפשר על ידי אחרים נאמר פן תפלס לפי פירוש רש"י דמצוה הבאה לידך עשה גדולה או קטנה וכן כתב מפורש בזה הלשון אלא שרואה אני דברי הרדב"ז תלמוד ערוך הם במועד קטן וכו' ואחר שהביא הסוגיא ופירוש רש"י סיים ואמר ומסתמא דברי הרדב"ז במצוה שאי אפשר על ידי אחרים מיירו עכ"ל ולכאורה אין הלשון מדוקדק דמאי מסתמא דקאמר הא ודאי בהכי מיירי דהא בתפלה בצבור קא עסיק והיא מצוה דרמיא עליה ואי אפשר לעשותה על ידי אחרים אלא נראה שכונתו לומר דלא נימא דלהרדב"ז גם במצוה שאפשר על ידי אחרים הדין כן אלא דעובדא הכי הואי אהכי קאמר דקושטא דמילתא הוא דדברי הרדב"ז הם דוקא בכי האי גוונא דמיירי דהיינו מצוה שאי אפשר לעשות על ידי אחרים ואם כן מיסתייעא מילתיה מהאי סוגיא דיש לו להקדים לעשות המצוה דהאידנא אף שהיא קטנה ולפי זה בנדון השאלה גם כן שהוא מצוה שאי אפשר לעשות על ידי אחרים הדין נותן שיתענה צום גדלי' אף אם יהיה נדחה צום כיפור וכל שכן לפי מה שכתב הרב יצ"ו דבכאן יש חשש שמא ימות כיון שהוא לזמן מרובה לפי הסכמת הפוסקים דיותר משבעה ימים הוי זמן מרובה אם כן בודאי שיש לו לקיים המצוה דהאידנא:

והנה הגאון חכם צבי שם אחר שהביא סייעתא להרדב"ז מסוגיא דמועד קטן הנ"ל סיים וז"ל וההיא דברכת הלבנה שכתב הרב תרומת הדשן שיש לנו להמתין לא קשיא דהתם המצוה ההיא נעשית באופן יותר משובח לכן יש להמתין כדי לקיימה על צד היותר טוב וכן ההיא דתמידין ומוספין יש לומר דכחדא מצוה חשיבי דתרוייהו עבודת הקרבנות וכחד בהמה נינהו אבל במצות שונות אין מעבירין קלה מפני חמורה הא מיהא במצוה אחת שאפשר לעשותה היום שלא מן המובחר ולמחר מן המובחר טוב להמתין למחר ואין בזה משום מעבירין על המצות עכ"ל הנה מדבריו הללו נראה שאחר שהוכיח מסוגיא דמועד קטן כדעת הרדב"ז הוקשה לו מדברי הרב תרומת הדשן שכתב להמתין מלברך ולא אמר דאין מעבירין על המצוה כדאמר מר הרדב"ז וכן הוקשה לו מסוגיא דהתכלת גבי מוספין ותמידין דהוה לן למימר אין מעבירין וכמו שהקשה כן בתחלת התשובה ומיישב דיש לחלק בין מצות שונות למצוה אחת וההיא דתמידין ומוספין נמי מצוה אחת חשיבי וכו' והדבר תמוה איך ניחא ליה ליישב בזה דברי הרדב"ז שהרי גם הרדב"ז במצוה אחת מיירי תפלה בצבור דבין של אותו היום ובין של יום פורים ויום הכיפורים מצוה אחת שתעשה יותר מהודרת הוא וקאמר דאין מעבירין וכו':