שדי חמד אסיפת דינים יום הכיפורים עד

הוא משום העינוי דיום הכיפורים פשיטא דנשים דאיתנהו בעינוי דיום הכיפורים מדרב יהודה דהשוה הכתוב וכו' איתנהו נמי באכילה דערב יום כיפור דאין שום סברא בזה לחלק בין אנשים לנשים ולא איצטריך קרא להכי לרבות נשים ומשום הכי אמרינן דקרא אתא לתוספת עינוי זהו מה שנראה שיש לנדד בסוגיא זו ועתה אעתיק לשונו של הרב לימודי ה' והמעיין יבין אם לכך נתכוון או רוח אחרת אתו וז"ל ולמאי דאתאן עלה אפשר לי לדקדק קצת מאותה שהקשו בפרק הישן ד' כ"ח יום הכיפורים מדרב יהודה נפקא ומשני לא צריכא אלא לתוספת עינוי עיין שם ומדלא משני לא צריכא אלא לאכילה דתשעה אף על גב דכתיב גבי בעשור הכי נמי תוספת לא נפקא מבעשור אלא מבערב בפרשה אחרת ואיצטריך דסלקא דעתך אמינא מצות עשה שהזמן גרמא הוא קא משמע לן דכיון דהוי צורך עינוי דכרת הוא חייבות ואין לומר דאדרבא כלפי לייא דלא משני הכי משום דפשיטא מילתא דודאי פטורין משום הכי לא ניחא ליה לאוקמי קרא לחייבינהו דאימא הא גופא קמשמע לן קרא דהיינו טעמא משום דהוה צורך עינוי עכ"ל ודבריו צריכים ביאור לדעתי הקצרה והעתקתי דב"ק ככתבו וכלשונו ומי שדעתו רחבה ישכיל אל דבר:

אמנם ממה שכתב אחר כך מתבאר יפה שדעתו היא שנשים חייבות באכילה דערב יום כיפור שהרי כתב ויש לי עוד להביא ראיה מדאמרינן בפרק מי שמתו ד' כ' ע"ב וחייבין בתפלה פשיטא כיון דכתיב ערב ובוקר וכו' כמצות עשה שהזמן גרמא הוי קמשמע לן כיון דרחמי נינהו וכן גרסי בתוספות שמעת מינה דאף דמצוה שהזמן גרמא היא מכל מקום כיון דאיכא טעמא לחייבן אזלינן בתר טעמא והכא נמי דכוותה דאיכא טעמא שכתב רש"י התקן עצמך בתשיעי לעינוי יום עשירי נשים נמי חייבות ומדבריו של גדול רב האר"י יראה דהאכילה והעינוי דתשיעי ועשירי מישך שייכי לנשים יותר מן האנשים ומעתה יש לצוות לנשים לקיים מצות אכילה בתשיעי דבנות חובה נינהו עכ"ל ומבואר שדעתו דנשים חייבות והזהיר לצוות לנשים לקיים מצוה זו. (כל הכתוב מן ד"ה והנה מלשון הרב וכו' עד כאן הוספתי בקונטריסי בשנתינו היא אסת"ר לפ"ק שזכיתי בספר התורה לימודי ה' ומה שכתוב אחרי כן כבר היה כתוב מאז):

וראיתי לידידי הגאון אד"ר אבד"ק פאניוועז יצ"ו בקונטריס גפן אדרת אשר בקובץ יגדיל תורה קונטריס ט' סי' קכ"ג ד' רי"ד ע"ד אות ה' שכתב בשם הגאון מר רבו לפשוט ספקו של הגרעק"א הנ"ל ממה שאמרו בירושלמי פרק ב' דתענית הלכה י"ג (צ"ל סוף הלכה י"ב) ובפרק א' דמגילה סוף הלכה ד' ובריש פרק ח' דנדרים ר' יעקב בר אחא מפקד לספריא אין אתיא אתתא מישאלכון אימרין לה בכל מתענין חוץ משבת ויום טוב וראש חדש וחול המועד וחנוכה ופורים ומדלא נזכר שם גם ערב יום הכיפורים מוכח דאין חיוב אכילה זו לנשים ומותרות להתענות בו ובאמת אם לא היה מפורש בדברי מוהרי"ל דנשים חייבות באכילה זו היינו מקבלים הוכחה נכונה זו אך כיון שמפורש בדברי מוהרי"ל בהיפך על כרחין לומר כמו שכתב ידידי הרב אד"ר יצ"ו דיש לומר דר' יעקב בר אחא סבירא ליה כמאן דאמר דקרא דמערב עד ערב לתוספת יום הכיפורים אתי ולא סבירא ליה דרשה זו (דכל האוכל בתשיעי וכו') אף לאנשים כלל:

והשגתי עתה ספר יקר מנחת חינוך וראיתי בפרשת אמור בסי' שי"ג אות ט' ד' קכ"ה ע"ב (בד"ה והנה הרהמ"ח) שהביא ספק זה (אם נשים חייבות באכילה דערב יום הכיפורים) ודעתו בזה דתלוי דין זה בעיקר הדרשה הזו אם היא מדאורייתא או אינה אלא מדרבנן דאם היא מדאורייתא נשים פטורות כיון דהוי מצות עשה שהזמן גרמא כמו בתוספת יום הכיפורים דאמרינן בסוכה ד' כ"ח דאיצטריך האזרח גביה לרבות נשים כיון דליכא עונש ואזהרה הוה אמינא דפטורות משום שהזמן גרמא אם כן גבי אכילה דליכא ריבוי לנשים פטורות ולא שייך לחייבן מדרבנן דאם כן בכל מצות עשה שהזמן גרמא יהיו חייבות מדרבנן כדפריך הש"ס בברכות גבי קידוש היום אבל אם עיקר הדרשה היא מדרבנן וחז"ל אסמיכו אמצות עינוי אם כן כשם שחייבות בעינוי כן חל עליהן תקנת חז"ל בערב יום הכיפורים ועל פי זה הכריח שדעת הרמב"ם דעיקר דרשה זו (דכל האוכל ושותה בתשיעי וכו') היא מדרבנן דאי מדאורייתא היה לו לכתוב בפירוש דנשים פטורות ממצוה זו אלא ודאי מדרבנן הוא ואין חיליק בין אנשים לנשים אלו תורף דב"ק והנה מה שכתב להכריח שדעת הרמב"ם שדרשה זו היא מדרבנן מלא כתב דנשים פטורות אלמא פשיטא ליה בדעת הרמב"ם דנשים חייבות אנכי הרואה בספר למטה יהודה להרה"ג מוהר"ר דוד אברהם קעמפנער יצ"ו בתשובות שבסוף הספר סי' טו"ב שדקדק להוכיח מלשון הרמב"ם דנשים פטורות והוא דבש"ס ריש פרק המביא ובשבת ריש פרק השואל אמרינן דגם בדאורייתא מוטב שיהיו שוגגין ולא מזידין דהא תוספת יום הכיפורים דאורייתא ואכלי ושתו עד שחשכה ולא מחינן בהו והרמב"ם כתב דין זה בלשון נשים שאוכלות עד שחשכה וכו' ואילו בגמרא לא הוזכר נשים בדין זה רק דאכלי ושתו ואף שיש לומר אהאי דאכלי ושתו דקאי אהני נשי וכו' דאמרינן התם מקמי הכי מכל מקום אין דרך הרמב"ם להוסיף מה שלא הוזכר בגמרא בפירוש לכן כתב שהוקשה להרמב"ם היכי מוכיחינן דגם בדאורייתא לא מחינן מדאכלי וכו' הא באכילה בערב יו"כ יש מצוה ואם כן הוו טועה בדבר מצוה דאיסורו קל לפי מה שפוסק הרמב"ם דאף אם לא עשה מצוה פטור אבל בעלמא בדבר שאין לטעות בדבר מצוה אימא לך דמחינן בהו אלא ודאי דהא דאכלו ושתו נשי הוו והן אינן במצות אכילה בערב יום כיפור ולא הוו טועה בדבר מצוה ואפילו הכי לא מחינן בהו משום דמוטב שיהיו שוגגין ולכאורה המצאה נכונה היא כנגד היסוד של הגאון מנחת חינוך בדעת הרמב"ם כנז"ל אלא שהרב הנ"ל (למטה יהודה) כתב שמצא שהרא"ש גורס דהא נשי דידן דאכלי ושתו ויש לומר שכך היתה גירסת הרמב"ם ולכן כתב נשים שאוכלות כלשון הש"ס ומכל מקום נראה דמגוף דברי הש"ס יש לדקדק דנשים פטורות שאם לא כן קשה קושית הרב הנ"ל והיא הערה נכונה ומה שכתב בשם הרא"ש דבריו הם בפרק בתרא דיומא סי' ח' והביא דבריו מרן הבית יוסף בסי' תר"ח וכן בפרק ד' דברכות סי' ו' אמנם כבר כתבתי למעלה דכיון דבמוהרי"ל מפורש דנשים חייבות באכילה ביום זה שוב אין לנו להנדס ולומר בהיפך על פי איזה הוכחות וכל שלא נמצא בש"ס מפורש דנשים פטורות דברי מהרי"ל שרירין וקיימין (ומה שהחליט הגאון מנחת חינוך בדעת הרמב"ם דדרשה זו אסמכתא מדרבנן היא הנה הרב לימודי ה' בסוף לימוד ט"ן כתב דהרדב"ז בח"ב בלשונות על הרמב"ם סי' פ"ח כתב דרבינ ס"ל דאכילה בערב יום הכיפורים מצוה מן התורה היא דדרשה גמורה היא אף שאינה בכלל מצות עשה וכן מסקנת הרב מגן אברהם בסי' תק"ע):

ובספר פדה את אברהם להרב הגדול כמוהרא"ף יצ"ו במערכת היו"ד אות ה' כתב בזה הלשון בענין שאמרו כאילו התענה תשיעי ועשירי שקיל וטרי הגאון שארית יעקב אשכנזי סי' י"ג אם נשים חייבות בהא דכל האוכל בתשעה כיון דהוא שהזמן גרמא ועלה מן היישוב דההפסקה שלא לאכול להתחיל להתענות איתנהו בנשים עכ"ד יצ"ו ולפי שספר הנ"ל אין מצוי אצלי לא יכולתי להבין הדברים על בוריין ומי שנמצא בידו ישכיל בכונתו ועיין בספר תבואות השדה לידידי הגאון מוהר"א דאייטיש יצ"ו בח"ב בשער המועדים שער ו' אות י"א מה שפלפל בדין זה:

ובמכתב ידידי הגאון אד"ר הנ"ל (עתה אבד"ק מיר) יצ"ו מיום ר"ח טבת תרנ"ו כתב לי בענין זה וז"ל בענין חקירת הגרע"א אם נשים חייבות באכילת ערב יום הכיפורים כבר נדפס בשמי ב"ה בקובץ יגדיל תורה סי' קכ"ג לפשוט מירושלמי ספ"ב דתענית ופ"ק דמגילה דאמר שם ריב"ב מפקד לספריא אין אתת איתא משאלכון תימרון לה בכל מתענין חוץ משבתות ויו"ט ר"ח וחוש"מ חנוכה ופורים ויעי"ש וש"מ תרתי א') ש"מ דביו"ט וחש"מ גם נשים אסורות להתענות ונפשטה ספיקת הגרע"א בת' סי' א' ב') ש"מ דמאכילת עיוה"כ פטורות ומותרות גם להתענות אז אך יש לדחות לענין יו"ט דמ"מ אינן חייבות לאכול פת רק שלא להתענות ואכמ"ל עכ"ל וכבר כתבתי על דב"ק למעלה (בד"ה ראיתי):