עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › שדי חמד אסיפת דינים יום הכיפורים

שדי חמד אסיפת דינים יום הכיפורים קלא

Sdei Chemed Asifat Dinim Yom Kippurim 131 · שדי חמד אסיפת דינים יום הכיפורים · free full Hebrew text

Open in the reader →

(אף שזה דוחק אחרי שר' אבא ור' יונה ור"י חולקין אדריב"ל) ואיך שיהיה על כל פנים מבואר דראבי"ה סובר שגם הרואה בערב יום כיפור טובל ביום כיפור כמו שמתבאר מהירושלמי והיינו טעמייהו דמאן דסברי הכי כמו שהכריח הרב בית חדש וכתב שדעת רבינו הטור היא כהאוסרים לטביל ביום הכיפורים וכן כתב הוא דקיימא לן הכי עי"ש:

הנה ערכתי לפני הקורא מערכה מול מערכה הללו אוסרין והללו מתירין לטבול לקריו ביום הכיפורים ולכל אחת משתי הדעות יש שרים רבים ונכבדים ולענין דינא נראה דאנן בדידן אין לנו אלא פסק מרן בסי' תרי"ג סעיף י"א והיא סברת הרמב"ם והרא"ש והטור ועוד כמה גדולים עליונים למעלה דאפילו מי שרגיל לטבול לקריו לתפלה אסור לטבול ביום כיפור אלא אם לח הוא מקנחו במפה ודיו ואם יבש הוא או שנתלכלך רוחץ מקומות המלוכלכים לבד ומתפלל וכן פסק הרב הלבוש וכל רבני האחרונים פוסקי הלכות הבאים אחריהם (עיין חיי אדם ומטה אפרים ושלחן ערוך הרב וקיצור שלחן ערוך להרב מוהרש"ג) והכי אית לן למינקט לחומרא וכמדומה לי שכן מנהג פשוט בכל המקומות ולא שמענו בזמננו מי שיתיר לטבול:

הן אמת שהרב זכור לאברהם בח"א במערכה זו ד' מ"ג סוף ע"ב הביא פסק מרן בסי' תרי"ג דאסור לטבול וכתב דהחמ"י בסוף פרק ד' מהלכות יום הכיפורים חולק ומתיר לטבול למי שרגיל תמיד כל ימיו לטבול לקריו עי"ש ולפי הנראה לא ראה הרב זכור לאברהם מה שכתב בשיירי הנ"ל שאין כן מנהגנו וספר חמ"י אין אצלי לראות סמוכות שלו שאף שמכל הרשום למעלה מתבאר יפה שסברא זו (לטבול ביום כיפור כדי להתפלל) לא נפלאת היא ושרים רבים סוברים כן מכל מקום גם את זה לעומת זה הן רבים המחמירים ואוסרים ומרן הבית יוסף אשר אנחנו נגררים אחריו פסק כן וגם רבותינו האשכנזים הרמ"א והלבוש ובית חדש והבאים אחריו סברו וקבילו סברא זו ואם כן מי זה יערב לחלוק על זה ומה גם לפי מה שהעיד מרן השיירי כנסת הגדולה שכן המנהג פשיטא ודאי דאין לשנות ואין לזוז מפסק מרן דאסור לטבול ביום כיפור אף מי שרגיל וכו' וכן ראיתי להרב פחד יצחק באות הקו"ף (מערכת קרי ד' ס' ע"א) שבתחילה העתיק לשון הברייתא דסוף יומא כולה כמות שהיא הרואה קרי ביום הכיפורים יורד וטובל וכו' וכו' ושוב כתב מי שרואה קרי בזמן הזה אם לח הוא מקנחו וכו' ואסור לרחוץ גופו או לטבול וכו' (כלשון מרן בסי' תרי"ג הנ"ל) עי"ש ומצאתי ראיתי שהרב נחמד למראה ח"ב בדף קי"א סוף ע"ג הביא גם הוא שהחמ"י חולק ומתיר וכו' וכתב על זה שבזמן הרב מר אביו היה מעשה שאירע קרי ביום כיפור לשליח צבור תלמיד חכם עצום וירא שמים אשר דרכו תמיד היה לטבול לקריו כדי להתפלל ושאל להרב מר אביו ואסר לו לטבול והתפלל בלא טבילה ועלתה לו שנה בצהלה הרחמן יצילנו מכל פגע ומחלה ולא תאונה אלינו רעה קטנה או גדולה אכי"ר (תיקון לרואה קרי ח"ו רשמתי לקמן בסי' ד' אות ג' עיין שם):

ובספר ארחות חיים (החדש) בסוף סי' תרי"ג ראיתי שכתב בשם ספר אור עינים ח"ב בהקדמה כלל כ"ד דאם אירע ח"ו מקרה לילה ביום הכיפורים לא יאמר שום דבר שבקדושה עד שיטבול תכף באור בוקר ובאם לא יטבול הוא ובני ביתו עומדים בסכנה גדולה וכתב שכמה וכמה באו לפניו וצוה להם לטבול תיכף וללבוש חלוק לבן ולאחר התפלה בירך אותם ולכולם עלתה להם שנה טובה ומתוקה ואם שאין דעתי נוחה בזה ובפרט כמו שלא ציוה להם לטבול בצינעא שכבר כתבתי למעלה (בד"ה ורבינו הרוקח) על פי הפסיקתא דצריך לטבול בצינעא וכתבתי שכן הוא בירושלמי כנז"ל ואשר הגזים שהם בסכנה ח"ו כבר הבאתי מעשה רב (מר אביו של הרב נחמד למראה שהיה רב גדול בזמן הגאון בעל חקרי לב) שהורה בהיפך לתלמיד חכם עצום ורב שהיה תמיד טובל כדי להתפלל להוציא רבים ידי חובתם ואסר לו לטבול והתפלל בלא טבילה ועלתה לו שנה כי כל לבבות דורש ה' וברוך היודע שלכבוד תורתו הקדושה אשר קדשנו במצותיו וציונו לענות נפשותינו ביום אדיר בימי שנה חשך עצמו מלבא אל בית המים בכל זאת לרגל מלאכתי מלאכת שמים לא מנעתי מהביא הדברים האלה בקונטריסי והמעיין את אשר יבחר יקרב אליו ועיין שם עוד מה שהביא מתורת מר חותנו הגאון יצ"ו בענין זה:

ל) מי שחלה בכאב עינים ויש לו בחולי הרע הזה מים (ימים) רבים ונלאו רוב הרופאים בכמה תרופות ולא הועילו ואומרים הרופאים שאם יתענה ביום כפור יהיה סומא ויש סכנה עצומה על עיניו נסתפק בספר דגל מחנה אפרים הנדפס מחדש ממש (להרה"ג בדור שלפנינו מוהר"ר אפרים לאנייאדו) בא"ח סי' ג' ד' י"ב ע"א אם מותר לו לאכול ביום כפור ובתשובתו הביא סוגיא דפרק אין מעמידין ד' כ"ח אמר רב עוירא אמר רב עין שמרדה מותר לכחלה בשבת ושפסקו הפוסקים שכל שיש סכנת עורון חשיב יש בו סכנת נפשות דשורייני דעינא באובנתא דלבא תלו והזכיר דברי מרן שבסי' שכ"ח סעיף ט' החושש בעיניו וכו' ושקיל וטרי קצת בזה ומסיק שהדין פשוט וברור שמותר לאכול ביום הכיפורים וכן על מה שנשאל בחולה זה שאמרו הרופאים המומחים שרפואתו לשתות חלב חמורתא בכל יום העלה שהדין פשוט וברור לדרדקי דבי רב דכל שכן הוא שמותר אלו תורף דב"ק והאמת שנראה כמשנה שאינה צריכה אמנם כיון דחזינא דאיכפל תנא לאשמועינן נכון לכתוב דין זה בשם אומרו למען יהל שפתי צדיק דובבות:

סימן ד (בענין מוצאי יום הכיפורים) א) על מה שכתב הרמ"א בסי' תרכ"ד סעיף ה' יש אומרים להבדיל על נר של בית הכנסת וכתב הרב מגן אברהם שם ששבת מערב יום כיפור ראיתי בס' מעין גנים (עצי לבונה ח"ב) בנימוקיו על א"ח שחידש דלפי מה שכתב הרב תוספת יום טוב בפרק ח' דמסכת ברכות משנה ו' בשם רבינו יונה ורש"י דאם הנכרי חטה הנר הוי מלאכה אם כן לא הוי נר של בית הכנסת אור ששבת כיון שהנכרי מתקן כל הנרות לקבל השעוה ומטה את כל הנרות וגם עשה עמהם מלאכה במה שנוטל השעוה דהוי גרם כיבוי ולא הוי נר ששבת אלא הנר שלא שלט בה יד הנכרי כלל וזה לא שכיח ואף שמדליקין נר אחר מהם לא מהני ביום הכיפורים דהוי כמוציא מן האבנים כדכתב המגן אברהם בסק"ד עכ"ל:

והנה מה שנראה שכל תמיהתו היא על מה שכתב הרמ"א שיש אומרים להבדיל על נר של בית הכנסת נראה דאין זה מן התימה דיש לומר דמה שכתבו היש אומרים הנ"ל הוא להבדיל על העששית הדולקת בבית הכנסת והיא משמן ויד הנכרי מסולקת הימנה ואין לו עסק בה ליטול דבר ממנה כמו בשאר נרות שהם של שעוה או שידליקו נר אחד מהעששית הזו ויברך על אותו הנר והוא נר ששבת שהרי אין הנכרי מתעסק בה כלל אלא חקירתו היא על מה שנוהגין שכל אחד מוליך לביתו הנר שהדליק בערב יום כיפור בבית הכנסת ומוליכו כשהוא דולק ועליו הוא מברך או שמדליק ממנו נר אחר ומברך עליו על זה תסוב חקירת חכם הנ"ל דנראה דלאו שפיר עבדי בהכי:

ב) נראה לי שמותר ברחיצה ובכל הדברים קודם שיבדיל כן כתב הרב מגן אברהם ריש סי' תרכ"ד וביאר דבריו הרב מחצית השקל דדוקא בשאר עינוים הוא דמתיר אבל לא באכילה ושתיה קודם הבדלה וכן פסק הרב מטה אפרים סי' תרכ"ד ס"ב אך הרב שואל ומשיב במהדורא תליתאה ח"א סי' קכ"ט הביא מעשה שלמדן אחד הורה לעשות וגם הוא עשה כן בליל מוצאי יום כיפור שהשליח צבור האריך בנעילה חצי שעה אחר צאת הכוכבים וצמא למים שמותר לו לשתות אף כי לא הבדיל ולא התפלל ערבית ואחד מהבעלי בתים חרף וגדף את הלמדן על הוראתו והלמדן תובע כבודו ושואל הדין והשיב דיפה אמר הלמדן ושכן מבואר במגן אברהם סי' תרכ"ד ומה שהקשה במחצית השקל ממה שכתב המגן אברהם בסי' תצ"א דצריך עיון אם מותר לאכול חמץ במוצאי פסח קודם שהבדיל יפה כתב לחלק דאכילה אסור קודם הבדלה אבל שתית מים מותר ולדעתי יש ליישב בפשיטות דיום הכיפורים דהתענה כל היום דיש לחוש לסכנה בודאי מותר על כל