שדי חמד אסיפת דינים יום הכיפורים קל

גדולות שבידינו נתערבו בו הלכות גדולות מר"ש מקאיירא והלכות פסוקות לרב יהודאי גאון ומאן דאמר הא לא אמר הא ובשערי תשובה סי' רצ"ה נזכר שרב האי גאון הורה לטבול אף ביום כיפור אבל תשובה קע"ד אם היא מרב האי גאון על כרחין הכונה שם דגם רחיצה בתשעה קבין מהני דאי לא תימא הכי סותר דבריו בכמה מקומות אלו תורף דב"ק:

ולפי זה נראה שדעת רבינו יצחק בן גיאת היא שבעל קרי לא יטבול ביום כפור כיון שאינו אלא מנהג וכדעת הרמב"ם והרא"ש ולכאורה אין נראה כן ממה שכתוב בספר שערי שמחה (ונקרא גם בשם מאה שערים והוא פסקי הלכות לרבינו יצחק אבן גיאת) בעמוד ב"ן וז"ל ומסקנא כל חייבי טבילות טובלין כדרכן וכו' והרואה קרי ביום הכפורים יורד וטובל ומבערב משפשף דמצוה לשפשף פירוש יורד וטובל לאלתר שעדיין שכבת זרע לחה היא ואפשר לו בלא שפשוף אבל אם אינו טובל לאלתר כגון שראה מבערב בתחלת הלילה יורד וטובל ומשפשף בשרו פירוש יחוף את בשרו שלא ישאר שכבת זרע על בשרו כלום ואית דמפרש אם טבל ביום הכפורים אינו צריך לשפשף לא שנא שאר יומי לא שנא יום הכפורים מותר עכ"ל (עי"ש בהמפרש יצחק ירנן שכתב על האית דמפרש שצריך עיון פירושו) נראה מזה שדעתו מסכמת לדינא דבעל קרי טובל ביום הכפורים ודוחק לומר אליביה כדרך שכתב בנחל אשכול אליבא דהרא"ש דבשלמא לגבי הרא"ש שמצינו לו שגילה דעתו באותו חיבור עצמו (בפסקים) שאין טבילה זו אלא מנהג נוכל לומר שלא הביא ברייתא זו אלא להשמיענו דין השיפשוף אבל הריצ"ג שלא הודיענו בחבור זה שטבילת בעל קרי בזמן הזה אינה אלא מנהג והביא ברייתא זו בהלכותיו נראה שדעתו בחבור זה הוא דבעל קרי טובל ביום הכפורים וכן נראה קצת מדבריו שם בהלכות תשעה באב עמוד כ"ב שאחר שכתב שאסור ברחיצה כתב ואם להעביר הזוהמא מותר שאמר מר רב האי לא אמירה הלכתא בהדיא בתשעה באב ובדין הוא דהוה מילתא כמילתא דאבל דלא חזינא דאית בהון הפרש והכי נהגא עלמא אלא היכא דצריך טבילה לטהרה וסמכו רבנן על ההיא דתניא כל חייבי טבילות טובלין כדרכן בין בתשעה באב בין ביום הכיפורים וסיוע לדבריו וכו' עיין שם ועם שברייתא זו על שאר חייבי טבילות מיתנייא ולא על בעל קרי מכל מקום כיון שדעת רב האי גאון היא שאף ביו"כ טובל לקרי כמו שכתב בשמו בנחל אשכול אם כן צריך לומר דמה שכתב הריצ"ג בשמו דלטהרה מותר לטבול היינו אף משום קרי ואם כן נראה קצת שסובר כמותו דמשום קרי מותר לטבול בין בתשעה באב בין ביוה"כ:

ומה שכתב בנחל אשכול שדברי ההלכות גדולות סותרים וכו' הנה בספר שפת אמת (ביאור על ההלכות גדולות לידידי הגאון מוהרא"ש מרגליות אבד"ק ראקישאק יצ"ו) ח"א בהלכות ברכות פרק ג' דף ח' ע"ד כתב ליישב דברי בעל הלכות גדולות וז"ל והשתא נהוג עלמא לקמן בהלכות יום הכפורים כתב רבינו הגאון והיכא דחזי קרי ביום כיפור טביל ומברך ואין סותרים שני דינים הללו כמו שראיתי מי שסובר כן דלקמן משמיענו רבינו דאין בזה משום איסור רחיצה ביום הכפורים כיון דאיכא צד מצוה אבל אינו מחוייב בזה כיון דכבר בטלוה לטבילותא ומה שכתב שם ובריך יש לומר דהיינו דוקא ביום הכפורים משום קדושת היום שהיא מצוה רבה להתפלל בטהרה לכן יוכל לברך אבל בשאר הימים שאינו חובה גם אין מצוה כל כך יש לומר דמודה שאינו מברך עכ"ל ואחרי שרבינו הטור כתב שני הדינים בשם בעל הלכות גדולות קשה לומר שגם בהלכות גדולות שביד הטור נתערבו בו הלכות וכו' (כמו שכתב בנחל אשכול על ההלכות גדולות שבידינו) לכן נראה יותר מה שיישב הרב הנ"ל יצ"ו אך בחלקות ישית בין שאר ימות השנה ליום כיפור ומה שכתב על רבינו האי גאון שאם התשובה דסי' עק"ד היא ממנו צריך לומר שהכונה היא שגם רחיצה מהני הנה מה שכתוב בשערי תשובה סי' קע"ד הן הן הדברים שבהתשובה שבספר איי הים וכנראה לא נחית הגאון נחל אשכול להגיה בדבריו כמו שהגיה הגאון בעל איי הים וכבר הצגתי דבריו למעלה וניכרים הדברים שיש חיסור לשון וצריך להגיה כמו שכתב באיי הים:

ורבינו הרקח בהלכות יום הכפורים סי' רי"ז פסק דטובל ביום כיפור וכתב שבמדרש הרנינו בפסיקתא רבתי אמר ר' אבא בשם ר' אחא ובלבד שירחץ במקום צנוע שלא התירו אלא לטהרתך לכפר מעונותר וכן הוא הלשון בירושלמי דפרק יום הכפורים הנז"ל טובלין בצינעא וכו' וכן בשיבולי הלק"ט בסדר יום הכפורים סי' שט"ו הביא מה שכתב בעל עשרת הדברות דהשתא דקיימא לן כר' יהודה דאמר אין דברי תורה מקבלים טומאה אסור לטבול ולכתחלה נמי (כלומר בעלמא) מנהגא הוא דאיכא אתרא דנהיגי לטבול בעלי קריין ואיכא אתרא דלא נהיגי ולא דחי לעינוי וסיים (בשיבולי הלק"ט) ונראה בעיני שמצוה ומותר לטבול (נראה שצריך להיות שמותר ומצוה לטבול) שלא נאסרה אלא רחיצה של תענוג עכ"ל ובספר המנהיג בסוף הלכות צום כיפור בסי' ע"ב הביא מחלוקת אם מותר לטבול ביום הכיפורים והביא בסוף דבריו ויש אומרים דלתפלה יכול לטבול ביום הכיפורים דלא אמר ר' יהודה אלא לדברי תורה דכתיב הלא כה דברי כאש אבל לתפלה לא וכן פסק בפירושי רבינו חננאל ונראין דבריו וכן עושין אנשי ארץ ישראל וכן מנהג פרובינצ"א לטבול ביום כיפור וכן עיקר עכ"ל גם בספר האגור בהלכות יום הכיפורים סי' תתקל"ח הביא מחלוקת זו וקצת נראה שדעתו כדעת האוסרים לטבול הבעל קרי ביום הכיפורים אבל אינו מוכרח עיין שם והרב צדה לדרך במאמר רביעי כלל חמישי פרק ששי כתב בפירוש דבעלי קריין אין טובלין ושאר חייבי טבילות טובלין כדרכן ועתה שאין טבילה בזמנה מצוה ימתין עד למחר עכ"ל גם בספר תניא רבתי בהלכות יום הכיפורים סי' פ' ד' פ"ו ע"ב (ד"ה תשמיש) הביא מה שכתב בעל עשרת הדברות דטבילת בעלי קריין במנהגא תלי ובאתרא דידן לא נהוג ונהגו לטבול בערב יום כיפור עכ"ל ולא הביא שום דעה דבעל קרי מותר לטבול כדי להתפלל ומה שכתב שם בסוף עמוד א' ותניא כל חייבי טבילות טובלין כדרכן בתשעה באב וביום כיפור היינו לשאר חייבי טבילות חוץ מבעל קרי שאינו אלא מנהג:

והכריח הגאון בית חדש בסוף סי' תרי"ג דלדעת הר"י ברצלוני שהביא רבינו הטור דטובל ביום כיפור לאו דוקא ברואה ביום הכיפורים ומשום דטבילה בזמנה מצוה אלא הוא הדין בראה בערב יום כיפור אם לא טבל בו ביום טובל ביום כיפור אף על גב דלאו טבילה בזמנה היא והא דלא איירי הר"י ברצלוני בהכי (אלא נקט רואה קרי ביום הכיפורים) היינו משום דהוי מילתא דלא שכיחא שכבר נהגו כל העולם לטבול בערב יום כיפור וכו' עי"ש הוכחתו מלשון רבינו הטור אבל לא כתב מנא להו להסוברים דאף אם ראה בערב יום כיפור ולא טבל בו ביום דמותר לטבול ביום הכיפורים ודילמא תנא דברייתא תנא דווקנא הוא ובדוקא נקט רואה קרי ביום הכיפורים אמנם כבר כתבתי בתחילת אות זו שמתבאר מלשון הירושלמי בפרק יום הכיפורים דאף בכי האי גוונא טובל ביום הכיפורים והוא דמייתי התם ברייתא דתני בעלי קריין טובלים כדרכם בצינעא ביום הכיפורים ובעי למימר דפליגא אדריב"ל דאמר אין קרי אלא מתשמיש המטה דהא ביום הכיפורים ליכא תשמיש ומשני פתר לה בששימש את מטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל אלמא דאף הרואה בערב יום כיפור הדין נותן שטובל ביום כיפור ואף דדחי פתרון זה מדתניא מעשה בר' יוסי בר חלפתא שטבל בצינעא ביום הכיפורים ומי אית לך למימר באותו קדוש בשוכח ע"כ נראה ודאי דהדין היוצא מההוא שינויא (דאף אם ראה בערב יום כיפור טובל ביום כיפור) לא נדחה רק מה שהיינו רוצים לתרץ דלא תיפלוג ברייתא אדרבי יהושע בן לוי נדחה וקושטא קאי דיש קרי גם מדבר אחר אבל אין הכי נמי דמי שראה בערב יום כיפור ולא טבל בו ביום יכול לטבול ביום כיפור ובספר ראבי"ה למסכת ברכות בפרק ג' סי' ס"ג הביא מה שהקשו אדריב"ל מהא דתניא בעלי קריין טובלים כדרכם בצינעא ביום הכיפורים והתם ליכא תשמיש ומאי דמשני בשימש מבעוד יום ושכח ולא טבל ולא הביא מה שדחו זה מההיא מעשה דר' יוסי בר חלפתא ואיני יודע טעמו אם מפני שלא היה גורס זה בירושלמי או דנקיט לדינא כדריב"ל