שדי חמד אסיפת דינים יום הכיפורים קכט

ודאתאן עלה (אם מותר בעל קרי לטבול ביום כיפור) הנה מצאתי תשובה לרבינו האי גאון בתשובותיו הנדפסות עם הביאור איי הים (להגאון מוהר"ם חזן) שכתוב בה מפורש (לפי הגהת האיי הים) שבעל קרי אינו טובל ביום כיפור הלא היא בסי' קע"ד והא לך לשונו וטעמו ונימוקו וששאלתם הרואה קרי ביום הכפורים חייב לטבול דתנו רבנן הרואה קרי ביום הכפורים יורד וטובל ומבערב ישפשף וכן בשאר ימות השנה יטבול משום נקיות אבל כך ראינו ביום הכפורים אין (כתב הרב המגיה דצריך לסיים אין הדין כן) אבל יש לומר בשאר ימים בזמן שהיה מחנה דכתיב והיה מחניך קדוש וכתיב ויצא אל מחוץ למחנה ולא יבא אל תוך המחנה אבל בזמן הזה שהכל טמאים מטומאה חמורה והיא טומאת מת שהרי אין פרה אדומה מה הנאה יש לבעל קרי בטבילה והרי כבר טמא מטומאה חמורה שאי אפשר שלא נגע בעצם המת או בקבר או שנכנס לאהל המת או שנגע בקטנותו במת אף על פי שעברו עליו מאה שנה וטבל בכל מימות שבעולם לא עלתה לו אלא באפר הפרה הילכך אין צריכין בעלי קריין טבילה אלא רחיצה יפה ומעולה לנקות עצמן לבד וכן המשמש מטתו כך כבעל קרי מפני שהם שוים עכ"ל הרי שכתב דביום הכיפורים אין הדין כן כלומר כמו שאמרו בברייתא שהביא דתנו רבנן הרואה קרי וכו' ואף בשאר ימים אינו צריך טבילה מהטעמים שכתב אלא סגי ברחיצה לנקיות ואפשר דהכונה רחיצת כל גופו משום נקיות אבל ביום כפור אין צריך אף רחיצה כזו אלא לקנח וכו' ככתוב בשלחן ערוך סי' תרי"ג סעיף י"א והוא כסברת הר"ם ורבינו תם שהובאו בטור סוף סי' תרי"ג (ולא על הרמב"ם קאמר רבינו הטור כי אם על הר"ם שהביא המרדכי שהורה כשנשאל על כהן שראה קרי ביום הכפורים לרחוץ הלכלוך וכו' והביאו מרן הבית יוסף כן נראה מלשון רבינו הטור שאם היתה כונתו על הרמב"ם היה מעתיק לשונו כדרכו בשאר מקומות) אלא דקצת קשה לי דמשמע מתשובה זו דרחיצה זו אינה מעכבת התפלה אף בשאר ימות השנה שמותר לרחוץ ולטבול לפי שאינה אלא משום נקיות בעלמא ואילו ממה שכתב בשמו רבינו הטור בהלכות קריאת שמע סי' פ"ח מתבאר יפה בהיפך והוא שאחר שכתב דאיכא מאן דאמר דהא דבטלו לטבילותא דוקא לדברי תורה אבל לתפלה בעי טבילה או רחיצה בתשעה קבין סיים ורבינו האי כתב כיון דבגמרא ליכא האי מילתא בהדיא נקוט מנהג כל ישראל בידך שבעלי קריין אף על פי שאין להם מים אין מתפללין עד שירחצו עכ"ל הרי מפורש דסבירא ליה דרחיצה זו מעכבת התפלה היפך המובן מתשובה הנ"ל ועל כל פנים ביום הכפורים שמן הדין אסור ברחיצה סבירא ליה דאינו טובל בו לפי הגהת האיי הים הנ"ל:

וראיתי להרב מוהר"י מבארונה בתשובה תוך סי' מ"ט שכתב וז"ל העיד לפני בחור אחד שמהר"י וייל אמר לו שיטבול ביום כיפור לקריו כדי להתפלל בטהרה ותמיהני שהרי רבינו תם אסר וכו' ואולי טעמא דידיה משום דאמרינן ביומא ובפרק כל כתבי ואפילו למאן דאמר טבילה בזמנה לאו מצוה טבלינן ביום כפור להתפלל כל היום אף דאינהו סברי דבעי טבילה לדברי תורה מכל מקום כיון דנהגינן לטבול ביום כפור לזה עצמינו כמלאכים על פי המדרש (הלשון מגומגם והכונה מבוארת) קבלנו עלינו חובה לכן טבלינן ביום כיפור לקרי דמנהג מבטל הלכה וכן כתב רש"י בפרק קמא דשבת דאמנהג סמכינן ולא יהבינן מתנות כהונה כל שכן דמנהג מבטל מנהג כיון דבכל השנה נהגינן כבן בתירא וביום כפור לא נהגינן כותיה שהרי מנהג לטבול לנקיות אם כן קבלנו עלינו חובה אלא כיון דאיכא ספק אם קבלנו עלינו או לא אין מברכין עליה אבל בלא ברכה טבלינן דאי לא טביל לבו נוקפו ולא מצי להתפלל וכיון דהיום חייב בארבע תפלות פשיטא דטבלינן לקרי למי שלבו נוקפו עכ"ל והנה כבר כתבתי למעלה לשון הרמב"ם בהלכות שביתת עשור דכיון דטבילה לבעל קרי היא בזמן הזה מנהג אין מנהג לדבר האסור וזה כנגד היסוד של הרב ותימה שלא הזכיר דברי הרמב"ם כלל ועוד איני מבין בעניותי מה ענין מנהג מבטל הלכה לכאן דהתינח אם היה מנהג לטבול משום קרי ביום הכפורים עצמו אבל המנהג לטבול משום נקיות כדי להדמות למלאכים הוא בערב יום כיפור ואם כן איך נתיר לטבול ביום כיפור היפך הדין משום מה שנוהגים כן בערב יום כיפור דילמא עד כאן לא נהגו הכי אלא בערב יום כיפור דלית ביה דררא דאיסורא אבל ביום כיפור דאיכא דררא האיסור רחיצה לא נהגו בה משום להדמות למלאכים גם אסוף דבריו יש לפקפק במה שכתב שקבלנו עלינו חובה והדר אמר רב דאיכא ספיקא אי קבלנו עלינו חובה ונראין הדברים כסותרים תוך כדי דבור ועוד אי מספקא לן אם קבלנו חובה ומפני ספק זה אי אפשר לנו להתיר לברך הכי נמי נימא שמפני ספק זה לא נוכל להקל להתיר איסור רחיצה ביום הכיפורים והיה לו לכתוב איזה טעם וסברא להקל באיסור הרחיצה מבאיסור הברכה שאינה צריכה:

ובמפתחות הספר (שו"ת מהר"י מבארונה הנ"ל) כתב הרב המגיה בדף קכ"ד ע"א דהרב שיירי כנסת הגדולה בסי' תרי"ג הביא דברי הרב מוהר"י בארונה הנז"ל ושכתב על דבריו ולא נהגינן כן והוא כתב על זה ומהר"י סג"ל סי' קכ"ב כתב דיש להורות לשואל לפי מה שהוא האדם וכן כתב שם תוך סי' רל"ב עכ"ל והרב עיקרי הד"ט בסי' ל"א אות י"ט הביא בקיצור הוראת מוהר"י מבארונה ודברי הרב שיירי כנסת הגדולה ומהר"י סג"ל הנ"ל עי"ש וספר שיירי הנ"ל אין מצוי אצלי לראות דברי קדשו למה תלה הדבר במנהג הלא כיון שדין זה שנוי במחלוקת הקדמונים ומרן פסק כהאוסרים הא ודאי הכי איבעי לן למינקט ואולי כונתו להעיד על המנהג בין הספרדים אף במקומות שלא קבלו עליהם כל הוראות מרן:

ובספר האשכול בהלכות תפלה סוף סי' א' כתב דיש מי שסובר דחציצה פוסלת בטבילה לקרי אפילו במיעוטו ושהביאו ראיה מדתניא ביומא דף פ"ח הרואה קרי ביום הכפורים יורד וטובל ומבערב ישפשף ופירשו מבערב היינו מערב יום הכפורים ישפשף גופו בחמין שאם יראה קרי ביום הכפורים יוכל לטבול עצמו בלא חציצה ולא נהירא האי פירושא דמי שכיח כולי האי קרי ביום הכפורים שיכין עצמו בערב יום הכפורים לכך וישפשף ועוד למה לא אדכר בשום דוכתא גבי טבילה ישפשף חוץ מזו וסיים וז"ל ונראה כפירוש הגאון רבינו יצחק והכי קאמר אם ראה קרי ביום הצום יורד וטובל דאין צריך לשפשף וכו' ואם מבערב שהוא ליל כיפור ראה קרי כשיטבול למחר ביום ישפשף וכו' עיין שם (וכדבריו כתבו בתוספות ישינים בדף פ"ח ע"א עי"ש שדחו פירוש רש"י ובחרו בפירוש רבינו יצחק מר ניהו הרי"ף) ובסימן ב' כתב הרואה קרי ביום הכפורים בזמן הזה אי מחוייב בטבילה או ברחיצה בעלמא צריך עיון יש מי שאומר שאין צריך האידנא רחיצה הרואה קרי ביום הכפורים ואנן חזי לן דצריך רחיצה כמו בחול ואי משום שאסור להושיט אצבעו במים ביום כפור מצינו היכא דאיכא צד מצוה התירו כגון ההולך לקבל פני רבו וכו' כל שכן בעל קרי שאינו יוכל להתפלל שצריך לרחוץ בתשעה קבין וכל שכן ביום הכפורים שצריך טהרה יתירה כן כתב רבינו יהודה וכיון שמותר לרחוץ בתשעה קבין הוא הדין שיכול לטבול טבילה גמורה עכ"ל וכתב הגאון נחל אשכול דרבינו יהודה הנ"ל מר ניהו בעל ספר העתים וכתב שדעת הרי"ף ובעל הלכות גדולות ורב סעדיא גאון כרבינו בעל האשכול ובדעת הרא"ש כתב דאף על גב שגם הוא הביא הברייתא דשלהי יומא הרואה קרי ביום הכפורים יטבול ומבערב ישפשף (כמו שהביאה הרי"ף) לא הביאה אלא להודיענו שצריך שפשוף דבסי' כ"ד כתב שאין לברך הטובל בערב יום הכפורים מחמת קרי שבכל השנה אין טובלים לקרי שאין חובה לטבילה זו דלא עדיף מערבה (וכתב שהם דברי הרי"ץ בן גיאת בשערי תשובה סי' ר"ב ושכן כתב הרמב"ם) ומה שנהגו לטהר מקרי לתפלת יום הכפורים סמכו אמדרש ביום הכפורים ישראל נקיים כמלאכים אבל הרי"ף שסתם בברכות כרב האי שלא יתפלל בלא רחיצה בתשעה קבין או טבילה ומביא ביומא ברייתא דהרואה קרי כצורתה נראה דסבירא ליה כרבינו בעל האשכול דאף בזמן הזה טובל בעל קרי ביום הכפורים אבל הרא"ש סובר כהרמב"ם דאינו טובל ביום כיפור וכן כתב בהלכות גדולות ברכות כ' ודבריו סותרים זה את זה הביאם הטור בשמו בסי' פ"ח וסימן תרי"ג אך ידוע שבהלכות