שדי חמד אסיפת דינים יום הכיפורים קטו

העינוי דבשביל כן הוא עושה כל יום להשיב את נפשו ונ"ל (א"ל) דמה שפירש"י הכי ולא שביק הפשוטה דמשיב נפשו והיא תענוג לו ולמה לו לפרש דמבטל העינוי משום דקשה לרש"י דאם כן מאי שנא חומץ מציר ומורייס דודאי מי ששותה הוא גם כן להשיב את נפשו ולא לחנם הוא עושה ומה טעם יהיה פטור אליבא דרבי ובחומץ אסור אלא ודאי דהטעם הוא משום דמשיב נפשו ומבטל העינוי כן נ"ל אף על גב דלית הילכתא כרבי אמרינן וכן פסקו כל הפוסקים דלא כוותיה היינו לענין כרת או חטאת אבל לענין איסור כולי עלמא מודו דהא אפילו ציר או מורייס דאפילו רבי המחמיר מודה שהוא פטור ואפילו הכי איסורא איכא כמשמעות לישנא דמתניתין פטור אבל אסור קל וחומר לחומץ דאליבא דרבי הוא חמור טפי ואפילו חיוב איכא קל וחומר דלדידן איסורא איכא וכן הוא בהדיא ברמזים דין י"א וז"ל כל מה דבעי שיעורא וכו' ודפטרינן אוכלין ומשקין שאינן ראויין היינו לענין כרת אבל איסורא איכא ואם כן נדון דידן הוא קל וחומר דבעיניהן מקרי ראוין לשתות ומשיב נפשם וקורין כל העולם שתייה בלשון אשכנז דהוא אסור משום לתא דשתיה ממש ואין לדחות דילמא שאני התם בכל הני דאמרינן דעושין דרך אכילה ושתיה שהוא מדאורייתא ועל זה כוונת רש"י לעיל דומיא דהנך דמתניתין דרך רחיצה וסיכה דרמוזים בקרא ומבטל את העינוי במעשה ולכן אסור בשב ואל תעשה מה שאין כן הכא דלא דמי להנך ועושין לתוך נחירת האף דלמא שרי אף דמבטל עינוי זה אינו חדא שהוא נגד הסברא אם הוא מבטל העינוי אם כן מה הועיל הצווי תענו את נפשותיכם אם עינוייא בטל ועוד דהא אסור ליקח עצי בשמים לתוך פיו להפליט וגם זה אינו דרך אכילה ושתיה כי מי אוכל ושותה ומפליט ואפילו הכי אסור ועוד קצת ראיה דאיתא בגמרא האי מאן דכס זנגבלי ביום הכיפורים פטור פירש רש"י דאין זה דרך אכילתו וכבר אמרנו דכל איסורי פטור אבל אסור ומהשתא הוא קל וחומר גמור נידון דידן דהא באכילה גמורה כנ"ל אין זה דרך אכילתו כפירש"י ולא מקרי עינוי הדעת מי שהוא עושה כן ואפילו הכי אסור קל וחומר נדון דידן דדרך שתייתו בכך וזהו ישוב דעתו דודאי אסור ונראה אפילו לאותם האומרים דעושין מסוס איזה רפואה אי לא מסתפינא נראה דאפילו בשבת אסור ולא משום שתייה ביום כיפור משום דהוא פשוט דהוא גזרה משום שחיקת סמנים וגרע מנתינת אפר מקלה על מכה בשבת כנלע"ד ומי שמיקל בזה נקרא עבריין עד כאן השייך לענייננו זה וחתום כ"ד אהובו הנאמן צבי הירש הלוי מווילנא הגר לע"ע בברעזאן ושם שאלה ט"ו לאהובי מ"ו הגאון וכו' צבי הלוי במאי דבדיק לן מר אודות שתיית הטאבאק נראה לי שאין להוסיף על חמשה עינוים אשר יש להם סמך מן המקרא ומן הגמרא אין ראיה דהיתה רוצה לרבות צינה וחמה אי לאו משום דעינוי דומה למלאכה בעינן דהוי שב ואל תעשה דשאני התם דסלקא דעתין להכניס אותו ולהיות אחד מן המנויים ולדחות כנגדו אחד מן המנויים או להכניסם את א' בכלל חבירו כמו דאמרי' בגמ' שתיה בכלל אכילה וכן יש להוכיח מן הגמרא ביומא ד' ע"ו פריך חמשה ששה הוו מאי פריך הלא אכילה הכל מודים דמיתבי דעתא ומבטל העינוי ואם כן אין צריכין לרבות מן המקרא ואייתרי חמשה לרבות שאר חמשה עינויים ומדפריך שמעת מינה דאין לנו להוסיף על חמשה עינוים היכא דאותו עינוי אינו בכלל מאחד מן החמשה ושתיית הטאבאק אין להכניס בכלל שתיה דהא הובא בטור בהלכות תענית דאפילו לכתחלה מותר לכוס זנגבלי ביום כיפור אף דשניהם דרך הפה מכל מקום אינו בכלל אכילה כל שכן שתיית הטאבאק אינו בכלל שתיה שזה דרך החוטם וזה דרך פה אף על גב דשאני התם דלא מיתבי דעתא מכל מקום דרך הפה הוא ועוד אף דשתייה דרך הפה היא אי לאו דהביא ראיה מן המקרא שהיא בכלל אכילה לא היו מכניסין אותו אף שגם מייתבא דעתא וגם בשתיית הטאבאק מי יימר דמיתבא דעתא ואי משום הגדת בעלי מלחמות כמו שכתב מר אומר אני שאין זה אלא טירוף דעת ומכח הטירוף אינם יודעין שסובלים צער הרעבון וכמו שאמרינן בסנהדרין היוצא ליהרג משקין אותו קורט של חלתות כדי שתטרף דעתו משמע שמכח הטירוף אינו סובל צער כל כך מכל מקום דעתי מסכמת להחמיר ביום הכיפורים משום לתא דשתיה עד כאן הנוגע לענייננו וחתום הצעיר יצחק בלא"א מוה' אברהם חופ"ק פוזנא ואנכי טרם אענה אני שוגג אם אצא לחלוק על גאוני ארץ זי"ע אבל גדולים דברי חכמינו ז"ל בעלי התלמוד המביאים בשם הלל הבבלי ישראל אם אינם נביאים בני נביאים הן היתכן אם נראה חכמי וגדולי ישראל שאין מריחים בכל ימות השנה שואפין טאבאק ביום כיפור וחלילה לומר שמשום זה קוראין קודם כל נדרי היתר התפלה עם העבריינים וכוללים בזה שואפי טאבאק ביום הכיפורים והנראה לי כי אין לנו להוסיף על חמשה עינוים המסורים למשה מסיני ואשר עלה על דעת הגמרא להוסיף חמה וצינה משום דקרא אשכחו ודרשו כי זה הקול קול יעקב הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה אין נסתר מחמתו לפני קרתו מי יעמוד אבל עינוי שאין לנו סמך מן המקרא לא עלתה על דעת חז"ל להוסיף מדעתם והראיה כי לא אסרו את השינה ביום הכיפורים הימצא חולק בדבר דשינה מייתבא דעתא ואשר אמר ר"י שבועה שלא אישן היינו דוקא שלשה ימים ואם היה איסור בשינה מבריז נפשיה בסילוא ויעמוד על נפשו לבלתי לישן כיום תמים גם הסוכה אשר אין חולק דמייתבא דעתא אלמלא מצאו זכר לדבר לא אסרוהו ובנוגע לאיסור שחיקת סמנים ראיתי בס' זכר נתן בענין פתיחת מכתבים בשבת דכל דבר שהוא ממין אחד לא שייך ביה איסור קריעה ומנה גם איסור שחיקה אבל הס' הנ"ל אינו כעת בידי ואם יעלה ברצון רומעכת"ה להעתיק באריכות הענין אדרשהו מיד השואל אותו מידי ואעתיק לרומעכת"ה כל דבריו באורך קמשתחוה מרחוק מול הדרת כבוד תורתו וצדקתו ברוך בענדט בהרב ישכר בער ז"ל עכ"ד יצ"ו:

והנה הגם שדעת שני הגאונים הנז"ל מסכמת להחמיר ולאסור ביום הכיפורים שאיפת הטאבאק דרך הנחיריים מכל מקום היטיב אשר דבר ידידי הגביר הנז"ל יצ"ו שאף אם היתה ההלכה רופפת יש לנו לומר פוק חזי מאי עמא דבר ובפרט שרבני גדולי ישראל עבדי עובדא בנפשייהו וחלילה לומר שכולם שגו ברואה והדין נראה פשוט עד שאין מן הצורך לחפש בזה ובכל זאת לעשות רצון ידידי יצ"ו חפשתי בספרים וראיתי שכבר מפורש ההיתר בדברי הרב באר היטב בסי' תקנ"א ס"ק ט"ל לענין ריח בתשעה באב או ביום כיפור כתב בשיירי כנסת הגדולה בשם מוהר"ם לונזאנו שלא מצינו איסור בהם ובגן המלך סי' קמ"ה דבתשעה באב אסור משום תענוג וביום כיפור מצוה לענגו ובלקט הקמח מיקל בתשעה באב אם הוא טאבאק פשוט שאין בו ריח טוב וביום הכיפורים ראוי לאסרו בפרהסיא בבית הכנסת שבעונותינו רבים מעמי הארץ מזמנים זה לזה ודבר זה אסור בכל ימות השנה עכ"ל ורמזו בבאר היטב סי' תרי"ב על מה שכתב הרב באר היטב הראשון שנראה לו דשנוף טאבאק אסור עי"ש הא למדת דלדברי הכל ביום הכיפורים מותר לשואפו אף אם יש בו ריח טוב רק שלא יהיה בפרהסיא בבית הכנסת משום קדושת בית הכנסת ולא משום לתא דעינוי ביום כיפור ולענין ריח טוב ביום הכיפורים כתב מרן חיד"א בברכי יוסף סי' תרי"ב כתבו האחרונים דמותר להריח ביום הכיפורים ואין זה בכלל החמשה עינוים וכן אנו נוהגים עכ"ל וכונתו דאף שבאמת יש מחמירים שלא להריח בשום תענית מכל מקום הלכה וכן מורין כדעת האחרונים שהתירוהו:

וספר לקט הקמח אין אצלי לראות מה שכתב משמו בבאר היטב הנ"ל אמנם ראיתי שהרב קנין פירות בדף ס"ב ע"ב אות מ"ג כתב בשמו וז"ל לענין שאיפת אבק הטאבאק דרך הנחיריים ביום הכיפורים עיין להרב לקט הקמח בא"ח ריש הלכות תשעה באב דף נ"א ע"א שכתב וז"ל ולפי שראיתי מהדרין מן המהדרין עושים משמרת למשמרת ורוצים לאסור בתשעה באב וביום הכיפורים שאיפת אבק הטאבאק דרך הנחיריים מטעם שהוא עונג ואנן עינוי בעינן כתבתי בשו"ת שלי שלא מן השם הוא זה וכל המוסיף בדברים כאלו גורע מכבודם של המקילים בדבר שיש להקל ולא נאסר ולא יאסר כל עיקר עכ"ל ודבריו מכוונים מילתא בטעמא למה שכתב ידידי הנגיד הנ"ל יצ"ו שמאחר שעינינו רואות שחכמי גדולי ישראל נוהגים בו היתר בשופי אין נכון