שדי חמד אסיפת דינים יום הכיפורים קה

שאכל כשיעור וגם הר"ן למה הוצרך לבא מטעם הנ"ל אלא ודאי דבלא סכנה לעולם ליכא שריותא ושקיל וטרי עוד וסיים תבנא לדיננא דגם באכילה שניה ביום הכיפורים איכא חיוב כרת וחטאת ואם כן בחולה שמאכילים אותו על פי רופאים הנה בכל אכילה שיאכל בעינן שתהיה סכנה לו אם לא יאכל וכדמסקנת הרב בנין ציון וצריך ליזהר בזה ובספר ארחות חיים (החדש) בסי' תרי"ח אות א' כתב שבלחם הפנים שבקיצור ש"ע מוהרשג"ף בסי' קל"ג כתב דמבואר בחידושי הרשב"א לקידושין ד' כ"א ע"ב דמי שאחזו בולמוס שמאכילין אותו עד שיאורו עיניו ומשם ואילך באיסוריה קאי והיה אפשר לדחות דמה שאמר הרשב"א כן הוא למי שאורו עיניו בפחות מככותבת שעדיין לא נאבד ממנו המצות עינוי יום כפור והערוך לנר ספקו טהור במי שהוכרח מפני הסכנה לאכול כשיעור המבטל העינוי דבזה דוקא הוא שנסתפק אבל אין דעתי נוחה בדחיות כאלו ומשמעות דברי הרשב"א הוא דאפילו אם אכל יותר מכשיעור כדי שיאורו עיניו וכבר ביטל מצות עינוי בכל זאת כשיאורו עיניו אסור לו לאכול יותר ובארחות חיים שם בדברי מר מחותנו הגאון יצ"ו ציין לעיין בספרו גילוי דעת בפתיחה אות מ"א ואינו מצוי עתה אצלי (נגנב או נאבד) ומה שציין הגאון המחבר יצ"ו לעיין במה שהביא בסימן תרי"ב אות א' (ושם גם כן ציין לדבריו שבסי' תרי"ח הללו) היינו ששם הביא שבספר וידבר משה פרשת אחרי ד' י"ט ע"ב נסתפק בחולה שיש בו סכנה שאכל פחות מכשיעור והבריא ובתוך שיעור כדי אכילת פרס כל עוד חצי שיעור אם מצטרף לפי הנראה כונתו להוכיח מזה שלא כדברי הרב ערוך לנר ואם לכך נתכוון במחילת כתה"ר אין מזה סתירה דהרב ערוך לנר לא אמר לצדד אלא כשאכל מפני הסכנה ככותבת דבטלה ממנו מצות עינוי דמערב עד ערב אבל באכל חצי שיעור מפני הסכנה והבריא מודה הוא דאסור לו לאכול עוד:

ולענין חצי שיעור אם מותר להאכיל ביום כפור לחולה שאין בו סכנה עיין לקמן באות י"ג:

ז) שיעור שתיה ביום הכיפורים לחיוב כרת עיין בש"ע סי' תרי"ב ס"ט כמלא לוגמיו וכו' והוא פחות מרביעית והר"ן נסתפק (והובא בבית יוסף שם) כמה הוי פחות מרביעית והרב פרי חדש כתב מסתברא שהוא פחות מעט מרביעית דומיא דככותבת שהיא פחותה מעט מכביצה (וכדבריו כתב הרב צדה לדרך במאמר רביעי כלל ה' פרק ו' דהוא מעט פחות מרביעית) ואם כן לפי זה יהיה שיעור השתיה ביצה ושליש או ביצה ורביע וכשמשקים לחולה פחות מכשיעור כמו שכתב מרן בסי' תרי"ח סעיף ט' יכולים להשקותו כשיעור ביצה ויותר מעט (רק שיהיה פחות משליש ביצה או רביע) אבל הרב ערך השלחן סי' תרי"ב אות ה' כתב בשם הרב החינוך בפרשת אמור דשיעור שתיה ביום כיפור היינו כביצה דכבר שיערו כביצה מחזיק מלא לוגמיו של אדם עכ"ל ולפי זה כשמשקין לחולה פחות מכשיעור צריך שיהיה פחות מכביצה ובתשובת הגאון רבינו עקיבא איגר ריש סי' דק"ן ראיתי שכתב בשם הרב בית הלל דשיעור מלא לוגמיו דיום כיפור הוא מעט פחות מרביעית וכתב על דבריו וז"ל אמת דכן הוא לשון הש"ע סי' תרי"ב (אמר המחבר בדברי מרן בש"ע לא נזכר מעט פחות מרביעית רק פחות מרביעית אלא שהרב פרי חדש פירש דרוצה לומר מעט פחות וכו' כנז"ל) אבל תמיה לי דהא מבואר בסי' ער"א סעיף י"ג שהוא רובו של רביעית אם כן באם נותנים משקה להחולה פחות מכשיעור צריך לשתות פחות מעט מרוב רביעית עכ"ל ולפי דבריו אי אפשר להשקותו יותר מכדי זית ומחצה דאם כן הוה ליה רוב רביעית וכן כתב בהגהות מיימוניות הביא דבריו מרן הבית יוסף סי' תרי"ח ד"ה לא שנא עוברה וכו' (רמזו הרב ערוך השלחן שם) וז"ל ובשתיה מלא לוגמיו דהיינו חצי רביעית שלא יבא לידי איסור כרת עי"ש והרב דגול מרבבה הביא דבריו הרב שערי תשובה סוף סי' תרי"ב כתב על דברי הש"ע הנ"ל דהוא רוב רביעית כמו שכתב בסי' ק"צ ס"ג וסי' ער"א סי"ג ע"כ ואם כן לדעתו ודאי דכשמשקים פחות מכשיעור היינו חצי רביעית וכתב הרב מטה אפרים סי' תרי"ח אות י"א דאם ידוע מערב יום כיפור שצריך להאכיל את החולה צריך להכין כלי שמחזיק כדי מה שיתנו לו כדי שלא יצטרך לשער מאומד הדעת שבקל יוכל לטעות ליתן יותר ויבא לידי איסור או שיתן פחות ויביא לידי חשש סכנה וכו' עי"ש גם מרן החבי"ף בספר רוח חיים סי' תרי"ח אף הוא היה מתכוין לדעת הרבנים הנ"ל דצריך להשקותו חצי רביעית דהא רוב רביעית הוי מלא לוגמיו ושיכינו כלי כדי מדה זו מערב יום כיפור עי"ש:

והנה הרב ערוך השלחן הביא סברת הרב החינוך הנ"ל (דשיעור שתיה בכביצה) בשתיקה כהודאה אך בספר מנחת חינוך בפרשת אמור סי' שי"ג סק"ג האריך הגאון בדברי רבינו החינוך ואעתיק דב"ק לפי שאין הספר מצוי והיו הדברים לזכרון בין עיני אולי אזכה ליישב תמיהותיו בעת הפנאי איה"ש וז"ל דברי הרב המחבר (מה שאמרו ששיעור שתיה הוא מלא לוגמיו של אדם שהוא כביצה שכבר שיערו בו ביצה מחזיק מלא לוגמיו של אדם פחות מכאן אין בו איסור כרת וכו') צריכים עיון דביומא ד' פ' מסיק דלא מלא לוגמיו ממש אלח כדי שיסלקנו לצד אחד ויראה כמלא לוגמיו ושיעור זה דהיינו כמלא לוגמיו מבואר שם שהוא פחות מרביעית אבל מלא לוגמיו הוא יותר מרביעית עי"ש גבי מקולי בית שמאי ועיין שם בתוספות וכן הוא ברמב"ם כאן ובכל הפוסקים דהשיעור הוא כמלא לוגמיו וכן מה שכתב הרב המחבר דהשיעור הוא כביצה איני יודע מנין לו דמהש"ס נראה שהוא פחות קצת מרביעית וכן כתב הרמב"ם וכל הפוסקים ורביעית הוא ביצה ומחצה וכן מה שכתב שהוא מלא לוגמיו והוא כביצה נראה מדבריו (מדסתם) דהשיעור הזה שוה בכל אדם ובאמת מבואר בש"ס וברמב"ם ובכל הפוסקים דדוקא שיעור אכילה שוה בכל אדם (ככותבת בין לננס בין לעוג מלך הבשן) אבל שיעור שתיה כל אחד בדידיה משערינן ובעוג מלך הבשן השיעור יותר הרבה מרביעית ובננס פחות הרבה ושיעור זה דכמלא לוגמיו הוא פחות מעט הוא שיעור בבינוני עיין בגמרא וברמב"ם ובטור וזה פשוט:

והגאון מוהר"ם מליבוויץ בספר צמח צדק על המשניות בפרק בתרא דיומא דף ס"ט ע"ד (ד"ה השותה) הביא דברי הרב פרי חדש הנ"ל דמסתברא ליה דכי היכי דככותבת הוא מעט פחות מכביצה הכי נמי מלא לוגמיו הוא פחות מעט מרביעית וכתב על דבריו ולא דבר אל נכון ואישתמיט ליה דברי הפוסקים הנ"ל דמלא לוגמיו הוא רוב רביעית וגם מה שדימה לפחות מכביצה דככותבת משמע בהרמב"ם בהיפך דגבי ככותבת כתב שהוא פחות מכביצה כמעט אבל גבי מלא לוגמיו כתב שהוא פחות מרביעית ולא כתב כמעט משמע שהוא פחות יותר וכו' עיין שם דב"ק ואין לתמוה על מה שלא זכר שר שכדברי הרב פרי חדש כתב הרב צדה לדרך כנז"ל וקרוב לומר שלא היה בידו ספר התורה הזה אבל תימה בעיני מה שלא זכר שיטת הרב החינוך הנז"ל נמצינו למדין מכל האמור דשלש סברות בדין זה א) דמותר להשקותו יותר מעט מכביצה לשליש ולרביע לא יגיע ב) דצריך להשקותו פחות מכביצה ג) דאין להשקותו יותר מכדי זית וחצי ונראה דאף דבעלמא היכא דאיכא שתי סברות חלוקות מן הקצה אל הקצה ויש סברא שלישית ממוצעת ביניהם יש לפסוק כמותו כמו שכתב הגאון יד מלאכי במערכת המ"ם כלל תע"ז בשם הר"ן בהלכות בפרק יום הכיפורים בדין חינוך ועיין מה שכתבתי אנכי הדל בשדי חמד בחלק הכללים במערכת ה' כלל ל' מכל מקום בנדון שלפנינו נראה לי ההדיוט דהרוצה לסמוך על סברא קמייתא אין מזניחין אותו שכן הוא משמעות לשון מרן שכתב פחות מרביעית ואם היה סובר כסברא שניה היה אומר ששיעורו כביצה ואם כסברא שלישית היה אומר ששיעורו מעט יותר מזית וחצי והיינו יודעים דכשצריך להשקותו פחות מכשיעור משקין אותו פחות מכביצה או כדי זית וחצי לכל מר כדאית ליה אבל מדכתב דהשיעור הוא פחות מרביעית נראין הדברים דסובר כסברא קמייתא אחר זמן רב השגתי ספר ארחות חיים ח"ב החדש וראיתי שבסי' תרי"ב אות ז' אחר שציין דברי הרבנים פרי חדש ושערי תשובה בדין זה כתב ועיין בשו"ת עולת שמואל סי' צ"ה דאין להחמיר ואין לזוז מפסק השלחן ערוך דהוא בציר פורתא מרביעית עכ"ל ואין ספר זה מצוי אצלי ודבריו נראים לדעתי הקצרה והביא שם (בארחות חיים) מה שכתב בזה ידידי