שדי חמד אסיפת דינים ראש השנה סז
Sdei Chemed Asifat Dinim Rosh Hasanah 67 · שדי חמד אסיפת דינים ראש השנה · free full Hebrew text
Open in the reader →יצא שהרי בכל שעה אנחנו מברכים מלך העולם וכו' ורק בהמלך המשפט הוא שיש לצדד קצת ועל זה הוצרך הפרי חדש לבאר דגם בזה יצא וכל שכן באם אומר המלך הקדוש בשאר ימים וכו'
שוב הביא מסקנת הרב מאמר מרדכי דכיון שכתבו התוספות בטעם דאם חתם מלך אוהב חוזר משום דמשנה מטבע שטבעו חכמים וכו' כן יש לומר באם אמר בשאר ימים המלך המשפט דהוי משנה מטבע וחוזר ולכן נכון בעיניו שאם נזכר באמצע התפלה יסיים תפלתו ויחזור ויתפלל שנית בנדבה ובלבד שיזהר בה מאד לכוין בכל האפשרות דאם לא כן קרינן ביה למה לי רוב זבחיכם וכו' (אלו תורף דברי הרב מאמר מרדכי) וכתב על דבריו דבאומר בשאר ימים המלך הקדוש המלך המשפט לא חשיב משנה מטבע וכו' כמו שביאר הרב מטה יהודה ולכן אינו בדין שיצטרך לחזור ולהתפלל רק שאם רצה לחזור תבא עליו ברכה וכמו שכתב הפרי חדש אבל לחייבו שיעשה כן חלילה לומר כן וכיון שלדעת כל הפוסקים חוץ מהרמ"ע אין צריך לחזור כוותייהו נקטינן ועל מה שכתב (הרב מאמר מרדכי) שצריך ליזהר בה מאד וכו' שאם לא כן קרינן ביה למה לי רוב זבחיכם השיב דהנה אמת שכן כתבו הפוסקים בסוף סי' ק"ז על המתפלל בנדבה מיהו זה דוקא אם אין לו שום צורך להתפלל רק חוזר ומתפלל ברכה אבל כל שעושה מפני הספק בפלוגתא דרבוואתא לא נאמרה אזהרה זו ואם כן כיון שהוא מצריך לחזור ולהתפלל שנית בנדבה הרי זה מתפלל מפני הספק ובכי האי גוונא לא נאמרה אזהרה זו וכו' ומצא שהרב מאמר מרדכי בעצמו בסי' רצ"ד סק"ג וסק"ה בדין אם לא הבדיל בחונן הדעת כתב מפורש דאף אם הוא דבר שיצא בו ידי חובת תפלתו בדיעבד אם רוצה לחזור בנדבה כדי לקיים תקנתם לכתחלה אין בו אזהרה זו כיון שעושה מפני הצורך לקיים תקנת חז"ל לכתחלה ואם כן כל שכן באומר בשאר ימים המלך הקדוש וכו' דדעתו נוטה שצריך לחזור דהוי משנה מטבע וכו' דודאי אין בו אזהרה זו אלא שדבריו שבסי' רצ"ד תמוהים וכבר תמה עליו המגיה לספר שלמי צבור ד' שכ"ד ע"ד דבדבר שבדיעבד הדין ברור דיצא ולא חייבו אותו חכמים לחזור אבל הוא מנדבת רוחו חוזר ומתפלל בנדבה לקיים תקנת חכמים לכתחלה בזה צריך לאזהרה הנ"ל אבל אם עושה מפני שיש מחלוקת בפוסקים דיש אומרים שלא יצא ידי תפלתו בזה אינה צריכה אזהרה זו וכו' ואחר שפסק הדין דאם אמר בשאר ימים המלך הקדוש המלך המשפט אינו חוזר וכדעת כל רבני האחרונים ולית דחש לסברת הרמ"ע ולכן אם רוצה להחמיר על עצמו להתפלל שנית בנדבה צריך שיהיה זהיר ומכיר בעצמו שיוכל לכוין בה מתחילה ועד סוף וכו'
חזר להשיב על אמירת זכרנו ומי כמוך בשאר ימים אם בדיעבד הוו הפסק או אפילו לכתחלה מותר לאומרם וכתב דבדיעבד אין צריך לחזור כדפסק מרן בסוף סי' ק"ז דהטועה ומזכי מאורע שאר ימים בתפלה לא הוי הפסק ואף שקצת פוסקים סוברים דלא אמר כן אלא בתפלת התשלומין ולא בתפלה העיקרית וכן הסכמת הרב חיד"א בברכי יוסף שם ובסי' תרס"ח הנה בתשובה אחרת עמד בזה והכריח שגם בתפלה העיקרית הדין כן ושמרן חיד"א בעצמו חזר בו בתשובתו שבספר יוסף אומץ סי' ח' והסכים לדעת הסוברים שגם בתפלה העיקרית לא הוי הפסק אבל לכתחלה ודאי דלאו שפיר דמי להזכיר בשאר ימים ההוספות שבעשרת ימי תשובה זכרנו וכו' וכתב שכל זה פשוט מאד ולא הי' צריך לכתבו לולא שראה. להרב כתונת יוסף וכו' והביא דבריו וראיותיו והרבה להשיב עליהן וסוף דבר העלה על כל הנז"ל זכרנו וכו' המלך הקדוש וכו' דאם אמרם בשאר ימות השנה בדיעבד יצא ידי חובת תפלה וכו' אבל לכתחלה לאו שפיר דמי לאומרם בשאר ימות השנה אלו תורף דב"ק
יד) שליח צבור חרש המדבר ואינו שומע כתב הרב שערי תשובה בסי' ג"ן ס"ק ח"י משם הגאונים הרשב"ץ ובנו הרשב"ש דכשר להיות שליח צבור וכתב על זה הרב דלימים נוראים נראה שדינו כסומא להחמיר ולפסול אף דאפשר לחלק ולומר דמדבר ואינו שומע הרי הוא ככל אדם מכל מקום בימים נוראים יש להחמיר וגם שיש קצת בלבול בתפלה על ידי זה כשאינו שומע שאז אין לו ידיעה בתחלה ולא בסוף מה שהקהל עונים אחריו ובמה הם עומדים אם באמצע הפרק או בין פרק לפרק אבל מי ששומע רק שנתקלקלה אצלו חוש השמיעה כדרך הזקנים שכבדה אזנם קצת משמוע ומכל מקום שומעים ויודעים מצד ההרגשה אם הצבור עדיין עומדים בסיומו לית לן בה עד כאן ועיין בפתיחה הכוללת להרב פרי מגדים בח"ב אות ד' דלכתחלה אין למנות שליח צבור (כונתו על כל ימות השנה) מדבר ואינו שומע וכנראה לא ראה דברי הרשב"ץ והרשב"ש הנ"ל ועל כל פנים נראה לדידיה בימים נוראים מיהא ודאי יש להחמיר והרב פתח הדביר בח"ג בהשמטות לסי' קכ"ח בדף רצ"ט ע"ג הביא דברי הרב שערי תשובה הנ"ל ללמוד מדבריו לענין כהן אם יש להכשירו לנשיאות כפים או לא עי"ש מה שחילק בין שליח צבור לנשיאות כפים
טו) אם בצום גדלי' אחר שהתפלל ואמר עננו נזכר שלא אמר המלך הקדוש וצריך לחזור התפלה הסכים הגאון שע"ד (כנראה פתרונו שערי דעה ואינו מצוי אצלי) בח"ב סי' י"ב לדעת רב אחד שאמר שאינו חוזר לומר עננו כיון שמשום עננו אינו חוזר והביא דבר זה ידידי הגאון אבד"ק קאפוליא יצ"ו בספרו הבהיר בית אב סי' צ"ב ותמה עליהם שלא ראו מה שכתב המגן אברהם סי' פק"ח דבשבת וראש חדש והזכיר בברכת המזון ראש חדש ושכח של שבת וצריך לחזור משום של שבת חוזר ומזכיר של ראש חדש אף שמשום ראש חדש אין צריך לחזור וכן הדין במוצאי שבת אמר אתה חוננתנו וצריך לחזור משום שלא אמר מטר אומר גם אתה חוננתנו דדוקא לחזור התפלה משום אתה חוננתנו אינו צריך אבל כשצריך לחזור משום דבר המזקיקו לחזור התפלה קמייתא כמאן דלא צלי דמי וחוזר ואומר גם מה שאינו מזקיקו לחזור וכן הדין בראש חדש טבת שחרית ומנחה ושכח יעלה ויבא כשחוזר צריך לומר על הנסים גם כן דכל שצריך לחזור הן בתפלה הן בברכת המזון הרי הוא כאילו לא אמר בתחלה כלום ובחנוכה בשבת ושכח של שבת דפסק המגן אברהם דאינו חוזר להזכיר של חנוכה שאני התם דבגמרא אמרו אינו מזכיר ואינו חובה כלל וגם בזה הניח הפרי מגדים בצריך עיון אלו תורף דב"ק ומבואר שצריך לחזור ולומר עננו מן הדין כיון שתפלתו הראשונה אזדא לה וכמאן דלא צלי כלל דמי ומהאי טעמא נראה דגם אם אירע כן לשליח צבור שאחר שאמר ברכת עננו נזכרו שלא אמר המלך הקדוש וצריך לחזור משום המלך הקדוש כיון דקמייתא כמאן דלא צלי דמי צריך לחזור ולומר גם ברכת עננו
אמנם אין כן דעת הגאון מוהר"ר יואל אבד"ק זאלטשוב בשו"ת מוהר"י אשכנזי בסי' ט"ז שהרי כתב (על השאלה הרביעית) וז"ל ועל ארבעה לו אשיבנו ששכח בצום גדלי' לומר המלך הקדוש דחוזר אם צריך לומר פעם שנית עננו וכתב דודאי דאם ירצה יחיד לומר עננו כיון שהוא בשומע תפלה רשאי והשאלה היא רק אם חייב לומר עננו פעם שנית או לא אולם יותר יש מקום לספק זה בכל ימות החורף בראש חדש כששכח לומר משיב הרוח ומוריד הגשם וצריך לחזור ולהתפלל אם צריך לומר פעם שנית יעלה ויבא או לא כיון שכבר יצא ידי חובת הזכרת ראש חדש בראשונה או דילמא מחמת שכך הוא הנוסח והסדר בראש חדש להזכיר צריך לחזור גם יעלה ויבא ולא דמי לברכת המזון שצריך לחזור גם ברכה רביעית דרבנן דהתם שאני כיון שנולד הספק בדאורייתא וצריך לחזור אם ידלג הברכה רביעית יזלזל בדרבנן לא כן בזה יש ספק אם מחוייב בדבר ונהי דגבי עננו דלא פתיך ביה שום איסור כשיחזור ויאמר בשומע תפלה דאין בו משום ברכה לבטלה אבל ביעלה ויבא אם הדין הוא שאינו מחויב בדבר אז יהיה הפסק בתוך הברכה ויפסיד כל הברכה ורצה לדמותו למה שנחלקו הפוסקים במי שהתפלל מנחה בראש חדש ולא הזכיר יעלה ויבא ובלילה אינו ראש חדש אם יתפלל שתים בשביל המנחה או לא כיון דלא ירויח כלום שהרי לא יאמר עתה של ראש חדש (עיין שם בלשונו שצריך לתקן כמו שכתבתי) שוב כתב ועיין במגן אברהם סי' קפ"ח ס"ק י"ג בחוזר ופתח בהטוב והמטיב דחוזר לראש לכולי עלמא מזכיר של ראש חדש דומיא דיום כיפור דאמרינן