שדי חמד אסיפת דינים ראש השנה סו

תבא עליו ברכה ואין צריך לחדש בה דבר דהרי יש בה חידוש והדברים שבשלמי צבור שציין הם בברכת אתה קדוש אות ב' והם דברי הרב המגיה והמעיין שם יראה שיש קצת חילוק בין שניהם דהרב פרי חדש לא הטיל חובה לחזור רק אם רצה לחזור קאמר דתבא עליו ברכה אבל הרב המגיה כתב דכיון שהרב פרי חדש מודה דאם רצה חוזר לכן טוב לחוש לסברת הרמ"ע לחזור להתפלל אם לא נזכר עד שגמר תפלתו עכ"ל הנך רואה שאין דעותיהם שוות דהא להרב המגיה מיבעי ליה למיחש לסברת הרמ"ע והביא שם שגם הרב מוהר"י עאיש בספר מטה יהודה כתב שהסכמת רוב האחרונים שאין צריך לחזור וכן דעת תפארת שמואל ומחזיק ברכה וכו' עי"ש והרב זכור לאברהם במערכת ר"ה בסי' תקפ"ב הביא קצת מדעות הפוסקים שיצא וסיים וכן פסק בספר כתונת יוסף סי' ו' עי"ש שלא ראה הפוסקים הנזכרים עכ"ל ובאמת שהיה תמוה בעיני אם הרב כתונת יוסף לא ראה הפוסקים הנזכרים והלא הבא לפסוק דין עליו לעיין תחלה בשלחן ערוך והחונים והרי הרב באר היטב הביא דהכנסת הגדולה ועולת התמיד כתבו שאין צריך לחזור והוא כתב שנראה לו שלדעת הרב טורי זהב יתפלל שנית בנדבה ואם כן היה לו להביא סברתם ולהכריע כאחת מהם

אמנם נזדמן לי ספר כתונת יוסף ועיינתי שם וראיתי שבמחילת כבוד הרב זכור לאברהם לא דק בזה כי שם לא דבר בדין אם בשאר ימות השנה אמר המלך הקדוש המלך המשפט אם חוזר או לא וזה לשון השאלה מי ששכח והתפלל תפלת עשרת ימי תשובה בשאר ימות השנה דהיינו שהזכיר זכרנו ומי כמוך בשלש ראשונות וכן וכתוב לחיים טובים ובספר חיים בשלש אחרונות וכו' ואגב ארחיה שאל השואל אי הוי זה הפסקה לכתחלה אם יאמר אלו ההוספות בשאר ימות השנה עכ"ל הרי שלא הזכיר כלל מאמירת המלך הקדוש המלך המשפט רק מקום ספקו טהור הוא משום הפסק שהוסיף בתפלה ואמר דברים שלא ניתנו ליאמר בשאר ימות השנה אי הוי הפסק או לא ואי שרי להפסוק באלו אף לכתחלה ובתשובתו כתב לפשוט ספקו ממה שכתב רבינו הטור בסי' תרכ"ד דהרא"ש היה מוחה בהמתפללים כל סדר תפלת יום הכיפורים ביום מוצאי כיפור (מפני שמתענים שני ימים) וכתב הרב בית חדש שמה שהיה מוחה הוא לפי שאין כח ביד שום אדם לברך ברכות מעצמו כל שלא הסכימו עליהן חכמי התלמוד עכ"ל הרב בית חדש ודקדק מדבריו דרק מפני שהיו מברכים ברכות שלא תקנו חכמים ליום הזה הוא שהיה מוחה אבל משום זכרנו וכו' שאינו אומר שום ברכה לא היה מוחה והביא דברי הרבנים כנסת הגדולה וטורי זהב שם ושקיל וטרי קצת ושוב הביא דברי הפוסקים באם הזכיר בתפלתו מאורע שאר ימים כגון שאמר יעלה ויבוא ביום שאינו ראש חדש וכיוצא אי הוי הפסק דיש אומרים דדוקא אם היה זה בתפלת התשלומין הוא דלא הוי הפסק אבל בתפלה העיקרית הוי הפסק וכו' ושם (בד"ה ועוד יש) הזכיר דברי הרב כנסת הגדולה בדין מי שאמר בשאר ימות השנה המלך הקדוש המלך המשפט ולמד מדבריו דאמירת זכרנו וכו' לא הוי הפסק וז"ל והרי הרב עצמו (מר ניהו הכנסת הגדולה דעסיק ביה מקמי הכי) כתב שם בסי' ק"ח שאם הזכיר המלך הקדוש בשאר ימות השנה אינו חוזר ומכאן ראיה מאחר שהתם הוא בברכה עצמה ואפילו הכי אינו חוזר וכל שכן הכא דלא הוי אלא הוספה בלשון הברכה בתוך הברכה נראה דודאי אינו חוזר ושקיל וטרי קצת ומסיק דבדיעבד לא הוי הפסק וחזר על השאלה השניה אם רשאי אדם לומר בשאר ימות השנה אלו ההספות זכרנו וכו' ומסיק דכיון דהוו צרכי רבים לא הוי הפסק ומותר לומר כן לכתחלה וגם שייך לומר זכרנו לחיים וכו' דאדם נידון בכל עת וכו' אלו תורף דב"ק ולא פניתי להתיישב בראיותיו על כל פנים מבואר שכל דבריו הם על זכרנו ומי כמוך וכו' בשאר ימות השנה ולא על האומר בשאר ימות השנה המלך הקדוש המלך המשפט

והנה למאי דאתאן עלה (באומר המלך הקדוש או המלך המשפט בשאר ימות השנה) השגתי עתה שו"ת מעט מים להרב המחבר ספר טהרת המים) וראיתי בסי' ב' שנשאל בזה בדרך כלל על כל הדברים שאומרים בעשר ימי תשובה זכרנו ומי כמוך והמלך הקדוש והמלך המשפט וכתוב ובספר אם טעה ואמר בתפלתו בשאר ימות השנה כדרך שאומר בעשרת ימי תשובה אם חוזר משום דהוי משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות אלו בימים האלה וגם שהפסיק בדברים שאינם מענין היום או לא איכפת לן בזה כיון שנוסח זה תקנת חז"ל הוא בזמנו ובתשובתו כתב בפרטות על מי שאמר בשאר ימות השנה המלך הקדוש המלך המשפט שכבר נחלקו הפוסקים דהרמ"ע בספר אלפסי זוטא סובר דצריך לחזור אמנם הרבנים שיירי כנסת הגדולה ותפארת שמואל ובית חדש ופרי חדש וברכי יוסף בסי' קי"ח ובסי' תקפ"ב במחזיק ברכה הסכימו דאין לחזור גם הרב אליהו רבה בריש סימן קי"ח הביא להלכה דברי השיירי (ומה שכתוב בבאר היטב סי' קי"ח ובאליהו רבה ובזכור לאברהם במערכת הרי"ש סי' תקפ"ב דבר זה בשם כנסת הגדולה הוא טעות סופר וצריך להיות שיירי כנסת הגדולה)

גם הביא שהרב מטה יהודה בסי' תקפ"ב (בד"ה ודע) הביא מה שכתב הרב פרי חדש דיצא והסכים עמו להלכה ולא מטעמו (שהוא משום דאמר ר' יוסי אדם נידון בכל יום) אלא טעמו על פי מה שכתב מרן בכסף משנה פרק א' מהלכות ברכות על מה שכתב הרמב"ם וכל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות אינו אלא טועה דפירוש טועה הוא משום דמה בצע לשנות אבל עם כל זה יוצא ידי חובתו זולת אם לא הזכיר שם ומלכות אבל שינוי אחר אפילו אם שינה כונת הברכה כגון אם היתה פרטית והוא מברך כללית טועה הוא אבל יצא דלא גרע מהך דבריך רחמנא מריה דהאי פיתא ושקיל וטרי להוכיח כסברת מרן וליישב השגת הרמ"ך וכו' ומסיק איך שיהיה עלה בידינו שכ האומר ענין הברכה אף שהוא משנה הנוסח יצא בדיעבד ומינה דזה שאמר בשאר ימות השנה המלך הקדוש שהוא אומר ענין הברכה יצא דאין קפידא משינוי נוסח מהאל הקדוש להמלך הקדוש ולא דמי לאומר האל הקדוש בעשרת ימי תשובה דחוזר משום דהתם חשיב משנה ענין הברכה שכיון שעכשיו הוא מלך יושב על כסא דין ועושה משפט כשאומר האל הקדוש או אוהב וכו' הוי חס ושלום כמגרע בשבחו יתברך אבל בשאר ימות השנה אם יאמר המלך הקדוש המלך המשפט הרי הוא מוסיף לו שבח וגדולה ופירוש המלך היינו בזמן שיושב לדון וכעין הך דמשיב הרוח ומוריד הגשם בעונתן ועוד דגם בשאר ימות השנה משכחת שפיר שיושב ודן כשיעסוק לקיים את דבר המשפט שנגזר בראש השנה ויום הכיפורים ועל גמר הדין בשעת מעשה נקרא מלך אלו תורף דברי הרב מטה יהודה

והביא מה שהרב מאמר מרדכי בסי' קי"ח השיג על מה שכתב הרב באר היטב (הנז"ל בד"ה ועם שדין זה) (דלדעת הרב טורי זהב דאם בעשרת ימי תשובה חתם מלך אוהב יתפלל שנית בנדבה הכי נמי הדין באם אמר בשאר ימות השנה המלך המשפט) דהרי הרב פרי חדש יוכיח דאף שסובר שאם אמר מלך אוהב חוזר בכל זאת אם בשאר ימים אמר המלך המשפט סובר דאינו חוזר והכי נמי יש לומר לדעת הטורי זהב דאף דבאומר מלך אוהב סובר דיתפלל שנית בנדבה אם בשאר ימים יאמר המלך המשפט יסבו"ר ול"ו ידע דאין צריך לחזור והרב טהרת המים האריך קצת לבאר כונת הרב באר היטב ושהצדק אתו דמוכרח לומר כן בדעת הרב טורי זהב וכו' ודלא כהרב מאמר מרדכי (ולי הדל נראים בזה דברי הרב מאמר מרדכי ואין להאריך בפטטיא) ושוב כתב דלפי מה שחילק במטה יהודה דבשאר ימים אם אומר המלך המשפט הרי זה מוסיף שבח וגדולה לחי העולמים ואם באלו הימים יאמר נא ישראל מלך אוהב וכו' הוא כגורע ח"ו בשבחו של מקום יש לומר דמטעם זה יודה הטורי זהב לדעת כל הפוסקים שאם אמר בשאר ימים המלך הקדוש המלך המשפט אינו חוזר והביא מה שבמאמר מרדכי צדד בדעת הפרי חדש דרק בהמלך המשפט הוא דסובר דאינו חוזר משום דגם בשאר ימים שופט כל הארץ הוא יתברך שמו דאדם נידון בכל יום אבל בהמלך הקדוש אפשר דמודה דאינו שייך לומר כן בשאר ימים וכתב על דבריו דאין שום ספק בזה ובודאי שאם אמר המלך הקדוש בשאר ימים