שדי חמד אסיפת דינים ראש השנה סד

בעיר אחת מהגאון נצי"ב בשו"ת משיב דבר סי' י"ז ובתשובתו האריך בדין לא תתגודדו דדרשינן לא תעשו אגודות אגודות בסוגיא דיבמות דף י"ג ע"ב וי"ד ובחילוקי דינים שנאמרו בזה ובסוף התשובה כתב (בד"ה ולהך דינא) על ענין השאלה הנ"ל כן הוא לפי דעתי דבתפלה בלחש אסור לשנות מהנוסח שנהגו מכבר ולכולי למא אין כאן משום לא תתגודדו להרמב"ם משום שאין כאן מחלוקת ולהרא"ש משום שאינו אלא מנהג וכולי עלמא סברי שיוצאים בשני הנוסחאות ולא כמו שכתב בספר פאת השלחן סי' ג' דיחידים המתפללים בבית הכנסת של הספרדים חייבים לנהוג כמותם משום לא תתגודדו רק כדכתוב בהגהות מיימוניות הלכות תפלה אות ה' בשם הירושלמי בפרק שלישי דעירובין אף על פי ששלחנו לכם סדרי מעמדות אל תשנו ממנהג אבותיכם ומפרשי דקאי בתפלה של מועדות עי"ש אבל בקדושות שבקול רם וכדומה ודאי אסור לשנות ממנהג שהוא שם מפני המחלוקת ולהרמב"ם יש בזה משום לא תתגודדו עכ"ל

י) לפי מה שחששו הפוסקים לומר בזכרנו לחיים הלמ"ד בניקוד שו"א ולא בניקוד פת"ח כדי שלא יהא נשמע לא חיים כן יש לומר בעלינו לשבח לאדון הכל הלמ"ד של לאדון בניקוד שו"א כן כתב הרב כנסת הגדולה בספרו פסח מעוכין אות קמ"א ומוכח מדבריו והרי הוא כמבואר שכתב כן על כל ימות השנה שכתב וז"ל הנוסח השגור בפי הכל לומר עלינו לשבח לאדון הכל הלמ"ד בפת"ח ובעל אות אמת כתב שמעתי אומרים לאדון הלמ"ד בשו"א כדי שלא יהיה נשמע כאומר לא אדון כמו שחששו הפוסקים בזכרנו לחיים עכ"ל ועם שלפי הנראה לא ראה הרב מה שכתב הרב בית חדש והביא דבריו הרב מגן אברהם בסי' תקפ"ב סק"ד דקפידא זו אינה אלא באלו הימים אבל בכל ימות השנה אין להקפיד ויש לומר הלמ"ד בפת"ח כפי דקדוק הלשון באותיות בכל"ם וכו' ולכן אומרים בכל ימות השנה בברכת השכיבנו לחיים בפת"ח הלמ"ד ואם כן באמירת עלינו לשבח בכל ימות השנה אין להקפיד בזה אך על כל פנים בימים אלו ודאי נכון לדקדק בזה כמו שכתב הרב מחצית השקל שם על אמירת לחיים שבברכת השכיבנו שאף שבכל ימות השנה אומר הלמ"ד בפת"ח בימים אלו יאמר בשו"א וכן הביא הרב מטה אפרים בסי' תקפ"ב באלף למטה ס"ק י"ב בשם הרב משבצות זהב דאף בהשכיבנו עדיף לומר בראש השנה ויום הכיפורים הלמ"ד בשו"א ובמחזורים שלנו לא דקדקו בזה וכתבו בניקוד פת"ח בין במקומו (אחר התפלה) ובין בתוך המוספים של ראש השנה ויום הכיפורים ולפי האמור נכון לדקדק ולא אכחד שלולא שראיתי דברי הרב הללו היה עולה בדעתי לומר דעיקר הקפידא שבימים הללו אינה אלא בתיבת לחיים שלא יהא נראה כאומר לא חיים אבל בשאר תיבות אין קפידא כמו שאומרים לאל ברוך נעימות יתנו וכו' וכן לאל אשר שבת מכל המעשים וכו' ולא ראיתי כעת מי שיזהיר לומר הלמ"ד בשו"א ודוחק לומר דשאני אלו לפי שהלמ"ד נקודה בקמ"ץ שהרי לפי הברתינו שוות הן הברת פת"ח והברת קמ"ץ

ועיין לעיל בריש סימן זה בענין אמירת בקשת מלוך על כל העולם שהבאתי שיש אומרים שנכון להראות חידוש בברכות ובנוסח התפלה ויש אומרים שבתפלה נכון לבאר הלשון ומביאים ראי' מהזהר הקדוש בתפלת יעקב אבינו הצילני נא מיד אחי מיד עשו והרב טורי זהב בסי' קכ"ז סוף סק"ד התרעם על שבהפיוט מתרצה ברחמים ומתפייס בתחנונים הגיהו בדפוס חדש ומתפתה בתחנונים וכתב שהוא שלא כדין דהרמב"ן בפ' משפטים בפסוק וכי יפתה אמר פיתוי הוא על דברי שקר וכתב במשבצות שם ואף דמצינו במקרא פתוי הסתה כמ"ש בקונקורדנסיא בשרש פתה ירמי' כ' ז' וכדומה מ"מ עפ"י הרב הוא נמהרות וסכלנות. ועוד דבתפלה ראוי לומר לשון מבורר טפי ופתה לפעמים על דברי שקר לכן טוב לומר ומתפייס ועל מה שמקשים על הר"מ מרוטינבערג הובא בטור סי' תקפ"ב לומר לחיים הלמ"ד בשו"א שאם יאמר בפת"ח אישתמע לא חיים כמו לא חולין כו' והרי מקרא מלא כל הכתוב לחיים בירושלים תירץ הרב לחם משנה בריש ספרו לחם רב דלשון תורה לעצמה ולשון תפלה לחוד דבתפלה צ"ל הלשון מבורר שלא יפול בו שום טעות אפילו בדרך רחוקה רק מה שהוא מן התוארים להקב"ה צ"ל גם בתפלה כפי הכתוב במקרא כמו שמצינו במקרא ישמח ישראל בעושיו וכן סידר רבינו יהודה הלוי בסדר יום הכפורים ובכן זמר נעים זמירות לעושיו ברכו ה' כל מעשיו ולא חשש שמשמעות עושיו הוא לשון רבים חלילה לפי שנמצא כן בכתוב הנ"ל ועל פי זה קיים הנוסח שביוצר עושים באימה רצון קוניהם ולא לשנות לומר קונם כדי שלא יהיה לשון רבים חס ושלום משום דבהתוארים אין לשנות מלשון המקרא אבל בתפלה אין להשגיח על מה שנמצא כתוב במקרא כי דרך הכתוב לדבר בלשון סתום ובתפלה צריך שיהיה לשון מבורר וכו' ועיין בשו"ת זכר יהוסף להגאון אבד"ק שאויל יצ"ו בסי' י"ג אות ד' שהאריך קצת בזה דבתפלה צריך שיהיה הלשון ברור שלא יפול בו חשש טעות

יא) מפה קדוש אדמו"ר שליט"א שמעתי שלא נתן רשות לשו"ב שלנו להתפלל ימים נוראים וכו' כן כתב ידידי הגאבד"ק ניזנוב יצ"ו בשו"ת הד"ר סי' כ"ט אות ר' וקודם לכן הביא בשם הקדוש מוהרי"ץ משטערטין שהיה שו"ב בבחרותו ונצטוה מפי רבו הקדוש להניח מלאכתו כי יש היכל אחד שאינה עולה שם תפלתו של השו"ב עי"ש ובמקומות אלו לית דחש לזה ובעיירות רבות השו"ב הוא המתפלל בימים נוראים וחלילה להטיל שום שמץ ספק בדבר והשו"ב הרי הוא כשר להיות שליח צבור גם לימים נוראים אם יש בו התנאים הצריכים ואין חילוק בין שאר אדם לשו"ב ופוק חזי מאי עמא דבר ולא ראינו ולא שמענו מי שערער בזה וגם להאדמו"ר הנ"ל נראה ודאי שאם השו"ב כבר הוחזק להתפלל בימים נוראים אין להעבירו מחזקתו ואותו השו"ב שלא הניחו להתפלל לא היה מוחזק להתפלל אבל אם היה מוחזק נראה ודאי שלא היה מעבירו מחזקתו כי אין לסלק אדם מחזקתו בטעמים חלושים כאלו כן נראה פשוט לדעתי הקצרה

יב) במה שכתבו שצריך להתעורר לבכות בתפלותיו בימים אלו עיין מה שכתבתי לעיל בסי' ב' אות כ"ו ובקונטריס זכרונותי ראיתי שרשמתי בשם שו"ת הד"ר (לידידי הגאבד"ק ניזנוב יצ"ו) דף י"ד אות יו"ד שאין צריך לבכות רק שיהיה קול בוכים ועתה בקשתי ולא מצאתי בדף הנ"ל מזה ומובן שיש טעות ברשימתי ולא ידעתי כעת איה מקום דב"ק

יג) יש דין חדש שלא נזכר באחרונים והוא שאם בעשרת ימי תשובה אמר מלך משפט חוזר שכן כתב בארחות חיים הלכות תפלה סי' ק"ד בשם הראב"ד שאם אמר מלך משפט חוזר ואומר המלך המשפט כלומר הוא המלך הוא המשפט כמו שאנו אומרים הוא המדע הוא הבינה ובבית יוסף סי' תקפ"ב כתוב בשם הארחות חיים דאם אמר המלך המשפט חוזר והוא טעות סופר וצריך להגיה אם אמר מלך המשפט כמבואר בדברי הארחות חיים ובשו"ת מהר"ם מרוטונבורק האחרונים סי' ט"ז הבין מדברי הראב"ד שכונתו לומר שאם בשאר ימות השנה אמר המלך המשפט חוזר ודלא כהפרי חדש שכתב שאם אמר בשאר ימות השנה המלך המשפט יצא ושגגה היא בידו דהראב"ד לא מיירי על שאר ימות השנה אלא על עשרת ימי תשובה קאמר דאם אמר מלך המשפט צריך לחזור כן כתב בשו"ת בית אב לידידי הגאון אבד"ק קאפוליא יצ"ו בסוף סי' צ"ב ומסתמא אין אצלי ספר מחזיק ברכה למרן חיד"א ולכן חשב שזה דין חדש אמנם באמת כבר הביא במחזיק ברכה בסי' תקפ"ב שלדעת הראב"ד חוזר וכן נראה שהיא דעת האורחות חיים והכל בו וכתב שלדעת רש"י אינו חוזר ולענין הלכה כתב כיון דספק ברכות להקל שב ואל תעשה עדיף וכתב עוד שהרב מור וקציעה נזדמן לפניו נוסחא מוטעית שכתוב בה דאם אמר המלך המשפט חוזר וטרח לפרש כמה פירושים דחוקים ולא שת לבו לב טהור שהוא טעות סופר והרבנים כנסת הגדולה ופרי חדש הביאו הנוסח דאם אמר מלך המשפט חוזר וכן הוא בכל בו וארחות חיים הלכות תפלה אלא דבארחות חיים כתוב מלך משפט והוא טעות וצריך להיות מלך המשפט עכ"ל והרב בית אב יצ"ו כנראה שלפי שלא זכר מסברת רש"י הנ"ל פסק את הדין דחוזר אם היה רואה סברת רש"י אפשר שהיה פוסק כמו שפסק מרן חיד"א דשב ואל תעשה עדיף: