שדי חמד אסיפת דינים ראש השנה סג

על מה שכתב מרן ששליח צבור צריך להיות הגון וכו' וז"ל עיין סי' תקע"ט גבי תענית בעינן עוד דברים כהנה והכל לפי הענין עכ"ל מדבריו נראה שרק בתענית הוא דבעינן עוד דברים ולא בימים נוראים כולם ולא ידעתי מה היתה כונת הרב כסא דהרסנא בזה ואני הדל מצאתי במטה משה סי' תשפ"ב וז"ל הסליחות שלפני ראש השנה צריך להתפלל מי שיש לו בנים יראי ה' אור זרוע הגהה באשירי סוף פרק בתרא דתענית עכ"ל וכנראה שכונתו היא לפי מנהגם שנוהגים להתענות בימי הסליחות לכן צריך שיהיה לו בנים כמו בתעניות דבסי' תקע"ט ואין מזה הכרח לכל ימים נוראים ראש השנה וימים שבנתים שאינם מתענים) ודוחק לפרש דמאי דנקט סליחות כלומר אף הסליחות וכל שכן ראש השנה ושאר ימים נוראים ועל כל פנים הרב כסא דהרסנא כנראה שלא ראה דברי הרב מטה משה הללו

הן אמת שעיינתי בהגהות אשירי ולא הזכיר כלל שיהיו לו בנים והילך לשונו הסליחה שלפני ראש השנה צריך שיתפלל תלמיד חכם שיש לו יראת שמים עכ"ל וצריך לומר שהיה לו נוסחא אחרת בהגהה זו שוב ראיתי שבהגהות הגאון מוהר"ב פרענקל הביא לשון המטה משה ככתבו ולא העיר על דבריו ולא ידעתי אם גם לפניו היה נוסחא אחרת ובהגהות הגאון חתם סופר (על שלחן ערוך אור חיים) בסי' תקפ"א כתב (על מה שכתב הרמ"א וידקדקו לחזור אחר שליח צבור וכו') נ"ב ועיין בים של שלמה פרק קמא דחולין אי דומה ממש לתענית גשמים ומשמע ברמב"ם הובא שם דתענית צריך שיהיה ביתו ריקם שלא ימצא חטא בבניו ובני ביתו ועיין מגן אברהם סי' קכ"ח ס"ק ס"ב ויש לעיין כאן מה דינו עכ"ל משמעות לשונו הוא שבים של שלמה נשא ונתן לברר אם השליח צבור של ימים אלו (דבהכי הוא דאיירינן הכא) צריך שיהיו בו כל התנאים הנאמרים בשליח צבור בתענית גשמים ואמנם עיינתי בים של שלמה ודבריו הם בפרק קמא דחולין סי' מ"ט ולא ראיתי שהזכיר דבר מזה כי כל משאו ומתנו שם הוא בדין שליח צבור לכל ימות השנה אם צריך שיהיו בו כל התנאים שבתענית גשמים, כיעויין שם ובכן לא ירדתי לכונת הגאון חתם סופר בהגהה זו אשר לפי הנראה היתה צודקת בסי' ג"ן ולא בתקפ"א

והנה אמרתי להחוט המשולש תלמידי חכמים מובהקים יצ"ו שיחפשו בספר אור זרוע הגדול (כי קשה עלי לחפש) אם נמצא מה שכתוב בהגהות אשירי בשמו ומצאו שבח"א סי' קט"ו כתב וז"ל ולהיות שליח צבור קבוע בעינן עד שתתמלא זקנו ואפילו אינו רגיל עדיין אבל כשהיא עת צרה כגון עצירת גשמים או משלחת זאבים או כל כיוצא בדבר שהוא סכנת רבים והוא הדין בראש השנה ויום הכיפורים צריך להיות אדם מופלג שירד לפני התיבה כדתנן סדר תעניות כיצד עמדו בתפלה מורידין לפני התיבה זקן ורגיל ויש לו בנים וביתו ריקם כדי שיהא לבו שלם בתפלה עכ"ל משמע קצת מדבריו שמשוה ראש השנה ויום הכיפורים לתענית גשמים ליתן את כל האמור שם גם בראש השנה ויום הכיפורים והוא תנא דמסייע להגהות כסא דהרסנא

ז) בנוסח אמירת ועקדת יצחק וכו' אם יש לומר לזרעו תזכור או לזרע יעקב הוא מחלוקת ופסק מרן לומר ולזרעו עיין להרב מגן אברהם בסי' תקצ"א סק"ז וכתב הרב מחצית השקל שפירוש לזרעו היינו לזרעו של אברהם שהוא העוקד והוא העיקר בנסיון העקדה ומפני זה אנו מבקשים שיזכור לנו זכות אברהם אבינו עליו השלום שעקד את יצחק בנו ואין אומרים שיזכור לנו זכות יצחק אבינו עליו השלום שפשט צוארו ליעקד שצערו היה רק לשעה אבל צער אברהם אבינו היה כאב לנצח וכו' ולזה אומרים ועקדת יצחק לזרעו כלומר לזרעו של העוקד תזכור דהיינו אברהם אבינו עליו השלום ושפיר מייתי הריב"ש מכי ביצחק יקרא לך זרע ולא כל יצחק אלו תורף דב"ק עי"ש דבריו הנחמדים וכדבריו כתב גם הרב ישועות יעקב בסק"ד בשם הרב מוהר"י באסאן וכן כתב הרב חתם סופר באורח חיים סי' קס"ה בשם הרב שאלת יעב"ץ ח"א סי' קמ"ד וכתב על דבריו ונכון הוא והאריך קצת בזה וכתב בתוך דבריו דכיון דמרבינן בתרומה ל זרע אין לה זרע פסול אם כן נכלל בלשון זרע אפילו זרע פסול עי"ש ולפום ריהטא תמיה לי דלפי הנראה הלכתא אזלא דאין בכלל זרע סתם זרע פסול ותרומה שאני דכתיב אין לה לרבות זרע פסול ועיין לרבין חסידא בספר נאות יעקב בקונטריס מענה לשון ד' י"ז ע"א ואיה"ש יתבאר בקונטריס הכללים במערכת הזיי"ן ומה שהביא החתם סופר מההיא דפסחים ד' קי"ט ע"ב עתיד הקב"ה לעשות סעודה ביום שיגמול חסד לזרעו של יצחק כבר דחה בעצמו דתפילה שאני ועיין בכנסת הגדולה החדש חוברת ג' צ"ד ס"ה אות כ"ט מה שכתב בההיא דפסחים ובעל המאמר העלים שמו (ומכנה חתימתו לבית תאומים) אבל לבי אומר לי שהם דברי ידידי הגאון אד"ר אבד"ק מיר יצ"ו ומשום חבת הקודש אעתיק דב"ק וזהו בתפלת מוסף של ראש השנה ועקדת יצחק לזרעו היום תזכור פלפלו הפוסקים אם לומר לזרעו של יעקב או של יצחק ואביר הרועים הגאון האדיר בעל החתם סופר בתשובותיו הראה לנו בקיאות נפלאה לשון חז"ל בפסחים קי"ט ע"ב דאמרינן עתיד הקב"ה לעשות סעודה ביום שיגמול חסדו לזרעו של יצחק הרי גם בעלי התלמוד תפסו לחון זה ושפתים יושק אמנם יש להתבונן מדוע באמת נקטו שם כן וגם מהו החסד ואיזה יום הוא שיגמול חסד לזשי"ק אמנם ד"ת עשירים במק"א עפ"ד הגמרא בשבת פ"ט ע"ב על פסוק כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו עתיד הקב"ה לאמר לאברהם ויעקב בניכם חטאו וישיבו לו ימחו על קדושת שמך אך יצחק ישיב בני ולא בנך וכו' ולא עוד אלא וכו' וע"ז יאמרו ישראל ליצחק אבינו אתה וכו' וכו' ולזה מכוון המליצה הנעימה לזרעו של יצחק והיינו לעתיד אולם בתפלת מוסף של ר"ה אין מקום לזה ובילדותי זה לי יותר משלשים שנה אמרתי דבר זה לפני קדושת אבא מארי החסיד זצלה"ה זי"ע ואמר קילוס עכ"ד יצ"ו ובחידושי הגאון חתם סופר על שלחן ערוך אורח חיים (במגיני ארץ הנד"מ בלעמבערג) שקיל וטרי רב אחד על דברי תשובת החתם סופר הנ"ל מסוגיא דפסחים עי"ש ועיין פרפראות לחכם מר ניהו ידידי הגאון אבד"ק מ' לודאש יצ"ו בספרו הבהיר ילקוט הגרשוני מערכת העין ד' ז' ע"א (ד"ה עקידת יצחק) ובסוף הספר בקונטריס לקט שכחה ד' ו' ע"א ובשדי חמד במערכת הזיי"ן כלל ח"י ובספר ארחות חיים החדש בחלק ב' סי' תקצ"א אות יו"ד הביא בשם הגאון מבוטשאטש דנכון לצאת ידי חובת סברת הטורי זהב בזה בהרהור (כלומר שיכוין לזרעו של יעקב) שהרי הטורי זהב גופיה סבירא ליה שהרהור כדבור דמי לגבי ברכות כבסימן ס"ב וכו' ובשם ספר כתב סופר על התורה ד' רפ"ג כתב שאמר לפני מר אביו הגאון חתם סופר לקיים הגירסא לזרעו תזכור וקלסיה ושבספר שמו אברהם ח"ב בדרוש א' לתשובה ד"א הוסיף על דבריו ושבספר נזירות שמשון כתב ליישב הנוסח וכו' וגם ידידי הגאון אבד"ק ברעזאן יצ"ו בארחות חיים שם האריך קצת בזה

ח) מצאתי בקונטריסי בשם ספר מים חיים להגאון מוהרח"ך ראפפורט בסי' כ"ב אות יו"ד (שאול היה בידי והחזרתיו) שנסתפק אם בראש השנה ויום הכיפורים יודע שהתחיל ומר הסדר הנהוג ובכן תן פחדך וכו' רק שמסופק בגמר הברכה אם סיים בהמלך הקדוש אם צריך לחזור דאולי לא שייך בזה לומר כהרגל לשונו בכל השנה מחמת התוספות שמוסיף לומר קודם סיום הברכה מה שאינו כן בכל השנה ולדעתי העניה גם בזה נראה דצריך לחזור דמסתמא אמר כהרגלו האל הקדוש וכן מוכח מסתמיות דברי הפוסקים שמאחר שנוסח זה ובכן וכו' הוא קדום (עיין בטור סי' תקפ"ב) לא היה לסתום שאם נסתפק בהאל הקדוש חוזר והיה להם לומר דזה דוקא בימים שבנתיים אלא ודאי מוכח דסברי דגם בזה דינא הוא דחוזר דמסתמא כשאמר ברוך אתה ה' אמר כהרגלו האל הקדוש

ט) בענין התפלות בימים אלו שבני אשכנז מתגוררים בארצות האלו שעל פי רובם מתפללים בנוסח ספרד ואף שבבתי כנסיות מתפללים קרוב לאשכנז מכל מקום אנחנו שמתפללים בבית המדרש של הספרדים איך להתנהג עם נוסח התפלה וגם על דבר הקדושות אם מותרים לענות כמנהג ספרד או שנצרך לענות גם הקדושות כמנהג אשכנז כן היתה שאלת עדת אשכנזים